Thomas 1968

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ת / מחקר מודרני T

Thomas, C. G. "Alexander the Great and the Unity of Mankind." The Classical Journal, Vol. 63, No. 6 (Mar., 1968): 258-260.

סיכומים

(עמ' 258) באדיאן הראה שטארן יצר דמות של אלכסנדר החולם על אחדות המין האנושי שאינה מציאותית.

הקריטריון הראשון – אבהות אלוהית, לא רלוונטי לטיעונים האחרים של טארן (אלוהים כאבי האנושות גורר את האחווה האנושית, שכן כולם בניו).

טענת טארן על אלכסנדר כחולם על גזעים מאוחדים מוכיחה לפי באדיאן שטארן נהיה אובססיבי לעניין וסילף מקורות.

החלק השלישי של הרעיון של טארן – גזעים שותפים לשלטון ולא נתינים – ניתן לדחייה גם כן. כפי שאמר באדיאן, הפרסים והמקדונים יחדיו היו נתיני אלכסנדר ולא שותפיו לשלטון.

הטענה המרכזית של המאמר: תומס מסכים עם באדיאן ומוסיף שלמרות שאלכסנדר לא חזה את אחדות המין האנושי, פעולותיו פורשו כך. לכן היורשים (The Successors) וטארן ראו באלכסנדר אחד הגורמים למהפכה עולמית.

יש לו שתי סיבות לכך: (או שני ביסוסים לטענה) ראשית, אלכסנדר חזה היתוך בין גזעי (יוונים- מקדונים ופרסים), באדיאן לא מתווכח עם רעיון זה. שנית, רעיון אחדות המין האנושי נהיה לרווח במחשבה היוונית אחרי מות אלכסנדר, בייחוד במעגל של קסנדר.

היתוך: אין ספק שאלכסנדר תכנן היתוך בין הנתינים הפרסים והיוונים. 10,000 מחייליו נישאו לנשים מקומיות, הוא עצמו נישא לרוקסן, נוער פרסי התאמן לפי אמות מידה מקדוניות (עמ' 259) והוקמו בפקודתו ערים כחלק מרשת כלכלית ומרכזי השפעה בין תרבותית. בנוסף, מותם של ארבעה ממתנגדי ההשפעה הבין תרבותית מחזק סברה זו (פילוטאס, פרמניון, קלייטוס השחור וקליסטנס).

עלייה בפופולריות רעיון אחדות המין האנושי: הסיבה השנייה, בשנת 1933 טארן כתב על התפתחות מושג אחדות המין האנושי (Homonia) בשנים שמיד לאחר מות אלכסנדר.

בתקופת פיליפ השני, מושג זה היה קיים אך כוונתו הייתה לאחדות יוונית כוללת. אחרי 323 BC הוא נהיה לעסק השליטים, כפי שניתן להסיק מהרכב ממלכותיהם ההלניסטיות, האחדות התרחבה גם ללא-יוונים.

המעגל של קסנדרוס: אלכסארכוס, אחיו ומייסד אורנופוליס (Ouranopolis) פנה לנתיניו כאחים. ראיות לאחווה דומה קיימות באוטופיא של יוהמרוס (Euhemerus), למשל אוראנוס נחשב לשליט הראשון שאיחד את הגזע האנושי כולו.

קבוצה נוספת בה רעיון אחדות האנושות היה מקובל הייתה בית הספר הפריפטטי בשלהי ימי אריסטו ובימי תאופרסטוס. באדיאן הראה שאריסטו שינה עמדה ובמקום לראות בברברים עבדים ראה בחלק בני אדם מתורבתים. זהו אינו רעיון אחדות האנושות אלא צעד לקראתו. לעומת זאת, תאופרסטוס כן כתב על רעיון אחדות המין האנושי (ראה הערות).

נשאלת השאלה, התיתכן השפעה משותפת על יוהמרוס, אלכסארכוס, תאופרסטוס ויורשי אלכסנדר? לכאורה, ניתן היה לשער שהמקור המשותף לכולם הוא רק אריסטו. אך למעשה, זה פחות סביר משום שאריסטו לא אימץ את רעיון אחדות המין האנושי. אין קשר ברור ליוהמרוס או אלכסארכוס.

בעולם העתיק, שלטון אלכסנדר היה המאורע המכונן והוא החל היתוך בין פרסים ליוונים, (עמ' 260) אותו ניתן לפרש בדרכים מגוונות. כדברי באדיאן, כנראה שאלכסנדר לא חלם לאחד את המין האנושי אך הרעיון (המם) של אלכסנדר כחולם שנוצר טרם מותו או מעט אחריו עיצב את תפיסת איחוד האנושות.

הערות

מראי מקום עיקריים (לפי סדר הופעתם במאמר):

Athenaeus 3.98E . על אלכסארכוס שפנה לנתיניו כאחים.

Euhemerus, Reliquiae ed. G. Nemethy (Budapest 1889), Fr.6-8 on Uranus. (האוטופיא של יוהמרוס, אוראנוס שאיחד את הגזע האנושי לראשונה). גרסא בספריה: (PA8310.E88A6 1991)

Aristotle Pol.1.2.4: 1252b with Pol.7.7.1f.: 1327b. על ההתרככות של אריסטו, שהודה לקראת סוף ימיו שיש כמה ברברים מתורבתים ולא כולם צריכים להיות עבדים. (גרסאות אלקטרוניות נוספות בספריה הפתוחה)

Stobaeus 2.7.13. על תאופרסטוס שכתב על אחדות המין האנושי (היוונית בגוף המאמר), גירסאות נוספות כאן

נמצא בשימוש ב...

תשעא א - קריאה מודרכת MA

קישורים נוספים

ב