Whealey 2000

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני W / מחקר מודרני ו

Whealey, Alice. 2000. "The Testimonium Flavianum Controversy from Antiquity to the Present". SBL Josephus Seminar. pp. 1-11.

סיכומים

(עמ' 1) בתקופה המודרנית, הפסקא הקצרה של יוספוס בספר 18 בענתיקות נחשבה לעדות הלא-תנכ"ית היחידה לקיומו ההיסטורי של ישוע.

בעת העתיקה ובימי הביניים זו הייתה הפסקא המצוטטת ביותר מעבודותיו של יוספוס, שסייעה לא מעט לה]יכתו של יוספוס להיסטוריון בשפה היוונית המוכר ביותר בעולם המערבי הפרה מודרני.

הטקסט הוכרז כזיוף לראשונה במאה ה-16, שיצרו ויכוח אינטלקטואלי שמתמשך עד היום.

כתוצאה מכל זה, ייתכן שזהו הטקסט הלא תנ"כי העתיק המדובר ביותר.

למרות שהטסטימוניום פלאביאנום (TF) צוטט לרוב למטרת אפולוגטיקה אנטי יהודית בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים, הפעם הראשונה שבה הוא צוטט על ידי אוסביוס מקיסריה, היתה למטרת (עמ' 2) אפולוגטיקה אנטי פגאנית דווקא ולא אנטי יהודית כפי שנהוג לחשוב.

משום שהפעם הראשונה בה נעשה שימוש נוצרי בטקסט לא היה למטרות אנטי יהודיות, הטיעון לפיו הטקסט זויף כדי להוכיח ליהודים דבר מה על ישוע הוא לא משכנע.

הסופר הראשון שהשתמש ב TF למטרות אנטי יהודיות היה פסאודו הגסיפוס (Pseudo-Hegesippus), בשלהי המאה ה-4 או תחילת המאה ה-5, בהערת שוליים שחיבר את De excidio Hierosolymitano, גרסא של מלחמות היהודים של יוספוס.

אין בנמצא ראיות לכך שהאותנטיות של הפסקא הוטלה בספק על ידי כותבים משלהי העת העתיקה. העובדה שהטקסט מצוטט על ידי הירונימוס (Jerome) עם שינוי קל, "He (Jesus) was believed to be the Christ" במקום "He was the Christ" שמופיע בגרסא שהגיעה לידינו, היא עדות לכך שבנוסף לגרסא שבידינו הסתובבו במרחב בסוף העת העתיקה גרסאות נוספות של ה- TF עם הבדלים קלים ביניהן ולא לכך שהירונימוס הטיל ספק באמיתות ה- TF. הוכחה לקיום גרסאות נוספות ניתן למצוא בגרסא הסורית מימי הביניים, שגם בה הניסוח הוא ""He (Jesus) was believed to be the Christ ולא "He was the Christ" (הערה 8).

במאות 11-13, הייתה מגמה של מלומדים יהודים במערב אירופה לטעון שה- TF הוא זיוף. אולם, טענתם לא נבעה מבחינה ביקורתית של מקורות רלוונטיים אלא על הנחתם שהיסטוריון יהודי לא יכול היה לכתוב באור כה חיובי על ישוע.

כראיה לטענתם, הם השתמשו בהעדר מקבילה ל- TF בגרסאות העבריות של עבודות יוספוס, הידועות כספר יוסיפון. יחד עם זאת, העדרה של ה- TF בספר יוסיפון נובעת בעצמה מהנחת המחבר היהודי של הספר (שנערך במאה ה-10).

ההאשמות היהודיות נגד האותנטיות של ה- TF נדחו על הסף או זכו להתעלמות (עמ' 3) ללא בחינה ביקורתית על ידי המלומדים הנוצרים. יחד עם זאת, יש ראייה המרמזת על כך שההיסטוריון בן המאה ה-12, אוטו מפריזינג (Otto of Frising) הטיל ספק בניסוח של ה- TF כפי שהגיע לידינו. אוטו הסתמך על השוואה בין המקורות הרלוונטים – הגרסא שציטט הירונימוס וגרסא לטינית של עתיקות היהודים. אך משום שאוטו לא הביע את ספקותיו במובהק ומשום שההאשמות היהודיות בנות הדור ההוא כלפי ה- TF לא זכו להתייחסות רצינית מצד נוצרים, לא הייתה מחלוקת ציבורית על האותנטיות של הטקסט בתקופת ימי הביניים, לא במערב ולא במזרח. הראייה המוקדמת ביותר לדיון סביב האותנטיות של ה- TF לא מצד מלומדים יהודיים מופיעה בשני כרכים של ההיסטוריה הכנסייתית האנטי-פרוטסטנטית של הקרדינל קיסר ברוניוס (Caesar Baronius), Annales Ecclesiastici, בשנים 1588 ו-1590. ברוניוס כתב הגנה יוקדת על האותנטיות של ה- TF, אך לא ציין מי הטיל ספק באותנטיות שלה מלכתחילה.

העבודה הכתובה הראשונה שהטילה ספק באותנטיות של ה- TF בוודאות היא היסטוריה אנטי קתולית כנסייתית, שהייתה גם תגובה למה שכתב ברוניוס. עבודה זו פורסמה בשנת 1592 בטובינגן על ידי איש דת לותרני בשם לוקאס אוסיאנדר (Lucas Osiander). בעבודתו, ה- TF הייתה רק דוגמא נוספת למקור לא אותנטי שבו השתמשו הרומאים הקתולים כדי לכתוב היסטוריה כנסייתית.

כלומר, קריאת התיגר הראשונה על האותנטיות של הטקסט התבססה על הטקסט עצמו, ללא העזרות בראיות מוטלות בספק כספר יוסיפון, (עמ' 4) והופיעה בכתיבה אפולוגטית של זרמים שונים בנצרות שכוונה לזרמים עצמם ולא בכתיבה אפולוגטית של נוצרים ויהודים.

יחד עם זאת, מעבודותיהם של ברוניוס ואוסיאנדר ניכר כי ההאשמות הראשונות בנוגע לאותנטיות של ה- TF נבעו גם הן מהנחות מקדימות לגבי העוינות היהודית כלפי ישוע שגרמה למלומדים יהודיים מימי הביניים לדחות את הטקסט. בתחילת העימות המודרני סביב האותנטיות של הטקסט, העובדה שבספר יוסיפון חסרה מקבילה ל- TF נתפסה כמשמעותית על ידי כמה מלומדים נוצרים (גם בגלל שחלקם הניחו שמדובר בטקסט קדום). השתיקה והעוינות שבספר יוסיפון כלפי ישוע העלתה גם אצל אלה שידעו מתי נכתב הספר(ולכן מה ערכו ביחס לאותנטיות של ה- TF) את השאלה: למה יוספוס לא היה גם שתקן או עוין כלפי ישוע?

המחלוקת ההתחלתית סביב ה- TF נבעה משתי הנחות מקדימות:

1. הנחות קנאיות של פרוטסטנטים שהטקסטים שהכנסיה הקתולית הרומאית הוקירה לא היו אותנטיים (כולל ה- TF).

2. ההנחה שיוספוס לא היה יכול לכתוב באור חיובי על ישוע, שכן הוא היה יהודי ויהודים היו אמורים להיות עוינים את ישוע.

כלומר, לא היו ראיות חדשות על ה- TF כשפרצה המחלוקת הראשונית סביבה, אלא ניסוח מחדש של גישות והנחות מקדימות.

רק באמצע המאה ה-17, מבקרי האותנטיות של ה- TF החלו לאסוף עדויות טקסטואליות לתמוך בהנחתם המקדימה שיוספוס היהודי לא יכול היה לכתוב דבר כה אוהד כ- TFעל ישוע.

(עמ' 5) המלומד הראשון שהצביע על עדות טקסטואלית היה איש הדת הרפורמי לואיס קפל (Louis Cappel, 1585-1658) ששם לב שהפסקא לא ממש מתאימה להקשר שסביבה. בעקבות קפל כתבו טנקויליוס פבר וג'ין דייל (Tanaquilius Faber, 1615-72, Jean Daille', 1594-1670) שטענו שהפסקא סותרת הצהרות לגבי הגישה של יוספוס כלפי ישוע שכתבו אוריגן (Origen) ותאודורט (Theodoret). חשיפה רחבת היקף לטיעוני פבר הטתה את הכף לטובת הדעה שה- TF היא אכן זיוף, לפחות בזרם המרכזי של המחקר. לכן, עד אמצע המאה ה-18, הדיון סביב שאלת האותנטיות של הטקסט הסתיים בגדול.

לידת הדיון מחדש בתחילת התקופה המודרנית התרחשה בעקבות זרמים אינטלקטואלים חדשים ברנסאנס וברפורמציה, שהאמינו ביתר שאת בכך שהספרות היהודית כיוסיפון יכולה להטיל אור על הנצרות המוקדמת. ספקות בקרב פרוטנסטנטים, בייחוד בנוגע למרחב הניסי, גרמה להם להטיל ספק בכך שיוספוס יכתוב בדרך נס דבר שהוא לא האמין בו – ומעל הכל, ספקות סביב האותנטיות של מקורות עתיקים רבים ממה שהיה אופייני לשלהי העת העתיקה וימי הביניים ובייחוד לכתבים שבהם השתמשו לכתיבת היסטוריה כנסייתית.

העובדה שהמבקרים הקדומים שדנו באותנטיות ה- TF שביססו את טיעוניהם על ראיות טקסטואליות רלוונטיות היו פרוטסטנטים ורובם פרוטסטנטים רפורמיים, מציעה את ההנחה שהם היו פתוחים לרעיונות חדשים שהביאו עמם הזרמים האינטלקטואלים.

הסקפטיות של תקופת הנאורות הוסיפה מעט לדיון סביב ה- TF, משום שה- TF הוקע כבר קודם לכן על ידי מלומדים פרוטסטנטיים דתיים כפבר ואוסיאנדר. בתקופה הזו, לראשונה בנצרות המערבית עלתה הטענה שישוע לא היה קיים מעולם בקרב זרמים סקפטיים אינטלקטואלים קיצוניים. יתכן שטיעון זה נבע מפסילת האותנטיות של ה- TF, אך אין בנמצא מספיק ראיות כדי לדעת. ניתן להסיק שבמהלך תקופת הנאורות, לראשונה עוינות חיובית כלפי הדת נהייתה גורם משפיע לכמה מבקרים שפסלו את הטקסט, הידוע שבהם היה ולטיר (Voltaire). זאת בניגוד לנסיונות הראשונים להוכיח שהטקסט מזויף, שנעשו על ידי פרוטסטנטים שלא הטילו ספק בקיומו של ישוע. אולם, זו לא הייתה תקופה של עוינות גורפת כלפי הטקסט, שכן מלומדים כמו קוטה ודאובוז (Johann Friedrich Cotta, 1701-1779; Charles Daubuz, ca. 1670-1725) ביקרו באופן הגיוני את אלה שדחו את הטקסט. זאת למרות שוויליאם ויסטון (William Whiston, 1667-1725) המתרגם הידוע של יוספוס, לא תמיד הסתמך על גישה ביקורתית (עמ' 7) בעבודת התרגום, בהצעתו הקיצונית להגנה על ה- TF שיתכן שיוספוס היה יהודי נוצרי עמד על תובנה שלקודמיו לדיון על ה- TF חסרה: היא, שבימי יוספוס ההבדל בעישה כלפי ישוע בין יהודים שמחוץ לכנסיה ונוצרים לא הייתה מקוטבת כפי שהיא נהייתה בהמשך הדרך, בניגוד למה שחשבו פרוטסטנטים מודרנים מוקדמים ויהודים שתקפו את הטקסט.

במהלך מאתיים השנים לאחר שמלומדים כפבר הוכיחו שה- TF היא זיוף, הדיון סביב אותנטיות הטקסט קם לתחייה במאה ה-20, על ידי מלומדים שטענו שנמצאו גירסאות נוספות של ה- TF ושל כתבי יוספוס בכלל, כאלה שטרם זכו להתייחסות מחקרית. המקורות הנוספים היו גירסא רוסית ישנה של מלחמות היהודים ושתי כרוניקות סוריות שמיות מימי הביניים. איסלר (Eisler) ואיסטרין (Istrin) ניסו לטעון שהגרסא הסלאבונית הייתה תרגום של הגרסא הארמית של מלחמות היהודים, שיוספוס כתב כנראה לפני הגרסא היוונית. אך סביר יותר שהעבודה מתוארכת לימי הביניים, מעט לפני המאה ה-13. לא בטוח שמחבר הגרסא הסלאבונית היה נוצרי אורתודוקסי, כפי שהיה מקובל לטעון. יש ראיות פנימיות בטקסט שמציעות שהמחבר היה אולי מומר יהודי טרי לנצרות, נוצרי מתיהד או מתגייר נוצרי ליהדות. (עמ' 8) טרם הוכח באופן גורף האם מדובר בעבודה יוונית שתורגמה לרוסית ימי ביניימית ומשם נובעים ההבדלים בטקסט, או שהמחבר הרוסי הימי ביניימי שתל שינויים בטקסט והכניסם לתרגום של מלחמות היהודים של יוספוס.

בויכוח הגדול השני של המאה ה-20 סביב האותנטיות של ה- TF, המלומד המשכיל של המזרח התיכון, שלמה פינס, ניסה לטעון שהגרסא של ה- TF שמופיעה בכרוניקה ערבית נוצרית מהמאה ה-10 יכולה להיות אותנטית יותר מה- TF המקובלת. הדעות היו חלוקות בקשר לטענתו, אך הראיה החשובה שהוא הוסיף לסלט הייתה התרגום הסורי של ה- TF שמצוטט בכרוניקה בת המאה ה-12 שכתב הפטריארך הסורי של אנטיוכיה (1166-1199). גרסא זו, ולא בפרפרזה הערבית שלה, יכולה להיות בסבירות גבוהה, לפחות בהיבטים מסוימים, אותנטית יותר מה- TF המקובלת, שכן היא מסכימה עם הגרסא הלטינית של הירונימוס באותה נקודה קריטית. הממצא של פינס מחזק את הסברה שהירונימוס לא שינה את ה- TF כך שיהיה כתוב בה "he was believed to be the Christ", אלא שהוא הכיר את הגרסא המקורית של ה- TF, שסביר שהוא מצא ב-Historia Ecclestiastica של אוסביוס, בה היה כתוב "he was believed to be the Christ", ולא "he was the Christ".

(עמ' 9) ההבדל בין הדיון על הטקסט במאה ה-20 (מלומדים יהודים בשני צידי המתרס בשאלת האותנטיות) לבין הדיון עליו בראשית התקופה המודרנית (מלומדים פרוטסטנטים ויהודים שאחידים בדעתם שהטקסט לא אותנטי) הוא הזווית החילונית והאקדמית יותר. באופן כללי, גישות הפרוטסטנטים, הקתולים, היהודים והחוקרים החילוניים כלפי הטקסט התקרבו זו לזו, יחד עם נטייה גבוהה יותר בקרב מלומדים מכל הדתות להתייחס לטקסט כאל אותנטי למדי. יחד עם זאת, ניתן לפרש את המגמה הזו כסוג של התפכחות פוסט מודרנית משולבת בסקפטיות המודרנית, וניסיון להבין מחדש את ההיגיון של העולם העתיק, כשסביר שהיה יכול להיות מצב בו יהודי בן המאה הראשונה כותב טקסט כה אוהד את ישוע מנצרת כ- TF.

הערות

הערה 8: סופרים לטינים וסוריים לא קראו את העבודות אחד של השני בשלהי העת העתיקה, אך לשניהם הייתה גישה לעבודות יווניות. המסקנה הסבירה היחידה היא שהירונימוס וכמה נוצרים סורים (כנראה ג'יימס מאדסה בן המאה ה-7) קראו גרסא יוונית של ה-TF שהכילה את המשפט "he was believed to be the Christ" ולא "he was the Christ".

סקירה כללית של שאלת האותנטיות. רוני רשף 06:06, 2 באפריל 2011 (UTC)

נמצא בשימוש ב...

רוני רשף תשעא ב העדות הפלביאנית

קישורים נוספים

למאמר