White 1955

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ו / מחקר מודרני W

White, Mary. 1955. "Greek Tyranny." Phoenix. Vol. 9, No. 1. pp. 1-18.

סיכומים

עמ' 1

ספרטה תמיד התגאתה שלא שלט בה טיראן – תוקידידס 1.18.1.

הטירנים צמחו במסגרת עליית אלוף של מעמד ביניים ומאבקו נגד האצולה התורשתית והסגורה.

עמ' 2

המקום הראשון שבו מופיעה המילה – ארכילוכוס, פרגמנט 2, בנוגע לגיגס: I care not for the wealth of golden Gyges, nor ever have envied him; I am not jealous of the works of Gods, and I have no desire for lofty despotism ; for such things are far beyond my ken.

במקרה של גיגס מדבור במלך עם כוח אבסולוטי, אבל עם הזמן זה הפך לאוזורפטור, שגיגס היה אחד כזה לפי הרודוטוס (1.8-12).

עמ' 3

מעמד של הרמודיוס ואריסטוגיטון כגיבורים באתונה על רצח היפרכוס.

השיר לכבודם: When they slew the tyrant and gave equal laws to Athens מציב את הטיראניה כמנוגדת איסונומיה-דמוקרטיה/חופש.

סופוקלס – אדיפוס 873 "הגאווה מולידה טיראניה." מדגים את המשמעות הקונבנציונאלית של מלך לעומת המשמעות המבזה של טיראן.

הרודוטוס משתמש במילה טיראנוס לתאר שלל של שליטים.

עמ' 4

תוקידידס מכנה טיראנוס את הטיראנים ביוון במערב בלבד (במיוחד 2.63.2 ו- 3.37.2).

רק בסוף המאה הרביעית נוצרה ההפרדה בין המילה טיראנוס לבסילאוס או מונרכוס.

יש שתי בעיות עם הטענה שהיוונים למדו על הטיראניה ממלכי המזרח – אם כך ניתן היה לצפות שיקומו טיראניות באיוניה ולא בעיר האיסתמוס, מה גם שהתנאים לעליית הטיראניה היו מקומיים-יוונים ולא קשורים לשינויים בלידיה.

עמ' 5

הבקכיאדים בקורינתוס הצליחו להקים את המושבות קורקירה וסיראקוסאי, שתרמו ליכולת האגרארית המצומצמת של קורינתוס ואפשרה ייצוא של אוכלוסיות, ובכך להקל את הלחץ במטרופולין. סטראבו מציין ש: "הם קצרו בהצלחה את פרות המסחר" (8.6.20). לקראת סוף המאה השמינית קורינתוס ייצאה את הכדים שלה לכל העולם היווני (תוקידידס 1.13.3).

אבל ההצלחה הזו הביאה גם לנפילתם של הבקכיאדים. משפחות סוחרים שהתעשרו החלו להתבולל עם משפחות האצולה דרך נישואין. המעבר ללחימת הופליטים קידם רבות את מעמדו של מעמד הביניים.

עמ' 6

הבקכיאדים הגיעו לדרישות לשוויון בקשיחות ודיכוי. כאשר הנהגת הובילה לכישלונות נגד ארגוס, מגרה וקרקירה הבשילה הקרקע למהפכה. סיפור ילדותו, עלייתו ונקמתו בבקכיאדים, כולם מעידים על השנאה לאותה אריסטוקרטיה מצומצמת. כדי להתמודד עם המסורת של זכות מלידה לשלוט היה צורך באישיות כריזמטית, חזקה, בעלת יכולת וחסרת רחמים. וקיפסלוס היה האיש למשימה. ניקולאוס מספר שסגנונו המתון של קיפסלוס, בניגוד לקשיחות והאכזריות של הבקכיאדים, כשכיהן כפול מרכוס הביאו לתמיכה הרבה בו עד שהוא יכול היה להפוך טיראן ללא שומרי ראש. גם פריאנדרוס הפגין את שנאתו לבקכיאדים כשגרש אותם מקרקירה, ונראה שהקיפסלידים הונעו על ידי מדיניות של שבירת כוחם של הבקכיאדים לנצח.

עמ' 7

נדמה שרעיון הטיראניה נדד מזרחה לסאמוס ומילטוס ולא ההיפך כמו שנטען.

עמ' 8

(פיסיסטראטוס) גם אריסטו (מדינת האתונאים 16.2.8) וגם תוקידידס (6.54.5( מציינים שהפיסיסטרדים נזהרו מלפגוע בחוקה של סולון.

עמ' 9

תוקידידס מוסיף שלמרות זאת הם דאגו שמקורבים שלהם יזכו בתפקיד הארכונטים.

קליסתנס היה ארכון בין השנים 525/4, שמעיד על כך שהאלקמיונידים, שהוגלו בזמן פיסיסטראטוס, הוחזרו לאתונה לאחר מותו, וכנראה הוגלו שנית אחרי רצח היפרכוס.

הטיראנים באתונה אמנם דאגו לפעילות תקינה של המוסדות אבל הם שרתו אותם רק ככלי. הסמכות שלהם נבעה מהיוקרה שלהם בתור אלו שהצליחו להפיל את האריסטוקרטיה, הנהגתם המוצלחת והתרומה לעיר ולתושביה.

עמ' 10

הטיראנים של קורינתוס תרו לשגשוגה החומרי של העיר. עידוד תעשיית הכדים, הכנסת מטבע, כל אלה תרמו לפריחתה של הכלכלה.

עמ' 11

קורינתוס החזיקה גם צי סוחר וגם צי מלחמה, בעוד פריאנדרוס שאף לחבר את שני המפרצים בתעלה, מפעל שלא הספיק להגשים. הקיפסלידים הקימו מושבות רבות במערב כדי להבטיח את נתיבי המסחר: Leucas, Ambracia, and Anaktorion, Apollonia, Potidaia על כל הערים הללו שמרה קורינתוס תחת שליטתה

קורינתוס גדלה משמעותית בתור עיר. תושבים רבים הועסקו ביוזמות מסחריות ועסקיות באזור העיר ובנמל.

עמ' 12

מים היו מצרך יקר וחשוב לגדילתה של עיר ולכן הטירנים התפרסמו בבניית מעיינות ואקוודוקטים.

שימוש במיתוס כתעמולה – הטבעת פגסוס על המטבע כדי לסמל כיצד כשנסק לשמיים פגעה הפרסה שלו במקום שבו נפער חור ומים פרצו החוצה וכעת זהו מעיין שמשרת את העיר. מקור נוסף שממנו שאבו הטיראנים עוצמה היה דרך השפעה על מקדשים וחסות על האומנויות. ההקדשות והמתנות של הקיפסלידים לאולימפיה נחרטו בדפי ההיסטוריה. הטיראנים פרסו חסות על האומנים ובעלי המלאכה כי הם היו זקוקים להם לפיתוח התעשייה, הבנייה והאמנות. תקופתם הייתה תקופה של שגשוג תחומים אלה.

עמ' 16

איחוד אתיקה הושלם עם מיזוגה של אלוסיס (Eleusis). השגשוג של האיכר הקטן, בעלי המלאכה ולמעשה אתיקה כולה נשען על איחודה המוצלח של אתיקה. השגשוג של הכפר נשען על שגשוג העיר ולהיפך – יחסי גומלין. האיחוד היה תוצאה ש פולחן וחגיגות. על האקרופוליס נבנה מקדש חדש לאתנה ופסטיבל פאנאתנאיה לחגיגת איחודה של אתיקה התמסד. לאחר תחרויות אתלטיות, תחרויות מוזיקה והקראת כתביו של הומרוס, השיא של הפסטיבל התבטא בכך שכל המשתתפים עלו למקדשה של אתנה והקריבו לה קורבנות. בטקס משות, זה חלקיה השונים של אוכלוסיית אתיקה מצאו קרקע משותפת שאיחדה את כולם. באגורה נבנו שנים עשר מזבחות לכלל האלים שסגדו להם באתיקה – מקום פולחן משותף לכל התושבים.

הפולחנים השונים באתיקה רוכזו כולם באתונה וזכו שם לכבוד רב, דבר שאיחד את כל תושבי אתיקה סביב העיר שבה ישב השלטון המרכזי. הפסטיבל של דיוניסוס (Dionysos of Eleutherai) הועבר לעיר וגם מקדש לאפולו נבנה באקרופוליס. לארטמיס של בראורן (Brauron) שפולחנה היה נהוג במחוז ילדותו של פיסיסטראטוס נבנה מקדש באתונה. בני פיסיסטראטוס בנו מקדש לאפולו הפיתי ואף החלו בבניות לזאוס האולימפי.

עמ' 17

בעקבות תמיכתו של היפיאס בפרס הוצמדו לטיראניה שתי סטיגמות נוספות. הראשונה הרגשה של חופש כשהיא מופלת והרגשה של מדיזם (מלשון מדין, הממלכה באסיה הקטנה).

עמ' 18

דורות מאוחרים יותר (אריסטו, מדינת האתונאים 16.7) תפסו את תקופת הטיראנים כתור הזהב.

הכוח האישי של הטיראנים התקבל ככלי לגיטימי כדי לשבור את כוח של האריסטוקרטיה. שנים או שלושה דורות של טיראניה הספיקו כדי להבטיח שהמשטר הישן לא יחזור. ברוב המקרים הדור השני נחשב כשליט מדכא ולא לגיטימי. (מתאים לנימה של הרודוטוס) הפלתם בכל עיר אמנם שונה אך ההיגיון הוא עקבי – שלטונם כבר לא היה נחוץ. המשטרים שקמו אחריהם היו רחבים יותר במספר המשתתפים במשחק הפוליטי – אם זו דמוקרטיה (אתונה) או אוליגרכיה מתונה ורחבה (קורינתוס).

הטיראניה תרמה שתי תרומות חשובות. מצד אחד היא פגשה פגיעה אנושה באריסטוקרטיה המצומצמת והסגורה שמנעה התפתחות ושגשוג, ושנית הם יצרו תמריץ לפיתוח כל אותם תחומים שנבלמו על ידי האריסטוקרטיה שתרמו לרווחתם הכלכלית והחומרית של התושבים והכנתם לעתיד.


הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר הגיאופוליטיקה של יוון הקלאסית

אייל מאיר תשע ב מיתוס והיסטוריא עבודה מסכמת

קישורים נוספים

ב