Young 1964

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני י / מחקר מודרני Y

Young, John H. "Commagenian Tiaras: Royal and Divine". American Journal of Archaeology 68 (1964): 29-34.

סיכומים

  • (29) פרויקט הפיסול של אנטיוכוס מקומגנה ב Nemrut Dag הכיל 90 אסטלות המנציחות את אנטיוכוס עצמו, את אבותיו ואת אליליו, הן ממוצא יווני והן ממוצא איראני.
  • דמויות הפסלים חובשות כיסוי ראש, דמוי כתר או נזר מוגבה (Tiara) בעל דש ועיטורים. ידוע כי נזר בסגנון פרסי (Persian Tiara) אפיין פרסים, ואת כל עמי המזרח באומנות היוונית לפנה"ס.
  • האלים ב Nemrut Dag מוצגים כחובשי נזרים פרסים, אולם שמותיהם הם סינקרטיזם יווני-איראני (דוגמאת "Zeus-Oromasdrs"). אותם אלים בהיקשר יווני, מוצגים תמיד ללא כיסוי ראש.
  • (31) ניתן לסווג ולשייך את הנזרים ע"פ צורתם:
    • "נזר פרסי": נחבש ע"י אבותיו הקדומים של אנטיוכוס ואת האלים האיראנים Mithra ו-Ahuramazda
    • "נזר מחודד": נחבש ע"י אבותיו המאוחרים של אנטיוכוס, וע"י האלים היוונים Ares-Heracles-Artagnes.
    • "נזר בסגנון סאטרפ": נחבש ע"י אבותיו האחרונים של אנטיוכוס.
    • "נזר ארמני": נחבש ע"י שליט קומגנה - במקרה זה, אנטיוכוס הראשון.
  • (33) ניכרת חשיבות המיקום והדירוג בייצוג הדמויות - הדמות הנחשבת לבעלת דרג החשיבות הגבוה יותר ניצבת תמיד מצד ימין (מנקודת מבט הצופה). כך בלחיצת הידיים של המלך עם האלים (dexiosis) האל ניצב מימין למלך, ולעומת זאת באתר הקבורה לנשות המלוכה ב Karakush, ניצב המלך מימין לנסיכה המתה. בהתאם, בNemrut Dag מימין לזאוס לא ניצבת "אלת קומגנה" (בת דמותה של הרה), אלא אנטיוכוס עצמו, אשר ממרפק את אפולו והרקולס להמשך מדרג החשיבות.
  • מכתובותיו של אנטיוכוס, לא ניתן לומר כי הוא היה מלך צנוע, אולם גם לא ניתן להתעלם מאדיקותו הדתית. צוות החקירה האמריקאי בשנות ה60 חשף וסידר את ראשי הדמויות ועליהם הנזרים השונים - והסיקו כי גם ב Nemrut Dag, כמו בשאר אתרי הפולחן בקומגנה, רק אנטיוכוס הוא החובש "נזר ארמני". ברור כי בגבולות קומגנה, היחיד אשר חבש נזר זה היה אנטיוכוס בכבודו ובעצמו.
  • יאנג טוען כי פני הדמויות סותתו ע"פ שני דוגמנים - אחד מזוקן אשר משמש תבנית לייצוג הרקולס וזאוס, והשני צעיר לייצוג את ואנטיוכוס. אולם, ניתן לדמיין את מצוקת המבקר העתיק באתר הפולחן, אשר ניסה לזהות ולהבדיל בין הדמויות. כאן נכנסת חשיבות הנזרים ככלי להבדלה:
    • דמות מזוקנת עם נזר פרסי = זאוס, דמות מזוקנת עם נזר מחודד = הרקלס.
    • דמות צעירה עם נזר פרסי = אפולו, דמות צעירה עם נזר ארמני = אנטיוכוס.
  • (34) יאנג טוען כי יש להתייחס לכתבי אנטיוכוס עצמו:
" I have set up these divine images of Zeus-Oromasdes and of Apollo-Mithras-Helios-Hermes and of Artagnes-Herakles-Ares, and also of my all-nourishing homeland Kommagene; and from one and the same quarry, throned likewise among the deities who hear our prayers, I have consecrated the features of my own form, and have caused the ancient honour of great deities to become the coeval of a new Tyche.
  • מכאן כי מבחינה כרונולוגית אנטיוכוס הנציח את האלים באבן , ע"פ חשיבותם - כאשר זאוס מסותת ראשון, ואילו אנטיוכוס מסותת אחרון.
  • ואם אכן אנטיוכוס הוא זה אשר סותת אחרון, את מי מייצגת הדמות הצעירה, אם לא את האל אפולו? בעבר סברו כי הדמות הצעירה הינה האל אפולו, אולם יאנג סבור כי הדמויות הבלתי מוגמרות מבחינת סיתות מצביעות על כך שהן היו האחרונות אשר עוצבו, באנדרטה האחרונה של אנטיוכוס. לדבריו, שאף אנטיוכוס להביא את תוכנית הסיתות לסיכומה ההגיוני - הוא כמלך מעביר את השלטון ואת סמלי המלוכה לבנו, יורשו Mithredates II.

הערות

  • אנדרטת Nemrut Dag מכילה, פרט להנצחת אבותיו ואליו של אנטיוכוס מקומגנה, גם את משנתו הפוליטית - העברת שלטונו באופן חלק וברור לבנו, בברכת האלים.

נמצא בשימוש ב...

אורי גונן תשע ב בין אלים ובני אדם עבודה
 

קישורים נוספים

ב