הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם והרקלס"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (מכתב ארווס)
מ
שורה 1: שורה 1:
[[אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי]] -- [[תשעא ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA)]] -- [http://www.cnrs.ubc.ca/fileadmin/template/main/images/departments/cners/greekbible/Machabaeorum12.pdf ספרי מקבים ביוונית] -- [http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4143194 מק"א המלך ג'יימס] -- [http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4282674 מק"ב המלך ג'יימס]
+
[[אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי]] -- [[תשעא ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA)]] -- [http://www.cnrs.ubc.ca/fileadmin/template/main/images/departments/cners/greekbible/Machabaeorum12.pdf ספרי מקבים ביוונית] -- [http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4143194 מק"א המלך ג'יימס] -- [http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4282674 מק"ב המלך ג'יימס]  
  
 
= הצהרת כוונות  =
 
= הצהרת כוונות  =
שורה 6: שורה 6:
  
 
*<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">האם יש איזה ביטוי מצלצל במיוחד לכך ב-network theory?</span>
 
*<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">האם יש איזה ביטוי מצלצל במיוחד לכך ב-network theory?</span>
 +
 
::על פניו הרעיון נשמע ככזה שקשור לתורת הרשתות. יבדק בהקדם (אבל לא היום לצערי) [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 02:56, 11 באפריל 2011 (UTC)
 
::על פניו הרעיון נשמע ככזה שקשור לתורת הרשתות. יבדק בהקדם (אבל לא היום לצערי) [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 02:56, 11 באפריל 2011 (UTC)
  
 
= מכתב ארווס  =
 
= מכתב ארווס  =
  
לכל הפרשה: '''[http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4143194 מקבים א (=מק"א) 12:1-23]''' מכתב מארווס הראשון לחוניו הראשון או השני.<ref>ארוס באגרת הוא <span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">[http://en.wikipedia.org/wiki/Areus_I ארוס הראשון (אין ערך בעברית)]</span>, ואילו חוניו הוא אולי <span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">[http://he.wikipedia.org/wiki/חוניו_הראשון חוניו הראשון]</span>, אבל הרבה יותר סביר ש<span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">[http://en.wikipedia.org/wiki/Onias_II חוניו השני] (אין ערך בעברית)</span>. ~~ לשתי ההצהרות ראו '''[[Gruen 1998]] ע 254 ה 32'''. ~~ יוספוס (ענת. 12.225-227) סבור בטעות שמדובר ב<span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">[http://he.wikipedia.org/wiki/חוניו_השלישי חוניו השלישי]</span>, כנראה בנסיון לצמצם את מרחק הזמן בין ארוס ליונתן, ולשוות לחילופי המכתבים אופי נורמלי יותר.</ref>
+
לכל הפרשה: '''[http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4143194 מקבים א (=מק"א) 12:1-23]''' מכתב מארווס הראשון לחוניו הראשון או השני.<ref>ארוס באגרת הוא &lt;span style="background-color: rgb(255, 255, 0);"&gt;[http://en.wikipedia.org/wiki/Areus_I ארוס הראשון (אין ערך בעברית)]&lt;/span&gt;, ואילו חוניו הוא אולי &lt;span style="background-color: rgb(255, 255, 0);"&gt;[http://he.wikipedia.org/wiki/חוניו_הראשון חוניו הראשון]&lt;/span&gt;, אבל הרבה יותר סביר ש&lt;span style="background-color: rgb(255, 255, 0);"&gt;[http://en.wikipedia.org/wiki/Onias_II חוניו השני] (אין ערך בעברית)&lt;/span&gt;. ~~ לשתי ההצהרות ראו '''[[Gruen 1998]] ע 254 ה 32'''. ~~ יוספוס (ענת. 12.225-227) סבור בטעות שמדובר ב&lt;span style="background-color: rgb(255, 255, 0);"&gt;[http://he.wikipedia.org/wiki/חוניו_השלישי חוניו השלישי]&lt;/span&gt;, כנראה בנסיון לצמצם את מרחק הזמן בין ארוס ליונתן, ולשוות לחילופי המכתבים אופי נורמלי יותר.</ref>  
  
 
המכתב מכיל טענות מרחיקות לכת על מוצא משותף (מתולוגיא), המשמשות כאמצעי שטח בדיפלומטיא. אבל פני שנוכל להתייחס לתוכן ביתר פירוט, צריך לטפל בבעיית המקורות ובטענת הזייפן.  
 
המכתב מכיל טענות מרחיקות לכת על מוצא משותף (מתולוגיא), המשמשות כאמצעי שטח בדיפלומטיא. אבל פני שנוכל להתייחס לתוכן ביתר פירוט, צריך לטפל בבעיית המקורות ובטענת הזייפן.  
 +
 
*<span style="background-color: rgb(51, 102, 255);">סקירה ביבליוגרפית של: מקבלים - מקבלים/שוללים - שוללים.
 
*<span style="background-color: rgb(51, 102, 255);">סקירה ביבליוגרפית של: מקבלים - מקבלים/שוללים - שוללים.
 
</span>
 
</span>
הבעיא בטענת הזייפן היא שבהעדר הוכחה חותכת, אנו נותרים עם משׂחקי סבירות, דעות קדומות וחשקים סמויים.
 
  
לפיכך צריך לחזור למקור: עדותו של בעל מק"א על ה-antigraphon.
+
הבעיא בטענת הזייפן היא שבהעדר הוכחה חותכת, אנו נותרים עם משׂחקי סבירות, דעות קדומות וחשקים סמויים.
 +
 
 +
לפיכך צריך לחזור למקור: עדותו של בעל מק"א על ה-antigraphon.
 +
 
 +
משימה קשה ולא מספקת (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">Ginsburg 1934: 118)</span>
 +
 
 +
מכתב ארווס הוא הראיה הקדומה ביותר לעניינינו. לאברהם תפקיד מפתח כמקשר בין הקהילות.
 +
 
 +
עובדא: מכתבו של ארווס מגיע אלינו ביד שלישית (כתוספת לתשובה שכתב יהונתן החשמונאי סביב 145-143 BC, מאה שנים לאחר ארווס – ואז מצוטט במקבים א').  
  
משימה קשה ולא מספקת (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);">  Ginsburg 1934: 118 </span>:
+
== אפשרויות עיקריות בנוגע למכתב ארווס ==
  
מכתב ארווס הוא הראיה הקדומה ביותר לעניינינו. לאברהם תפקיד מפתח כמקשר בין הקהילות.
+
'''שלוש אפשרויות במחקר המודרני'''
  
עובדא: מכתבו של ארווס מגיע אלינו ביד שלישית (כתוספת לתשובה שכתב יהונתן החשמונאי סביב 145-143 BC, מאה שנים לאחר ארווס – ואז מצוטט במקבים א').
+
#שני המכתבים הם מסמכים אותנטים.  
==אפשרויות עיקריות בנוגע למכתב ארווס==
 
'''שלוש אפשרויות במחקר המודרני'''
 
#שני המכתבים הם מסמכים אותנטים.
 
 
#יהונתן זייף את המכתב מארווס, אבל המכתב שלו אמיתי.  
 
#יהונתן זייף את המכתב מארווס, אבל המכתב שלו אמיתי.  
#כל ההתכתבות זויפה על ידי המחבר האנונימי של ספר מקבים א' (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">  יש למצוא את תאריך שליחת המכתבים, בהתבסס על מחקר מודרני ו Seleucid-Ptolemaic contemporary action</span>).  
+
#כל ההתכתבות זויפה על ידי המחבר האנונימי של ספר מקבים א' (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">  יש למצוא את תאריך שליחת המכתבים, בהתבסס על מחקר מודרני ו Seleucid-Ptolemaic contemporary action</span>).
 +
 
 +
'''הצעה לשתי הזדמנויות לזיוף'''
  
'''הצעה לשתי הזדמנויות לזיוף'''
+
#יהונתן זייף מכתב בשם ארווס.  
#יהונתן זייף מכתב בשם ארווס.
+
#כותב מק"א זייף את ההתכתבות (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">ביבליוגרפיה לכל הויכוח, מחולקת לשלושת המחנות</span>&nbsp;''').'''
#כותב מק"א זייף את ההתכתבות (<span stביבליוגרפיה לכל הויכוח, מחולקת לשלושת המחנותyle="lor: rgb(0, </span> ''').
 
  
בהעדר ראיות חדשות, השאלה נותרת בעינה.
+
בהעדר ראיות חדשות, השאלה נותרת בעינה.  
  
בניסיון להטות את הכף לטובת אותנטיות, הצעה חדשה: <span style="lor: rgb(0, 255, 0);">  אלא אם כן נאמרה קודם לכן </span>
+
בניסיון להטות את הכף לטובת אותנטיות, הצעה חדשה: <span style="lor: rgb(0, 255, 0);">  <span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">אלא אם כן נאמרה קודם לכן</span> </span>  
  
 
ב-12:11, מכתבו של יהונתן מציין:  
 
ב-12:11, מכתבו של יהונתן מציין:  
  
We therefore at all times without ceasing, both in our feasts, and other convenient days, do remember you in the sacrifices which we offer, and in our prayers, as reason is, and as it becometh us to think upon our brethren”
+
We therefore at all times without ceasing, both in our feasts, and other convenient days, do remember you in the sacrifices which we offer, and in our prayers, as reason is, and as it becometh us to think upon our brethren”  
  
('''<span stb(0, 204, 255);"> BLUETextHere </span>: החלף עם תרגום משלך.''')
+
('''<span> </span>'''<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">החלף עם תרגום משלך</span>'''.''')  
  
זה ביטוי לגישה המיתית-טקסית (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' ראה Dowden 1992: PAGE NUMBERS'''</span>): הקשר בין הקהילות מחוזק באמצעות תפילות וקרבנות, באופן ציבורי. לכן, סביר שהטקסים יהיו מוכרים לטווח רחב של אנשים, הן כהנים והן ארחי-פרחי מירושלים, או מבקרים ארעיים, גויים ויהודים – שביקרו בירושלים בעת ה'''כחול: “feasts and convenient days”  ''' (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' ראה Goldstein 1976: XXXX'''</span>).
+
זה ביטוי לגישה המיתית-טקסית (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' '''</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">ראה Dowden 1992: PAGE NUMBERS</span>): הקשר בין הקהילות מחוזק באמצעות תפילות וקרבנות, באופן ציבורי. לכן, סביר שהטקסים יהיו מוכרים לטווח רחב של אנשים, הן כהנים והן ארחי-פרחי מירושלים, או מבקרים ארעיים, גויים ויהודים – שביקרו בירושלים בעת ה'''&nbsp;“'''<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">feasts and convenient days</span>'''” ''' (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' '''</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">ראה Goldstein 1976: XXXX</span>).  
  
 
רעיון זה מחליש את האפשרות שכל העניין הוא המצאה של כותב מק"א.  
 
רעיון זה מחליש את האפשרות שכל העניין הוא המצאה של כותב מק"א.  
  
חילופי שגרירים בין החשמונאים למדינות שכנות הם חלק מהותי מספר מק"א, היה חשוב לכותב לציינם כהוכחה להשפעה הבינלאומית של גיבוריו (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' מי כבר אמר את זה?'''</span>).
+
חילופי שגרירים בין החשמונאים למדינות שכנות הם חלק מהותי מספר מק"א, היה חשוב לכותב לציינם כהוכחה להשפעה הבינלאומית של גיבוריו (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' '''</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">מי כבר אמר את זה?</span>).  
:לכן, קשה להאמין שהוא יהרוס את דיווחו על ידי הכנסת פריט מידע שידוע לקוראיו שהוא לא עובדתי (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' על הזמן, המיקום והקהל המיידי (עברית!) של מק"א!'''</span>).  
+
 
 +
:לכן, קשה להאמין שהוא יהרוס את דיווחו על ידי הכנסת פריט מידע שידוע לקוראיו שהוא לא עובדתי (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' '''</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">על הזמן, המיקום והקהל המיידי (עברית!) של מק"א!</span>).
 +
 
 +
= שלושה שיקולים נגד האפשרות שמכתב ארווס זויף על ידי יהונתן =
 +
 
 +
#אם לא הייתה פנייה מספרטא, איזכור הפולחן היה חושף את יהונתן כשקרן מהמדרגה הראשונה (12:5 – כותב מק"א מציין שהמכתבים הם עותק מאושר, antigraphon, של האגרת הרשמית של יהונתן, שמתואר בספר באור חיובי מאוד).
 +
#סיפור גלות יאסון לספרטא – מקבים ב' 5:9, יאסון בחר את ספרטא כמקום הגלות בגלל המוצא המשותף (Jason is perceived as an origin of the trouble which swept over Jerusalem <span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">{find locus for  this}</span>). משום שלא יתכן שבחירתו הושפעה מיחסים שהומצאו על ידי יהונתן בשלהי שנות ה-140', או מהמצאה במק"א, סביר להניח שהקשר בין יהודה וספרטא התבסס טרם זמנו (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' '''</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">Gruen 1998</span>, שהציע שיאסון מקירנה או הכותב של מקבים ב' בחרו בספרטא משום שהכירו את הסיפור במק"א. מדוע להסתבך עם פרט זה אלא אם כן אכן היה קשר? <span style="lor: rgb(0, 204, 255);">&nbsp;</span><span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">לשלוח אי-מייל לגרואן בנושא</span>).
  
=שלושה שיקולים נגד האפשרות שמכתב ארווס זויף על ידי יהונתן=
 
#אם לא הייתה פנייה מספרטא, איזכור הפולחן היה חושף את יהונתן כשקרן מהמדרגה הראשונה (12:5 – כותב מק"א מציין שהמכתבים הם עותק מאושר, antigraphon, של האגרת הרשמית של יהונתן, שמתואר בספר באור חיובי מאוד).
 
#סיפור גלות יאסון לספרטא – מקבים ב' 5:9, יאסון בחר את ספרטא כמקום הגלות בגלל המוצא המשותף (Jason is perceived as an origin of the trouble which swept over Jerusalem {find locus for <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> this</span>}). משום שלא יתכן שבחירתו הושפעה מיחסים שהומצאו על ידי יהונתן בשלהי שנות ה-140', או מהמצאה במק"א, סביר להניח שהקשר בין יהודה וספרטא התבסס טרם זמנו (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' Gruen 1998'''</span>, שהציע שיאסון מקירנה או הכותב של מקבים ב' בחרו בספרטא משום שהכירו את הסיפור במק"א. מדוע להסתבך עם פרט זה אלא אם כן אכן היה קשר? '<span style="lor: rgb(0, 204, 255);">  לשלוח אי-מייל לגרואן בנושא</span>).
 
 
:מה שמגדיל את הסבירות שדיווחו של יהונתן על טקסי פולחן פרו ספרטאנים היו עובדא היסטורית בירושלים.  
 
:מה שמגדיל את הסבירות שדיווחו של יהונתן על טקסי פולחן פרו ספרטאנים היו עובדא היסטורית בירושלים.  
::אם כך, מדוע יוסדו טקסים אלה מלכתחילה?
+
::אם כך, מדוע יוסדו טקסים אלה מלכתחילה?  
:::בתגובה לפניה ספרטאנית, כמו זו שמתוארת במכתב ארווס.  
+
:::בתגובה לפניה ספרטאנית, כמו זו שמתוארת במכתב ארווס.
#אפשרות הזיוף מעורערת על בסיס עומק ומשך הקשר היהודי-ספרטאני: יוספוס מספר על הקשר 200 שנים מאוחר יותר.  
+
 
=יהודה וספרטא אצל יוספוס=
+
#אפשרות הזיוף מעורערת על בסיס עומק ומשך הקשר היהודי-ספרטאני: יוספוס מספר על הקשר 200 שנים מאוחר יותר.
העובדא הראשונה שנוגעת ליהודה וספרטא דנה במלך הורדוס (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''לפתוח דפים באנגלית ועברית ל BJ 1.425-7 = 1.21.11-12, וגם ביוגרפיה להורדוס כ Euergetes: שליט (Schalit) בעברית וגרמנית, וחומר חדש יותר.</span>), שהעניק מתנות לערים רבות, ביניהם זו של הלאקדאימונים (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''''''Bowersock 1961 n. 30 gives Otto in PW Suppl. 2, table facing p. 160 שלא מצאנו בה את הפרט הרלונטי'''</span>) וגם מימן את המשחקים האולימפיים שהיו במצב קשה (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' מייסד המשחקים האולימפיים היה הראקלס: loci from A2J'''</span>).
+
 
 +
= יהודה וספרטא אצל יוספוס =
 +
 
 +
העובדא הראשונה שנוגעת ליהודה וספרטא דנה במלך הורדוס (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);"><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">לפתוח דפים באנגלית ועברית ל BJ 1.425-7 = 1.21.11-12, וגם ביוגרפיה להורדוס כ Euergetes: שליט (Schalit</span></span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">) בעברית וגרמנית, וחומר חדש יותר.</span>), שהעניק מתנות לערים רבות, ביניהם זו של הלאקדאימונים (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); "> 'Bowersock 1961 n. 30 gives Otto in PW Suppl. 2, table facing p. 160 שלא מצאנו בה את הפרט הרלונטי</span>) וגם מימן את המשחקים האולימפיים שהיו במצב קשה (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' '''</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">מייסד המשחקים האולימפיים היה הראקלס: loci from A2J</span>).  
  
 
הורדוס היה נשיא המשחקים האולימפיים וכן מימן קרן לפרסים עתידיים – כך סייע לכל העולם המיושב ולא רק להלנים (לפי יוספוס).  
 
הורדוס היה נשיא המשחקים האולימפיים וכן מימן קרן לפרסים עתידיים – כך סייע לכל העולם המיושב ולא רק להלנים (לפי יוספוס).  
  
השליט הספרטאני יוריקלס (Eurykles), שהסתבך באכאיה, נזקק למזומנים וזיהה הזדמנות כשזו עמדה מול עיניו, ביקר את הורדוס (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '''ליוריקלס והורדוס, ראה ענתיקות XXX XXX'''</span>. '''<span style="lor: rgb(0, 255, 0);"> נא לפתוח דפים ל - Taylor & West 1926, ואם אין גם ל- BJ 1.513-531 (=1.26)</span>).  
+
השליט הספרטאני יוריקלס (Eurykles), שהסתבך באכאיה, נזקק למזומנים וזיהה הזדמנות כשזו עמדה מול עיניו, ביקר את הורדוס (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">ליוריקלס והורדוס, ראה ענתיקות XXX XXX</span><span style="lor: rgb(0, 204, 255);" />.<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); "> נא לפתוח דפים ל - Taylor &amp; West 1926, ואם אין גם ל- BJ 1.513-531 (=1.26)</span>'''). '''
 +
 
 
:והצליח לקבל 50 טאלנטים למימון המשך הרפתקאותיו.
 
:והצליח לקבל 50 טאלנטים למימון המשך הרפתקאותיו.
  
הנקודה החשובה בסיפור: עם הגעת יוריקלס לירושלים, הוא התקבל בסבר פנים יפות על ידי הורדוס ומי שסביבו "בגלל ארץ אבותיו" (BJ 1.515).
+
הנקודה החשובה בסיפור: עם הגעת יוריקלס לירושלים, הוא התקבל בסבר פנים יפות על ידי הורדוס ומי שסביבו "בגלל ארץ אבותיו" (BJ 1.515).  
  
 
יוספוס לא מציין מוצא משותף או את אברהם, אך הקורא נותר עם הרגשה שיוריקלס ידע שמוצאו הספרטאני יסייע לו בירושלים.  
 
יוספוס לא מציין מוצא משותף או את אברהם, אך הקורא נותר עם הרגשה שיוריקלס ידע שמוצאו הספרטאני יסייע לו בירושלים.  
=הקשר היהודי-ספרטני=
+
 
 +
= הקשר היהודי-ספרטני =
 +
 
 
מצבור ראיות נוסף לקשר היהודי ספרטאני: שפע טקסטים רבניים משלהי העת העתיקה ומימי הביניים, שדנים במשפחה רבנית יהודית מהמאה השנייה CE.  
 
מצבור ראיות נוסף לקשר היהודי ספרטאני: שפע טקסטים רבניים משלהי העת העתיקה ומימי הביניים, שדנים במשפחה רבנית יהודית מהמאה השנייה CE.  
  
 
למשפחה זו השתייך ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא, תלמידו של ר' שמעון בר יוחאי המפורסם. בן לקוניא נחשב לסמכות בענייני הלכה ואגדה, היה קשור בקשרי נישואין ר' אלעזר בן ר' שמעון בר יוחאי והמורה של בנו של ר' אלעזר (אותו הצליח להציל מחיי רשע).  
 
למשפחה זו השתייך ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא, תלמידו של ר' שמעון בר יוחאי המפורסם. בן לקוניא נחשב לסמכות בענייני הלכה ואגדה, היה קשור בקשרי נישואין ר' אלעזר בן ר' שמעון בר יוחאי והמורה של בנו של ר' אלעזר (אותו הצליח להציל מחיי רשע).  
  
התלמיד והמורה בורכו על ידי ר' יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה ('<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'' ראה Amitay 2007'''</span>).  
+
התלמיד והמורה בורכו על ידי ר' יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">ראה </span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">Amitay 2007</span>).  
  
'''חשיבות שמעון בן יוסי בן לקוניא: '''
+
'''חשיבות שמעון בן יוסי בן לקוניא: '''  
  
 
שם משפחתו, שאת מקורו אפשר רק לנחש.  
 
שם משפחתו, שאת מקורו אפשר רק לנחש.  
*האם היה למשפחה קשר לספרטא? (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' Michell 1964: 92 הניח שבספרטא חיה קהילה יהודית: H. Michell, Sparta (Cambridge: University Press, 1964), p. 92,.</span>)
+
 
*האם משפחתו של ר' שמעון חיה בקרב הלקדאימונים טרם שובה לארץ ישראל?
+
*האם היה למשפחה קשר לספרטא? (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' Michell 1964: 92 הניח שבספרטא חיה קהילה יהודית: H. Michell, Sparta (Cambridge: University Press, 1964), p. 92,.'''</span>''')'''
*היתכן שר' שמעון ומשפחתו מוצאם בספרטאים שהתגיירו? (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' E. Silverstone, Aquila and Onkelos (Manchester: University Press, 1931'''</span>)
+
*האם משפחתו של ר' שמעון חיה בקרב הלקדאימונים טרם שובה לארץ ישראל?  
*האם משפחת לקוניה נבעה מפעילויות של יוריקלס בעת ביקורו בירושלים? (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' A.S. Bradford, A Prosopography of Lacedaemonians from the Death of Alexander the Great, 323 B.C. to the Sack of Sparta by Alaric, A.D. 396 (München: C.H. Beck’sche, 1977</span>)
+
*היתכן שר' שמעון ומשפחתו מוצאם בספרטאים שהתגיירו? (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' E. Silverstone, Aquila and Onkelos (Manchester: University Press, 1931'''</span>)  
<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">
+
*האם משפחת לקוניה נבעה מפעילויות של יוריקלס בעת ביקורו בירושלים? (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' A.S. Bradford, A Prosopography of Lacedaemonians from the Death of Alexander the Great, 323 B.C. to the Sack of Sparta by Alaric, A.D. 396 (München: C.H. Beck’sche, 1977'''</span>''')'''
L.R. Taylor & A.B. West, “The Euryclids in Latin Inscriptions From Corinth”, AJA 30 (1926), pp. 389-400'''</span>)
+
 
*שמות המבוססים על התחילת Lak לא היו נפוצים במיוחד בספרטא המאוחרת. (Bradford 1977 s.v.)
+
<span style="lor: rgb(0, 255, 0);"></span>''')'''
*7/1 לקונים המתועדים במאות 1-2 CE שייכים לשושלת יוריקלס. (LGPN I 281, II 278, IIIa 266, IIIb 254);
+
 
 +
*שמות המבוססים על התחילת Lak לא היו נפוצים במיוחד בספרטא המאוחרת. (Bradford 1977 s.v.)  
 +
*7/1 לקונים המתועדים במאות 1-2 CE שייכים לשושלת יוריקלס. (LGPN I 281, II 278, IIIa 266, IIIb 254);  
 
*בשל האיות הקרוב של לקוניא מול Laconis, מפתה לטעון כי קיים ביניהם קשר. ראה Amitay 2007: 134 n. 20
 
*בשל האיות הקרוב של לקוניא מול Laconis, מפתה לטעון כי קיים ביניהם קשר. ראה Amitay 2007: 134 n. 20
  
שורה 92: שורה 110:
  
 
<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' Bat-Lakonia – emphasis on Roman connection '''
 
<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' Bat-Lakonia – emphasis on Roman connection '''
''' Menelaos and the frequency of Greek names among Jews in Judea'''</span>
+
''' Menelaos and the frequency of Greek names among Jews in Judea'''</span>  
  
 
קשה לדמיין שתופעה זו תתרחש רק בעקבות סיפור מזויף.  
 
קשה לדמיין שתופעה זו תתרחש רק בעקבות סיפור מזויף.  
  
='''אברהם'''=
+
= '''אברהם''' =
  
'''איך ידעו הספרטאנים על אברהם?'''
+
'''איך ידעו הספרטאנים על אברהם?'''  
  
 
*האם היו ספרטאנים שקראו עליו ביוונית? (הקטאיוס ופסאודו הקטאיוס, שכתב על יהודים וחלק מכתביו אבדו, אולי..)
 
*האם היו ספרטאנים שקראו עליו ביוונית? (הקטאיוס ופסאודו הקטאיוס, שכתב על יהודים וחלק מכתביו אבדו, אולי..)
  
*האותיות המרובעות – מאין למד על כך יוספוס?
+
*האותיות המרובעות – מאין למד על כך יוספוס?  
**כצאצא של יהונתן, אולי הכיר סיפורים שעברו במשפחתו.
+
**כצאצא של יהונתן, אולי הכיר סיפורים שעברו במשפחתו.  
 
**כאדם מלומד, יתכן שבדק את ארכיון המקדש.
 
**כאדם מלומד, יתכן שבדק את ארכיון המקדש.
  
==מדוע נבחר דווקא אברהם לשמש כמתווך תרבותי? ==
+
== מדוע נבחר דווקא אברהם לשמש כמתווך תרבותי? ==
  
 
*בתקופת ארווס, הבקר המשותף.  
 
*בתקופת ארווס, הבקר המשותף.  
*גולדשטיין וגרואן (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' מי עוד?'''</span>) מזהים את הדמיון לספר מלכים (שם מדובר על ברית צבאית – <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' בין מי? לוקוס!'''</span>).  
+
*גולדשטיין וגרואן (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' מי עוד?'''</span>) מזהים את הדמיון לספר מלכים (שם מדובר על ברית צבאית – <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' בין מי? לוקוס!'''</span>).
  
אברהם כמתווך בפוליטיקא העולמית ובמלחמות
+
אברהם כמתווך בפוליטיקא העולמית ובמלחמות  
  
*המלחמה נגד המלכים הזרים בבראשית, שאם היו הספרטאנים מודעים אליה (שאלה פתוחה, אך בסולם מגיע לאפשרי לפחות) – יכלו להשתמש בה כקלף מול אוניאס (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' הבט ב Van Seter לקשר בין המלחמה החיצונית של אברהם ודמשק'''</span>).  
+
*המלחמה נגד המלכים הזרים בבראשית, שאם היו הספרטאנים מודעים אליה (שאלה פתוחה, אך בסולם מגיע לאפשרי לפחות) – יכלו להשתמש בה כקלף מול אוניאס (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' הבט ב Van Seter לקשר בין המלחמה החיצונית של אברהם ודמשק'''</span>).
  
==האם היה פן מעשי להצעה?==
+
== האם היה פן מעשי להצעה? ==
(<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''הערה עם כל אלה שאומרים שכן.'''</span>)
 
  
היו חילות יהודיים בעולם:
+
(<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''הערה עם כל אלה שאומרים שכן.'''</span>)
*יוונים בצבא אלכסנדר (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' יוספוס, ענתיקות'''</span>).
+
 
*מוסולמוס (Mosollamos) ששירת עם תלמי? (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '''יוספוס Ap'''</span>).
+
היו חילות יהודיים בעולם:  
 +
 
 +
*יוונים בצבא אלכסנדר (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' יוספוס, ענתיקות'''</span>).  
 +
*מוסולמוס (Mosollamos) ששירת עם תלמי? (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '''יוספוס Ap'''</span>).  
 
*שכירי חרב יהודיים במצרים:  
 
*שכירי חרב יהודיים במצרים:  
**יב (Yev)
+
**יב (Yev)  
**'<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '' אגרת אריסטאס'''</span>
+
**'<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '' אגרת אריסטאס'''</span>  
**יוספוס נגד אפיון על חזקיה.
+
**יוספוס נגד אפיון על חזקיה.  
 
*חנניה ברודוס (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' דיודורוס סיקולוס???'''</span>)
 
*חנניה ברודוס (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' דיודורוס סיקולוס???'''</span>)
  
 
גם אם לא נבע מההצעה דבר וחצי דבר, זו אינה ראיה נגד כך שהניסיון יכל להיות היסטורי. ההיסטוריא הצבאית מלאה בבריתות שלא התקיימו (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''יש הנחה רווחת לפיה יהודה המקבי שירת בצבא הלניסטי לפני המרד ביהודה'''</span> – אך אין בנמצא ראיות מההיסטוריא המוקדמת שלו).  
 
גם אם לא נבע מההצעה דבר וחצי דבר, זו אינה ראיה נגד כך שהניסיון יכל להיות היסטורי. ההיסטוריא הצבאית מלאה בבריתות שלא התקיימו (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''יש הנחה רווחת לפיה יהודה המקבי שירת בצבא הלניסטי לפני המרד ביהודה'''</span> – אך אין בנמצא ראיות מההיסטוריא המוקדמת שלו).  
  
סיבה נוספת שלשמה אברהם נבחר צריכה להיות טמונה בסיבה למכתב ארווס: ברית צבאית, גם אם סמלית (לחיזוק העמדה הצבאית הבינ"ל של ספרטא).
+
סיבה נוספת שלשמה אברהם נבחר צריכה להיות טמונה בסיבה למכתב ארווס: ברית צבאית, גם אם סמלית (לחיזוק העמדה הצבאית הבינ"ל של ספרטא).  
  
דומה לברית בין יהודה המקבי ורומא, שספר מק"א מציג בגאווה.
+
דומה לברית בין יהודה המקבי ורומא, שספר מק"א מציג בגאווה.  
  
==התיאוריה הקירנית של ביקרמן ותורת הרשתות:==
+
== התיאוריה הקירנית של ביקרמן ותורת הרשתות: ==
  
 
נקודת מגע נוספת בין אברהם והראקלס: האל הצורי, מלקארת (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' הערה על מלקארת באופן כללי ועל אנשים שהציעו שקיים קשר בין סיפור קלודמס לבין מלקארת'''</span>).  
 
נקודת מגע נוספת בין אברהם והראקלס: האל הצורי, מלקארת (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' הערה על מלקארת באופן כללי ועל אנשים שהציעו שקיים קשר בין סיפור קלודמס לבין מלקארת'''</span>).  
  
הקרבת ילדים: <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '''מלקארת והתופת -> הראקלס כשוחט ילדים-> אברהם ויצחק.'''</span>
+
הקרבת ילדים: <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '''מלקארת והתופת -&gt; הראקלס כשוחט ילדים-&gt; אברהם ויצחק.'''</span>  
  
אם כן, ארווס נמנע בנימוס מלציין את הראקלס ובמקום זאת כותב על אברהם, או עבודת ניקוי שמחקה את האל-גיבור היווני מהרישום ההיסטורי. ('''אפשר לפתח את זה?''' [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))
+
אם כן, ארווס נמנע בנימוס מלציין את הראקלס ובמקום זאת כותב על אברהם, או עבודת ניקוי שמחקה את האל-גיבור היווני מהרישום ההיסטורי. ('''אפשר לפתח את זה?''' [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))  
  
 
עוד סיבה להשתמש באברהם: השתייכותו לתקופה עתיקה ומרוחקת, בדומה להראקלס. ריחוק זה מאפשר למיתוס לשחק את תפקידו בתיווך התרבותי.  
 
עוד סיבה להשתמש באברהם: השתייכותו לתקופה עתיקה ומרוחקת, בדומה להראקלס. ריחוק זה מאפשר למיתוס לשחק את תפקידו בתיווך התרבותי.  
שורה 145: שורה 165:
 
תוצאה אפשרית של פניית ארווס יכולה להיות סיפורו של קלודמס מלכוס <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' תן לוקי ואת בסיס הסיפור'''</span>. מתאים להנחתו של ביקרמן בנוגע לקשר הצפון אפריקאי.  
 
תוצאה אפשרית של פניית ארווס יכולה להיות סיפורו של קלודמס מלכוס <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' תן לוקי ואת בסיס הסיפור'''</span>. מתאים להנחתו של ביקרמן בנוגע לקשר הצפון אפריקאי.  
  
'''יהודים בלוב:'''
+
'''יהודים בלוב:'''  
  
 
*הספר הגרמני על השולחן של ד"ר א'.  
 
*הספר הגרמני על השולחן של ד"ר א'.  
* Applebaum 1964
+
*Applebaum 1964  
* Procopius and Boreion(<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '''עם הערה על הגיאוגרף הלטיני בן המאה ה-17 ו Shalmaneser synagogue – היכן קרא את זה? לשאול את צור.'''</span>)
+
*Procopius and Boreion(<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> '''עם הערה על הגיאוגרף הלטיני בן המאה ה-17 ו Shalmaneser synagogue – היכן קרא את זה? לשאול את צור.'''</span>)
  
שאלת שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי, נקודות מעניינות:
+
שאלת שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי, נקודות מעניינות:  
*בני אברהם ולא הוא עצמו מסייעים להראקלס.
+
 
*הקשר נעשה באמצעות קטורה ולא החלק הישראלי של משפחת העמים של אברהם.
+
*בני אברהם ולא הוא עצמו מסייעים להראקלס.  
 +
*הקשר נעשה באמצעות קטורה ולא החלק הישראלי של משפחת העמים של אברהם.  
 
*הנישואין עם נכדתו של אברהם יוצרים שושלת חדשה באפריקא.
 
*הנישואין עם נכדתו של אברהם יוצרים שושלת חדשה באפריקא.
  
תגובה על התיאוריה המעניינת של אורי זהבי, הצעת סיפור קלודמס מלכוס כמיתוס היווסדות שיוצר סדר חדש באפריקא תחת השלטון הרומאי (נקודת המפתח: הסיפור נותן סיבה לשם אפריקה). ('''מה הסיבה המקובלת לשם?''' [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))
+
תגובה על התיאוריה המעניינת של אורי זהבי, הצעת סיפור קלודמס מלכוס כמיתוס היווסדות שיוצר סדר חדש באפריקא תחת השלטון הרומאי (נקודת המפתח: הסיפור נותן סיבה לשם אפריקה). ('''מה הסיבה המקובלת לשם?''' [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))  
  
שלטון רומאי תחת שם זה החל בערך בתקופת יהונתן.
+
שלטון רומאי תחת שם זה החל בערך בתקופת יהונתן.  
  
 
למרות שאין קשר ישיר בין הסיפורים, כל זה מדגים לפחות את חשיבות אברהם בדיאלוג המיתי על זהות תרבותית בחופי דרום מזרח המזרח התיכון באמצע המאה השנייה BC.  
 
למרות שאין קשר ישיר בין הסיפורים, כל זה מדגים לפחות את חשיבות אברהם בדיאלוג המיתי על זהות תרבותית בחופי דרום מזרח המזרח התיכון באמצע המאה השנייה BC.  
שורה 164: שורה 185:
 
מסתדר יפה עם נסיון יהונתן להסתמך על רשת מיתולוגית זו כדי לחזר אחרי רומא שהייתה חזקה בספרטא של הראקלס ובקרתגו של מלקרת בתקופה זו.  
 
מסתדר יפה עם נסיון יהונתן להסתמך על רשת מיתולוגית זו כדי לחזר אחרי רומא שהייתה חזקה בספרטא של הראקלס ובקרתגו של מלקרת בתקופה זו.  
  
==איך נתפס אברהם לאחר יהונתן?==
+
== איך נתפס אברהם לאחר יהונתן? ==
  
*פרגמון ועתיקות בהשאלה. יוספוס (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' ענתיקות, לוקוס'''</span>) מציין '''<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> כתובת</span>''' מעניינת בפרגמון, על התכתבות דיפלומטית חיובית עם הכהן הגדול בירושלים הירקנוס I, אחיין יהונתן.
+
*פרגמון ועתיקות בהשאלה. יוספוס (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' ענתיקות, לוקוס'''</span>) מציין '''<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> כתובת</span>''' מעניינת בפרגמון, על התכתבות דיפלומטית חיובית עם הכהן הגדול בירושלים הירקנוס I, אחיין יהונתן.  
 
**יחס טוב בין פרגמון ל'''<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> יהודים</span>''' מימי אברהם.  
 
**יחס טוב בין פרגמון ל'''<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> יהודים</span>''' מימי אברהם.  
 
**ללא טענה למוצא משותף כארווס, אברהם כסמן זמן. התוצאה: היחסים בזמן מיתי וכך אמינים יותר.  
 
**ללא טענה למוצא משותף כארווס, אברהם כסמן זמן. התוצאה: היחסים בזמן מיתי וכך אמינים יותר.  
**גם מקנה לפרגמונים נופך של קדמוניות (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''הערה על מה שהתרחש בפרגמון לפני העידן ההלניסטי'''</span>, ראה '''<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> גרואן 1998, XXXX</span>'''.ש) – כשעמדה לאבד את עצמאותה ולההפך לפרובינקיא אסיא הרומאית (הערה <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> שוב הופעת אברהם בהקשר של מוסדות השלטון הרומי</span>. <span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''יתכן שיהיה מקום לפרה במשרד אם נמצא הופעה שלישית'''</span>.).  
+
**גם מקנה לפרגמונים נופך של קדמוניות (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''הערה על מה שהתרחש בפרגמון לפני העידן ההלניסטי'''</span>, ראה '''<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> גרואן 1998, XXXX</span>'''.ש) – כשעמדה לאבד את עצמאותה ולההפך לפרובינקיא אסיא הרומאית (הערה <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> שוב הופעת אברהם בהקשר של מוסדות השלטון הרומי</span>. <span style="lor: rgb(0, 255, 0);">'''יתכן שיהיה מקום לפרה במשרד אם נמצא הופעה שלישית'''</span>.).
  
ניקולאוס מדמשק, ג'סטין וחבריו על אברהם בדמשק.
+
ניקולאוס מדמשק, ג'סטין וחבריו על אברהם בדמשק.  
  
חזרה לאברהם בברית החדשה ובלראריום של סורוס.
+
חזרה לאברהם בברית החדשה ובלראריום של סורוס.  
  
 
= הערות שוליים  =
 
= הערות שוליים  =
<references />
 
 
  
 +
<references />
  
 +
<br>
  
{{אינדקס למקורות מחקר - אברהם והרקלס}}
+
<br> {{אינדקס למקורות מחקר - אברהם והרקלס}}

גרסה מ־08:33, 30 באפריל 2011

אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי -- תשעא ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA) -- ספרי מקבים ביוונית -- מק"א המלך ג'יימס -- מק"ב המלך ג'יימס

הצהרת כוונות

מטרת המאמר היא לסקור ולנתח את השלב המוקדם במורשת הים-תיכונית של אברהם אבינו, עת עשׂה את צעדיו הראשונים ברשת הים-תיכונית כדמות מתווכת - mediatory.

  • האם יש איזה ביטוי מצלצל במיוחד לכך ב-network theory?
על פניו הרעיון נשמע ככזה שקשור לתורת הרשתות. יבדק בהקדם (אבל לא היום לצערי) רוני רשף 02:56, 11 באפריל 2011 (UTC)

מכתב ארווס

לכל הפרשה: מקבים א (=מק"א) 12:1-23 מכתב מארווס הראשון לחוניו הראשון או השני.[1]

המכתב מכיל טענות מרחיקות לכת על מוצא משותף (מתולוגיא), המשמשות כאמצעי שטח בדיפלומטיא. אבל פני שנוכל להתייחס לתוכן ביתר פירוט, צריך לטפל בבעיית המקורות ובטענת הזייפן.

  • סקירה ביבליוגרפית של: מקבלים - מקבלים/שוללים - שוללים.

הבעיא בטענת הזייפן היא שבהעדר הוכחה חותכת, אנו נותרים עם משׂחקי סבירות, דעות קדומות וחשקים סמויים.

לפיכך צריך לחזור למקור: עדותו של בעל מק"א על ה-antigraphon.

משימה קשה ולא מספקת (Ginsburg 1934: 118)

מכתב ארווס הוא הראיה הקדומה ביותר לעניינינו. לאברהם תפקיד מפתח כמקשר בין הקהילות.

עובדא: מכתבו של ארווס מגיע אלינו ביד שלישית (כתוספת לתשובה שכתב יהונתן החשמונאי סביב 145-143 BC, מאה שנים לאחר ארווס – ואז מצוטט במקבים א').

אפשרויות עיקריות בנוגע למכתב ארווס

שלוש אפשרויות במחקר המודרני

  1. שני המכתבים הם מסמכים אותנטים.
  2. יהונתן זייף את המכתב מארווס, אבל המכתב שלו אמיתי.
  3. כל ההתכתבות זויפה על ידי המחבר האנונימי של ספר מקבים א' ( יש למצוא את תאריך שליחת המכתבים, בהתבסס על מחקר מודרני ו Seleucid-Ptolemaic contemporary action).

הצעה לשתי הזדמנויות לזיוף

  1. יהונתן זייף מכתב בשם ארווס.
  2. כותב מק"א זייף את ההתכתבות (ביבליוגרפיה לכל הויכוח, מחולקת לשלושת המחנות ).

בהעדר ראיות חדשות, השאלה נותרת בעינה.

בניסיון להטות את הכף לטובת אותנטיות, הצעה חדשה: אלא אם כן נאמרה קודם לכן

ב-12:11, מכתבו של יהונתן מציין:

We therefore at all times without ceasing, both in our feasts, and other convenient days, do remember you in the sacrifices which we offer, and in our prayers, as reason is, and as it becometh us to think upon our brethren”

( החלף עם תרגום משלך.)

זה ביטוי לגישה המיתית-טקסית ( ראה Dowden 1992: PAGE NUMBERS): הקשר בין הקהילות מחוזק באמצעות תפילות וקרבנות, באופן ציבורי. לכן, סביר שהטקסים יהיו מוכרים לטווח רחב של אנשים, הן כהנים והן ארחי-פרחי מירושלים, או מבקרים ארעיים, גויים ויהודים – שביקרו בירושלים בעת ה “feasts and convenient days ( ראה Goldstein 1976: XXXX).

רעיון זה מחליש את האפשרות שכל העניין הוא המצאה של כותב מק"א.

חילופי שגרירים בין החשמונאים למדינות שכנות הם חלק מהותי מספר מק"א, היה חשוב לכותב לציינם כהוכחה להשפעה הבינלאומית של גיבוריו ( מי כבר אמר את זה?).

לכן, קשה להאמין שהוא יהרוס את דיווחו על ידי הכנסת פריט מידע שידוע לקוראיו שהוא לא עובדתי ( על הזמן, המיקום והקהל המיידי (עברית!) של מק"א!).

שלושה שיקולים נגד האפשרות שמכתב ארווס זויף על ידי יהונתן

  1. אם לא הייתה פנייה מספרטא, איזכור הפולחן היה חושף את יהונתן כשקרן מהמדרגה הראשונה (12:5 – כותב מק"א מציין שהמכתבים הם עותק מאושר, antigraphon, של האגרת הרשמית של יהונתן, שמתואר בספר באור חיובי מאוד).
  2. סיפור גלות יאסון לספרטא – מקבים ב' 5:9, יאסון בחר את ספרטא כמקום הגלות בגלל המוצא המשותף (Jason is perceived as an origin of the trouble which swept over Jerusalem {find locus for this}). משום שלא יתכן שבחירתו הושפעה מיחסים שהומצאו על ידי יהונתן בשלהי שנות ה-140', או מהמצאה במק"א, סביר להניח שהקשר בין יהודה וספרטא התבסס טרם זמנו ( Gruen 1998, שהציע שיאסון מקירנה או הכותב של מקבים ב' בחרו בספרטא משום שהכירו את הסיפור במק"א. מדוע להסתבך עם פרט זה אלא אם כן אכן היה קשר?  לשלוח אי-מייל לגרואן בנושא).
מה שמגדיל את הסבירות שדיווחו של יהונתן על טקסי פולחן פרו ספרטאנים היו עובדא היסטורית בירושלים.
אם כך, מדוע יוסדו טקסים אלה מלכתחילה?
בתגובה לפניה ספרטאנית, כמו זו שמתוארת במכתב ארווס.
  1. אפשרות הזיוף מעורערת על בסיס עומק ומשך הקשר היהודי-ספרטאני: יוספוס מספר על הקשר 200 שנים מאוחר יותר.

יהודה וספרטא אצל יוספוס

העובדא הראשונה שנוגעת ליהודה וספרטא דנה במלך הורדוס (לפתוח דפים באנגלית ועברית ל BJ 1.425-7 = 1.21.11-12, וגם ביוגרפיה להורדוס כ Euergetes: שליט (Schalit) בעברית וגרמנית, וחומר חדש יותר.), שהעניק מתנות לערים רבות, ביניהם זו של הלאקדאימונים ( 'Bowersock 1961 n. 30 gives Otto in PW Suppl. 2, table facing p. 160 שלא מצאנו בה את הפרט הרלונטי) וגם מימן את המשחקים האולימפיים שהיו במצב קשה ( מייסד המשחקים האולימפיים היה הראקלס: loci from A2J).

הורדוס היה נשיא המשחקים האולימפיים וכן מימן קרן לפרסים עתידיים – כך סייע לכל העולם המיושב ולא רק להלנים (לפי יוספוס).

השליט הספרטאני יוריקלס (Eurykles), שהסתבך באכאיה, נזקק למזומנים וזיהה הזדמנות כשזו עמדה מול עיניו, ביקר את הורדוס (ליוריקלס והורדוס, ראה ענתיקות XXX XXX. נא לפתוח דפים ל - Taylor & West 1926, ואם אין גם ל- BJ 1.513-531 (=1.26)).

והצליח לקבל 50 טאלנטים למימון המשך הרפתקאותיו.

הנקודה החשובה בסיפור: עם הגעת יוריקלס לירושלים, הוא התקבל בסבר פנים יפות על ידי הורדוס ומי שסביבו "בגלל ארץ אבותיו" (BJ 1.515).

יוספוס לא מציין מוצא משותף או את אברהם, אך הקורא נותר עם הרגשה שיוריקלס ידע שמוצאו הספרטאני יסייע לו בירושלים.

הקשר היהודי-ספרטני

מצבור ראיות נוסף לקשר היהודי ספרטאני: שפע טקסטים רבניים משלהי העת העתיקה ומימי הביניים, שדנים במשפחה רבנית יהודית מהמאה השנייה CE.

למשפחה זו השתייך ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא, תלמידו של ר' שמעון בר יוחאי המפורסם. בן לקוניא נחשב לסמכות בענייני הלכה ואגדה, היה קשור בקשרי נישואין ר' אלעזר בן ר' שמעון בר יוחאי והמורה של בנו של ר' אלעזר (אותו הצליח להציל מחיי רשע).

התלמיד והמורה בורכו על ידי ר' יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה (ראה Amitay 2007).

חשיבות שמעון בן יוסי בן לקוניא:

שם משפחתו, שאת מקורו אפשר רק לנחש.

  • האם היה למשפחה קשר לספרטא? ( Michell 1964: 92 הניח שבספרטא חיה קהילה יהודית: H. Michell, Sparta (Cambridge: University Press, 1964), p. 92,.)
  • האם משפחתו של ר' שמעון חיה בקרב הלקדאימונים טרם שובה לארץ ישראל?
  • היתכן שר' שמעון ומשפחתו מוצאם בספרטאים שהתגיירו? ( E. Silverstone, Aquila and Onkelos (Manchester: University Press, 1931)
  • האם משפחת לקוניה נבעה מפעילויות של יוריקלס בעת ביקורו בירושלים? ( A.S. Bradford, A Prosopography of Lacedaemonians from the Death of Alexander the Great, 323 B.C. to the Sack of Sparta by Alaric, A.D. 396 (München: C.H. Beck’sche, 1977)

)

  • שמות המבוססים על התחילת Lak לא היו נפוצים במיוחד בספרטא המאוחרת. (Bradford 1977 s.v.)
  • 7/1 לקונים המתועדים במאות 1-2 CE שייכים לשושלת יוריקלס. (LGPN I 281, II 278, IIIa 266, IIIb 254);
  • בשל האיות הקרוב של לקוניא מול Laconis, מפתה לטעון כי קיים ביניהם קשר. ראה Amitay 2007: 134 n. 20

עקב העדר ראיות, אין אפשרות להגיע לסיפור הנכון ביותר. יחד עם זאת, קיום המשפחה מעיד על קשר של משפחה חשובה ביהודה לספרטא, כ-400 שנים לאחר מכתב ארווס.

Bat-Lakonia – emphasis on Roman connection Menelaos and the frequency of Greek names among Jews in Judea

קשה לדמיין שתופעה זו תתרחש רק בעקבות סיפור מזויף.

אברהם

איך ידעו הספרטאנים על אברהם?

  • האם היו ספרטאנים שקראו עליו ביוונית? (הקטאיוס ופסאודו הקטאיוס, שכתב על יהודים וחלק מכתביו אבדו, אולי..)
  • האותיות המרובעות – מאין למד על כך יוספוס?
    • כצאצא של יהונתן, אולי הכיר סיפורים שעברו במשפחתו.
    • כאדם מלומד, יתכן שבדק את ארכיון המקדש.

מדוע נבחר דווקא אברהם לשמש כמתווך תרבותי?

  • בתקופת ארווס, הבקר המשותף.
  • גולדשטיין וגרואן ( מי עוד?) מזהים את הדמיון לספר מלכים (שם מדובר על ברית צבאית – בין מי? לוקוס!).

אברהם כמתווך בפוליטיקא העולמית ובמלחמות

  • המלחמה נגד המלכים הזרים בבראשית, שאם היו הספרטאנים מודעים אליה (שאלה פתוחה, אך בסולם מגיע לאפשרי לפחות) – יכלו להשתמש בה כקלף מול אוניאס ( הבט ב Van Seter לקשר בין המלחמה החיצונית של אברהם ודמשק).

האם היה פן מעשי להצעה?

(הערה עם כל אלה שאומרים שכן.)

היו חילות יהודיים בעולם:

  • יוונים בצבא אלכסנדר ( יוספוס, ענתיקות).
  • מוסולמוס (Mosollamos) ששירת עם תלמי? ( יוספוס Ap).
  • שכירי חרב יהודיים במצרים:
    • יב (Yev)
    • ' אגרת אריסטאס'
    • יוספוס נגד אפיון על חזקיה.
  • חנניה ברודוס ( דיודורוס סיקולוס???)

גם אם לא נבע מההצעה דבר וחצי דבר, זו אינה ראיה נגד כך שהניסיון יכל להיות היסטורי. ההיסטוריא הצבאית מלאה בבריתות שלא התקיימו (יש הנחה רווחת לפיה יהודה המקבי שירת בצבא הלניסטי לפני המרד ביהודה – אך אין בנמצא ראיות מההיסטוריא המוקדמת שלו).

סיבה נוספת שלשמה אברהם נבחר צריכה להיות טמונה בסיבה למכתב ארווס: ברית צבאית, גם אם סמלית (לחיזוק העמדה הצבאית הבינ"ל של ספרטא).

דומה לברית בין יהודה המקבי ורומא, שספר מק"א מציג בגאווה.

התיאוריה הקירנית של ביקרמן ותורת הרשתות:

נקודת מגע נוספת בין אברהם והראקלס: האל הצורי, מלקארת ( הערה על מלקארת באופן כללי ועל אנשים שהציעו שקיים קשר בין סיפור קלודמס לבין מלקארת).

הקרבת ילדים: מלקארת והתופת -> הראקלס כשוחט ילדים-> אברהם ויצחק.

אם כן, ארווס נמנע בנימוס מלציין את הראקלס ובמקום זאת כותב על אברהם, או עבודת ניקוי שמחקה את האל-גיבור היווני מהרישום ההיסטורי. (אפשר לפתח את זה? רוני רשף 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))

עוד סיבה להשתמש באברהם: השתייכותו לתקופה עתיקה ומרוחקת, בדומה להראקלס. ריחוק זה מאפשר למיתוס לשחק את תפקידו בתיווך התרבותי.

תוצאה אפשרית של פניית ארווס יכולה להיות סיפורו של קלודמס מלכוס תן לוקי ואת בסיס הסיפור. מתאים להנחתו של ביקרמן בנוגע לקשר הצפון אפריקאי.

יהודים בלוב:

  • הספר הגרמני על השולחן של ד"ר א'.
  • Applebaum 1964
  • Procopius and Boreion( עם הערה על הגיאוגרף הלטיני בן המאה ה-17 ו Shalmaneser synagogue – היכן קרא את זה? לשאול את צור.)

שאלת שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי, נקודות מעניינות:

  • בני אברהם ולא הוא עצמו מסייעים להראקלס.
  • הקשר נעשה באמצעות קטורה ולא החלק הישראלי של משפחת העמים של אברהם.
  • הנישואין עם נכדתו של אברהם יוצרים שושלת חדשה באפריקא.

תגובה על התיאוריה המעניינת של אורי זהבי, הצעת סיפור קלודמס מלכוס כמיתוס היווסדות שיוצר סדר חדש באפריקא תחת השלטון הרומאי (נקודת המפתח: הסיפור נותן סיבה לשם אפריקה). (מה הסיבה המקובלת לשם? רוני רשף 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))

שלטון רומאי תחת שם זה החל בערך בתקופת יהונתן.

למרות שאין קשר ישיר בין הסיפורים, כל זה מדגים לפחות את חשיבות אברהם בדיאלוג המיתי על זהות תרבותית בחופי דרום מזרח המזרח התיכון באמצע המאה השנייה BC.

מסתדר יפה עם נסיון יהונתן להסתמך על רשת מיתולוגית זו כדי לחזר אחרי רומא שהייתה חזקה בספרטא של הראקלס ובקרתגו של מלקרת בתקופה זו.

איך נתפס אברהם לאחר יהונתן?

  • פרגמון ועתיקות בהשאלה. יוספוס ( ענתיקות, לוקוס) מציין כתובת מעניינת בפרגמון, על התכתבות דיפלומטית חיובית עם הכהן הגדול בירושלים הירקנוס I, אחיין יהונתן.
    • יחס טוב בין פרגמון ל יהודים מימי אברהם.
    • ללא טענה למוצא משותף כארווס, אברהם כסמן זמן. התוצאה: היחסים בזמן מיתי וכך אמינים יותר.
    • גם מקנה לפרגמונים נופך של קדמוניות (הערה על מה שהתרחש בפרגמון לפני העידן ההלניסטי, ראה גרואן 1998, XXXX.ש) – כשעמדה לאבד את עצמאותה ולההפך לפרובינקיא אסיא הרומאית (הערה שוב הופעת אברהם בהקשר של מוסדות השלטון הרומי. יתכן שיהיה מקום לפרה במשרד אם נמצא הופעה שלישית.).

ניקולאוס מדמשק, ג'סטין וחבריו על אברהם בדמשק.

חזרה לאברהם בברית החדשה ובלראריום של סורוס.

הערות שוליים

  1. ארוס באגרת הוא <span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">ארוס הראשון (אין ערך בעברית)</span>, ואילו חוניו הוא אולי <span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">חוניו הראשון</span>, אבל הרבה יותר סביר ש<span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">חוניו השני (אין ערך בעברית)</span>. ~~ לשתי ההצהרות ראו Gruen 1998 ע 254 ה 32. ~~ יוספוס (ענת. 12.225-227) סבור בטעות שמדובר ב<span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">חוניו השלישי</span>, כנראה בנסיון לצמצם את מרחק הזמן בין ארוס ליונתן, ולשוות לחילופי המכתבים אופי נורמלי יותר.



לפי שנת פרסום

Freudenthal 1875
Reinach 1911
Rosen 1929
Ginsburg 1934
Abel 1949
Schüller 1956
Hadas 1959
Bowersock 1961
גוטמן 1963
Michell 1964
שטרן 1965
Cardauns 1967
אפלבאום 1969
Wirgin 1969
Oliva 1971
Schürer 1973
Hengel 1974
Büchler 1975
Goldstein 1976
Leaney 1976
שטרן 1979
Goldstein 1983
Doran 1983
Holladay 1983
Katzoff 1985
Herman 1987
Bickerman 1988
Bousquet 1988
Orrieux 1989
Cartledge & Spawforth 1989
Curty 1992 (שמור ב-פד"פ)
Feldman 1993
אילן 1993
שטרן 1995
Gruen 1996
Gruen 1998
Nickelsburg 1998
Jones 1999
רפפורט 2004 א
שוורץ 2004
Amitay 2007
Bremmer 2010
Gruen 2011

לפי שם מחבר

אילן 1993
אפלבאום 1969
גוטמן 1963
רפפורט 2004 א
שוורץ 2004
שטרן 1979
שטרן 1965
שטרן 1995
Abel 1949
Amitay 2007
Bickerman 1988
Bousquet 1988
Bowersock 1961
Bremmer 2010
Büchler 1975
Cardauns 1967
Cartledge & Spawforth 1989
Curty 1992 - (שמור ב-פד"פ)
Doran 1983
Feldman 1993
Freudenthal 1875
Ginsburg 1934
Goldstein 1976
Goldstein 1983
Gruen 1996
Gruen 1998
Gruen 2011
Hadas 1959
Hengel 1974
Herman 1987
Holladay 1983
Jones 1999
Katzoff 1985
Leaney 1976
Michell 1964
Nickelsburg 1998
Oliva 1971
Orrieux 1989
Reinach 1911
Rosen 1929
Schüller 1956
Schürer 1973
Wirgin 1969