הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם והרקלס"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (אורֻקלס)
מ
 
(45 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי]] -- [[תשעא ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA)]]
+
[[אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי]] -- [[תשעא ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA)]] -- [[Abraham as a Mediterranean Mediator|דף ההרצאה ב-SBL לונדון]] -- [[המכתבים בין ספרטה ליהודה]] -- [[קלאודמוס מלכוס]]
 +
* [http://www.cnrs.ubc.ca/fileadmin/template/main/images/departments/cners/greekbible/Machabaeorum12.pdf ספרי מקבים ביוונית] -- [http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4143194 מק"א המלך ג'יימס] -- [http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4282674 מק"ב המלך ג'יימס]  
  
=אכספוזיציא=
+
= הצהרת כוונות  =
*תאור אגרות יונתן וארווס
 
*תאור הופעתו של אברהם באגרת השׂפרטנית
 
*כיצד ניתן להסביר פרט תמוה זה?
 
  
=מחקר מודרני=
+
'''מטרת המאמר''' היא לסקור ולנתח את השלב המוקדם במורשת הים-תיכונית של אברהם אבינו, עת עשׂה את צעדיו הראשונים ברשת הים-תיכונית כדמות מתווכת - mediatory.
==המקבלים==
 
*רשימת כל החוקרים שקיבלו את ההיסטוריות של מכתב ארווס
 
*ההסברים שנתנו לרצון השׂפרטני בקשר
 
*ההסברים להופעת אברהם
 
  
==השוללים למחצה==
+
*<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">האם יש איזה ביטוי מצלצל במיוחד לכך ב-network theory?</span>
*רשימת כל החוקרים ששללו את ההיסטוריות של מכתב ארווס, אך מקבלים את מכתב יונתן
 
**פועל יוצא: יונתן זייף את מכתב ארווס
 
*ההסברים השונים לצעד של יונתן
 
*ההסברים להופעת אברהם
 
  
==השוללים מכל וכל==
+
::על פניו הרעיון נשמע ככזה שקשור לתורת הרשתות. יבדק בהקדם (אבל לא היום לצערי) [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 02:56, 11 באפריל 2011 (UTC)
*ואלה שמות...
 
**פועל יוצא: גם התשובה השׂפרטנית לשמעון מזויפת
 
*נימוקים מרכזיים
 
**לגבי הטיעון מ"חוסר אופייניות":
 
**#תרגום הלוך וחזור מקשה מאד על כל טיעון לשוני
 
**#מחסור גמור בספרות שׂפרטנית כ-comparandum ('''מחקר על Spartan literacy''')
 
**#קירבה אידאולוגית שׂמאלנית<ref>והשווה [[Bickerman 1988]] 197 על ירושת אלמנות ביהודה ובשׂפרטא</ref>
 
*הכוונה של מזייף כל התכתובת
 
  
<references />
+
= מכתב ארווס  =
  
=טקסים וטקסטים=
+
לכל הפרשה: '''[http://quod.lib.umich.edu/cgi/k/kjv/kjv-idx?type=DIV1&byte=4143194 מקבים א (=מק"א) 12:1-23]''' מכתב מארווס הראשון לחוניו הראשון או השני.<ref>ארוס באגרת הוא <span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">[http://en.wikipedia.org/wiki/Areus_I ארוס הראשון (אין ערך בעברית)]</span>, ואילו חוניו הוא אולי <span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">[http://he.wikipedia.org/wiki/חוניו_הראשון חוניו הראשון]</span>, אבל הרבה יותר סביר ש<span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">[http://en.wikipedia.org/wiki/Onias_II חוניו השני] (אין ערך בעברית)</span>. ~~ לשתי ההצהרות ראו '''[[Gruen 1998]] ע 254 ה 32'''. ~~ יוספוס (ענת. 12.225-227) סבור בטעות שמדובר ב<span style="background-color: rgb(255, 255, 0);">[http://he.wikipedia.org/wiki/חוניו_השלישי חוניו השלישי]</span>, כנראה בנסיון לצמצם את מרחק הזמן בין ארוס ליונתן, ולשוות לחילופי המכתבים אופי נורמלי יותר.</ref>
==התפילות לשלום שׂפרטא==
+
המכתב מכיל טענות מרחיקות לכת על מוצא משותף (מתולוגיא), המשמשות כאמצעי שטח בדיפלומטיא. אבל פני שנוכל להתייחס לתוכן ביתר פירוט, צריך לטפל בבעיית המקורות ובטענת הזייפן.  
יחסי החוץ של החשמונאים תופסים מקום חשוב במק"א, המספר במידה מרובה את סיפור השׂגת העצמאות המדינית מידי השלטון הסלווקי. הכותב נותן במה מרכזית לבריתות עם רומא כסמל לריבונות ועצמאות. התכתובת עם שׂפרטא תופסת מקום חשוב בהקשר זה.
 
*החיבור נכתב במקורו בעברית, כלומר לצריכה מקומית ביהודה, זמן לא רב במיוחד לאחר המאורעות המתוארים.<ref><span style="background-color: rgb(0, 204, 255);"> ואלה שמות...</span></ref> אם לא נערכו תפילות וטקסים מעולם, הקהל המקומי היה יודע זאת מיד, ותוהה על הפרט המוזר.  
 
  
<references />
+
*<span style="background-color: rgb(51, 102, 255);">סקירה ביבליוגרפית של: מקבלים - מקבלים/שוללים - שוללים.
 +
</span>
 +
 
 +
 
 +
 
 +
הבעיא בטענת הזייפן היא שבהעדר הוכחה חותכת, אנו נותרים עם משׂחקי סבירות, דעות קדומות וחשקים סמויים.
 +
 
 +
לפיכך צריך לחזור למקור: עדותו של בעל מק"א על ה-antigraphon.
 +
 
 +
משימה קשה ולא מספקת (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204);">Ginsburg 1934: 118)</span>
 +
 
 +
מכתב ארווס הוא הראיה הקדומה ביותר לעניינינו. לאברהם תפקיד מפתח כמקשר בין הקהילות.
 +
 
 +
עובדא: מכתבו של ארווס מגיע אלינו ביד שלישית (כתוספת לתשובה שכתב יהונתן החשמונאי סביב 145-143 BC, מאה שנים לאחר ארווס – ואז מצוטט במקבים א').
 +
 
 +
== אפשרויות עיקריות בנוגע למכתב ארווס  ==
 +
 
 +
'''שלוש אפשרויות במחקר המודרני'''
 +
 
 +
#שני המכתבים הם מסמכים אותנטים.
 +
#יהונתן זייף את המכתב מארווס, אבל המכתב שלו אמיתי.
 +
#כל ההתכתבות זויפה על ידי המחבר האנונימי של ספר מקבים א' (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">  יש למצוא את תאריך שליחת המכתבים, בהתבסס על מחקר מודרני ו Seleucid-Ptolemaic contemporary action</span>).
 +
 
 +
'''הצעה לשתי הזדמנויות לזיוף'''
 +
 
 +
#יהונתן זייף מכתב בשם ארווס.
 +
#כותב מק"א זייף את ההתכתבות (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">ביבליוגרפיה לכל הויכוח, מחולקת לשלושת המחנות</span> ;).
 +
 
 +
בהעדר ראיות חדשות, השאלה נותרת בעינה.
 +
 
 +
בניסיון להטות את הכף לטובת אותנטיות, הצעה חדשה: <span style="lor: rgb(0, 255, 0);">  <span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">אלא אם כן נאמרה קודם לכן</span> </span>
 +
 
 +
ב-12:11, מכתבו של יהונתן מציין:
 +
<div dir="ltr" align="left">
 +
We therefore at all times without ceasing, both in our feasts, and other convenient days, do remember you in the sacrifices which we offer, and in our prayers, as reason is, and as it becometh us to think upon our brethren”
 +
<div dir="rtl" align="right">
 +
('''<span> </span>'''<span style="background-color: rgb(51, 204, 204);">החלף עם תרגום משלך</span>'''.''')
 +
 
 +
זה ביטוי לגישה המיתית-טקסית <ref>(<span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' '''</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">ראה Dowden 1992: PAGE NUMBERS</span>)</ref>
 +
 
 +
: הקשר בין הקהילות מחוזק באמצעות תפילות וקרבנות, באופן ציבורי. לכן, סביר שהטקסים יהיו מוכרים לטווח רחב של אנשים, הן כהנים והן ארחי-פרחי מירושלים, או מבקרים ארעיים, גויים ויהודים – שביקרו בירושלים בעת ה“<span style="background-color: rgb(51, 204, 204);">feasts and convenient days</span>”<ref><span style="lor: rgb(0, 255, 0);">''' '''</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">ראה Goldstein 1976: XXXX</span></ref> 
 +
 
 +
רעיון זה מחליש את האפשרות שכל העניין הוא המצאה של כותב מק"א.
 +
 
 +
חילופי שגרירים בין החשמונאים למדינות שכנות הם חלק מהותי מספר מק"א, היה חשוב לכותב לציינם כהוכחה להשפעה הבינלאומית של גיבוריו (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">מי כבר אמר את זה?</span>).
 +
 
 +
:לכן, קשה להאמין שהוא יהרוס את דיווחו על ידי הכנסת פריט מידע שידוע לקוראיו שהוא לא עובדתי (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">על הזמן, המיקום והקהל המיידי (עברית!) של מק"א!</span>).
 +
 
 +
= שלושה שיקולים נגד האפשרות שמכתב ארווס זויף על ידי יהונתן  =
  
==טקסטים בפרהסיא==
+
#אם לא הייתה פנייה מספרטא, איזכור הפולחן היה חושף את יהונתן כשקרן מהמדרגה הראשונה (12:5 – כותב מק"א מציין שהמכתבים הם עותק מאושר, antigraphon, של האגרת הרשמית של יהונתן, שמתואר בספר באור חיובי מאוד).
<span style="background-color: rgb(0, 204, 255);">לאסוף את כל האיזכורים ללוחות נחושת, הקראות פומביות, וכל עדות שהיא שיש בה כדי להקשות על טענת הזייפן</span>
+
#סיפור גלות יאסון לספרטא – מקבים ב' 5:9, יאסון בחר את ספרטא כמקום הגלות בגלל המוצא המשותף
*הרבה טקסטים מסתובבים, חלקם על לוחות נחושת - אמצעי זכרון, שיקשו מאד על קבלת זיוף גמור בבחינת לא היה ולא נברא
+
<div dir="ltr" align="left">
 +
(Jason is perceived as an origin of the trouble which swept over Jerusalem <span style="background-color: rgb(51, 204, 204);">{find locus for  this}</span>)
 +
<div dir="rtl" align="right">
 +
. משום שלא יתכן שבחירתו הושפעה מיחסים שהומצאו על ידי יהונתן בשלהי שנות ה-140', או מהמצאה במק"א, סביר להניח שהקשר בין יהודה וספרטא התבסס טרם זמנו (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">[[Gruen 1998]]</span>, שהציע שיאסון מקירנה או הכותב של מקבים ב' בחרו בספרטא משום שהכירו את הסיפור במק"א. מדוע להסתבך עם פרט זה אלא אם כן אכן היה קשר? <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> </span><span style="background-color: rgb(51, 204, 204);">לשלוח אי-מייל לגרואן בנושא</span>).
  
==טענה==
+
:מה שמגדיל את הסבירות שדיווחו של יהונתן על טקסי פולחן פרו ספרטאנים היו עובדא היסטורית בירושלים.
מכל הטקסים והטקסטים עולה
+
::אם כך, מדוע יוסדו טקסים אלה מלכתחילה?  
עולה מכך שהיו טקסים, ואם כך עלינו לשאול: מה מקורם ומה מטרתם? על איזה רקע הם באים? למעשׂה, על רקע קשר קיים כבר בימי יונתן, שהולך קדימה ואחורה בזמן.
+
:::בתגובה לפניה ספרטאנית, כמו זו שמתוארת במכתב ארווס.
  
=עדויות נסיבתיות לקשר=
+
#אפשרות הזיוף מעורערת על בסיס עומק ומשך הקשר היהודי-ספרטאני: יוספוס מספר על הקשר 200 שנים מאוחר יותר.
==בריחתו של יאסון==
 
פריט מידע זה מעיד על מודעות יהודית-שׂפרטנית.
 
*[[Michell 1964|Michell, H. 1964]] ''Sparta '' ע 92 מסיק על סמך בריחת יאסון ומכתבו של קלפורניוס פיסו (מק"א 15:16-23) קיומה של קהילה יהודית בשׂפרטא. מסקנה מרחיקת לכת משהו.
 
:הוזמן מהספרייה. [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 06:03, 25 במרץ 2011 (UTC)
 
התנגדויות:
 
*אבל קודם הוא ברח למקומות אחרים, ומשׂפרטא לא יצא לו כלום
 
**נכון. כל עוד חשב שיש לו סיכוי, נמשך לעבר-הירדן (הקשרים טוביאדים) ולמצרים (הקשרים חוניואידים בסופו של דבר) - איזורים קרובים לזירה. לשׂפרטא הוא יוצא לפנסיא.
 
*ואולי בכלל מדובר בהמצאה של יאסון מקרנה או בעל מק"ב?<ref><span style="background-color: rgb(0, 204, 255);">גרואן, היכנשהו</span>--- [[שוורץ 2004]] 143 על ה ט ''ללקדאימונים... הקרבה המשפחתית'' </ref>
 
**בהעדר איזושהי הוכחה לכך (ואין), נימוק זה הוא petitio principii. הסיבה היחידה להטיל ספק בידיעה היא ההנחה הבסיסית שמכתבו של ארווס מזויף ושכל הקשר חסר אחיזה במציאות.
 
  
<references />
+
= יהודה וספרטא אצל יוספוס  =
  
== העדות ממנלאוס ==
+
העובדא הראשונה שנוגעת ליהודה וספרטא דנה במלך הורדוס (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">[[Josephus, The Jewish War 1.425-7|BJ 1.425-7]] - עברית ואנגלית, וגם ביוגרפיה להורדוס כ Euergetes: שליט (Schalit</span><span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">) בעברית וגרמנית, וחומר חדש יותר.</span>), שהעניק מתנות לערים רבות, ביניהם זו של הלאקדאימונים
 +
<ref>(<span style="background-color: rgb(51, 204, 204);"> 'Bowersock 1961 n. 30 gives Otto in PW Suppl. 2, table facing p. 160 שלא מצאנו בה את הפרט הרלונטי</span>)</ref>
 +
וגם מימן את המשחקים האולימפיים שהיו במצב קשה (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">מייסד המשחקים האולימפיים היה הראקלס: loci from A2J</span>).
  
גם הכהן הרשע, וגם אולי חוניו ג (אצל יוספוס, מלחמה - למצוא! אבל יתכן שהוא מבולבל כאן, שכן הוא הופך את מנלאוס הרשע לאח שלישי של חוניו ויאסון) נקראים בשם מנלאוס. שם זה מקושר, עוד מהאיליאדא, לשׂפרטא כמובן.  
+
הורדוס היה נשיא המשחקים האולימפיים וכן מימן קרן לפרסים עתידיים – כך סייע לכל העולם המיושב ולא רק להלנים (לפי יוספוס).  
  
*לחפשׂ עוד מנלאוי במתולוגיא ובהיסטוריא היוונית
+
השליט הספרטאני יוריקלס (Eurykles), שהסתבך באכאיה, נזקק למזומנים וזיהה הזדמנות כשזו עמדה מול עיניו, ביקר את הורדוס
*לעבור על רשימות אונומסטיות ופרוסופוגרפיות יהודיות מראשית ימי בית שני ולראות מהם בדיוק השמות היהודיים הפופולאריים בארץ ובכלל.
+
<ref>(<span style="background-color: rgb(51, 204, 204);">ליוריקלס והורדוס, ראה ענתיקות XXX XXX</span></ref>
*לבדוק ב-LGPN עד כמה נפוץ שם זה באופן כללי, והיכן
+
&lt;&gt;.<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">  נא לפתוח דפים ל - Taylor &  West 1926, ואם אין גם ל- BJ 1.513-531 (=1.26)</span>'''). '''  ([[Josephus, The Jewish War 1.513-531|יוספוס, ''מלחמת היהודים'' 1.513-531]])
 +
:והצליח לקבל 50 טאלנטים למימון המשך הרפתקאותיו.
  
==אורֻקלס==
+
הנקודה החשובה בסיפור: עם הגעת יוריקלס לירושלים, הוא התקבל בסבר פנים יפות על ידי הורדוס ומי שסביבו "בגלל ארץ אבותיו" (BJ 1.515).  
'''מקורות:'''
 
*יוספוס, מלחמה 1.512-532 (=1.26)
 
*יוספוס, ענתיקות 12.226
 
*פלוטרכוס, אנטוניוס 67; סטראבו 8.5.1; פאוסניאס 2.3.5
 
*כתובות וביבליוגרפיא ב-[[Amitay 2007]] עמ 133-134, הע 14-20.
 
לפי האמור ב"מלחמה" 1.515 היתה מלאכתו של אורקלס הנבל קלה במיוחד, שכן המלך ואנשיו נטו לו חסד מיוחד בשל מולדתו: Καὶ γὰρ ὁ βασιλεὺς διὰ τὴν πατρίδα καὶ πάντες οἱ περὶ αὐτὸν ἡδέως προετίμων τὸν Σπαρτιάτην. אמנם, אין כאן איזכור מובהק של הקשר האברהמי.
 
*ריינך הציע שזה הקשר (Loeb הע' A) ו-Thackeray (שם שם) מודה באפשרות (Pherhaps).
 
*מי עוד הביע דעה על זה? להתחיל מבוורסוק וקרטלדג'-ספאפורת' ב[[Amitay 2007]] הע 14, ועוד ספרות על שׂפרטא המאוחרת, לראות אם אפשרות זו הועלתה כבר.
 
  
==(ר)בני-לקוניא==
+
יוספוס לא מציין מוצא משותף או את אברהם, אך הקורא נותר עם הרגשה שיוריקלס ידע שמוצאו הספרטאני יסייע לו בירושלים.
עיקר העדויות מתוך [[Amitay 2007]]
 
  
==בת-לקוניא==
+
= הקשר היהודי-ספרטני  =
<span style="background-color: rgb(0, 204, 255);">כנראה לא אצל ביקרמן. מאיפה זה הגיע? כתובת מאיטליא על "בת-לקוניא".</span>
 
  
= המכתבים במק"א =
+
מצבור ראיות נוסף לקשר היהודי ספרטאני: שפע טקסטים רבניים משלהי העת העתיקה ומימי הביניים, שדנים במשפחה רבנית יהודית מהמאה השנייה CE.
  
השאלה המרכזית, היחידה כמעט שהעסיקה את המחקר בעניין חלופת המכתבים בין יהודה לשׂפרטא, היא שאלת העובדתיות ההיסטורית: '''האם המכתבים מזוייפים או אמיתיים?''' אין מנוס מלהודות שכל תשובה לשאלה זו תלויה בהסתברות. ודאות אין להשׂיג ללא עדויות חיצוניות נוספות.  
+
למשפחה זו השתייך ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא, תלמידו של ר' שמעון בר יוחאי המפורסם. בן לקוניא נחשב לסמכות בענייני הלכה ואגדה, היה קשור בקשרי נישואין ר' אלעזר בן ר' שמעון בר יוחאי והמורה של בנו של ר' אלעזר (אותו הצליח להציל מחיי רשע).  
  
עם זאת, יש לשאול את השאלה לגבי כל אחד מהמכתבים, ולבחון את שרשרת ההשפעות של האחד על השני. לדוגמא, אם המכתב השלישי מקובל, הוא גורר גם את קבלת השני.  
+
התלמיד והמורה בורכו על ידי ר' יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה
 +
<ref>(ראה <span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">Amitay 2007</span>).</ref>
 +
  
==המחקר עד כה==
+
'''חשיבות שמעון בן יוסי בן לקוניא: '''
  
[[Gruen 2011]]
+
שם משפחתו, שאת מקורו אפשר רק לנחש.
  
Momigliano, Alien Wisdom, 1975 113-4 נוטה להאמין במכתבים - '''אין בספריה משום מה'''
+
*האם היה למשפחה קשר לספרטא? (<span style="lor: rgb(0, 255, 0);"><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">Michell 1964: 92 הניח שבספרטא חיה קהילה יהודית: H. Michell, Sparta (Cambridge: University Press, 1964), p. 92</span></span>)
 +
*האם משפחתו של ר' שמעון חיה בקרב הלקדאימונים טרם שובה לארץ ישראל?
 +
*היתכן שר' שמעון ומשפחתו מוצאם בספרטאים שהתגיירו?<ref>(<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">E. Silverstone, Aquila and Onkelos (Manchester: University Press, 1931</span>) </ref>
 +
*האם משפחת לקוניה נבעה מפעילויות של יוריקלס בעת ביקורו בירושלים? <ref>(<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">A.S. Bradford, A Prosopography of Lacedaemonians from the Death of Alexander the Great, 323 B.C. to the Sack of Sparta by Alaric, A.D. 396 (München: C.H. Beck’sche, 1977</span></ref>
  
ראה גם ג'ונס 1999 = Kinship diplomacy in the ancient world = 75-79.
+
*שמות המבוססים על התחילת Lak לא היו נפוצים במיוחד בספרטא המאוחרת<ref>(Bradford 1977 s.v.)</ref>. 
 +
*7/11 לקונים המתועדים במאות 1-2 CE שייכים לשושלת יוריקלס<ref>(LGPN I 281, II 278, IIIa 266, IIIb 254)</ref>. ;
 +
*בשל האיות הקרוב של לקוניא מול Laconis, מפתה לטעון כי קיים ביניהם קשר. ראה Amitay 2007: 134 n. 20
  
==טקסטים, טקסים, מיתוסים==
+
עקב העדר ראיות, אין אפשרות להגיע לסיפור הנכון ביותר. יחד עם זאת, קיום המשפחה מעיד על קשר של משפחה חשובה ביהודה לספרטא, כ-400 שנים לאחר מכתב ארווס.  
מק"א יב 8-9: "וחוניו קיבל את האיש שנשלח בכבוד ויקח את האיגרת, אשר בה נאמר בבהירות על אודות הברית והידידות. ואנחנו אמנם איננו צריכים לאלה, בהיות לנו הספרים הקדושים, אשר בידינו, נחמה."
 
*האם יתכן שיונתן אומר כאן שאין ליהודים צורך '''בכתבים''' המוכיחים את הקשר? (להבדיל מ"אין צורך בעזרה צבאית") הדבר עולה בקנה אחד עם פסוקים 11-12, בהם מדגיש יונתן שהקשר לא נשכח מעולם. לפי פרשנות זו אין כאן התנשׂאות יהודית, אלא מתן סיבות לקשר שנשכח והוזנח.  
 
  
מק"א יד יח-יט: השׂפרטנים עונים לשמעון, בכתובת על לוחות נחושת, המוקראת בפני העם!
+
<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' '''<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">Bat-Lakonia – emphasis on Roman connection</span></span>
*האם יעלה בדעת בעל מק"א לשקר כאן? והלוחות, מן הסתם, מוכרים לציבור.
 
  
== יחסו של בעל מק"א לשׂפרטא ==
+
<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">
 +
Menelaos and the frequency of Greek names among Jews in Judea
 +
</span>
  
*יב א-ב: המחבר טוען שרומי היא יעד המשלחת. בפסוק ב מוזכרת רק שׂפרטא בין היעדים הנוספים.
+
קשה לדמיין שתופעה זו תתרחש רק בעקבות סיפור מזויף.
*יב ב: "בני שׂפרטא". כנ"ל יב ה, ו, כ, כא; יד כ (פעמיים), כג ("עם השׂפרטיים); טו כב-כג (כל הערים בשמותיהן, רק השׂפרטנים כ"בני-"). <span style="background-color: rgb(0, 204, 255); ">לוודא כל זה מול '''היוונית'''</span>
 
**יוצא דופן: יד טז
 
*יד טז: עצב ברומי ובשׂפרטא על מות יונתן - רק שתי הערים הללו מצוינות. רומי היא לב המהלך הדיפלומטי; שׂפרטא חשובה מסיבות אחרות.
 
  
== אברהם ==
+
= '''אברהם'''  =
  
חלקו של אברהם במסמך:
+
'''איך ידעו הספרטאנים על אברהם?'''
  
*ניתוח קפדני של מה שאכן נאמר במכתב
+
*האם היו ספרטאנים שקראו עליו ביוונית? (הקטאיוס ופסאודו הקטאיוס, שכתב על יהודים וחלק מכתביו אבדו, אולי..)
*תפקידו כאבי-המון-עמים בספר בראשית - דגש על קטורה
 
**על מוצאה של קטורה ראה Westermann. C. ''Genesis 12-36: A Commentary''. Minneapolis. עמ 395-396.
 
*פרגמון: מראה מקום מיוספוס ליחסים בימי הורקנוס
 
**השווה מק"א טו כב (אטלוס מקבל מכתב הרומיים).
 
*תקדימים אצל הגוים למציאת אב-קדמון מתולוגי משותף
 
  
באיגרת התשובה לשמעון - מק"א יד כ-כג - לא מזכירים השׂפרטנים את אברהם.
+
*האותיות המרובעות – מאין למד על כך יוספוס?
*מה להגיד על זה?
+
**כצאצא של יהונתן, אולי הכיר סיפורים שעברו במשפחתו.  
 +
**כאדם מלומד, יתכן שבדק את ארכיון המקדש.
  
== התפילות לשלום שׂפרטא ==
+
== מדוע נבחר דווקא אברהם לשמש כמתווך תרבותי?  ==
  
מכתבו של יונתן מציין שיהודים ירושלמים נוהגים להתפלל (ולהקריב?) לשלום השׂפרטנים. '''אם המכתבים אמיתיים''', הרי שיש לנו כאן עדות לעומק הקשר, ולכך שהוא מגיע מעבר לתוכן המוזר לעתים של המכתבים. '''ואם המכתבים מזוייפים?''' כיון שהמכתבים מצויים במק"א, שנכתב מתישהו בחצרו של הורקנוס א (כלומר דור או שניים אחרי יונתן), וכיון שהמכתבים הללו - והמהלכים הדיפלומטיים של יונתן ושמעון באופן כללי - משׂחקים חלק חשוב בטענה שמשמיע בעל מק"א בעד הלגיטימיות השלטונית של החשמונאים, סביר מאד להניח שזייפן בן התקופה לא היה בודה פרט מוזר שכזה מלבו, מעשׂה שהיה ממעיט מאד מערכו בעיני בני התקופה.  
+
*בתקופת ארווס, הבקר המשותף.
 +
*גולדשטיין וגרואן (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">מי עוד?</span>) מזהים את הדמיון לספר מלכים (שם מדובר על ברית צבאית – <span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' '''</span><span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">בין מי? לוקוס!</span>).
  
'''לפיכך, אפשר לקבל כקרוב לודאי שאכן היו תפילות בירושלם לשלום השׂפרטנים.''' עדויות נוספות על עומק הקשר, כבר במחצית הראשונה של המאה ה-2 (כמה דורות '''לפני''' כתיבת ספרי מקבים), ניתן למצוא ב:
+
אברהם כמתווך בפוליטיקא העולמית ובמלחמות
  
==הבקר המשותף==
+
*המלחמה נגד המלכים הזרים בבראשית, שאם היו הספרטאנים מודעים אליה (שאלה פתוחה, אך בסולם מגיע לאפשרי לפחות) – יכלו להשתמש בה כקלף מול אוניאס (<span style="lor: rgb(0, 204, 255);"> ''' '''</span><span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">הבט ב Van Seter לקשר בין המלחמה החיצונית של אברהם ודמשק</span>).
גרואן: אף שׂפרטני לא היה נתפס מת...
 
*אבל מה שׂרד עד ימינו מהתרבות השׂפרטנית '''בכתב'''?
 
**מחקר על אוריינות בשׂפרטא
 
*מסורת ארוכה של מחשבה שׂמאלנית בשׂפרטא, החל בלֻקורגוס
 
**בדורות שאחרי ארווס - אגיס IV, קלאומנס III, נאביס
 
*עזרא, נחמיה והחקיקה החברתית בתורה
 
**שמיטה עד לפרוזבול (מונח כמובן מאליו לסיפור אלכסנדר ואילך אצל יוספוס)
 
**יובלות בימי נחמיה לפי סדר עולם רבא?
 
*במאמרו מציע [[Katzoff 1985]] את האפשרות ללימוד הדדי חברתי - לפחות מלומד אחד שרואה אפשרות להפריה הדדית תרבותית ופוליטית
 
**Katzoff, R. 1985. "Jonathan and Late Sparta", ''American Journal of Philology'' 106(4):485-489.
 
  
=יוספוס=
+
== האם היה פן מעשי להצעה?  ==
==התכתובת עם שׂפרטא==
 
מה מוסיף יוספוס על הנאמר במק"א?
 
  
<span style="background-color: rgb(0, 204, 255);"> [[Gruen 1998|גרואן 1998 264 ה 81]]: יוספוס משנה את "הם לנו נחמה" לכך שליהודים אין צורך בהוכחת הקשר עליה מדבר ארווס, שכן יש להם הוכחות לכך בכתבי הקודש שלהם!!!</span>
+
(<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">הערה עם כל אלה שאומרים שכן</span>)
  
[[רפפורט 2004 א]] 10, עם מראי מקום בהע' 13: עוד במאות ה-3 וה-4 לספירה היו בנמצא עותקים של מק"א ב'''עברית'''. יוספוס אמנם השתמש בתרגום היווני (כמו שהשתמש בתרגום ה-70), אך אין מניעה שהכיר את הנוסח העברי ועשׂה בו שימוש. ראה במיוחד '''הערה 17'''.
+
'''היו חילות יהודיים בעולם''':
*מקור אפשרי למידע הנוסף שמכיל יוספוס על מכתב השׂפרטנים.
 
  
==אורֻקלס בחצר המלך הורדוס==
+
*יוונים בצבא אלכסנדר (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">יוספוס, ענתיקות</span>).
*שלל עדויות על משפחת אורקלס - יש מראי מקום במאמר הרבנים הלקונים שלי.
+
*מוסולמוס (Mosollamos) ששירת עם תלמי? (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">יוספוס Ap</span>).
*הוא יודע שהיהודים מרגישים קרבה לשׂפרטנים - ותקוותיו שתלה בכך אינן מתבדות!
+
*שכירי חרב יהודיים במצרים:
 +
**יב (Yev)
 +
**<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">אגרת אריסטאס</span>
 +
**יוספוס נגד אפיון על חזקיה.  
 +
*חנניה ברודוס (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); "> ''' דיודורוס סיקולוס???'''</span>)
  
=הקשר הקֻרני=
+
גם אם לא נבע מההצעה דבר וחצי דבר, זו אינה ראיה נגד כך שהניסיון יכל להיות היסטורי. ההיסטוריא הצבאית מלאה בבריתות שלא התקיימו (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">יש הנחה רווחת לפיה יהודה המקבי שירת בצבא הלניסטי לפני המרד ביהודה</span> – אך אין בנמצא ראיות מההיסטוריא המוקדמת שלו).  
הטיעון של ביקרמן: מקור הקשר דוקא בקרנה.
 
  
== אברהם והרקלס - סיפורו של קלאודמוס מלכוס ==
+
סיבה נוספת שלשמה אברהם נבחר צריכה להיות טמונה בסיבה למכתב ארווס: ברית צבאית, גם אם סמלית (לחיזוק העמדה הצבאית הבינ"ל של ספרטא).
  
דוגמא לאופן בו אברהם משמש מחוץ להקשר המקראי הקלאסי בדיוק למטרה של תיווך תרבותי בין יהודים לבין יוונים. הרקלס הוא, כמובן, הגיבור השׂפרטני הקלאסי ואבי שני בתי-המלוכה.  
+
דומה לברית בין יהודה המקבי ורומא, שספר מק"א מציג בגאווה.
  
 +
== התיאוריה הקירנית של ביקרמן ותורת הרשתות:  ==
  
על קטורה ובניה המשולחים מפני יצחק (עם מתנות), ואיזורי התישבותם, ראה ספר היובלים פרק כ.
+
נקודת מגע נוספת בין אברהם והראקלס: האל הצורי, מלקארת (<span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">הערה על מלקארת באופן כללי ועל אנשים שהציעו שקיים קשר בין סיפור קלודמס לבין מלקארת</span>).  
*לגיאוגרפיא: Retsö, Jan. 2003. The Arabs in antiquity: their history from the Assyrians to the Umayyads. New York: Routledge עמ 338.
 
  
 +
הקרבת ילדים:<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">  מלקארת והתופת -&gt; הראקלס כשוחט ילדים-&gt; אברהם ויצחק.</span>
  
על מקור השם אפריקא: Cancik, Hubert. “Africa.” In Brill's New Paully (Leiden, The Netherlands: Brill, 2002-2010),1:291-295. -- -- -- התחיל במאה השלישית, נקבע בטרמינולוגיא הרומית ב-146.
+
אם כן, ארווס נמנע בנימוס מלציין את הראקלס ובמקום זאת כותב על אברהם, או עבודת ניקוי שמחקה את האל-גיבור היווני מהרישום ההיסטורי<ref>('''אפשר לפתח את זה?''' [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))</ref>.
*מה תדירות השימוש בשם '''לפני'''146?  
 
**מעניינת הסמיכות של שנת 146 לתכתובת של יונתן. היתכן שמדרש השם מומצא על-ידי קלאודמוס, כדי להדהד עם יסודה של פרובינקיא "אפריקא" הרומית?
 
*'''לקרוא שוב את ולתת קרדיט ל[[אורי זהבי תשע ב מיתוס והיסטוריא עבודה מסכמת#האיזכור אצל יוספוס פלאביוס|אוּרי זהבי]]'''
 
*עוד מראי מקום לאנטיאוס:
 
*#אפולודורוס ספריה 2.5.11
 
*#דיודורוס 4.17.4-5
 
*#פלוטרכוס סרטוריוס 9.3-5
 
  
אפולוניוס מולון כותב בראשית המאה ה-1 על אברהם כאבי האומה הערבית - מעיד, לכל הפחות, על מודעות שלו לדמות ולטענת מוצא משותף של יהודים עם לא-יהודים.
+
עוד סיבה להשתמש באברהם: השתייכותו לתקופה עתיקה ומרוחקת, בדומה להראקלס. ריחוק זה מאפשר למיתוס לשחק את תפקידו בתיווך התרבותי.  
*אצל Eusebius, Praeparatio Evangelica 9.19.1-2
 
*[[Gruen 2011]] 301 סבור שהוא שואב המידע ממקור יהודי הלניסטי
 
  
 +
תוצאה אפשרית של פניית ארווס יכולה להיות סיפורו של קלודמס מלכוס <span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">תן לוקי ואת בסיס הסיפור</span>. מתאים להנחתו של ביקרמן בנוגע לקשר הצפון אפריקאי.
  
[[Gruen 1998|גרואן 1998 260 ה 65]]: גולדשטיין מק"א 458, הנגל יהדות והלניסם 2.50-51, פלדמן 1993 143 כבר העלו את השערת קלאודמוס מלכוס. <span style="background-color: rgb(0, 204, 255);">לבדוק בדחיפות</span>
+
'''יהודים בלוב:'''
  
== תיאוריית הרשת ==
+
*הספר הגרמני על השולחן של ד"ר א'.
 +
*Applebaum 1964
 +
*Procopius and Boreion<ref><span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">עם הערה על הגיאוגרף הלטיני בן המאה ה-17 ו Shalmaneser synagogue – היכן קרא את זה? לשאול את צור.</span></ref>
  
<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">מלכין
 
</span>
 
  
לנתח את מכתב הרומיים במק"א טו טו-כג, בו יש גם רומא, גם שׂפרטא, גם תלמי ('''המכותב הראשי'''), גם פרגמון, גם קרנה.
 
*האם רשימה זו היא טבעת מצור כנגד מתחרהו של דמטריוס (איזה אנטיוכוס?) - לבל יעז מישהו לשת"פ נגד יהודה עם הכח הסלווקי המתנגד לעצמאות?
 
*האם יש רגליים לטענה שהתלמים מהווים מוצב דיפלומטי קדמי עבור רומא במזרח?
 
*רומא-תלמים-שׂפרטא כציר המסייע ביחסים. רומא מצטרפת טריה. במאה ה-3 עוד היה די בתלמים ובקרנים, שמסתבר עדיין בתמונה.
 
*פרגמון: מוזכר כאן אטלוס (בשמו ולא כעיר). האם קשור ליחסי הקרבה "מימי אברהם" אצל יוספוס?
 
*האם יש ידיעות על מערכת יחסים בין התלמים לבין שׂפרטא בימי יונתן (ונאמר מאז 146)?
 
  
=מחשבות על ראשית הקשר=
+
'''שאלת שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי, נקודות מעניינות: '''
ממתי יהודים מתועדים בבירור בקרנה?
 
*עדויות מפרוקופיוס ליהודים בצפון-אפריקא
 
  
יסוד קרנה (הרודוטוס ואחרים):
+
*בני אברהם ולא הוא עצמו מסייעים להראקלס.
*חיבור דרך כרתים - מקביל למוצא הכרתי של היהודים אצל טקיטוס ואחרים.  
+
*הקשר נעשה באמצעות קטורה ולא החלק הישראלי של משפחת העמים של אברהם.  
*ממים משותפים ליסוד קרנה וסיפורי משה ויציאת מצרים
+
*הנישואין עם נכדתו של אברהם יוצרים שושלת חדשה באפריקא.
  
תקופה הלניסטית:
+
תגובה על התיאוריה המעניינת של אורי זהבי, הצעת סיפור קלודמס מלכוס כמיתוס היווסדות שיוצר סדר חדש באפריקא תחת השלטון הרומאי (נקודת המפתח: הסיפור נותן סיבה לשם אפריקה)<ref>('''מה הסיבה המקובלת לשם?''' [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC)) </ref>.
*תמיכה תלמית בשׂפרטא (ועל כך כבר היו הערות)
 
*שלטון תלמי בקרנה - האם יש מעורבות שׂפרטנית בו?
 
*תלמי II וארווס מלך שׂפרטא - כל מה שאפשר למצוא
 
*מוצב ימי תלמיי באי תרה - קשר כלשהו?
 
  
= מפה ומשם =
+
שלטון רומאי תחת שם זה החל בערך בתקופת יהונתן.
  
'''בעקבות [[אורי אמיתי סיכומי הרצאות#עירד מלכין רשתות|הרצאה של רדי]]''':
+
למרות שאין קשר ישיר בין הסיפורים, כל זה מדגים לפחות את חשיבות אברהם בדיאלוג המיתי על זהות תרבותית בחופי דרום מזרח המזרח התיכון באמצע המאה השנייה BC.
*לבדוק אצל ברודל וב-Corrupting Sea מה אפשר להשתמש
 
*Middle Ground יכול להיווצר בואקום פוליטי. איך נשתמש בתובנה זו בהקשר של מזרח הים התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-3, הזמן בו פעלו ארֵוּס וחוניו?
 
*להשוות את הקשר בין יהודה לרומא דרך שׂפרטא לפניה של אנשי למפסקוס לרומא דרך מסליא
 
  
----
+
מסתדר יפה עם נסיון יהונתן להסתמך על רשת מיתולוגית זו כדי לחזר אחרי רומא שהייתה חזקה בספרטא של הראקלס ובקרתגו של מלקרת בתקופה זו.
  
טקיטוס, היסטוריות, 5.2.1 קובע שמוצא היהודים בכרתים, ושמשם עברו ללוב. מסלול זהה להתיישבות בקירנה. האם יש כאן רמז למערכת הקשרים שהביאה לזה בין יהודה ושׂפרטא?  
+
== איך נתפס אברהם לאחר יהונתן? ==
  
*צריך לבדוק נקודה זו לאור הביבליוגרפיא אצל שטרן
+
*פרגמון ועתיקות בהשאלה. יוספוס (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">ענתיקות, לוקוס</span>) מציין <span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">כתובת</span> מעניינת בפרגמון, על התכתבות דיפלומטית חיובית עם הכהן הגדול בירושלים הירקנוס I, אחיין יהונתן.
 +
**יחס טוב בין פרגמון ל<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">יהודים</span> מימי אברהם.
 +
**ללא טענה למוצא משותף כארווס, אברהם כסמן זמן. התוצאה: היחסים בזמן מיתי וכך אמינים יותר.
 +
**גם מקנה לפרגמונים נופך של קדמוניות<ref><span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">הערה על מה שהתרחש בפרגמון לפני העידן ההלניסטי, ראה  גרואן 1998, XXXX</span></ref>
 +
– כשעמדה לאבד את עצמאותה ולההפך לפרובינקיא אסיא הרומאית (<span style="background-color: rgb(51, 204, 204); ">שוב הופעת אברהם בהקשר של מוסדות השלטון הרומי</span>. <span style="background-color: rgb(0, 255, 0); ">יתכן שיהיה מקום לפרה במשרד אם נמצא הופעה שלישית</span>.).
 +
***על קווי דמיון בין "העברים" לבין פרגמון בעניין קברי סילנוס ראה גם [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text;jsessionid=A0733A46224F213162D7EA9A3CFF41DE?doc=Paus.+6.24.8&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0160 פאוסניאס 6.24.8]
  
----
+
ניקולאוס מדמשק, ג'סטין וחבריו על אברהם בדמשק.
  
האפשרות שנקודת המפגש בין שׂפרטא וירושלם היא בקֻרנה דווקא הועלתה על-ידי [[Bickerman 1988|ביקרמן 1988 184-185]]
+
חזרה לאברהם בברית החדשה ובלראריום של סורוס.
  
----
 
  
[[אורי זהבי תשע ב מיתוס והיסטוריא עבודה מסכמת|מיתוס אנטאיוס - עבודה של אוֹרי זהבי]]  
+
'''[[Nicklsburg 1998]]'''
  
[[שטרן 1979]]:
+
=רעיונות עתיקים=
  
*עמ' 1 הע' 1: "הזיקה ההדוקה בין הקולוניזאציה הפיניקית לבין התפשטותה של היהדות הודגשה בעיקר על-ידי: G.Rosen, ''Juden und Phoenizier'', neu bearbeitet und erweitert von F. Rosen und G. Bertram, Tuebingen 1929. וגם: S.W. Baron, ''A Social and Religious History of teh Jews'', New York 1952, I 175f.
+
הטיעון מקירנה: Procopius, De Aed. 6.2 – העיר Boreium ששוכנת ליד Moors הברברית לא נדרשה למסים עד עצם היום הזה מבריאת האדם. היהודים חיים קרוב אליה והיה בה מקדש קדום שבנה שלמה כששלט על האומה העברית. הקייסר יוסטיניאנוס כפה על כולם להתנצר והפך את המקדש לכנסייה. ראה גם: Bickerman, The Jews in the Greek World.
*עמ' 2 הערה 3, מביא עדות על יהודיה לאקונית שהתיישבה ברומא והשאירה שם כתובת. ראה אצל: Moretti, L.1973. ''Inscriptiones Graecae Urbis Romae'' II no 771.
 
  
יוספוס, ענתיקות 20.235: חוניו כהן גדול, שהודח על-ידי אנטיוכוס ושׂר-צבאו לֻסיאס, נקרא גם מנלאוס. להביא גם מראה המקום הרואה במנלאוס הרשע אח של הכהנים הגדולים, ולברר אם יש עוד מראי מקום נוגעים לעניין.  
+
נכדתו של אברהם מעמידה שושלת באפריקא, שאין לה קשר לשושלת הספרטאנית.  
  
מראה מקום בדרך לזיהוי אתר המקדש בבוריאון (פרוקופיוס, בניינים 6.2.21-23) בספר של Andrew Chugg ([http://books.google.co.il/books?id=JZeNepdR5dMC&pg=PA126&lpg=PA126&dq=boreium&source=bl&ots=XIRjtqeCGw&sig=gjJfi0T4TZE3gaAj6Ej7Dtr1S8g&hl=iw&ei=wvc3Tb7oIM2p8AOv29jHCA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=8&ved=0CEUQ6AEwBw#v=onepage&q=boreium&f=false מקושר כאן])
+
השווה את הרשום בענתיקות על חצי האי ערב לבראשית י'.
  
 +
מסורות מאוחרות על יהושע בן נון בצפון אפריקא.
  
----
+
= הערות שוליים  =
יתכן שהקשר עם יהודה בשנות ה-140 העניק לשׂפרטנים הרגשת חשיבות, בעולם בו כבר אין להם עוד כל הזדמנות לרכוש תהילה בשׂדה הקרב. המכתב הרומי מדגיש את שׂפרטא במידת מה (הם היחידים הנקראים לא כשם עיר אלא כחבר אזרחים) - אולי סימן לחשיבות שתפקיד המתווך מעניק להם.
 
----
 
  
היה היה במאה ה-3 גולה שׂפרטני בשל Kleonymos שהיה מעורב איכשהו עם גונטס ועם פירהוס. האם יתכן קשר כלשהו לכך ש-Clemens אבי-אונקלוס נקרא דוקא קלונימוס? (מחשבה פרועה משהו...)
+
<references />
  
=מחקר מודרני=
+
תודה! ולהוסיף לטבלאות, כמובן... [[משתמש:Oamitay|ד&quot;ר א.]] 12:32, 21 ביוני 2011 (UTC)
  
<span style="background-color: rgb(0, 255, 0);">מהספריה בבקשה: Ed. Meyer, 1923, ''Ursprung und Anfange des Christentums'' III 651. וגם בכרך ב' של אותו ספר (1921) עמ' 36 ואילך.</span>
+
נא לפתוח לו דף: G. Herman, Ritualized Friendship and the Greek City (Cambridge: University Press, 1987) [[Herman 1987]]
:מאייר הוזמן מהספרייה. [[משתמש:Ronny Reshef|רוני רשף]] 06:05, 25 במרץ 2011 (UTC)
 
  
{{אינדקס למקורות מחקר - אברהם והרקלס}}
+
<br> {{אינדקס למקורות מחקר - אברהם והרקלס}}

גרסה אחרונה מ־10:44, 3 בנובמבר 2011

אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי -- תשעא ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA) -- דף ההרצאה ב-SBL לונדון -- המכתבים בין ספרטה ליהודה -- קלאודמוס מלכוס

הצהרת כוונות

מטרת המאמר היא לסקור ולנתח את השלב המוקדם במורשת הים-תיכונית של אברהם אבינו, עת עשׂה את צעדיו הראשונים ברשת הים-תיכונית כדמות מתווכת - mediatory.

  • האם יש איזה ביטוי מצלצל במיוחד לכך ב-network theory?
על פניו הרעיון נשמע ככזה שקשור לתורת הרשתות. יבדק בהקדם (אבל לא היום לצערי) רוני רשף 02:56, 11 באפריל 2011 (UTC)

מכתב ארווס

לכל הפרשה: מקבים א (=מק"א) 12:1-23 מכתב מארווס הראשון לחוניו הראשון או השני.[1] המכתב מכיל טענות מרחיקות לכת על מוצא משותף (מתולוגיא), המשמשות כאמצעי שטח בדיפלומטיא. אבל פני שנוכל להתייחס לתוכן ביתר פירוט, צריך לטפל בבעיית המקורות ובטענת הזייפן.

  • סקירה ביבליוגרפית של: מקבלים - מקבלים/שוללים - שוללים.


הבעיא בטענת הזייפן היא שבהעדר הוכחה חותכת, אנו נותרים עם משׂחקי סבירות, דעות קדומות וחשקים סמויים.

לפיכך צריך לחזור למקור: עדותו של בעל מק"א על ה-antigraphon.

משימה קשה ולא מספקת (Ginsburg 1934: 118)

מכתב ארווס הוא הראיה הקדומה ביותר לעניינינו. לאברהם תפקיד מפתח כמקשר בין הקהילות.

עובדא: מכתבו של ארווס מגיע אלינו ביד שלישית (כתוספת לתשובה שכתב יהונתן החשמונאי סביב 145-143 BC, מאה שנים לאחר ארווס – ואז מצוטט במקבים א').

אפשרויות עיקריות בנוגע למכתב ארווס

שלוש אפשרויות במחקר המודרני

  1. שני המכתבים הם מסמכים אותנטים.
  2. יהונתן זייף את המכתב מארווס, אבל המכתב שלו אמיתי.
  3. כל ההתכתבות זויפה על ידי המחבר האנונימי של ספר מקבים א' ( יש למצוא את תאריך שליחת המכתבים, בהתבסס על מחקר מודרני ו Seleucid-Ptolemaic contemporary action).

הצעה לשתי הזדמנויות לזיוף

  1. יהונתן זייף מכתב בשם ארווס.
  2. כותב מק"א זייף את ההתכתבות (ביבליוגרפיה לכל הויכוח, מחולקת לשלושת המחנות ;).

בהעדר ראיות חדשות, השאלה נותרת בעינה.

בניסיון להטות את הכף לטובת אותנטיות, הצעה חדשה: אלא אם כן נאמרה קודם לכן

ב-12:11, מכתבו של יהונתן מציין:

We therefore at all times without ceasing, both in our feasts, and other convenient days, do remember you in the sacrifices which we offer, and in our prayers, as reason is, and as it becometh us to think upon our brethren”

( החלף עם תרגום משלך.)

זה ביטוי לגישה המיתית-טקסית [2]

הקשר בין הקהילות מחוזק באמצעות תפילות וקרבנות, באופן ציבורי. לכן, סביר שהטקסים יהיו מוכרים לטווח רחב של אנשים, הן כהנים והן ארחי-פרחי מירושלים, או מבקרים ארעיים, גויים ויהודים – שביקרו בירושלים בעת ה“feasts and convenient days[3]

רעיון זה מחליש את האפשרות שכל העניין הוא המצאה של כותב מק"א.

חילופי שגרירים בין החשמונאים למדינות שכנות הם חלק מהותי מספר מק"א, היה חשוב לכותב לציינם כהוכחה להשפעה הבינלאומית של גיבוריו (מי כבר אמר את זה?).

לכן, קשה להאמין שהוא יהרוס את דיווחו על ידי הכנסת פריט מידע שידוע לקוראיו שהוא לא עובדתי (על הזמן, המיקום והקהל המיידי (עברית!) של מק"א!).

שלושה שיקולים נגד האפשרות שמכתב ארווס זויף על ידי יהונתן

  1. אם לא הייתה פנייה מספרטא, איזכור הפולחן היה חושף את יהונתן כשקרן מהמדרגה הראשונה (12:5 – כותב מק"א מציין שהמכתבים הם עותק מאושר, antigraphon, של האגרת הרשמית של יהונתן, שמתואר בספר באור חיובי מאוד).
  2. סיפור גלות יאסון לספרטא – מקבים ב' 5:9, יאסון בחר את ספרטא כמקום הגלות בגלל המוצא המשותף

(Jason is perceived as an origin of the trouble which swept over Jerusalem {find locus for this})

. משום שלא יתכן שבחירתו הושפעה מיחסים שהומצאו על ידי יהונתן בשלהי שנות ה-140', או מהמצאה במק"א, סביר להניח שהקשר בין יהודה וספרטא התבסס טרם זמנו (Gruen 1998, שהציע שיאסון מקירנה או הכותב של מקבים ב' בחרו בספרטא משום שהכירו את הסיפור במק"א. מדוע להסתבך עם פרט זה אלא אם כן אכן היה קשר? לשלוח אי-מייל לגרואן בנושא).

מה שמגדיל את הסבירות שדיווחו של יהונתן על טקסי פולחן פרו ספרטאנים היו עובדא היסטורית בירושלים.
אם כך, מדוע יוסדו טקסים אלה מלכתחילה?
בתגובה לפניה ספרטאנית, כמו זו שמתוארת במכתב ארווס.
  1. אפשרות הזיוף מעורערת על בסיס עומק ומשך הקשר היהודי-ספרטאני: יוספוס מספר על הקשר 200 שנים מאוחר יותר.

יהודה וספרטא אצל יוספוס

העובדא הראשונה שנוגעת ליהודה וספרטא דנה במלך הורדוס (BJ 1.425-7 - עברית ואנגלית, וגם ביוגרפיה להורדוס כ Euergetes: שליט (Schalit) בעברית וגרמנית, וחומר חדש יותר.), שהעניק מתנות לערים רבות, ביניהם זו של הלאקדאימונים [4] וגם מימן את המשחקים האולימפיים שהיו במצב קשה (מייסד המשחקים האולימפיים היה הראקלס: loci from A2J).

הורדוס היה נשיא המשחקים האולימפיים וכן מימן קרן לפרסים עתידיים – כך סייע לכל העולם המיושב ולא רק להלנים (לפי יוספוס).

השליט הספרטאני יוריקלס (Eurykles), שהסתבך באכאיה, נזקק למזומנים וזיהה הזדמנות כשזו עמדה מול עיניו, ביקר את הורדוס [5] <>. נא לפתוח דפים ל - Taylor & West 1926, ואם אין גם ל- BJ 1.513-531 (=1.26)). (יוספוס, מלחמת היהודים 1.513-531)

והצליח לקבל 50 טאלנטים למימון המשך הרפתקאותיו.

הנקודה החשובה בסיפור: עם הגעת יוריקלס לירושלים, הוא התקבל בסבר פנים יפות על ידי הורדוס ומי שסביבו "בגלל ארץ אבותיו" (BJ 1.515).

יוספוס לא מציין מוצא משותף או את אברהם, אך הקורא נותר עם הרגשה שיוריקלס ידע שמוצאו הספרטאני יסייע לו בירושלים.

הקשר היהודי-ספרטני

מצבור ראיות נוסף לקשר היהודי ספרטאני: שפע טקסטים רבניים משלהי העת העתיקה ומימי הביניים, שדנים במשפחה רבנית יהודית מהמאה השנייה CE.

למשפחה זו השתייך ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא, תלמידו של ר' שמעון בר יוחאי המפורסם. בן לקוניא נחשב לסמכות בענייני הלכה ואגדה, היה קשור בקשרי נישואין ר' אלעזר בן ר' שמעון בר יוחאי והמורה של בנו של ר' אלעזר (אותו הצליח להציל מחיי רשע).

התלמיד והמורה בורכו על ידי ר' יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה [6]


חשיבות שמעון בן יוסי בן לקוניא:

שם משפחתו, שאת מקורו אפשר רק לנחש.

  • האם היה למשפחה קשר לספרטא? (Michell 1964: 92 הניח שבספרטא חיה קהילה יהודית: H. Michell, Sparta (Cambridge: University Press, 1964), p. 92)
  • האם משפחתו של ר' שמעון חיה בקרב הלקדאימונים טרם שובה לארץ ישראל?
  • היתכן שר' שמעון ומשפחתו מוצאם בספרטאים שהתגיירו?[7]
  • האם משפחת לקוניה נבעה מפעילויות של יוריקלס בעת ביקורו בירושלים? [8]
  • שמות המבוססים על התחילת Lak לא היו נפוצים במיוחד בספרטא המאוחרת[9].
  • 7/11 לקונים המתועדים במאות 1-2 CE שייכים לשושלת יוריקלס[10]. ;
  • בשל האיות הקרוב של לקוניא מול Laconis, מפתה לטעון כי קיים ביניהם קשר. ראה Amitay 2007: 134 n. 20

עקב העדר ראיות, אין אפשרות להגיע לסיפור הנכון ביותר. יחד עם זאת, קיום המשפחה מעיד על קשר של משפחה חשובה ביהודה לספרטא, כ-400 שנים לאחר מכתב ארווס.

Bat-Lakonia – emphasis on Roman connection

Menelaos and the frequency of Greek names among Jews in Judea

קשה לדמיין שתופעה זו תתרחש רק בעקבות סיפור מזויף.

אברהם

איך ידעו הספרטאנים על אברהם?

  • האם היו ספרטאנים שקראו עליו ביוונית? (הקטאיוס ופסאודו הקטאיוס, שכתב על יהודים וחלק מכתביו אבדו, אולי..)
  • האותיות המרובעות – מאין למד על כך יוספוס?
    • כצאצא של יהונתן, אולי הכיר סיפורים שעברו במשפחתו.
    • כאדם מלומד, יתכן שבדק את ארכיון המקדש.

מדוע נבחר דווקא אברהם לשמש כמתווך תרבותי?

  • בתקופת ארווס, הבקר המשותף.
  • גולדשטיין וגרואן (מי עוד?) מזהים את הדמיון לספר מלכים (שם מדובר על ברית צבאית – בין מי? לוקוס!).

אברהם כמתווך בפוליטיקא העולמית ובמלחמות

  • המלחמה נגד המלכים הזרים בבראשית, שאם היו הספרטאנים מודעים אליה (שאלה פתוחה, אך בסולם מגיע לאפשרי לפחות) – יכלו להשתמש בה כקלף מול אוניאס ( הבט ב Van Seter לקשר בין המלחמה החיצונית של אברהם ודמשק).

האם היה פן מעשי להצעה?

(הערה עם כל אלה שאומרים שכן)

היו חילות יהודיים בעולם:

  • יוונים בצבא אלכסנדר (יוספוס, ענתיקות).
  • מוסולמוס (Mosollamos) ששירת עם תלמי? (יוספוס Ap).
  • שכירי חרב יהודיים במצרים:
    • יב (Yev)
    • אגרת אריסטאס
    • יוספוס נגד אפיון על חזקיה.
  • חנניה ברודוס ( דיודורוס סיקולוס???)

גם אם לא נבע מההצעה דבר וחצי דבר, זו אינה ראיה נגד כך שהניסיון יכל להיות היסטורי. ההיסטוריא הצבאית מלאה בבריתות שלא התקיימו (יש הנחה רווחת לפיה יהודה המקבי שירת בצבא הלניסטי לפני המרד ביהודה – אך אין בנמצא ראיות מההיסטוריא המוקדמת שלו).

סיבה נוספת שלשמה אברהם נבחר צריכה להיות טמונה בסיבה למכתב ארווס: ברית צבאית, גם אם סמלית (לחיזוק העמדה הצבאית הבינ"ל של ספרטא).

דומה לברית בין יהודה המקבי ורומא, שספר מק"א מציג בגאווה.

התיאוריה הקירנית של ביקרמן ותורת הרשתות:

נקודת מגע נוספת בין אברהם והראקלס: האל הצורי, מלקארת (הערה על מלקארת באופן כללי ועל אנשים שהציעו שקיים קשר בין סיפור קלודמס לבין מלקארת).

הקרבת ילדים: מלקארת והתופת -> הראקלס כשוחט ילדים-> אברהם ויצחק.

אם כן, ארווס נמנע בנימוס מלציין את הראקלס ובמקום זאת כותב על אברהם, או עבודת ניקוי שמחקה את האל-גיבור היווני מהרישום ההיסטורי[11].

עוד סיבה להשתמש באברהם: השתייכותו לתקופה עתיקה ומרוחקת, בדומה להראקלס. ריחוק זה מאפשר למיתוס לשחק את תפקידו בתיווך התרבותי.

תוצאה אפשרית של פניית ארווס יכולה להיות סיפורו של קלודמס מלכוס תן לוקי ואת בסיס הסיפור. מתאים להנחתו של ביקרמן בנוגע לקשר הצפון אפריקאי.

יהודים בלוב:

  • הספר הגרמני על השולחן של ד"ר א'.
  • Applebaum 1964
  • Procopius and Boreion[12]


שאלת שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי, נקודות מעניינות:

  • בני אברהם ולא הוא עצמו מסייעים להראקלס.
  • הקשר נעשה באמצעות קטורה ולא החלק הישראלי של משפחת העמים של אברהם.
  • הנישואין עם נכדתו של אברהם יוצרים שושלת חדשה באפריקא.

תגובה על התיאוריה המעניינת של אורי זהבי, הצעת סיפור קלודמס מלכוס כמיתוס היווסדות שיוצר סדר חדש באפריקא תחת השלטון הרומאי (נקודת המפתח: הסיפור נותן סיבה לשם אפריקה)[13].

שלטון רומאי תחת שם זה החל בערך בתקופת יהונתן.

למרות שאין קשר ישיר בין הסיפורים, כל זה מדגים לפחות את חשיבות אברהם בדיאלוג המיתי על זהות תרבותית בחופי דרום מזרח המזרח התיכון באמצע המאה השנייה BC.

מסתדר יפה עם נסיון יהונתן להסתמך על רשת מיתולוגית זו כדי לחזר אחרי רומא שהייתה חזקה בספרטא של הראקלס ובקרתגו של מלקרת בתקופה זו.

איך נתפס אברהם לאחר יהונתן?

  • פרגמון ועתיקות בהשאלה. יוספוס (ענתיקות, לוקוס) מציין כתובת מעניינת בפרגמון, על התכתבות דיפלומטית חיובית עם הכהן הגדול בירושלים הירקנוס I, אחיין יהונתן.
    • יחס טוב בין פרגמון ליהודים מימי אברהם.
    • ללא טענה למוצא משותף כארווס, אברהם כסמן זמן. התוצאה: היחסים בזמן מיתי וכך אמינים יותר.
    • גם מקנה לפרגמונים נופך של קדמוניות[14]

– כשעמדה לאבד את עצמאותה ולההפך לפרובינקיא אסיא הרומאית (שוב הופעת אברהם בהקשר של מוסדות השלטון הרומי. יתכן שיהיה מקום לפרה במשרד אם נמצא הופעה שלישית.).

      • על קווי דמיון בין "העברים" לבין פרגמון בעניין קברי סילנוס ראה גם פאוסניאס 6.24.8

ניקולאוס מדמשק, ג'סטין וחבריו על אברהם בדמשק.

חזרה לאברהם בברית החדשה ובלראריום של סורוס.


Nicklsburg 1998

רעיונות עתיקים

הטיעון מקירנה: Procopius, De Aed. 6.2 – העיר Boreium ששוכנת ליד Moors הברברית לא נדרשה למסים עד עצם היום הזה מבריאת האדם. היהודים חיים קרוב אליה והיה בה מקדש קדום שבנה שלמה כששלט על האומה העברית. הקייסר יוסטיניאנוס כפה על כולם להתנצר והפך את המקדש לכנסייה. ראה גם: Bickerman, The Jews in the Greek World.

נכדתו של אברהם מעמידה שושלת באפריקא, שאין לה קשר לשושלת הספרטאנית.

השווה את הרשום בענתיקות על חצי האי ערב לבראשית י'.

מסורות מאוחרות על יהושע בן נון בצפון אפריקא.

הערות שוליים

  1. ארוס באגרת הוא ארוס הראשון (אין ערך בעברית), ואילו חוניו הוא אולי חוניו הראשון, אבל הרבה יותר סביר שחוניו השני (אין ערך בעברית). ~~ לשתי ההצהרות ראו Gruen 1998 ע 254 ה 32. ~~ יוספוס (ענת. 12.225-227) סבור בטעות שמדובר בחוניו השלישי, כנראה בנסיון לצמצם את מרחק הזמן בין ארוס ליונתן, ולשוות לחילופי המכתבים אופי נורמלי יותר.
  2. ( ראה Dowden 1992: PAGE NUMBERS)
  3. ראה Goldstein 1976: XXXX
  4. ( 'Bowersock 1961 n. 30 gives Otto in PW Suppl. 2, table facing p. 160 שלא מצאנו בה את הפרט הרלונטי)
  5. (ליוריקלס והורדוס, ראה ענתיקות XXX XXX
  6. (ראה Amitay 2007).
  7. (E. Silverstone, Aquila and Onkelos (Manchester: University Press, 1931)
  8. (A.S. Bradford, A Prosopography of Lacedaemonians from the Death of Alexander the Great, 323 B.C. to the Sack of Sparta by Alaric, A.D. 396 (München: C.H. Beck’sche, 1977
  9. (Bradford 1977 s.v.)
  10. (LGPN I 281, II 278, IIIa 266, IIIb 254)
  11. (אפשר לפתח את זה? רוני רשף 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))
  12. עם הערה על הגיאוגרף הלטיני בן המאה ה-17 ו Shalmaneser synagogue – היכן קרא את זה? לשאול את צור.
  13. (מה הסיבה המקובלת לשם? רוני רשף 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))
  14. הערה על מה שהתרחש בפרגמון לפני העידן ההלניסטי, ראה גרואן 1998, XXXX

תודה! ולהוסיף לטבלאות, כמובן... ד"ר א. 12:32, 21 ביוני 2011 (UTC)

נא לפתוח לו דף: G. Herman, Ritualized Friendship and the Greek City (Cambridge: University Press, 1987) Herman 1987


לפי שנת פרסום

Freudenthal 1875
Reinach 1911
Rosen 1929
Ginsburg 1934
Abel 1949
Schüller 1956
Hadas 1959
Bowersock 1961
גוטמן 1963
Michell 1964
שטרן 1965
Cardauns 1967
אפלבאום 1969
Wirgin 1969
Oliva 1971
Schürer 1973
Hengel 1974
Büchler 1975
Goldstein 1976
Leaney 1976
שטרן 1979
Goldstein 1983
Doran 1983
Holladay 1983
Katzoff 1985
Herman 1987
Bickerman 1988
Bousquet 1988
Orrieux 1989
Cartledge & Spawforth 1989
Curty 1992 (שמור ב-פד"פ)
Feldman 1993
אילן 1993
שטרן 1995
Gruen 1996
Gruen 1998
Nickelsburg 1998
Jones 1999
רפפורט 2004 א
שוורץ 2004
Amitay 2007
Bremmer 2010
Gruen 2011

לפי שם מחבר

אילן 1993
אפלבאום 1969
גוטמן 1963
רפפורט 2004 א
שוורץ 2004
שטרן 1979
שטרן 1965
שטרן 1995
Abel 1949
Amitay 2007
Bickerman 1988
Bousquet 1988
Bowersock 1961
Bremmer 2010
Büchler 1975
Cardauns 1967
Cartledge & Spawforth 1989
Curty 1992 - (שמור ב-פד"פ)
Doran 1983
Feldman 1993
Freudenthal 1875
Ginsburg 1934
Goldstein 1976
Goldstein 1983
Gruen 1996
Gruen 1998
Gruen 2011
Hadas 1959
Hengel 1974
Herman 1987
Holladay 1983
Jones 1999
Katzoff 1985
Leaney 1976
Michell 1964
Nickelsburg 1998
Oliva 1971
Orrieux 1989
Reinach 1911
Rosen 1929
Schüller 1956
Schürer 1973
Wirgin 1969