אורי אמיתי שיחת משתמש ארכיון1

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־09:44, 2 בפברואר 2010 מאת Oamitay (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

דפי קטגוריה

אורי, כששוטטתי ברחבי ויקיפדיה הישראלית נחשפתי לדף קטגוריה, דף שמהווה מעין אינדקס אשר יכול לשמש אותנו. כבר הבנתי איך ליצור אותו ואיך לשבץ אליו ערכים. אני עושה עכשיו כמה ניסיונות. אני אראה לך מחר.

--אייל מאיר 21:23, 19 בינואר 2010 (UTC)

כשתסבול משיעמום

תודה. מעניין לראות שהוא מחבב את סולון. גם אני. ד"ר א. 07:12, 20 בינואר 2010 (UTC)

רוני שאלה

אוֹרי, התחלתי להעלות את הסיכום לקראת המבחן, בדף השיחה שלי, ובשיעור השביעי הייתי במילואים והעלית סיכום שלך. האם אפשר להעתיק אותו לשם? תודה והמשך יום טוב, רוני.

אפשר בהחלט. ד"ר א. 11:28, 19 בינואר 2010 (UTC)

תודה, עדכנתי. יש פה רשימת מושגים (התחלתית), מה דעתך? Ronny Reshef 12:02, 19 בינואר 2010 (UTC)

דעתי טובה מאד.
  • עשׂיתי עריכות קלות (האיות ב-יא הוא שגיון חביב שלי, אבל עדיף שהערכים יהיו מוגדרים כפי שרוב הציבור יחפשׂ אותם. בגוף הערך תוכלי לאיית ב-יא אם תרצי).
  • שיניתי מעט גם איות של מילים אחרות, אנא שׂימי לב
  • לפני שתתחילי לערוך את הערכים, עייני קצת ב-Oxford Classical Dictionary וב-Brill's New Pauly כדי לקבל תחושה לאיך ערך צריך להראות.
בהצלחה! ד"ר א. 12:36, 19 בינואר 2010 (UTC)

תודה :) זה מספיק מפורט? לא התייחסתי לתקופת הקיסרות וכו'..

איפה צריך להיות הגבול שלי במידת ההרחבה? (הרי אפשר לכתוב רק על זה ספרים..) Ronny Reshef 17:03, 19 בינואר 2010 (UTC)

רוני, כיון שכתיבת הערכים משמשת אותך כהכנה למבחן, רק את יכולה וצריכה להציב את הגבולות. הערך מספיק מפורט אם הוא עונה על צרכייך.
שׂימי לב לתיקונים הקלים שבצעתי בערך. אנא השתמשי בהם כקו-מנחה להמשך.
ניתן להוסיף קישורים לקורנל היכן שמתאים.
ד"ר א. 07:10, 20 בינואר 2010 (UTC)

אוקיי, תודה. הוספתי גם את ערך זה, האם לעדכן אותך לאחר כל ערך או שאתה רואה את זה בכל מקרה?

אני מקווה שיש בו פחות טעויות עריכה.

Ronny Reshef 09:46, 20 בינואר 2010 (UTC) 11:45

רוני, אנא פני לאייל, עוזרי (דרך דף השׂיחה שלו - שיחת משתמש:Eyalmeyer), כדי לתאם ולקבל עוד עצות.
שאלה כללית, מה היתרון של הערך שיצרת על פני הערך בויקיפדיא העברית?
ד"ר א. 09:57, 20 בינואר 2010 (UTC)

אפנה, תודה. הוא יותר ממוקד ומתאים לצרכים שלי Ronny Reshef 10:00, 20 בינואר 2010 (UTC)

אלעד ורוני שאלה

אוֹרי שלום, סיימנו (לדעתינו) את העבודה, האם יש משהו קריטי נוסף שלדעתך חסר בדף השׂיחה שלנו?

תודה, רוני ואלעד

אייל שאלה

אורי יש את הדף המקורות, שריכזתי אליו כמה אתרים אינטרנטים חשובים בחלקם קישור ישיר למקור עתיק. ראיתי שבנית דף מיוחד לאתרים מסוג זה. השאלה היא מה אתה רוצה לעשות עם דף המקורות? להעביר את כולו? דברים מסוימים? או אולי שום דבר? --אייל מאיר 16:57, 15 בינואר 2010 (UTC)

הדף שקישרת אליו נאה לעין. נראה לי שצריך למזג אותו איכשהו עם מקורות ראשוניים ועתיקים. אני פתוח להצעות.
ד"ר א. 22:29, 16 בינואר 2010 (UTC)

יאיר שאלה.

אורי שלום.

רציתי לשאול לגבי החלק שלי במאמר של קורנל. החלק מסתיים בניספח אך בחלק שיש לנו זה לא מציג את כול הפרק. האם לסכם רק את מה שיש? לא לסכם את הנספח? ניסיתי לחפש את ההמשך אבל לא הצלחתי למצוא.

תודה מראש

יאיר

הנספח על ה-regia? אם כן, אינך מחוייב לו. אם תרצה להגדיל ראש, הספר עצמו נמצא אצלי במשׂרד, ותוכל לצלם את הנספח ולכתוב עליו. אמנם לא קראתיו שוב בסיבוב הזה, אבל אזא"מ הוא מעניין מאד. ד"ר א. 21:55, 13 בינואר 2010 (UTC)

רוני ואלעד, הפניה לשאלות

ערב טוב אוֹרי, זה הקישור לדף השיחה שלנו בעבודה של קורנל:

http://amitay.haifa.ac.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%9C_1995_327-344#.D7.A9.D7.90.D7.9C.D7.95.D7.AA_.D7.9E.D7.9E.D7.95.D7.A7.D7.93.D7.95.D7.AA

יש שם כמה שאלות שנשמח אם תוכל לסייע לנו בהן. בתודה, אלעד ורוני

א) עניתי בדף השׂיחה
ב) לא יותר פשוט לתת קישור פנימי?
ד"ר א. 12:34, 13 בינואר 2010 (UTC)

תודה רבה, הוספתי שם עוד משהו קטן. נראה הרבה יותר פשוט, כיצד זה נעשה? <<בטל שאלה, ראיתי בדף העזרה איך לשים

קישור פנימי וחיצוני.>>

תודה, רוני

בשׂמחה ~
ד"ר א. 14:43, 13 בינואר 2010 (UTC)

יאיר ברנס - שאלה

אורי שלום

רציתי לשאול האם התרגום הנכון ל- cumea זה קאמאה, ול- cumaean sources זה מקורות קאמאריאנים.

תודה מראש.

יאיר, שאלה טובה -
קומאי בלטינית, קימה (kyme) ביוונית. אחת התושבות הראשונות שהקימו יוונים באיטליא, קצת אחרי אמצע המאה ה-8 (בערך בזמן שרומא נוסדה, אולי כמה שנים אחרי).
קשה לי לחשוב על שם תאר הולם בעברית, כל האפשרויות העולות בראשי מסורבלות. אולי פשוט "המקורות מקומאי/קימה".
ד"ר א. 08:35, 10 בינואר 2010 (UTC)

אורי גונן - שאלה

אורי שלום

רציתי לשאול אם אפשר, או אם כדאי, להכניס לטקסט שלנו (קורנל 130-150) תמונה של ציור הקיר הוולסקי? יש קטע כתוב שלם על הנושא הזה, וחשבתי להכניס תמונה שלו, אבל אני לא בטוח אם מותר (זכויות יוצרים) לסרוק את זה מהספר של קורנל.

אורי גונן Ori Gonen 11:48, 7 בינואר 2010 (UTC)

שאלה מצויינת. עדיין לא היה לי פנאי הסמסטר לבקש יעוץ משפטי בנושׂא. הכי טוב לחפשׂ את התמונה בתו"ת (הת' שאינה תדפיסים פירושה תמונות). אפשר גם לחפשׂ אותה תמונה, אם מופיעה כבר ברשת. אם לא זה ולא זה, נסרוק, ולי יהיה תמריץ לברר את הצדדים המשפטיים.
ד"ר א. 11:57, 7 בינואר 2010 (UTC)



אורי שלום

(זה נראה כאילו אני כותב לעצמי)

יש לי עוד עניין שאני צריך בו עזרה: Vulci = וולסקי?

איך כותבים את Vulci כשם של מקום? וולסקה?

איך כותבים Vulci כאנשים ברבים? וולסקים?

תודה, אורי

אורי גונן Ori Gonen 16:16, 8 בינואר 2010 (UTC)

קטיה, שאלה על נושׂא עבודה

קטיה -

בתאריך 2 בינואר 2010 20:58, מאת Katja Komissarenko <katja1984@gmail.com>: שלום אורי,

אני מעוניינת לכתוב עבודה על אחד משני הנושאים הבאים:

א. תגובות ברחבי האימפריה כאשר תאודוסיוס מכריז בשנת 393 על הנצרות כדת המותרת היחידה.

ב. על הכרזת יום ראשון כיום מנוחה ברחבי האימפריה (תגובות, האם התבצע בפועל, מה קורה עם השבת היהודית..)

ראשית, על מה לדעתך עדיף לכתוב? או באיזה נושא יש יותר בשר?

שנית, אשמח להפניה למקורות.

תודה מראש,

קטיה קומיסרנקו

תשובה ד"ר א. 20:58, 2 בינואר 2010 (UTC)

קטיה, נושׂאים מצויינים שניהם! ד"ר א. 20:57, 2 בינואר 2010 (UTC) בשניהם יש הרבה בשׂר, בשניהם אינני מכיר כיאות את המקורות, שניהם יכולים להניב עבודה מעולה. אם את מעוניינת בתאודוסיוס, אני מציע לך להתחיל לקרוא על התקופה, באופן כללי כאן:

Bury, John B. 1970. History of the later Roman empire 1. New York: Dover.

אם את הולכת על יום ראשון אני פחות בטוח, אבל הייתי מעיף מבט ב:

Peters, F. E. 2003. The monotheists: Jews, Christians, and Muslims in conflict and competition. Princeton, N.J.: Princeton University Press.

ממתין לשמוע מה תבחרי.

שאלה של אלון, ערב יד כסלו 30 דצמבר 2009

היי אורי,

בקורס דיברנו על מאפייני מונותאיזם, אך לא הרחבנו לגבי הטקסים, ובעיקר טקסים ציבוריים ותפילות ציבוריות. האם יש להם מקום כמאפיין שווה ערך למאפיינים האחרים שהזכרנו בקורס?

אלון

תשובה אוֹרי

נאה דרשת. את צודק, לא הגענו בכלל לכל הצד הטקסי. לתפילה יש מקום חשוב מאד, ואם תרצה, תוכל לכתוב על כך עבודה. זה נראה לי נושׂא יותר מראוי.

שאלה של הגר, ערב ג כסלו

הי אורי, מה שלומך? אני כותבת בקשר לשבוע של פרזנטציית הקבוצה שלי, שבוע המסיון. כהכנה, התחלנו בקריאת הטקסטים. יש לנו כוונה להגיע אליך ביום א' הקרוב לשעת הקבלה, אבל על מנת שזה יהיה ממוקד ופרודוקטיבי, יש שאלה מקדימה שאנו מרגישים צורך לשאול. השאלה, באופן הפשוט ביותר, היא מה הקשר? אולי אנחנו לא מבינים את המשמעות של מסיון, אבל על פי ההגדרה המילונית המחייבת מכולן (זו של הויקיפדיה, כמובן): "מיסיון (מלטינית: missio - שליחות) – פעילות להפצת דת או אמונה מסוימת (בדרך כלל נוצרית) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת. מיסיון הוא גם ארגון, תנועה או גוף העוסקים בפעילות זו וכן כינוי למקום שבו הם פועלים."

מלבד שני הקטעים הראשונים, מישעיהו ומיכה, לא הצלחנו להבין את ההקשר הרחב של המקורות שהבאת לנו לנושא המסיון...

האם תוכל לתת לנו כיוון כללי, על הכוונה שעומדת מאחורי המקורות שבחרת, על מנת שנוכל להתחיל לחשוב עליהם יותר לעומק?

תודה רבה,

הגר בשם הקבוצה

ותשובתי

שלום וברכה, שלומי טוב, אלחמד לאללה.

קודם כל, אני שׂמח מאד שדוקא ישעיהו ומיכה ברורים לכן. מאד מעודד.

חוץ מזה:

  • דניאל - משום שהוא נפקד בהתגלות אלהית בפני מלך גוי. אמנם, אין כאן המרת דת (לא בפרקים שאתם קבלתן; אם תרצינה לקרוא עוד בספר, העניינים מתחממים בהמשך).
  • אלכסנדר בירושלם - משום החיוביות שבפגישה. המסורת היהודית המשיכה לספר על המפגש הזה למעלה מאלף שנה, ולמעשׂה לא פסקה עד היום. בגרסאות מסויימות מימי הביניים אלכסנדר מתגייר ממש! ומה לנו בכל זה? הסיפורים משקפים מחשבה על כך שאפשר ללמד תורה לגוים. (ולא בכדי מופיע אלכסנדר גם כמי ששופט במחלוקות שראיותיהן מן התורה).
  • הרקלס ואברהם - כאן יש לנו תפר מתולוגי, בין ההלניזם והיהדות. המקורות אינם מותירים מקום לספק בקשר בין יהודה ושׂפרטא. מסתבר שאברהם והרקלס היו נקודות התפר בין המתולוגיות השונות. אברהם משמש עד היום מכנה משותף בין הדתות המונותאיסטיות. "הדתות האברהמיות" הוא הכינוי הרשמי של הותיקן למונותאיזם. לפירוט יתר על החיבור של כל זה לישעיהו ולמיכה, כתבתי עוד בבלוג שלי.
  • יהוה וזאוס (ואלים אחרים) - כדי להמחיש את האפשרות לשלב כוחות עם המתולוגיא היוונית, למען שלום בית. מכאן עשׂוי להפתח מקור להמרה בעתיד. איגרת אריסטאס היא היא הסיפור על תרגום התורה ליוונית - לבקשתו ובמימונו של המלך! ועוד יש מדרש עלום וסתום שמספר על מלך תלמי שהתגייר.
  • כיפא ושאול - טוב, כי הם ממש עשׂו את זה בשטח. מיסיון.

שבת שלום!

אוֹרי

ממינות למלכות

נשארו שתי שאלות פתוחות בעבודה שלנו (מה בתוכנית (Syllabus)#.D7.9E.D7.9E.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.AA_.D7.9C.D7.9E.D7.9C.D7.9B.D7.95.D7.AA), סימנת אותן בצבע כתזכורת לעצמך לבדיקה --Mordecai Karniel 16:21, 19 בנובמבר 2009 (UTC)

מוטי, אתה צודק ואני מתנצל. בשבוע הבא ב"ה אני מגיש את הצעת המחקר האחרונה (שמטרתה הנחלת ויקי במדעי-הרוח), ואח"כ אוכל להתארגן יותר. ד"ר א. 19:04, 19 בנובמבר 2009 (UTC)

שאלות שהצטברו אצלי

  1. שאלתי בשיחה:קיסרו-פאפיזם על הקשר/הבדל בין קיסרו-פאפיזם לביזנטיניזם. אמנם המלצת לי לפנות לכותבי הערך, אולם חוששני שלא יוכלו לתת לי תשובה מוסמכת.
  2. מסכת אבות, ייתכן ושאלתי אותך כבר פעם אבל הנושא עדיין לא ברור לי. העלת את הנקודה שהדירו מתהליך המסירה את המלכים, השופטים וכו'. האם הרעיון מסתמך על מקור (שאפשר להגיע אליו)?
  3. Temple-Slaves האם אתה מכיר מונח עברי, והאם אתה מכיר מקור בעברית שניתן לקרוא על הנושא
  4. תודה --Mordecai Karniel 22:34, 17 בנובמבר 2009 (UTC)

תשובות עד כמה שאפשר

  1. לצערי גם אני אינני מוסמך להשיב כאן. ההשׂכלה שלי בעניינים בזנטיניים מוגבלת מאד. על פניו, נראה שמדובר במונחים מאוחרים. במקרים כאלה עדיף לא לשבור את הראש יותר מדי על הגדרות. בכל מקרה הן תלקינה באנאכרוניזם.
  2. לרעיון הגעתי תוך כדי לימוד עצמי. המפתח היה נוסח חלופי למסירת התורה, המופיע במסכת אבות של רבי נתן (אבות דרבי נתן = אדר"נ), בו דוקא כן מופיעים השופטים, וגם ההתייחסות לנביאים אחרת. מרגע שיש שתי גרסאות, מתחילות שאלות על מי שנכנס או לא נכנס לרשימה זו או אחרת, ומכאן הדרך פשוטה. לא ידוע לי שמישהו כתב על כך, אבל עוד לא בדקתי ביסודיות.
  3. ניתן לקרוא להם פשוט קדשים וקדשות. בשני המקרים ברור למדי שלעתים, אך לא בהכרח, מעורבת גם פעילות מינית בתיאור התפקיד. תוכל להתחיל מקריאת הערכים "קדש" ו"קדשה" באנציקלופדיא המקראית.

ד"ר א. 07:15, 18 בנובמבר 2009 (UTC)

האם אתה מכיר את המאמר

http://mushecht.haifa.ac.il/catalogues/Ofra_Rimon_he.pdf

מעניין לראות בו את הדיון על הקשר שבין היהודים לנוצרים, זמן רב אחרי צליבתו של ישו. ואת ההפניה לתוספתא, חולין, ב, כד Mordecai Karniel 22:18, 15 בנובמבר 2009 (UTC)

ד"ר א. 12:47, 16 בנובמבר 2009 (UTC) לא הכרתי. עברתי עליו בזריזות, הוא נראה יעיל בעיקר בזכות הסקירה הביבליוגרפית. אישית, אין לי ספק שהגליל שרץ מינים, נוצרים, ערלים ונימולים, עברים ארמים ויוונים, וכל מה שתרצה חוץ מזה.

הנסיך

קיבלתי מייל חוזר שהוא ענה לך ישירות על השאלה ששאלתי אותו. --Mordecai Karniel 00:41, 26 בנובמבר 2009 (UTC)

אכן. ראה תגובות 3,4 בטור המקושר בבלוג שלי. ד"ר א. 09:11, 26 בנובמבר 2009 (UTC)
מוטי, חוץ מזה ראה את הדיון שהתפתח בעקבות הסיפור כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA#.D7.94.D7.92.D7.95.D7.AA.D7.95_.D7.A9.D7.9C_.D7.93.22.D7.A8_.D7.90.D7.9E.D7.99.D7.AA.D7.99
ראיתי. אגב, עוזי ו. הוא פרופסור עוזי וישנה, מרצה בכיר במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן. --Mordecai Karniel 19:27, 26 בנובמבר 2009 (UTC)
כן, זאת ראיתי גם אני. מסתבר שהרעיונות שעלו בכתה דוקא נראו לו מעניינים. דוד שי, לעומת זאת, הפגין שמרנות כמתבקש. ד"ר א. 14:06, 27 בנובמבר 2009 (UTC)
אנא רשום מספר מילים בדף המשתמש בויקיפדיה, למניעת קישור אדום Mordecai Karniel 22:39, 27 בנובמבר 2009 (UTC)
רשמתי, תודה. ד"ר א. 22:50, 28 בנובמבר 2009 (UTC)

קישור

הערות על המיסיון

גיור בכפיה ומיסיון - הילכו שניים יחדיו? ובכלל, מה הוא מיסיון?

לחזור להגדרות המילוניות בראש הערך

להזכיר את הורדוס ואת תפקיד האדומים במרד הגדול. הפכו לחלק מהעם היהודי.

לעניין יחוס ההצלחות: אם האלהים היהודי שולט במלכי העולם, אולי עדיף להיות יהודים?

אריסטאס: לא רק הזיהוי בין יהוה לבין זאוס. גם הסיבה לשמה התכנסנו - תרגום התורה (והתנ"ך) ליוונית.

פטרוס ופאולוס: מה שני המכשולים הגדולים המוסרים מעל דרכם/ן של מצטרפים/ות חדשים/ות למועדון?

יהדות

הודעה מסשה ומוטי

כפי שביקשת, ריכזנו את דפי השיחה לדף המרכזי, אפשר למחוק את הדפים הישנים.

תודה.

מעולה. תודה. ד"ר א. 17:30, 22 בדצמבר 2009 (UTC)

מרטיר

לקריאה - http://www.publishersrow.com/Preview/index.asp?shid=10&pid=15&bid=846&o=1158037200000

מוטי

הבנתי. הם מאפשרים גישה בחינם, עד שלוש פעמים. Fair enough.
תודה על הקישור! ד"ר א. 06:57, 4 בינואר 2010 (UTC)