הצגת המקור של הדף "אלגמיל 2010"

[[מחקר מודרני א]]


'''אלגמיל, יוסף בן עובדיה. ''ספר ימין משה. פירוש על התורה: ספר בראשית'' אשדוד: מכון תפארת יוסף לחקר היהדות הקראית, 2010.''' 

= סיכומים  =

משה מצורדי נולד בקושטא באמצע המאה הט"ו, בן למשפחת חכמים חשובה ומפורסמת בדורותיה (מורלי). 

'''(עמ' 248)''' וידע אדם עוד את אשתו (בראשית ד', 25) – ההכרעה הנכונה כי אחר הריגת הבל ידע עוד את אשתו, לא כפי סדר המקרא אחרי זכרון בני למך, כי כתוב "תחת הבל". ומה שבין תולדת עד מותו יראה כי לא נולד לו בן זכר, רק נקבות אשר מהן לקח קין אשה, לכן בהולד לו בן זכר קרא שם לו "שת", כלומר, “ותקרא שמו שת כי שת לי אלוהים זרע אחר", כי קיבל נחמה בהתקיים לו בן של קיימא לפי מה שידע אחרית קין, ולצד שראה כי שת לו אלוהים זרע אחר, כי טעם זה שלא ידמה לזרעו הראשון, כי הבל נהרג וקין כלא היה, כי אחרית זרעו  "עדי אבד" שזה טעם זרע אחר.

'''(עמ' 249)''' ולהיות שידע כי הבל קיים נפשו ולא זכה לקיום מינו, נתן שבח לאל ית' כי זכה במתת אלוהים לקיים זרע משת שחנן לו האל במקום הבל. וזה טעם "תחת הבל כי הרגו קין" כי אם הרג גופו תזכה נפשו בנחלתה לחיי עולם הבא, ועם כל זאת לא השבית ממנו קיום מינו חוץ מקין שאחריתו "עדי אובד" ולכן חנן לו בן לדעת כי הוא תחת הבל '''לקיום המין'''. 

ולשת, גם הוא יולד בן – תמורת לו באה מילת "הוא", ומילת "גם" נוספת אשר נכתב בן לטעם היות נאמר לשת כשנולד בדמות וצלם אדם הראשון, כי ממנו קיום המין. וכאילו הוא בא במקום אדם הראשון, כי אדם הראשון לא נולד מזרע אב  וגידול אם – רק בדמות וצלם אלוהים נברא, לדמיון המלאכים. ולהיות כתוב לשת "ויולד בצלמו כדמותו" להיות שלקה אדם הראשון באכילתו מעץ הדעת, כי יצא זרעו קין לרע לו, והרג להבל בתום לבו.

ויען היות שת בא תחת הבל, לכן כתוב עליו גם הוא כי זכה גם הוא להולד לו בן חשוב, כי טעם "גם הוא", רצה לומר ולשת יש לו '''(עמ' 250)''' זיכרון לטוב, כי גם הוא זכה להולד לו בן חשוב "ויקרא את בנו אנוש", מגזרת איש אשר הקורא שמו אדם הראשון או שת אביו והייעוד בא עליו "כי מאז הוחל לקרוא בשם ה'”, כי מאז הייתה ההתחלה להקרא שם ה', כי משת ואנוש שהיו מצדיקים הרבים, היו מודיעים ייחוד השם ומציאותו הנצחית, ופשיטותו הגמורה והשגחתו הפרטית, אחר שהוא ברא כל העולם. 

וכתוב "מה אנוש כי תזכרנו", כי האנוש השלם יחסר מעט מאלוהים, ולכן כתוב "לקרוא כולם בשם ה'”, ואם קראו בשם ה'' אדם הראשון, והבל בהקרבת קורבנותיו, יען שבא הרע בימי קין, ולהיות לאחרית זרעו לאובד, לכן בהיות הקיום משת לזהו כתוב עליו לקרוא בשם ה' זרע זה. 

זה ספר תולדות אדם – להיות הקיום מזרע שת ולא מקין, נכתב בספר זיכרון תולדות אדם הראשון מאב לבן, דור אחר דור, כנזכר בספר דברי הימים – אדם, שת, אנוש. זה אחר זה עד נוח, כי אחר המבול באה שלשלת היחס "ביום ברוא אלוהים אדם", מיום שישי לבריאה התחילו ימי שנותיו, והואיל והזכירו ספר "איך בדמות אלוהים עשה אותו", יען שבקיום הזרע משת נזכרה גם הנה עשייתו מה' בגזרת אומר. 

'''(עמ' 251)''' להיות גופו מעפר ונפשו ממרום נשמת שדי, כי רצה להודיע אין שת נולד בדמותו בצלמו, כאילו גם הוא מיצירת גזרת אומר נהיה כאדם הראשון אביו, ואם הוא נולד מאב ואם יען היות פעולותיו טובות נזכר אדם הראשון עם תוכן בריאתו למעלת הזרע הבא, ברוך ה' ממנו. וכתוב בדמות אלוהים עשה אותו באות ב', כי הב' והכ' אחים, משרת זה במקום זה, כי האחדים והעשרות יבואו זה במקום זה כמלות "כחצות הלילה", וטעם המילה בייחוס לאדם כבר כתבתי ביאורה למעלה "בצלמנו כדמותנו".

זכר ונקבה בראם – למה זה נזכר האדם בתוכן יצירת שלוש פעמים האדם, בדרך כלל "זכר ונקבה ברא אותם". והב' – במענה "וייצר ה' אלוהים את האדם", כדי לספר פרטי יצירתו מחומר ונפש, ופה הכתוב "זכר ונקבה בראם" בסיבת זיכרון תולדותיו שהם לקיום למעלת שת, ונזכרה זוגתו אף בהנה, הטעם לסבוב ברכת ה' להם לפרייה ורבייה, ולכן כתוב אף "ויברך אותם", כי מעתה התחילו לפרות ולרבות. 

'''(עמ' 253)''' ויולד בדמותו כצלמו – שהטעם, אם נולד מאב ואם כאילו יציר כפיו של הקב"ה הוא, כי ממנו קיום המין. 

'''(עמ' 258)''' ויראו בני האלוהים את בנות האדם – יש לפרש הנה מילת האלוהים לדיינים ושופטי ארץ, ולהיות המאמר נאמר לגנאי.




= הערות  =

מאה ט"ו, האם לגיטימי להשתמש?

= נמצא בשימוש ב... =

[[רוני רשף תשע ב סדנא למיומנויות מחקר - מטלה מסכמת]]

= קישורים נוספים  =

ב