אלכסנדר בירושלם יוספוס

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־12:43, 21 בינואר 2019 מאת Oamitay (שיחה | תרומות) (מרד בימי גאלוס)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא


טקסט

יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות 11.302-347 (=11.7.2-11.8.8). תרגום Whiston באתר פרסאוס; לטקסט בעברית: קובץ:Josephus Ant. 11.302-347.pdf

נושׂאים

דניאל

VanderKam 2004 ע 74 וה 68: מקובל לטעון שאזכור דניאל הוא טיעון נגד ההיסטוריות.

  • 79: The reference to Daniel is, of course, too early... the Daniel episode may, indeed, be a touch that Josephus added to the story and may not be part of the source(s) that he used.

כמקור השראה

Kim 2003

טרופר 2013 ע 132-3 הולך בעקבות קים, ומציין גם השפעה של דניאל ד על סיפור יוספוס

הספר בימי אלכסנדר

הרטמן ודי-לֵלא 152: יתכן שנוסח כלשהו של סיפור הפסל (פרק ב) היה קיים כבר בימי אלכסנדר. לצאת מנקודה זו ולברר מי מנסה לטעון כך, ומה אפשר לעשׂות עם זה.

חקר המקורות

  • Tcherikover 1959 ע 43-44: בסיפורו של יוספוס יש שני נרטיבים שחוברו להם יחדיו - הראשון עוסק בריבים בין יהודים ושומרונים והקמת מקדש גריזים, והשני בבקור אלכסנדר בירושלם, ויחסו השלילי לשומרונים.
  • Schwartz 1990 ע 185 ה 25 - רשימה ביבליוגפית לעניין
  • Tropper 2013 ע 122: סיפור ידוע וסיפור השומרונים מגיעים ממקורות נפרדים

אדוונטוס ואפיפניא

Cohen 1982-3, מקובל על:

ידוע

  • Schwartz 1990 ע 187-189: ידוע הוכנס לסיפור על-ידי יוספוס, שחישב ומצא שהוא היה צריך להיות הכהן הגדול בזמן אלכסנדר. במקורות שלפניו ראה, ככל הנראה, את שמו של שמעון הצדיק דוקא.

יהדות המזרח

כיצד לפרש את הצהרתו של יוספוס על כך שאלכסנדר מעניק זכויות ליהדות המזרח? אפשר להציע שתי תשובות:

  1. הוא מבטיח מה יעשׂה מתוך הנחה שיגבור שוב על דריוש, ויכבוש את בבל, מדי ופרס. הבטחה כזו יכולה לנעום מאד לאזני היהודים בארץ-ישׂראל מחד, ואולי לשכנע אותם לפעול בקרב אחיהם במזרח לעבור לצד אלכסנדר.
  2. שמא יש כאן שיירים מסדר הדברים, כפי שהוא מופיע ברומאנס היווני, לפיו קודם כבש אלכסנדר את פרס ומדי ורק אח״כ הגיע לארץ-ישׂראל ולמצרים? זו תשובה הולמת גם לעניין הכשׂדים והפרוסקֻנסיס (המופיעה לרוב באפסילון)

מקור הסיפור

  • Simon 1941/1962 ע 129: anticipation curieuse - שייך להקשר של קיסר, שאישר את מעמד יהדות התפוצה

כשׂדים

כותים:

מגידי עתידות:

  • קורטיוס רופוס 5.1.19-22 מספר על קבלת פנים של אלכסנדר בבבל, בה Chaldaei הם מגידי עתידות שהם גם נגנים. השווה אריאנוס 3.16.4, דיודורוס 2.31.1-2. דיודורוס 17.112.2-4 מגדיר שוב את הכשׂדים כמנבאים לקראת מותו של אלכסנדר, והשווה אריאנוס 7.16.5-6.
    • לקרוא יחד עם Matthieu Ossendrijver. 2015. "The Story of the Magi in Light of Alexander the Great's Encounters with Chaldeans"
    • Newsome 2014 ע 45 על אלכסנדר והמלכים הסלאוקים המתיעצים בכשׂדים (דיודורוס 17.112-114 י frg 21)
  • Tcherikover 1959 ע 420 ה 15: אולי (אין שיפוט והערכה)

ואולי בכלל מדובר בחלק מההיפוך הגיאוגרפי שהוא תולדה של אפסילון? (כלומר, אם אלכסנדר כבש קודם את המזרח ואז את הלוואנט, לא בלתי סביר שיהיו אתו גם כמה בבלים...)

פרוסקֻנסיס

יNewsome 2014 ע 84: בפרק ב משתחווה נבוכדנצר בפני דניאל כשם שאלכסנדר משתחווה בפני הכהן הגדול. בשני המקרים לא מדובר בסגידה לאדם אלא לאל אותו הוא מיצג.

ספרוּתיוּת

אחידות ספרותית

  • Tropper 2013 ע 123-5 (בעקבות כשר 1993 25; גולדשטיין 1993; VanderKam 2004 ע 78) מתרשם מאחידות ורציפות הסיפור של יוספוס.

נקודת מפנה

  • Tropper 2013 ע 134-5: עיקר הסיפור הוא רגע המפנה שלו, מפגש ידוע עם אלכסנדר. תפנית הגורלות הכפולה (יהודים ושומרונים) היא מטרת הסיפור.

שבועת נאמנות

הרודוטוס 3.19: הפניקים מסרבים להלחם בקרתגנים עבור כמביסס, כיון שמדובר בילדים שלהם, והם נשבעו להם אמונים בשבועות גדולות.

  • לקרוא יחד עם Quinn 2018, In Search of the Phoenicians עמוד 46, על השאלה מי הם בדיוק הפניקים הללו.

רשימת קריאה

ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא