הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדר בירושלם נושׂאים"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(כשׂדים)
(כשׂדים)
שורה 46: שורה 46:
 
טוענים מן השתיקה:
 
טוענים מן השתיקה:
 
*[[Tcherikover 1959]] ע 41
 
*[[Tcherikover 1959]] ע 41
 
==כשׂדים==
 
 
כותים:
 
*[[Tcherikover 1959]] ע 420 ה 15: אולי (אין שיפוט והערכה)
 
*[[VanderKam 2004]] ע 79: אולי
 
*[[Tropper 2013]] ע 128 משתמש בכשׂדים לדחית היסטוריות
 
 
מגידי עתידות:
 
*[[Tcherikover 1959]] ע 420 ה 15: אולי (אין שיפוט והערכה)
 
 
ואולי בכלל מדובר בחלק מההיפוך הגיאוגרפית שהוא תולדה של אפסילון?
 
  
 
==מקור הסיפור==
 
==מקור הסיפור==

גרסה מ־10:26, 1 במרץ 2016

ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא

בלסם

לבדוק בפרוקופיוס אם יש דיבור על בלסם המגיע מערב או מהודו? (כך טענה אחת המגיבות בדיון שהיה בעקבות ההרצאה במיינץ)

היסטוריות

שוללים

  • Tropper 2013 ע 126 שולל היסטוריות מכל וכל + נימוקים + ה 28 עם מראי מקום לשוללים נוספים

ספקנים ומקבלים

  • Spak 1911
  • Radet 1930 ע 130-136
  • Simon 1941/1962 ע 128 בדרך חזרה ממצרים, שכן בדרך הלוך לא היה זמן. (מציין ע 129 ה 3 שגם Berve מקבל, אבל הוא לא מציין באיזה חיבור)
  • VanderKam 2004 ע 75: Any informed reader of Josphus' story about Alexander must grant that it can hardly be considered as a scientific historical account of events that happened in 332 BCE. It shows the marks of a good story that got better as it was told and retold. But, there are grounds for thinking that, despite the embellishments that it undoubtedly contains, it rests upon some sort of historical foundation.

לעבד:

המרה ליהדות

אפסילון:

  • Simon 1941/1962 ע 127: légende hagiographique, qui annexe le Conquérant à la vraie foi (סיפוח, לא המרה). 129 במפורש: אחד הכהנים יוצא בהצהרה מונותאיסטית, ואלכסנדר מכריז על המרתו - proclame sa conversion. ע 131: אלכסנדר הוא prosélyte.
  • Merkelbach & Trumpf 1977 ע 136
  • Delling 1981 כבר בשם מאמרו: Alexander der grosse als Bekenner des jüdischen Gottesglaubens - אלכסנדר מאמין או מצהיר על אמונה באל היהודי. בעמ׳ 8 יש דיון בהכרת אלכסנדר ביחודיות האל של כהני ירושלם - טעון דיון מקיף, היוצא משאלת היסוד האם ״גדול״ פירושו באמת ״יחיד״, או שמא מדובר באפולוגטיקא (או סדר יום אחר) מונותאיסטית.
  • סטונמן 2011 9

יוספוס

  • Simon 1941/1962 ע 129 אלכסנדר הוא לא רק מגן היהודים, אלא גם המכשיר שנבחר על ידי אלהים ומודע לבחירתו - l’instrument, élu et conscient, de Dieu.

טיעון מן השתיקה

עניינים שיש להוסיף לפרק כפי שהוא מופיע בספר של מנחם מור:

  • יוסטינוס מספר על כיבוש רודוס (במשפט הקצרצר המפורסם). ארבע (?) הפסקאות הראשונות בצוואת אלכסנדר ברומאנס רומזות על חיל מצב מקדוני ברודוס, וללא ספק על מעורבות של אלכסנדר שם. מה מספרים ההיסטוריונים האחרים על רודוס? אני מנחש שלא הרבה.
  • טענה של נילי שלו (Nili Shalev) : השתיקה של פלוטארכוס ביחס לחלק של הסיפור ש-Cohen 1982/3 קורא לו adventus אינה רבת משמעות, כיון שהוא משמיט עוד הרבה פרטים אחרים. לעומת זאת, ביחס למה שכהן קורא epiphany story שתיקתו של פלוטארכוס רבת משמעות, כיון שזה בדיוק החומר שהוא אוהב, בדיוק החומר שהוא מביא ביחס לצור, למשל.
  • עוד לעניין פלוטארכוס: יש להוסיף גם את ההרפתקאה של אלכסנדר בלבנון, שמופיעה רק אצל פלוטארכוס, וגם זה רק בגלל אנקדוטא מקרית (ולא בגלל חשיבות המערכה).
  • According to Frontinus (1.2.3), Justin (21.6), and Orosius (4.6.21–2), a certain Carthaginian spy named Hamilcar Rhodanus arrived in Alexander’s camp in order to discover the latter’s plans for a future campaign against the mother city. In Justin and Orosius, Hamilcar is said to have gained access to Alexander through Parmenion, which puts the incident before the latter’s execution in the autumn of 330 BCE.
  • ובאופן כללי - לבדוק בדו״ח שכתבתי ל-ISF אילו עוד דוגמאות לפריטי מידע זנוחים יש, שאפשר להביא כאן.

עניין נוסף: לעבור על כל פליניוס ולראות שם את כל האזכורים להיסטוריונים של אלכסנדר.

טוענים מן השתיקה:

מקור הסיפור

  • Simon 1941/1962 ע 129, בעקבות בֻּכלר 1898, מקור הסיפור בהקשר של יוליוס קיסר

שומרונים

  • Simon 1941/1962 ע 129: יוספוס מתעניין בסיפור על אלכסנדר כיון שהוא אנטי-שומרוני (מניע ידוע של יוספוס, א.א.)
  • VanderKam 2004 ע 72-73: פירוט טיעונים מהשומרונים נגד היסטוריות.

מקדש

  • מגן, יצחק. 2000. ״הר גריזים — עיר מקדש: סיכום שמונה עשרה שנות חפירה״, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, לג :74-118 (יש קישור בספארי, ג׳ייסטור) - יש שורשים למקדש כבר בסוף המאה ה-5!
  • Tropper 2013 ע 125: לא סביר שהיה אפשר לבנות משהו רציני בתשעה חודשים, בטח לא מבנה שראוי להזמין אליו כובש גדול כמו אלכסנדר

סנבלט

  • Schwartz 1990 המאמר כולו מוקדש לסוגיית סנבלט. המסקנה הסופית היא שקשה לדעת בבירור, אבל כנראה שיוספוס ממחזר את פרשיית נחמיה, מתוך טעות שלו הנובעת מבלבול בין סנבלטים שונים.
  • Tropper 2013 ע 127: יוספוס ממחזר את סיפור סנבלט וידוע מנחמיה; היחס החיובי לסנבלט אצל יוספוס לא עולה בקנה אחד עם הממצאים מואדי דליה המלמדים על אלימות נגד השומרונים
    • (א.א.) אבל מה עם קורטיוס?!

ביבליוגרפיא:


  • Pummer, Reinhard. 2009. The Samaritans in Josephus. Tübingen: Mohr Siebeck.
  • Seth Schwartz, “John Hyrcanus I’s Destruction of the Gerizim Temple and the Judean-Samaritan Relations,” Jewish History 7 (1993): 9–25, here 18; idem, Imperial- ism and Jewish Society, 37.