דיימונד 2008 פרק 13

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר / דיימונד 2008

צוות אחראי: רועי מאיר, אורי גונן, בריאן וייסמן

"אֵם הצורך"

"דיסקוס פיסטוס" בעל הכיתוב הדו-צדדי, המסמך המודפס הקדום בעולם (1700 לפנה"ס)

(187) ב-1908 תגלית ארכיאולוגית באי כרתים חשפה פריט מהמופלאים בתולדות הטכנולוגיה אנושית. מדובר בחפץ קטן, עגול, בצורת דיסקוס, ללא צבע. ייחוד החפץ טמון בהיותו מעוטר בסימנים ואותיות דמויי כיתוב משני צידיו. פריט זה מציב חידה בפני היסטוריונים החוקרים את התפתחות הכתב, שכן צורת הכתב אינה מתקשרת לכתבים מוכרים אחרים. "דיסקוס פיסטוס" הינו למעשה המצאת הדפוס האנושית הראשונה (אשר הקדימה את ההמצאה השנייה והמוכרת יותר, ב-1440 לספירה, ב-3000 שנה או יותר), שכן עשייתו הצריכה הטבעת אותיות בדיסקוס - כלומר, שימוש בטכנולוגיית ייצור חותמות. עשייה זו הצריכה עבודה רבה, לכן ניתן להניח כי החותמות לא יוצרו לשם הפקת ה"מסמך" הבודד הזה בלבד, וכי היו חלק ממערך טכנולוגי מקומי שפרח, ומאוחר יותר נזנח.



הבדלי קצב התפתחות טכנולוגית בין היבשות - האם "הצורך הוא אבי ההמצאה"?

(188) הטכנולוגיה, בדמות כלי נשק ותחבורה, סיפקה את האמצעים הישירים להרחבתה עצמה בין עמים שונים, ותפקדה כגורם ראשי בדפוס הרחב ביותר של ההיסטוריה. (189) אולם, ההתפתחות לא הייתה זהה בין חלקי העולם השונים, אף על פי כי לא ניתן להצביע על הבדל פיזיולוגי שיוכל להסביר את הבדלים בקצב פיתוח טכנולוגי בין חברה אחת לשנייה. במידה ומאמצים את "התיאוריה ההרואית של ההמצאה", ניתן לומר כי ההתפתחות תלויה במקום לידתם המקרי של ממציאים גאונים – אולם, כיצד ניתן להסביר את הולדתם באזורים מסוימים (אירואסיה) ולא באזורים אחרים? התשובה טמונה בפתיחותן של חברות שלמות לחידושים. כלומר, ישנם הבדלי פתיחות לגבי חידושים בין חברות שונות.

על פי התפיסה כי "הצורך הוא אבי ההמצאה", חידושים מופיעים כאשר לחברה יש צורך שלא בא על סיפוקו, על ידי יחיד אשר מתוך שאיפה לעלות בסולם החברתי מזהה את הצורך ונותן לו מענה. כך שה"גילויים הטכנולוגים" הינם למעשה תגובות לצרכי החברה, מתן מענה לצרכים, וקבלתו על ידי החברה במידה והוא מתיישב עם ערכיה ועם טכנולוגיות אחרות שברשותה. (190) בפועל, נקודת המוצא בדבר הצורך כאבי ההמצאה, אינה מחויבת המציאות – לאמיתו של דבר, רובן של ההמצאות פותחו מתוך התעסקות מסוקרנת במכשירים או חומרי גלם מסוימים, ולא דרישה מוקדמת או חשיבה על תוצר בעל תפקוד מוגדר מראש. פעמים רבות ההמצאה היא אֵם הצורך, ולא להפך. כך למשל דוגמת הפונוגרף של תומס אדיסון אשר בראשיתו לא נועד למטרות מוזיקליות, או הרכב המנועי של ניקולאוס אוטו.
פעמים רבות הממציאים התעסקו במכשירים זמן רב ללא קשר לדרישות הציבור, כאשר הרעיון עצמו עבר מספר גלגולים, שיפורים ו"המצאות מחדש". (191) הגיבור שההמצאה נזקפת בדרך כלל לזכותו הלך בעקבות ממציאים קודמים שהיו להם מטרות דומות, וכבר הוציאו מתחת ידיהם תוכניות או דגמים שכבר קצרו הצלחה כזו או אחרת.
(192)
אם כן נשאלת השאלה: האם דפוס ההשתנות וההתפתחות הרחב של העולם היה משתנה שינוי ניכר לולא נולד ממציא גאון כלשהו במקום וזמן מסוים? התשובה ברורה: מעולם לא היה אדם כזה - הטכנולוגיה אינה מתפתחת בפעולות הרואיות מבודדות אלא בפעולות מצטברות, ואינה מומצאת כדי למלא צורך צפוי, אלא רוב שימושיה נמצאים רק לאחר המצאתה.


קבלתה ואימוצה של טכנולוגיה חדשה

(193) לאחר שהממציא מגלה שימוש לטכנולוגיה חדשה, עליו לשכנע את החברה לקבל אותה. מתקן גדול יותר, מהיר או חזק יותר לעשיית דבר מה אינו ערובה לקבלתו המהירה. טכנולוגיות רבות מספור לא התקבלו כלל או התקבלו רק לאחר התנגדות ממושכת. ניתן לאפיין ארבעה גורמים המשפיעים על החברות להיפתח להמצאות חדשות:

  1. היתרון הכלכלי של החידוש על פני טכנולוגיה קיימת,
  2. (194) ערך חברתי ויוקרת החידוש (שלעיתים בעל חשיבות גבוהה אף מתועלתו הכלכלית),
  3. התאמה לאינטרסים אישים של מפיצי הטכנולוגיה החדשה,
  4. מידת קלות הוכחת יתרון החידוש על פני קודמו.

 

הבדלים בפתיחות חברות שונות לחידושים

(195) אם כן, אימוץ המצאה תלוי בפתיחות החברה, כאשר ישנם הבדלים בתחום זה בין חברה אחת לאחרת. הבדלי פתיחות בין חברות ביבשות שונות יכולה להסביר את הבדלי ההתפתחות הטכנולוגית בהן, על פי מספר גורמים להבדלים אלו: ישנו גורם בסיסי ראשוני והינו תוחלת חיים ארוכה שמאפשרת זמן לחדשנות, וסבלנות למימוש רעיון שנראה בראשיתו חסר תועלת.

בנוסף, ישנם הבדלים כלכליים וחברתיים המעודדים את פתיחות החברה לחידושים, כגון היעדר כוח עבודה זול המעודד חיפוש חלופה בתחום הטכנולוגי, מתן הכשרה טכנית ועידוד לחדשנות לשם תגמול כספי בחברה קפיטליסטית, אפשרות להנאה מרווחי ההמצאה בחברה אינדיבידואליסטית - בניגוד לחברה שבטית, נטיית חברות מסויימות לנטילת סיכונים, השקפת עולם מדעית כבסיס להתקדמות, (196) סובלנות מסורתית ודתית כלפי חדשנות, והתאמתן של דתות מסוימות לרעיון החדשנות (למשל יהדות ונצרות בזרמים מסויימים). גורמים אלו מקלים על חברה לקלוט ולעודד שינויים ופיתוחים, בעוד שהיפוכם (למשל ריבוי כוח עבודה זול, היעדר הכשרה טכנית...) מעודד את סגירות החברה.

אולם הבדלים אלה אינם מבדילים בין יבשות, ואינם גורמים גיאוגרפיים. ישנם משתנים נוספים העשויים לעודד התפתחות ופתיחות טכנולוגית מחד גיסא, או לעכבה מאידך גיסא: מצב מלחמה, ממשל ריכוזי חזק, אקלים קשה שמעודד פיתוח טכנולוגי לשם הישרדות, מול אקלים נוח המותיר את האדם פנוי לעסוק בפיתוחים ולא רק בהישרדות, ושפע\דלות משאבים טבעיים המעודדים פיתוחים טכנולוגים לשם ניצולם המירבי.

(197) ניתן לסווג הבדלים אלו כבין-יבשתיים. אולם, האם ניתן לומר כי חברת האבוריג'ינים למשל, לא עודדה חידושים ועל כן לא קלטה טכנולוגיות חדשות? בפועל לא ניתן לקבוע האם הסגירות החברתית היא שהובילה לעיכוב הפיתוח הטכנולוגי, או שמא היעדר הפיתוח הוא שהוביל לסגירות - שכן מעולם לא נעשה מחקר על שתי תרבויות בתנאים זהים. ניתן לחזק טענה זו על סמך הבדלי פתיחות כלפי חידושים בחברות ילידות בעלות תנאים זהים - למשל בניו-גינאה המסורתית, ניגריה, או אוסטרליה - בהן חברה אחת פתוחה לחידושים טכנולוגיים יותר משכנתה.

(198) הבדלים נוספים עשויים להיות באותה חברה עצמה, על פני תקופות זמן שונות - דוגמת ההבדל בין חברות איסלאמיות בתקופת ימי הביניים לבין חברות אסלאמיות בנות ימינו. כך גם בכל אגן הים התיכון, כאשר בתקופות קדומות יותר כיוון "זרימת החידושים" היה מארצות האסלאם לעבר אירופה, והיפוך הכיוון משנת 1500 בערך ואילך כאשר אירופה החלה להיות המובילה בתחום החידושים הטכנולוגיים. ניתן לראות כי בכל יבשת ישנן בו זמנית חברות חדשניות וחברות שמרניות, וכי יחסן משתנה לאורך זמן. הבדלי הפתיחות מושפעים הן מן הגורמים שתוארו לעיל, והן מגורם שהוא ביסודו ארעי.


מהיכן מגיעים החידושים?

(199) רוב ההמצאות מושאלות מחברה לחברה, כאשר אימוצן תלוי בקלות ההמצאה, ובקרבתה של חברה מסוימת לחברות אחרות. ההמצאות הבסיסיות נבעו מתוך עיסוק בחומרי גלם מקומיים, וכך התפתחו באופן בלתי תלוי במספר מוקדים שונים. לעומת זאת, רעיונות מורכבים יותר - דוגמת המצאת הכתב [1] - הומצאו לרוב רק פעם אחת, והושאלו מחברה לחברה תוך "המצאה מחדש". טכנולוגיית הגלגל למשל, הומצאה פעמיים (על סמך ההבדלים המבניים הברורים בין "הגלגל האירו-אסיאתי" ל"גלגל האמריקאי"), ובשני מוקדים שונים:  בסביבות הים השחור, ובאיזור מקסיקו - והופצה מהם והלאה.

(200) המצאה שימושית נוטה להתפשט באחת משתי דרכים: הכרתה של חברה אחת בהמצאה של חברה אחרת ואימוצה תוך פתיחות לחידושים, או בשל עליונותה של חברה אחת בעקבות המצאה מסויימת, המובילה ל"מרוץ טכנולוגי" מצד החברות הנחותות השואפות לבטל את עליונותה. הפצת טכנולוגיה חדשה עשויה להתרחש בהקשרים שונים ובהם מסחר, ריגול, הגירה, ומלחמה. הפצה תרבותית עשוייה להיעשות באופן מכוון - דוגמת חיקוי אומנות החרסינה האסיתית באירופה, או כגלגול של רעיון מעורפל הממוצא מחדש לשם שימוש מקורי.


משמעות המחסומים הגיאוגרפיים להפצת טכנולוגיה

המחסום הראשוני לקליטת חידושים הוא ניתוק גיאוגרפי. החברות הנגישות ביותר לקליטת חידושים הינן לרוב אלו היושבות במיקום מרכזי, דוגמת ארצות האסלאם אשר קלטו בימי הביניים חידושים מהודו, מסין ומיוון העתיקה.  האבוריג'ינים הטאסמניים לעומת זאת, העם המבודד ביותר בהיסטוריה של העת החדשה, לא באו במגע עם חברות אחרות ולא קלטו חידושים במשך 10,000 שנה, מלבד אלו שיצרו בעצמם.

(201) למיקום הגיאוגרפי ישנה חשיבות לא רק בקליטת חידושים, אלא גם בשימורם, ובהתמדת השימוש בהם. לכל פיתוח טכנולוגי שנקלט יש סכנה לאיבוד ערכו, לצד עליית ערך רעיונות חסרי חשיבות כלכלית. דוגמא מפורסמת לכך הינה זניחת טכנולוגיית הרובים אשר הגיעה ליפן על ידי ספנים פורטוגלים, יוצרה ובאה לידי שימוש, אך נזנחה בסופו של דבר בשל יחס מעמד העילית המקומי, הסמוראים, אשר ראה בטכנולוגיה הזרה רעיון בזוי וחסר חן בניגוד לאידיאל הלוחמה בחרב. דחייה זו התאפשרה רק בשל ניתוקה הגיאוגרפי של יפן ממעצמות אשר אימצו טכנולוגיה זו. נסיון לדחות חידוש שכזה באירופה עצמה, העמיד את החברה אשר סירבה לקבלו בעמדת נחיתות ובסכנה קיומית.

באופן דומה דחתה סין המבודדת למחצה את אוניות האוקיאנוס, השעונים המכאניים, ואת מכונות הטווייה המונעות במים. האבוריג'ינים אימצו ודחו טכנולוגייות בסיסיות כמו חץ וקשת, כלי עצם ודיג. בני איי טורס, הפולינזים והאינואיטים אף הם קלטו חידושים טכנולוגיים אך זנחו אותם במשך הזמן. ניתן לומר שללא הפצה נרכשות טכנולוגיות מעטות יותר, וטכנולוגיות קיימות רבות יותר נזנחות.

הזירוז העצמי של הפיתוח הטכנולוגי - הפצת טכנולוגיה והסיבות להתפתחותה

(202) לרוב טכנולוגיות מולידות טכנולוגיות חדשות. הפצתה של המצאה מסוימת חשובה אף יותר מפעולת ההמצאה עצמה, שכן טכנולוגיה נוטה לזרז את התפתחותה בתלות בפיתרון בעיות קודמת. השימוש בברזל למשל, הופץ רק אחרי 2000 שנות ניסיון בעבודה עם ברונזה. בנוסף, חומרי גלם חדשים מאפשרים שילובים לא צפויים, ולחולל פיתוח חדשני - דוגמת המצאת הדפוס: השאלה הנשאלת היא מדוע התפשט הדפוס במהירות עצומה באירופה לעומת דיסקוס פיסטוס ב-1700 לפנה"ס אשר לא התפשט כלל? התשובה טמונה בטכנולוגיות הזמינות למדפיסים האירופים ב-1455, אשר לא היו זמינות ב-1700 לפנה"ס - נייר, מטרולוגיה ושימוש במכבשים, דיו, כתב יד, ואותיות מיטלטלות. תוספת טכנולוגיות אלו סייעו להפצת טכנולוגית הדפוס החדשה.

(203) במהלך ההיסטוריה התרחשו שתי התפתחויות חשובות ביותר: ההתפתחות המואצת הראשונה התרחשה מלפני 100,000 שנה עד לפני 50,000 שנה, התאפשרה עקב שינויים גנטיים בגוף האדם כמו דיבור מודרני, תפקוד המוח וכו'. קפיצה זו הביאה לידי יצירת כלי אבן וכלים מורכבים אחרים. קפיצה שנייה היתה בעצם המעבר מנדודים להתיישבות קבע בערך לפני 12,000 שנים. ההחלטה להתיישבות קבע היתה קשורה בדרך כלל לאספקת מזון, היות והאדם שאף להיות קרוב ליבוליו ומטעיו, והיא זו שהייתה מבשרת החקלאות, וראשית התרבות האנושית.


אירואסיה לעומת שאר העולם

(204) אורח חיי הנוודות הקשה על נשיאת טכנולוגיות כבדות ולא ניידות. סיבה זו הינה  גורם נוסף להתיישבות קבע של בני האדם, אשר היא בעצמה הובילה ליצירת טכנולוגיות חדשות. הקדרות והאריגה למשל, לא קיבלו תנופה עד אשר התיישבו בני האדם בישובי קבע ונפטרו מבעיית נשיאתם של קדרות ונולים. אם נחזור למה שנאמר בעמוד 202 (תלות הטכנולוגיות בהפצתן) נוכל להסיק מכך שטכנולוגיות התפתחו במהירות רבה יותר ביבשות בעלות מחסומים גיאוגרפים מועטים. הבדל זה ניכר הן בתוך כל יבשת והן בין יבשת אחת לאחרות. כמו כן ניתן להסיק שהטכנולוגיה מתפתחת במהירות רבה יותר באזורים פוריים, גדולים ובעלי אוכלוסיות גדולות. שלושה גורמים מרכזיים - ייצור מזון, מחסומים גיאוגרפים וגודל האוכלוסייה, משמשים כמדדים ברורים להבדלים בהתפתחות הטכנולוגית בין אזורים שונים בעולם.

  • אירואסיה (כולל צפון-אפריקה) הוא האזור הגדול בעולם מבחינת שטח וכמות אוכלוסין. בנוסף, אזור זה היה בעל שני מרכזים שייצרו מזון בשלבים מוקדמים בהיסטוריה - הסהר הפורה וסין. הציר עליו ממוקמת אירואסיה נעדר מכשולים גיאוגרפיים קשים, ובעל "חבילה אקולוגית" (תנאי אקלים, עונות שנה, בע"ח מקומיים) מטיבה, ועל כן אִפשר הפצתן של טכנולוגיות שונות, וצבירה מקומית גדולה יותר של טכנולוגיות, לעומת אזורים אחרים בעולם.
  • (205) יבשת אמריקה , היבשת השנייה בגודלה, מכילה מכשולים גיאוגרפיים ניכרים. מיצר פנמה שרוחבו 65 קילומטרים כמעט וחותך את אמריקה חיתוך גיאוגרפי. כמו כן, יערות הגשם ומדבר צפון מקסיקו מהווים מחסום אקולוגי. המדבר המקסיקני הפריד בין הקהילות המתקדמות של מרכז אמריקה לאלו שבצפונה.
    מפת ייצוג הבדלים בהתקדמות המדעית: גודל הטריטוריות מותאם להתפתחות מדעית (פרסום מאמר מדעי ביחס לכמות האוכלוסיה) בטריטוריות השונות בשנים 1990-2001
    יערות הגשם הפרידו בין מרכז אמריקה לאזור האנדים והאמזונס. למרות המרחקים הקצרים בין התרבויות באמריקה לעומת אלו באירואסיה, המכשולים הגיאוגרפים הקשים מסבירים את העדר הפצת טכנולוגיות באזורים אלו. המצאת הגלגל במרכז אמריקה למשל, לא הגיע לדרומה, ואילו ביות לָמוֹת אשר פותח בדרום אמריקה לא הופץ לצפונה. לעומת זאת, צרפת וסין יכלו לחלוק שימוש בגלגל ובסוס על אף המרחק הגדול ביניהן, בשל מיעוט המחסומים הגיאוגרפיים.
  • באפריקה , היבשת השלישית בגודלה בעולם, קיים הבדל בין האיזור שמצפון למדבר הסהרה אשר היה נגיש  לאירואסיה, ולבין  האיזור שמדרום לסהרה אשר היה יותר מבודד. המדבר כמובן היה מכשול גיאוגרפי ואקולוגי גדול אשר מנע הפצת טכנולוגיות לאזורים מדרום לו, וגרם לפיגור בשימוש טכנולוגי מתקדם בחברות אפריקאיות דרומיות.
  • אוסטרליה, הקטנה ביבשות, הינה יבשת דלת משקעים ופוריות. כמו כן היא מנותקת משאר העולם על ידי אוקיאנוס. על כן אוסטרליה היתה האחרונה להשתמש בטכנולוגיית ייצור מזון ושימוש בכלי מתכת שונים.


(206) הטבלה הבאה מציגה גודל אוכלוסייה שהתאפשר על פי שטח היבשות השונות. ניתן לראות את עדיפות איזור אירואסיה וצפון אפריקה מבחינת שטח ואוכלוסייה, ועל כן את הקרקע הפורייה לקידמה טכנולוגית באיזור זה מבשאר האיזורים.
יבשת אוכלוסייה ב-1990 שטח (מיילים רבועים)
אירואסיה וצפון אפריקה 4,120,000,000 24,200,000
צפון ודרום אמריקה 736,000,000 16,400,000
אפריקה שמדרום לסהרה 535,000,000 9,100,000
אוסטרליה 18,000,000 3,000,000


ניתן לסכם ולומר כי הגיאוגרפיה הייחודית של אירואסיה אפשרה הפצתן של טכנולוגיות מתקדמות, ולאו דווקא "השכל" הייחודי של תושביה. כל חברה השקיעה את תבונתה בפתרון בעיות קיימות והיתרונות הרבים שצוינו של איזור אירואסיה אִפשרו את הפתיחות כלפי חידושים של חברות באיזור זה, ובסופו של דבר להתפתחותו הטכנולוגית המהירה.



הערות שוליים:
  1. דיימונד (2008): "חיידקים, רובים, פלדה" (פרק 12) - סיכום