דיימונד 2008 פרק 14

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר

דיימונד 2008

צוות אחראי:ג'וניה סייד-אחמד, שלומי קאופמן, אושר ליפקוביץ'

משוויון לקלפטוקרטיה

עמ' 207-208

קשת חברות האדם נעה בין חבורות ציידים-לקטים לבין המדינות המודרניות. ההבדלים הם רבים: גודל האוכלוסיה, הישובים, המוסדות, ההבדלים בין חברי הקבוצה. בני האדם חיו בחבורות כאלה ומהן התהוו החברות המודרניות. למרות הקשיים בתיחום מדוייק של סוגי החברות (עקב היותן שלבים על רצף, שלעתים מתפתחים האחד מתוך השני ובגלל שקווי התיחום הם שרירותיים) נסווג החברות ל-4 סוגים:

א. חבורה

ב. שבט

ג. נגידות

ד. מדינה

(208-210) א.החבורה

כוללת 5-80 איש בעלי קרבה משפחתית - מעין משפחה מורחבת של ציידים-לקטים נוודים. מאופיינות בשוויון - ללא התמחויות כלכליות ואחרות, בהיעדר מוסדות פורמליים ומנהיגות רשמית. כיום קשה למצוא חבורות כאלה - הם חיים באזורים הנידחים ביותר אשר המאפיין אותם הוא ריכוז משאבים המאפשר קיום של מספר מוגבל של בני אדם, והיעדר חקלאות יצרנית.

חבורה שבט נגידות מדינה
מ"ס בני-אדם עשרות מאות אלפים יותר מ50,000
דפוס היישוב נוודות קבע:כפר אחד קבע:כפר אחד או כמה כפרים קבע: כפרים רבים וערים
בסיס היחסים קרבה משפחתית חמולות המבוססות על קרבת המשפחה מעמד ומגורים מעמד ומגורים
קבלת החלטות שיוויוני שיוויוני או איש גדול ריכוזי, מכוח ירושה ריכוזי
פתרון סכסוכים לא-רשמי לא-רשמי ריכוזי חוקים,שופטים
קלפטוקרטיה לא לא כן כן/לא
ייצור מזון לא לא/כן כן/אינטנסיבי אינטנסיבי
חילופים הדדיים הדדיים חלוקה מחדש(מנחה) חלוקה מחדש(מיסים)
שליטה בקרקע חבורה חמולה מנהיג כל מיני גורמים
עבדות לא לא במידה מועטה במידה רבה
אוריינות של בני המקום לא לא לא פעמים רבות

(209)- סוגי החברות

(211-212) ב.השבט

רמת הארגון שמעל לחבורה. מספר חבריה כבר נמדד במאות במקום בעשרות וניתן גם להבחין ביושבי קבע. הגדרתו של מושג השבט אינה אחידה- בנוסף להגדרה זו של שבט כיחידה פוליטית ישנה הגדרה רחבה יותר, אנתרופולוגית-בלשנית, המגדירה שבט כקבוצה בעלת שפה ותרבות משותפים.

ארגונים שבטיים ראשונים החלו להופיע באזור הסהר הפורה כ-11,000 שנים לפנה"ס, והתאפיינו בייצור מזון-גידלו דגנים למאכל. הארגון השבטי מורכב מקבוצות של משפחות, בתי אב שהינם עצמאיים אך מכירים את חברי החמולות השכנות ומקיימים קשרים עמם. הקשרים המשפחתיים ממלאים את תפקיד המוסדות והבירוקרטיה - לקרבה יש תפקיד ביחסים הבינאישיים של חברי השבט, אשר בא לידי ביטוי עם התעוררותם של סכסוכים, למשל. המבנה שוויוני, ההנהגה נבנית בהתאם ליכולות ואינה עוברת בירושה ולמנהיג (המכונה בכפרים רבים 'איש גדול') אין מעמד וסמכויות פורמליות. הכלכלה מבוססת על חילופים הדדיים, ללא סמכות מרכזית כלשהי.

(212-215) ג. הנגידות

עליה נוספת ברמת ארגון החברה מובילה אותנו אל הנגידות (CHIEFDOM).

הנגידות היא חברה שגודלה נע מכמה אלפים לכמה עשרות אלפים- גדולה במידה ניכרת מהשבט, ורבים מחבריה לא קשורים האחד לשני ואף לא מכירים איש את רעהו. חברה בגודל כזה אינה עוד חברה שוויונית - ניתן לראות ריבוד מעמדי וכלכלי. ההנהגה נפרדת מפשוטי העם ועוברת לרוב בירושה, בעלת זכות ויכולת לכפות רצונותיה על שאר החברים. יש מעמד של פקידים המסייע לשליטים אך מנגנון זה עדיין אינו מורכב ממומחים כמו במדינה. רוב חברי הנגידויות עוסקים בחקלאות (במקרים נדירים, בציד וליקוט) ומופיעים בה גם אומנים ובעלי מלאכה מומחים - יש חברים בנגידות המפרנסים אחרים. הריבוד וחלוקת העבודה מביאות גם להופעתה של עבדות - המלאכות שנחשבות פחות הופכות למנת חלקם של עבדים, שבויי מלחמה בדרך כלל.

כלכלת הנגידות ריכוזית יותר מזו של השבט. במקום החילופים ההדדיים שנהגו לפנים, כן כבר מופיעה ריכוזיות עת מועברת חלק מהתוצרת להנהגה ("מנחה"- בשלב הבא, במדינה מעוגנת מנחה זו והופכת למס) ומחולקת מחדש

(215-217) ד. התבססות ה"קלפטוקרטיה" ודרך שמירתה

הנגידויות העלו שלטון ריכוזי שהעניק שירותים חשובים שלא הוענקו במסגרת אחרת, אך הם פתחו את השער בפני ניצול שרירותי המעביר את נכסי הציבור אל האליטה. כמו כן, יש קלפטוקרט וישנו מדינאי נדיב כלפי עמו, חלוקה זו על כן מבוססת על חלוקת המשאבים: בין מבוטו שליטה הכול-יכול של מדינתזאיר (מרכז אפריקה) אשר ניצל את עושר אדמת המדינה לרווח אישי לבין ג'ורג' וושינטון אשר השקיע בתוכניות נרחבות אשר זכו להערכה רבה ולא קצר רווח אישי בעת שלטונו. עולה השאלה: מדוע פשוטי העם מוכנים לסבול את העברת רכושם לקלפטוקרטים? שאלה זו העסיקה תמיד הוגי דעות במדעי המדינה. לקלפטוקרטים בעלי תמיכה דלה נשקפת סכנה הדחה בידי הציבור ובידי המבקשים להחליפם דרך מתן הטבות לעם. על כן מה צריכים לעשות בני האליטה בכדי לזכות בתמיכה ועדיין לזכות באורח חיים משופר? הקלפטוקרטים לאורך הדורות נקטו תערובת של ארבעה פתרונות:

1). לקיחת הנשק מן האוכלוסיה וחימוש האליטה. פתרון זה קל בתקופה זו, בה הנשק מיוצר במפעלים ועולה ממון רב.

2).לשמח את ההמון בממון רב דרך חלוקה מחדש.

3). להשתמש במונופול הכוח להגדלת האושר, באמצעות שמירה על הסטטוס-קוו. זהו ייתרון גדול בחברה הריכוזית שכן בחברות שבטיות יריבויות אישיות מביאות לנקמת-דם ורציחות בקנה מידה עצום - במיוחד בקרב הגברים.

4). בניית אידיאולגיה/דת המצדיקה קלפטוקרטיה. חברות ששרויות עוד במצב של נגידות העלו שליטים שהתיימרו לתווך בין העם לאלים והשקיעו בתמיכה בגורמי קלפטוקרטיה נוספים כגון כוהנים ובניית מקדשים מפוארים. נוסף לתמיכה החומרית הדת והאידיאולגיה יוצרת קשר בין ההמונים שאינם קשורים בדרכים משפחתיות. נוסף לכך היא מעניקה מניע להקרבה עצמית למען אחרים ובכך החברה נהיית חזקה ומוגנת יותר.

בנוסף לתמיכה החומרית, הדת והאידיאולוגיה יוצרת קשר בין ההמונים שאינם קשורים בדרכים משפחתיות. היא גם מעניקה מניע להקרבה עצמית למען אחרים ובכך החברה נהיית חזקה ומוגנת יותר.

(224-217) ה.1- המדינה

המוסדות הבירוקרטים והחברתים המוכרים לנו כיום הם מוסדות המדינה הנפוצה בכלל העולם (מלבד אנטארקטיקה, שגם בה יש למדינות שונות תביעות טריטוריליות). רבות מהמדינות הקדומות היו בעלות אליטות אורייניות. כיום נפוצה האוריינות במדינות רבות גם בקרב ההמונים. מדינות עתיקות השאירו סממנים ארכיאולוגיים בולטים המעידים על הימצאות מקדשים דומים, ישובים בארבעה סדרי גודל שונים (ומעלה), וקדרות נרחבת. המדינות הראשונות החלו להופיע לפני 5700 שנה וראשיתם במסופוטמיה. בעידן המודרני התפתחו נגידויות רבות לכלל מדינות.

אוכלוסית המדינות עולה בהרבה על הנגידויות - מאלפים למיליונים. היישוב ממנו בה המנהיג נהפך לבירה, בד-בבד מתפתחים מרכזים עירוניים נוספים. בערים מכונסים מבנים גדולי-מימדים ומרוכזת בהם פעילות המדינה וכן רוב הפעילות אינה חקלאית.

במדינות הקדומות השליטה עברה בירושה, אך גם כיום משנפתח ההליך לציבור הרחב יש לשליטים עוצמה רבה בקבלת החלטות, והמידע והכוח מרוכז בידיהם. השליטה המרכזית במדינה מרחיקה לכת מבנגידות, והחלוקה מחדש - ממנחה למיסים - נרחבת ומקיפה יותר. אפילו במדינות הקדומות למדינה הייתה שליטה מכרעת בכלכלה. ההתמחות הכלכלית בה מכרעת וכן יצור המזון מחולק לארבעה גורמים:

  • איכרי דגנים
  • רועים
  • דייגים
  • מגדלי מטעים וגינות

מכל גורם מומחה לקחה המדינה וסיפקה לאחר וכן ספקה מים ומזון הן לאיכרים והן לאוכלוסיה הכללית.

העבדות אומצה במדינות (בניגוד לשימוש מצומצם בה בנגידות) שכן היה צורך ומקום לעבודה והתמחות, גם בשל ייצור המוני ופרויקטים ציבורים וכן התרחבות העבדות ממעגל הלחימה.
אם בנגידות היה מ"ס מוגבל של רמות ניהול, במדינה היה רמות מנהל רבות וכמו כן רמות התמחות מרובות וספציפיות לכל דבר.

פתרון סכסוכים ומחלוקות נאכף בידי משטרה ומערכת משפט, שעלה נישענו על מערכת חוקים כתובים, כן הכתב היה קלי מרכזי בהתפתחות המדינה ואף נגידות לא נהפכה למדינה ללא מיומנות שכזו.

המדינות הראשונות היו בעלות דת מדינה ומקדשים דומים. מלכים קדומים היו ראשי הדת וייצגו את האל. המקדשים במסופוטמיה היו גם מקום לחלוקה מחדש.

מלבד גורמים עלו, המדינות נפרדו ממנגנוני ההתארגנות הקדומים בכך שהיתבססו על פוליטיקה וטריטוריאליים וכן לרוב כללו יותר מלאום אחד והיו רב-אתניות ולשוניות. השליטים לא נבחרים ע"פ קרבה משפחתית אלא על בסיס כזה או אחר של כישורים פוליטיים וכן במדינות רבות ננטשו שיטות המעמדות ע"פ ירושה.    

 (219-220) ה.2-התפשטות מודל המדינה וכלי התבססותה

בשלוש-עשרה אלף השנים האחרונות המגמה הבולטת הינה מעבר מיחידות קטנות ליחידות גדולות ומורכבות יותר בחברה האנושית. מעת לעת ישנה פירוק ליחידות קטנות יותר אך לאורך הזמן ישנו מעבר ליחידות דומיננטיות המתהוות למדינה.

כמובן שישנם ייתרונות הכמות והגודל למדינות על פני יישויות אחרות, אך היו לה גם ייתרונות בולטים בריכוזיות- שאפשרה קיבוץ רחב של חיים ומשאבים ובנוסף הדת-הרשמית אשר העניקה  פטריוטיות ומוטיבציה להשתעבד למטרות המדינה.

במדינה המודרנית אנשים מוכנים להקריב עצמם למטרות אלו, דבר זה לא עלה בחבורה ובשבט, שם לא היתה שמץ פטריוטיות ולחימה נעשתה רק אם היה יתרון בולט המטרה: הפחתת מניין ההרוגים בכל מחיר.

 (220-222) ה.3- כיצד נוצרו המדינות המורכבות? 

איך התפתחו חברות קטנות ולא ריכוזיות המבוססות על קירבה משפחתית לחברות גדולות וריכוזיות ?

"באופן ראשוני"- כמה מדינה לפחות פעם אחת בכול יבשת.

כמה תאוריות בנושא מוצא המדינה משערות:

  • אריסטו- טען שהמדינה הינה התפתחות טבעית לקיום האנושי וכן לא מצא כלל בעיה בדבר. טעותו נובעת מכך שכל החברות שהכיר (במאה הרביעית לפנה"ס) היו מדינות.
  • הפילוסוף הצרפתי ז'אן ז'אק רוסו- טען לדבר הסדר חברתי וולנטרי שעומד מאחורי כינון המדינה. טיעון זה בעייתי- שכן המדינה כיישות הינה תוצר של מאבקים ולא של הסדר.
  • "התיאוריה ההידראולית"- טוענת שבניית מערכת השקיה ותובלת מים היא שעמדה מאחורי כינון מדינות- ממסופוטמיה, צפון סין ובמקומות נוספים. אותן חברות החליטו להתאגד לאחר שראו בניית מערכת מים שתוכל לשרתם. ואולם תאוריה זו כמו הקודמת הינה למעשה פרי מן המנגנון שנוצר ולא הסיבה לכינונו. בנוסף לכך אין ממצאים ארכיאולוגים שיתמכו בכך וכן מערכות מים מקומיות היו קיימות באזורים נרחבים של העולם גם בעתות קדומות.                      

השקפה נכונה חמוצא המדינה יכולה להימצא אפוא בגודל האוכלוסיה- בעוד שבמנגנונים אחרים גודל האוכלוסיה מגיע רק לכמה אלפים, ובמדינה קופץ המספר לעשרות אלפים.

אנו יודעים שחברה מורכבת נוצרת בהתאם לגודל האוכלוסיה וצפיפות האוכלוסין, אך לא ידוע לנו מדבר זה מדוע נוצר הדבר. על-כן יש לראות כיצד צמחה האוכלוסיה והתפתחה ולאחר מכן לראות מדוע לא יכולה להיות חברה צפופה אך פשוטה ומשם נחזור לסוגיה- כיצד חברה פשוטה נהפכת למורכבת ככל שהאוכלוסיה גדלה.

חברות גדולות ומורכבות נוצרות עקב ייצור מזון אינטנסיבי- אך האם גידול המזון נוצר עקב ריבוי האוכלוסיה או האם גידול האוכלוסיה נוצר עקב גידול המזון?

התשובה נעוצה בזירוז של השתיים-  גידול האוכלוסיה מביא למורכבות חברתית שזאת מגדילה את ייצור המזון שמאפשר את המשך צמיחת האוכלוסין. כן החברות המורכבות יכולות לארגן עבודות ציבוריות (מערכת השקייה ותשתיות נוספות) לשפר את הסחר והכלים המוצעים ולשפר את ההתמכויות השונות ועלה יוב ילו לעלייה בתוצרת שתגדיל את האוכלוסיה.

נוסף לכך ייצור המזון תורם לתכונות ספציפיות בחברות המורכבות:

  • לאחר אחסון הייבולים עבודת העיקר נעשת זמינה, והוא יכול להירתם לעבודות ציבוריות או לשירות צבאי.
  • אפשר לארגן את ייצור המזון, המאפשרים התמכות כלכלית וריבוד חברתי.
  • ייצור המזון מסגל את האוכלוסיה לישיבת קבע, המאפשרת התבססות חומרית וביצוע מפעלי ציבור. כן ישיבת הקבע מאפשרת לספק שירותים לאוכלוסיה, לסגלה למדינה ולהשליט בה מרות וסדר.

(222-224) ו'- הסיבות למורכבות הארגון החברתי בקרב החברות הגדולות

ייצור מזון אפוא מגדיל את מניין החברה, אך אין הוא בהכרח אחראי להתפתחות חברה מורכבת. כדי לראות הפיכת חברות גדולות למורכבות יש לראות את הסיבות בארגון ריכוזי כהכרח לחברה גדולה ומורכבת:

  1. הסיבה הראשונה הסכסוך בין זרים שאינם בני משפחה, בעיה זו גדלה יותר עם גידול האוכלוסיה-  גודל מספר הזוגות, אשר התגלות מחלוקת בין בני הזוג יכולות להוביל לקונפליקט מסוכן שבו יקחו חלק מקרים לכול צד מבני-הזוג. על-כן חברה גדולה צריכה מנגנון ריכוזי לפתרון סכסוכים.
  2. הסיבה השנייה נובעת מהקושי בקבלת החלטות בקבוצה, וכן בעיה זו הולכת ומחריפה ככל שגדל מספר חברי הקבוצה. לכן יש צורך במבנה ריכוזי בקבוצות גדולות כדי לקבל החלטות.
  3. הסיבה השלישית קשורה לשיקולים כלכליים- כל חברה זכוכה לאמצעים לשיווק סחורות בין חבריה. אמצעי חלוקה ישירים לא יכולים להיות מועילים- רק בחברות קטנות מאוד. על-כן עולה הצורך בחלוקה מחדש- עודפי הייצור צריכים לעבור לסמכות ריכוזית וזו תחלק למי שזקוק לאותה סחורה.
  4. שיקול אחרון להתארגנות נוכח צפיפות האוכלוסיה- לא ייתכן שמליוני אנשים בשטחים מצומצמים (כמוהולנד למשל) יחולקו בין מאות אלפי טריטוריות אשר יספקו את צרכיהם במשקים  אוטארקים. על כן אזורים צפופי אוכלוסין צריכים לתמוך בחברות גדולות המאורגנות היטב.

הצורך בקבלת החלטות ובפתרון סכסוכים מאלצים אפו חברות גדולות להיות ריכוזיות. מי שבידיו הכוח והמידע מחלק את המשאבים וכן הם יכולים לנצל זאת לתגמול שלהם ושל קרוביהם.

אלה הן הסיבות מדוע חברות גדולות הן קקלפטורטיות מורכבות שאינן יכולות לתפקד בארגון חברתי.

אך כיצד מתפתחות חברות קטנות לחברות גדולות ומורכבות?

"התשובה תלויה בדרך חשיבה אבולוציונית" (ע"מ224, תחילת פסקא אחרונה):

ישנו שוני עצום בין הקבוצות השונות- וכך יכולים להיות שבטים חזקים דרך מנהיגות כריזמטית היוצרת שלטון ריכוזי לבין נגידות ושבטים כושלים עקב פתירה לקויה של סיכסוכים וקבלת החלטות.

(225)- אפוא חברות בעלות פתירת סכסוכים וקבלת החלטות יעילה בעלי יכולת טובה יותר בריכוז משאבים ויכולת השתלטות על חברות קטנות יותר. בדרך-זו התפשטו החברות ויצרו ויצרו היררכיה רחבה ומורכבת יותר. כמו כן, ליחידות גדולות יש יתרון על חברות קטנות במידה רבה והן משכילות לפתור את הבעיות שנוצרו בעת התרחבותה.

ההתמזגויות לחברות גדולות יותר לא נעשה על-מנת להטיב את חיי אזרחיהם, אלא לאור- סכנה מכוח חיצוני או כיבוש:

  • מיזוג מסכנה של כוח חיצוני- משתקפת היטב לאורך ההיסטוריה:

בנסיונות איחוד גרמניה שלוש פעמים לאורך אמצע המאה ה-19, עד לאיחוד הסופי ב-1871 עקב הכרזת מלחמה מצרפת. או עם התאחדות המושבות באמריקה רק ב1786 עקב מרד השייז ובעיות נטל חוב המלחמה עם הבריטים, ואלה הניעו לחוקה פדרלית שנה מאוחר יותר, או ביצירת הקונפדרציה האינדיאנית- צ'רוקי מ-30-40 נגידויות עצמאיות ליחידה אחת עקב התקפות "האדם הלבן" כנגד כלל הקבוצות שהרכיבו את הצ'ירוקי.

  • (226)- דרך אחרת למיזוג נוצרת דרך כיבוש:

למשלבני זולו בדרום מזרח אפריקה התלכדו  בשלהי המאה ה-18. בזמן הלחימה בין הנגידויות השונות עלה מנהיג בשםצינג'סוריו מהמטטוה, אשר פיתח מנגנון צבאי וריכוזי שבוסס על חלוקה צבאית ע"פ גיל והחלפת ההנהגה המקומית בקרובי משפחה של ההנהגה הישנה, וזאת לא נטבחה בניגוד לעבר. מדינות ילידים נוספות נוצרו במהלך המאות ה-18 וה19.

אך מלחמות היו קיימות לאורך הקיום האנושי, אם כן מדוע רק לאורך שלוש-עשר אלף השנים האחרונות הביאו לידי מיזוג?

ישנו כאמור קשר בין איחוד לצפיפות האוכלוסיה, אך מחיפוש ההקשר בין מלחמה ולחצי-אוכלוסיה עולה השאלה -

מדוע מלחמה מאחדת אוכלוסיות רק כשאוכלוסיתן צפופה?

כנראה מההקשר שנגזר גורל העמים הנכבשים לפי צפיפות האוכלוסין. יש לכך שלוש תוצאות אפשריות:

  1. בחברות נוודים המיושבות בדלילות, ניצולי הקבוצה המובסת נאלצים להתרחק מאויביהם.
  2. (227)- בשטחים בצפיפות בינונית הנשלטים במסגרות השבטים, אין אדמה פנויה, על כן מומתים הגברים והנשים מנוצלות למטרות נישואין.
  3. בחברות צפופות ניתן לנצל את הנכבשים בעודם בחיים בשתי צורות:
  • שיעבוד
  • ניצול מערכת המזון הרווחית של אותם מדינות דרך שלילת עצמאותם וחיובם במנחה קבועה. במקביל תחול אינטרגרציה בין הנכבשים לכובשים.

הסוכנים של הכיבוש- אם דרך כתב, חיידקים, טכנולוגיה, ומנגנון פוליטי ריכוזי הובאו ביבשות השונות. הם התפתחו בכל אזור באופן שונה- כך ללא כתב בקרב האינקה ובכתב חרטומים אצל האצטקים.

הם אפשרו לחברות להתרחב ולהתבסס, כמו הזולו בידי שימוש במנגנון פוליטי בידי צינג'סוריו ללא יתרון אחר שהיה בידו כנגד הנגידויות השונות.