העולם הקלאסי - מתוקשב

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־14:34, 30 בספטמבר 2013 מאת Oamitay (שיחה | תרומות) (דף חדש: =תוכן= הקורס סוקר ממעוף הציפור את תולדות העולם היווני-רומי (העולם הקלאסי), החל בהתעוררות הגדולה של תרב…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תוכן

הקורס סוקר ממעוף הציפור את תולדות העולם היווני-רומי (העולם הקלאסי), החל בהתעוררות הגדולה של תרבות יוון בראשית המאה ה-8 לפנ' וכלה בהתנצרותה של הקיסרות הרומית במאות ה-4 לס' ואילך. גם היום, למעלה מאלפיים שנה לאחר נקודת האמצע הכרונולוגית של הקורס, ניכרים העקבות וההשפעות של התרבות הקלאסית בהיבטים רבים ומגוונים של תרבות המערב. לדוגמא: רעיון הפוליטיקא והשוויון בפני החוק, השיטה הדמוקרטית והשיטה הרפובליקנית, ניסוחם של עקרונות האימפריאליזם, החוק הרומי, התאטרון היווני, האלפבית, השיטה המונטרית ואפילו הכתיבה ההיסטורית. הקורס ילווה את הולדתן והתפתחותן של השיטות והרעיונות הללו, ויעניק מימד היסטורי למוסדות ותופעות המוכרים מהחיים המודרניים.

הקורס יתמקד בהיבטים פוליטיים וחברתיים, אך יעסוק מדי פעם גם בסוגיות של תרבות, דת וכלכלה. מדרך הטבע, קורס כזה, הסוקר תקופה ארוכה כל-כך, הוא שטחי מעצם ההגדרה. מטרת הקורס היא להעניק מבט-על לאורך כל התקופה, אשר יעניק לתלמידות/ים נתיב דרכו ניתן לגשת לנושׂאים השונים בפירוט רב יותר. בנוסף, הקורס יקנה מסגרת כרונולוגית וסיפורית כללית לגבי התקופה כולה.

נושׂאי הקורס, לפי השעורים השונים:

הולדת תרבות יוון

אימוץ האלפבית השמי, השירה ההומרית, ראשית היווניות, הפלגות והתיישבות ברחבי הים התיכון, הולדת עיר-המדינה והפוליטיקא, חוק ומחוקקים, הלחימה ההופליטית, המצאת הכסף בשלהי המאה ה-9 לפני הספירה, היתה עדיין יוון שקועה ב"תקופת האופל". החל במאה השמינית התחוללה ביוון פריצה תרבותית כבירה, שהתבטאה באימוץ האלפבית וחזרה להיסטוריא, בתיעוד בכתב של מסורות שירה קדומות, בהתחלת הבניה של זהות משותפת, ובהתחלת חקר רחבי הים התיכון. בהמשך התקופה הארכאית (מאות 8-6) התעצמה יוון מבחינה תרבותית, ופיתחה תרבות אזרחית, חוקים כתובים, רשת של תושבות באיזורים שונים של הים התיכון, שיטת לחימה שהעניקה יתרון מובהק לחי"ר הכבד (יתרון שיאפיין את התקופה הקלאסית כולה), ולבסוף אמצה את כלכלת המטבע.

כל החידושים הללו הכינו את הקרקע לזינוק הנחשוני הבא שבצעה תרבות יוון בתחילת המאה ה-5, אל התקופה הקלאסית (שעור 4)

שׂפרטא

בשעור זה ננסה להכניס מעט סדר במגוון המסורות המתעתע אודות החברה השׂפרטנית. נעמוד על חשיבותה של שׂפרטא כמרכז חיוני ומיוחד ביוון הארכאית (מאות 8-6), נראה כיצד התעצבה הזהות השׂפרטנית כתוצאה מהיותה חברה כובשת ומשעבדת, נעמוד על הקשר בין חקיקה לבין השראה אלוהית, נשאל מה משמעות הכפפת הפרט לחברה, ונבדוק באילו אמצעים ניתן לנסות ליצור שוויון חברתי-כלכלי.

הולדת הדמוקרטיא האתונאית

בראשית ימיה לא נבדלה אתונא באופן ניכר מערים אחרות ביוון העתיקה. עם זאת, שלושה אישים בעלי שיעור קומה הביאו אותה אל עבר מהלך פוליטי יחודי ורב-השפעה – המצאת הדמוקרטיא. ראשון היה סולון, מחוקק-משורר בעל סמכויות בלתי-מוגבלות, שכונן שוויון בפני החוק והחליף את החלוקה המעמדית האריסטוקרטית בעקרון הטימוקרטי (מעמדות לפי שומת רכוש). אחריו בא פיסיסטרטוס, אריסטוקרט תאב-שלטון שהקים לעצמו שלטון עריצות בעירו, ודוקא במסגרתו הניח את היסודות למשטר הדמוקרטי. ולבסוף קלייסתנס, אשר ניצל את התשתית הקיימת להמצאתה של מערכת שלטונית של דמוקרטיא ישירה.

היסטוריא, אימפריא, טרגדיא

בשעור זה נסקור מאורעות עיקריים במאה החמישית לפנ', היא "המאה האתונאית". נראה מנין צץ העימות הצבאי בין פרס ליוון, וכיצד נולדה הכתיבה ההיסטורית מתוך הרצון לספר על המלחמות הפרסיות. בהמשך נבדוק את המתח הטראגי שנוצר באתונא בין המשטר הדמוקרטי לרכישת אימפריא וניהולה, וכיצד התפרץ מתח זה במהלך המלחמה הפלופונסית השניה בין אתונא והאימפריא שלה לשׂפרטא ובעלות בריתה. עוד נראה כיצד תרמה הטרגדיא האתונאית להתפתחותה של הכתיבה ההיסטורית, ואיזה שימוש עשׂו השׂפרטנים בססמא "חירות ליוונים" כדי לכונן משטרים אוליגרכיים קיצוניים וכדי לשעבד ערים יווניות לשלטון פרס.

אלכסנדר הגדול

שעור זה מתחיל עם פיליפוס השני, האיש שהפך את מקדון ממלכת ספר של העולם היווני למעצמה צבאית מובילה, וממשיך עם בנו אלכסנדר "הגדול", שהשתמש בעוצמה הצבאית הזו לצאת להרפתקה הגדולה של כל הזמנים. במהלכו נסקור את ההישׂגים הצבאיים חסרי התקדים של אלכסנדר, ונשאל האם היו תולדה של כשרון או של מזל; נראה כיצד נכנס אלכסנדר לנעלי מלכי פרס; ונבחן כיצד חי אלכסנדר בו זמנית בזמן היסטורי ובזמן מיתי, ואיך טשטש את הגבול המבחין בין האנושי לאלוהי.

העולם ההלניסטי

שעור זה מתחיל עם משבר הירושה שנוצר עם מות אלכסנדר, וכיצד הריבים שפרצו בין המצביאים המקדוניים קרעו את ירושתו וגנזו את חלום הממלכה העולמית המאוחדת. מכאן ואילך נראה את הסיפורים השונים של העולם ההלניסטי, הן לפי ממלכות (התלמים במצרים, הסלאוקים באסיא ועוד), הן לפי נושׂאים (עלייתה של היוונית כשׂפה עולמית, פולחן השליט, כניסת הפילים לתרבות המערב).

העקרון הרפובליקני

שעור זה עוסק בהיסטוריא הקדומה של רומא, מתקופת המלוכה, דרך כינון המשטר הרפובליקני והתגבשותו. נראה במה דומים התהליכים שעברה רומא לתהליכים מקבילים בעולם היווני, וכיצד השׂכילו הרומאים להתמודד עם שלל בעיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות, מבלי להגרר למלחמת אזרחים.

האימפריאליזם הרומי

בשעור זה ננסה לענות על השאלה, כיצד הפכה עיר איטלקית אחת למעצמה השלטת בכל ארצות הים התיכון. נסקור מספר עקרונות יסוד בבסיס כוחו של האימפריאליזם הרומי, וביניהם הנכונות לאמץ ולהכיל אנשים ורעיונות, מערכת הבריתות שהקנתה לרומא יתרון מתמיד בכח-אדם צבאי, אי-נכונות לקבל הפסד במלחמה, עקרון הפרד ומשול, קולוניזציה, סלילת דרכים ועוד.

צדק חברתי ומלחמת אזרחים

בתחילת שעור זה נראה כיצד טאטאט השנים הארוכות של ההתפשטות האימפריאליסטית את הבעיות חברתיות של רומא אל מתחת לשטיח, עד שבשליש האחרון של המאה ה-2 לפנ' חזרו בעיות אלה והתפרצו ביתר שׂאת, מבלי שעמדו לרשות המדינה התחבולות הישנות לפתירת סכסוכים ללא אלימות. נראה כיצד הולידו הבעיות החברתיות שורה של פתרונות, שכל אחד גרם נזק רב יותר משהצליח לתקן, וכיצד הובילה הצטברות הנזקים הללו להסלמה באלימות בחיים הפוליטיים ברומא, עד כדי התרסקות המשטר הרפובליקני לתוך מלחמת אזרחים.

אוגוסטוס וקיסרות הים-התיכון

שעור זה מוקדש בחציוו הראשון לאדריכל הגודל של הקיסרות הרומית – אוגוסטוס. נראה כיצד הצליח אוגוסטוס לארגן את המעבר מרפובליקא למונרכיא באופן הדרגתי, ששילב העמדת פנים רפובליקנית ופיתוי במנעמי השלום. כתוצאה מהצלחתו הכבירה של אוגוסטוס הפך הים התיכון הפך לאגם פנימי – mare nostrum – בו שׂוררים שלום, שׂגשׂוג ורווחה. לאחר מותו של אוגוסטוס שׂורר ברומא משטר מונארכי לכל דבר ועניין, שסבל, שלא במפתיע, מהבעיות הרגילות הפוקדות משטרים שושלתיים-משפחתיים. כמו כן נראה כיצד התגבר המשטר הקיסרי על בעיא זו במאה השניה לס', ונסקור בקיצור נמרץ את תקופת הזוהר שפקדה את רומא בעקבות כך. בסוף השעור נראה כיצד החזרה לעקרון השושלתיות לווה בבעיות קשות שפקדו את הקיסרות במאה ה-3.

==העולם הקלאסי והמונותאיזם (א) שעור זה הוא הראשון מבין שניים, המתארים את המפגש של העולם המונותאיסטי עם התרבות הקלאסית. השעורים הללו מוצגים, ברובם, מנקודת המבט המונותאיסטית. המפגש הראשון מוקדש למפגש הראשוני של היהדות עם העולם ההלניסטי. הוא סוקר את הערוצים הרבים לשתוף פעולה פורה בין התרבויות השונות, עד לרגע המשבר החמור בימיו של המלך הסלאוקי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס". נבחן כמה מההשפעות מרחיקות הלכת של משבר זה על התעצבותה של תרבות המערב, ונסקור בקצרה גישות שונות לחזון הכלל-עולמי שרווחו באותה עת בחוגים יהודיים שונים.

העולם הקלאסי והמונותאיזם (ב)

שעור זה הינו המשך ישיר לשעור הקודם, והוא עוסק ברובו המכריע בעלייתה של הנצרות, מכת יהודית משיחית, אחת מני רבות, שנסמכה על משיחיות, על שׂהידיות (martyrdrom) ועל תחיית המתים, ועד השתלטותה על הקיסרות הרומית כולה. בהקשר זה נבחן את חשיבותן של שמירת הכשרות ושל ברית המילה, של השימוש בשׂפה היוונית בכתבי-הקודש הנוצריים, של נתיבי התחבורה בים התיכון ושל מדיניות המיסוי הרומית.

צורה

"העולם הקלאסי" הינו קורס מתוקשב במלואו. לפיכך, הוא אינו מתנהל בכתה, אלא אך ורק באמצעות צפיה בשעורים המוקלטים.

שאלות ניתן להפנות אלי דרך אתר המודל, ואשתדל לענות להן כמיטב היכולת. כדי לעודד צפיה בשעורים באופן מסודר לאורך הסמסטר, אענה על שאלות


דרישות הקורס: הדרישה הרשמית היחידה בקורס היא מבחן בסופו. המבחן יתחלק לשניים: שאלות בחירה (אמריקאיות) ומשפטי נכון/לא-נכון. המבחן יהיה ממוחשב, ויערך בכתת מחשב (לסובלים/ות מבעיות קשב ורעש – הביאו אטמים!). רצוי מאד לא לדחות את הצפיה בשעורים ליום האחרון שלפני הבחינה, או אף לשבוע האחרון. ללמידה לאורך זמן יש ערך רב, כיון שכך יש ללומד/ת הזדמנות לחשוב על החומר, לשאול שאלות ולענות עליהן, תוך מתן זמן לעיכול. כעידוד לצפות בשעורים בזמנם יפורסמו מועדים מומלצים לצפיה בכל שעור. שאלות שתישאלנה במהלך התקופה המומלצת בפורום הקורס, תזכינה לתשובה מצדי.

אופן חישוב הציון: ציון הבחינה הוא ציון הקורס.

רשימת קריאה: הקורס בנוי באופן כזה שאפשר לעבור את הבחינה, ואף להצליח בה, רק על סמך ההרצאות. עם זאת, לכל שעור תצורפנה המלצות לקריאה מומלצת בעברית. ההמלצות הללו מיועדות למי שרוצה להרחיב ולדעת עוד, ולמי שרוצה לברר לעצמה פרטים אלו ואחרים שלא הופיעו בהרצאה, או לא היו ברורים דיים. כיון שעדיין לא נכתב בעברית ספר המכסה את כל רוחב היריעה בקורס זה באופן אחיד (ספרו של שימרון הוא הקרוב ביותר לכך, אך אינו עוסק בכל התקופות והנושׂאים באופן שווה, ובחלקם אינו עוסק כלל), קיים חוסר אחידות מובהק בין הקריאה המומלצת בשעורים השונים. רעיונות נוספים לקריאה ניתן להעלות בפורום הדיונים של הקורסים. רשימת הקריאה לפי שעורים (למטה) מתייחסת לספרים הבאים: