הבדלים בין גרסאות בדף "מיתוס והיסטוריא - תשעט"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(רדיפות דומיטיאנוס)
(רדיפות דומיטיאנוס)
שורה 83: שורה 83:
 
*ציינו לעצמכםן מה הם קטעי המקורות העתיקים החשובים ביותר לדיון, וקראו אותם.  
 
*ציינו לעצמכםן מה הם קטעי המקורות העתיקים החשובים ביותר לדיון, וקראו אותם.  
 
*אילו שאלות חשובות עולות לדיון במאמרים, ובדעתכםן?
 
*אילו שאלות חשובות עולות לדיון במאמרים, ובדעתכםן?
 +
 +
לקראת השעור האחרון בסמסטר:
 +
*עברו שוב על המאמרים וציינו שוב את המקורות העתיקים החשובים.
 +
*הכינו לקראת השעור הבא קטעי עלילה לרומן ההיסטורי שלנו, מגובים במקורות עתיקים ובמחקר – בין אם קיימים, בין אם מומצאים.

גרסה מ־11:49, 8 בינואר 2019

על הקורס

מה הוא מֻיתוס? מה תפקידיו בחברה? כיצד נוצרו ונוצרים מֻיתוסים? האם אפשר ללמוד היסטוריא ממֻיתוסים? כיצד עצבו מֻיתוסים את כתיבת ההיסטוריא? כיצד מעצבים מֻיתוסים את ההיסטוריא עצמה? איך אפשר לכתוב היסטוריא של מֻיתוסים? בקורס זה ננסה לענות על כל השאלות הללו, תוך דיון במספר מקרי מבחן מהעת העתיקה.

הקורס ניתן כסמינר משותף לב״א ולמ״א, ופתוח לתלמידות ולתלמיד החוג להיסטוריא כללית בפרט, ובית-ספר להיסטוריא בכלל. במהלך הקורס ידרשו התלמידות והתלמידים לקריאה מרובה, בעיקר באנגלית. הקורס בהחלא אינו מיועד למי שבא לסמן וי ולסיים תאר, או שחוששת מעבודה קשה ומקריאה מרובה.

נושׂאים לדיון

רקע תאורטי

כמה דקות על אמת, עובדות, והמערכת המורכבת בין גברים ונשים.

מֻיתוסים: מאין ולשם מה?

  • Anderson, Benedict. 1983. Imagined Communities. London: Verso. 1–7.
  • הררי, יובל נח. 2011. קיצור תולדות האנושות. אור יהודה: דביר, 29-47, 104-138, 211-247.
  • .Herman, Gabriel. 2011. “Greek Epiphanies and the Sensed Presence”, Historia 60: 1–31.
  • .Ustinova, Yulia. 2009. "Cave Experiences and Ancient Greek Oracles", Time and Mind: the Journal of Archaeology, Consciousness and Culture , 2: 265–286.



מנקודת מבטו של המֻיתוס

  • בלקמור, סוזן. 2009. מכונת המֵמים. אור-יהודה: כנרת-זמורה ביתן-דביר. (תרגום: עמוס כרמל. עם הקדמה מאת ריצ’רד דוקינס ומבוא מאת יוני מזרחי. מהדורה אנגלית: 1999). עמודים 9-43, 77-116, 300-322.
  • דוקינס, ריצ׳רד. 1991. הגן האנוכיי. ת״א: דביר. (תרגום: עמנואל לוטם. מהדורה אנגלית ראשונה: 1976; מהדורה אנגלית שניה: 1989). יש לקרוא את פרק יא (200-212), עם ההערות שלו (347-360). אפשר לדלג בין הפרק להערות, לקרוא את הפרק ואז את ההערות, או קודם את ההערות ואז את הפרק.
  • Lévi-Strauss, Claude. 1955. "The Structural Study of Myth", The Journal of American Folklore 68: 428-444.



אלכסנדר ועבדלונימוס

  • לצפות בשעור על אלכסנדר הגדול (מס׳ 5) בשעור העולם הקלאסי.
  • לקרוא את הגרסאות השונות של הסיפור, כפי שהן מסופרות על ידי הסופרים הבאים:
  1. קוּרטיוּס רוּפוּס 4.1.15-26 (באתר Lacus Curtius)
  2. יוּסטינוּס (11.10.9-11)
  3. דִיוֹדוֹרוֹס מסיציליא 17.47
  4. פְּלוּטָרכוֹס, על מזלו של אלכסנדר 340d (ליוונית) Plutarch, on the Virtue of Alexander the Great 340d
    • יש לערוך היכרות עם הסופרים השונים
    • יש לקרוא קדימה ואחורה מעבר לסיפור עצמו, כדי להבין את מקומו ברצף העלילתי (אם הקישור אינו נותן את ההקשר, הפגינו תושיה באיתור הטקסט!)
    • יש לערוך השוואה בין הסיפורים השונים: מה שווה ומה שונה?
  • לקרוא את המאמרים הבאים:
      1. עמ׳ 181-86 מתוך בוזוורת׳ 2003 = Bosworth, A.B., 2003. "Plus çça change… Ancient Historians and their Sources". Classical Antiquity, 22(2), pp.167-198. י פדפ, ג׳ייסטור
    • Stanley M. Burstein. 2007. "The gardener became a king, or did he?: the case of Abdalonymus of Sidon", in: Heckel W. (ed.), Alexander's Empire: Formulation to Decay. Claremnot: Regina, 139-149.
    • פרק 20 מתוך פרנקלין 2016 = Franklin, John Curtis. 2016. Kinyras: The Divine Lyre. Hellenic Studies Series 70. Washington, DC: Center for Hellenic Studies. בקישור זה



אלכסנדר בירושלם

לקראת השעור של 12 נובמבר:

  1. קראו את ארבעת הקבצים בספריה ״אלכסנדר בירושלם״ בגוגל-דרייב המשותף. כל קובץ מכיל גרסא שונה לסיפור.
  2. בררו לעצמכםן מי הכותבים השונים ומה הן היצירות השונות בהן מופיעות הגרסאות השונות.
  3. השווה בין הגרסאות השונות, ובין הנוסחים השונים של כל גרסא (בסיפורים החז״ליים). אילו חלקים בסיפור חוזרים על עצמם? אילו חלקים שונים?
  4. נסו לענות לעצמכםן: מה ניתן ללמוד מן הדומה והשונה בין הנוסחאות השונות?
  5. מה מכל זה מוכר לכםן מתוך ההיסטוריא של אלכסנדר הגדול, כפי ששמעתםן עליה בשעור המתוקשב שלי, וכפי שהיא מוכרת ממקורות אחרים?
  6. מה לדעתכםן הגרעין ההיסטורי העומד מאחרי הגרסאות השונות? (כולן כאחת, וכל אחת לחוד)


לקראת השעור של 19 נובמבר, יש לקרוא:

  1. בן שחר, מאיר. 2017. ״הכהן הגדול ואלכסנדר מוקדון״, בין יוספוס לחז״ל, בעריכת ורד נעם וטל אילן. ירושלם, יד בן צבי, 91-144.
  2. Tropper, Amram D. 2013. Simeon the Righteous in rabbinic literature: a legend reinvented. Leiden: Brill. עמ׳ 113-156.

לקראת השעור של 26 נובמבר יש להגיש לי (עד יום ראשון, 24 נובמבר) דף אחד, ובו מתוה לעבודה, שמטרתה לענות על השאלה: כיצד משתקף הקונפליקט היהודי-שומרוני בסיפורי אלכסנדר. יש לכלול: מראי מקום למקורות ראשוניים ועתיקים; הפניות לטרופר, בן שחר, ושאר פריטים מחקריים שתגלו; כמה שיותר היגדים (אמירות), מסודרים באופן דומה ככל האפשר לסדר העניינים שתרצו לראות בעבודה.

אגדות יסוד רומא

לקראת 4 דצמבר:

  • מי שעדיין לא צפה, לצפות בשלושת הפרקים (מס׳ 7-9) על התקופה הרפובליקנית ברומא, בשעור העולם הקלאסי - מתוקשב. הצפיה נחוצה כדי לקבל רקע כללי על המדינה הרומית, בתקופות בהן התעצבו מיתוסי היסוד של העיר.
  • לקרוא את ״חיי רומולוס״ של פלוטארכוס. תרגום עברי בדרייב. תרגום אנגלי ומקור יווני.
  • לקרוא את וויזמן 1995, עמ׳ xiii-xv (ההקדמה) וגם 1-17 (פרק א).
    • Wiseman, Timothy Peter. 1999. Remus: a Roman Myth. Cambridge: Cambridge Univ. Press. (בדרייב).
  • הגדירו לעצמכםן ממים, או מוטיבים סיפוריים, שיש בהם לדעתכםן כר נרחב לעיון ומחקר.

מדרש עשׂרת מלכים

לקראת 18 דצמבר

קראו בקפידה את הנוסחים השונים של מדרש עשׂרת מלכים. מה ההבדלים בינם? באילו סוגי מקורות השתמרו? מה בעצם רוצה לספר לנו המדרש? על אילו צרכים היסטוריים הוא עונה, בכל אחת מגרסאותיו?

רדיפות דומיטיאנוס

העליתי חמישה מאמרים לתיבת הדרייב שלנו: Jackson Case 1925, Smallwood 1956, Keresztes 1973, Williams 1990, Walsh 1991

  • קראו את סמולווד 1956, ועוד לפחות שני מאמרים(לבחירה)
  • ציינו לעצמכםן מה הם קטעי המקורות העתיקים החשובים ביותר לדיון, וקראו אותם.
  • אילו שאלות חשובות עולות לדיון במאמרים, ובדעתכםן?

לקראת השעור האחרון בסמסטר:

  • עברו שוב על המאמרים וציינו שוב את המקורות העתיקים החשובים.
  • הכינו לקראת השעור הבא קטעי עלילה לרומן ההיסטורי שלנו, מגובים במקורות עתיקים ובמחקר – בין אם קיימים, בין אם מומצאים.