קורנל 1995 327-344

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־21:03, 21 בדצמבר 2009 מאת Ronny Reshef (שיחה | תרומות) (דף חדש: ==רוני רשף== 327: • ה[אמנסיפציה] של ה[פלבס]: o בעיות כלכליות וחברתיות: קרקע ציבורית במהלך שנות השיקום וה…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

רוני רשף

327:


• ה[אמנסיפציה] של ה[פלבס]:


o בעיות כלכליות וחברתיות: קרקע ציבורית


במהלך שנות השיקום וההתרחבות שלאחר [הפשיטה הגאלית], היו שינוים חברתיים ופוליטים. למרות שהוותה רק עיכוב קל בהתפשטות ובהתעצמות [רומא הקדומה], הפער החברתי גדל מאוד בעקבותיה. על תקופה זו אין תיעוד רב, אך ידוע כי היה מתח פוליטי, שהגיע לשיאו בשנת [370 לפנה"ס]. מוסדות רבים ששרדו איבדו את משמעותם הראשונית כשהחל לכתוב ההיסטוריון [פאביוס פיקטור].

יחד עם זאת, חלק מהאירועים העיקריים ונושאי המאבק נשתמרו בכתב ובעל פה עד לימי [ההיסטוריונים הרומיים הראשונים], אשר פרשו את האירועים מתוך מציאותם וכך עוותו אותה עד לבלי היכר. הם ניסו להחדיר הגיון לעובדות המסורתיות והפכו את הסיפור למודרני תוך שימוש בהנחות [אנכרוניסטיות], אוצר מילים שונה וייחוס מנהיגי הפלבים הראשונים למשפחות [GRACCHI] ו-[SATURNINUS].


328: המשבר של תחילת המאה הרביעית לפנה"ס עסק בנושאים קרובים לאלה שסביבם היו המשברים של המאות השניה והראשונה לפנה"ס. יש המניחים כי הסיפורים הקדומים על מחלוקת בנושא ה[AGER PUBLICUS] הם זיוף. זה לא וודאי, כיוון שקרקע וחובות היו נושא בעייתי באופן קבוע בעולם ה[גראכו-רומי] ומאפיינים ספציפיים במשבר של המאה הרביעית גרמו לתהיות אצל היסטוריונים מאוחרים יותר, מה שמעיד על אמינות חלקית, לכל הפחות, של התיעוד.

נושא האדמה והחוב היה הענין העיקרי במשבר החברתי והפוליטי של המאה הרביעית לפנה"ס. הפרטים מעורפלים, אך ידוע כמעט בוודאות כי העשירים נכסו לעצמם שטחי אדמה נרחבים, בעוד שלאיכרים הפלבים היו שטחים מזעריים שלא הספיקו לפרנסתם, דבר אשר יצר תלות ו[קשרי חוב] עם המעמד הגבוה.

חשוב להדגיש כי עצמת המעמד השולט ודיכוי הפלבים הם פועל יוצא של המערכת שהתפתחה כתוצאה מהAGER PUBLICUS. מחקרו של [NIEBUHR] בתחילת המאה ה19 קבעה אחת ולתמיד כי התנועות שקראו ל[רפורמה אגררית] לא עסקו בחלוקה מחדש של [קרקע פרטית] אלא רק של הAGER PUBLICUS. כיום זו הדעה הרווחת, מתחילת ה[רפובליקה] ועד לתקופת ה[גרכחים]. הפלבים התנגדו לכך שהעשירים ביותר וה[קליינטס] שלהם לקחו את הקרקע שהיתה נחוצה לקיומם.

במאבקם נקטו הפלבס בשני כיוונים. הראשון, קרקע שזה עתה נכבשה תחולק מחדש ותהפוך לרכוש פרטי [(ASSIGNATIO VIRITANA)] כדי שלא תהיה מטרה לעשירים. שנית, הגבלת גודל הקרקע שיכול לנכס לעצמו [PATER FAMILIAS] והגבלת מספר החיות שיכולות לחיות עליה. זה אחד הסעיפים הראשיים של חקיקת [LICINIO SEXTIAN] שבוצעה בשנת [367 לפנה"ס] חרף התנגדויות קשות. לפניה, אין עדות לפלבים שנמנעה מהם גישה לקרקע הציבורית, אך כנראה שזה מה שהיה בפועל.