קנאה ושׂהידיות

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
     תחת עריכה, הלסינקי, ר. יפימובסקי 18:25, 11 בנובמבר 2009 (UTC)

חומרי קריאה - סילבוס

חומרי קריאה נוספים

by Abraham Gross קידוש השם : Struggling With Tradition

אידאולוגיה רצחנית

מוות מטעמים אידאולוגיים נפוץ ברחבי העולם, ניתן להביא דוגמאות מתרבויות רבות ולהבחין שלל הבחנות בין המיתות האידאולוגיות. בין אם הוא מוות רצוני כגון ספוקו של סמוראים ושריפה עצמיתשל נזירים בודהיסטים, בהם המתאבדים הם לרוב גברים ומהווים חלק פעיל בהמתה העצמית ובין אם הוא מוות שרצון המתאבדים מוטל בספק כגון האישה בהלוויות של העמים הגרמאניים או פולחן הסאטי בהודו. אם נוסיף למקרים אלו את מקרי השׂהידיות, המרטיריות, מוות על קידוש השם, קורבנות אדם בכלל וילדים בפרט הרי שאוסף התרבויות והתקופות השונות בהיסטוריה ופרהיסטוריה האנושית ועצם פיזורן של התופעות הללו על פני הגלובוס גורם להאמין שמדובר בתופעה המושפעת מהמוח האנושי יותר מאשר מניעים תרבותיים, אתניים או דתיים.

פרשת השבוע

אם כן, כיצד קנאה מתקשרת להכל?

קנאה (לדת או לאל) היא תחושת שייכות קיצונית של אדם לאמונה, אל או דת מסויימת וצדקת האמונה הספציפית בה דוגל הקנאי. ביוונית - ζηλωτής) zelotes) הוא אדם אדוק באמונתו או בהערצתו.

בתנ"ך, הקנאה מוזכרת פעמים רבות בצירוף עם רגשות המביעים זעם:

  • "קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה; וְחֵמָה גְדוֹלָה, קִנֵּאתִי לָהּ" - זכריה ח, ב.
  • "לָכֵן חַכּוּ-לִי נְאֻם-יְהוָה, לְיוֹם קוּמִי לְעַד: כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת, לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי--כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי, תֵּאָכֵל כָּל-הָאָרֶץ" צפניה ג, ח.
  • "וְנָתַתִּי קִנְאָתִי בָּךְ, וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּחֵמָה--אַפֵּךְ וְאָזְנַיִךְ יָסִירוּ, וְאַחֲרִיתֵךְ בַּחֶרֶב תִּפּוֹל" יחזקאל כג, כה.
  • "לָכֵן, הִנָּבֵא עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל; וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי, יַעַן כְּלִמַּת גּוֹיִם, נְשָׂאתֶם" יחזקאל לו, ו.

המרטיריות בתקופות המאוחרות

במאה ה12 לספירה מתחילה פעילות קיצונית של מרטיריות בקרב היהודים באירופה אשר חלקם נרדפים וחלקם לא רוצים להמיר את דתם. אותם יהודים מוכנים לעשות הכל על מנת לא להמיר את דתם גם אם זה מצריך אותם להתאבד ולהיות למרטיר. נראה כי פעילות זו נוצרת משתי סיבות הראשונה שבהם הדת והקנאה לה ושנית גם מהרגשת עליונותה של הדת היהודית (במקרה זה) מעל כולם. המהלכים הדתיים הקיצוניים ביותר נעשים ברגעים שהיהודים אינם רוצים להמיר את דתם וכן כשהם פוחדים מכך שילדיהם ונשותיהם ימירו את דתם. לכן, אותם היהודים הורגים את נשותיהם וילדיהם מהחשש הזה. ההצדקה להתאבד ולהיות למרטיר לפי אותם היהודים באה מסיפורו של שאול אשר לא היה מוכן שצבאות האויב (הפלישתים) יתפסוהו ויהרגו אותו ולכן שאול שולף את חרבו ונופל עליה. אף על פי כן, ההצדקה להרג הנשים והילדים לא מגיעה משום מקור תנ"כי ואותם היהודים פועלים מתוך כוונתם, רצונם ואמונתם שהרציחות הללו מקודשות הן למען האל והדת. מנקודת המבט של אותם היהודים, רציחתה של משפחתם על ידם עדיפה מכיוון שאלו העדיפו להרוג את עצמם מאשר להמיר את דתם שלהם ושל זרעיהם. אף על פי שלאותם הילדים לא הייתה אפשרות להתנגד לרצחיתם על ידי הוריהם הם ביצעו זאת באמונה שלמה שזה הדבר הטוב ביותר בשביל ילדיהם. ישנן דוגמאות רבות למרטיריות של אותה התקופה. אחת מהן קרתה ב1190 ביורק שבאנגליה ביורק מתרחשות מהומות גדולות כנגד היהודים. חלק מהיהודים בורחים מיורק ומוצאים מחסה ב מגדל קליפורד. במגדל קליפורד הרב יום טוב העביר טקס לכל הפליטים היהודים אשר מטרתו היתה שידול למרטיריות ומיד לאחרי כן החלו הפעולות לכך. הרב יום טוב עמד ורצח כ60 אנשים במו ידיו וכן אחרים עזרו לו ועשו כך גם כן אפילו לבניהם. יתרה מזאת במאה ה14 בקונסטנז שבגרמניה יהודים אשר עברו טבילה בגלל הרדיפות נגדם החליטו להתאבד כשהם שורפים את בתיהם עמם ועם בני משפחתם ועל ידי כך גם הם וגם בני משפחתיהם הופכים הם למרטירים. ניתן למצוא דוגמאות רבות למרטיריות בקרב היהודים בימי הביניים אך השאלה הפילוסופית הגדולה שעולה היא מהו הגבול בין מרטיריות לבין רצח?

שאלות מחקר

  • מהי חשיבותה של השהידיות בדת?
  • מהו הקשר בין הקנאה לשהידיות? האם אדם חייב למות על מזבח אמונתו כדי להוכיח את הקנאה לדתו?
  • מדוע דת מונותאיסטית מעוררת רגשות קנאה כה חזקים שמובילים למרטיריות ושהידיות?
  • האם מרטיריות ושהידיות הן מעשים המוגבלים לדתות מונותאיסטיות?
  • האם ניתן לראות במרטיריות הנוצרית את המשכה הישיר של ההקרבה היהודית?
  • היכן עובר הגבול בין שהידיות לרצח?

מושגים

מרטיר