הבדלים בין גרסאות בדף "רוני רשף מיתוס והיסטוריא להגשה"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (מבוא)
מ
שורה 16: שורה 16:
 
'''[[רוני רשף מיתוס והיסטוריא להגשה סיכום|סיכום]]'''
 
'''[[רוני רשף מיתוס והיסטוריא להגשה סיכום|סיכום]]'''
  
'''[[רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא להגשה מחקר מודרני|רשימת מקורות]]'''
+
'''[[רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא להגשה מקורות בעבודה|רשימת מקורות]]'''

גרסה מ־13:28, 16 באוקטובר 2010

רוני רשף דף עבודה אישי

מבוא

בתחילת עבודה זו, אלכסנדר הגדול שאל את הגימנוסופיסטים עשר שאלות והם ייעצו לו לקחת חמורים לובים ההולכים בחושך (בבלי תמיד לב). הלכתי בעקבות החמורים מתוך עניין אישי, דרך התנ"ך וחלק מהמסכתות, עד שבאופן מפתיע נתקלתי במאמר של ד"ר רנה נהר ברנהיים אודות חמורים והקשר לאל מצרי קדום, טיפון שת. מכאן, לאחר מחקר על טיפון שת וחמוריו הוחלט שאבחן את הקשר שלו לשת, בנם הצעיר של אדם וחווה. מטרת הפרק הראשון בעבודה לקרב את טיפון שת לעברים הקדומים, כשהתחנה הראשונה היא סיפורו של פלוטרכוס על בריחת טיפון והשנייה עוברת דרך החמורים לסיפורים נוספים שיכולים לסייע במטרה. בפרק השני, נעשה ניתוח של הפסוקים העוסקים בשת בן אדם וחווה, במטרה להפיק מהם ממים שיעידו על תפקידו המיוחד בהיסטוריא האנושית, כפי שבא לידי ביטוי בתנ"ך. למרבה הצער, החמורים נעדרים מחלק זה משום שהופעתם הראשונה בתנ"ך היא רק בשלב מאוחר יותר, בעקידת יצחק (בראשית כ”ב, 3, 5: “ויאמר אברהם אל-נעריו, שבו-לכם פה עם-החמור, ואני והנער, נלכה עד-כה”). במהלך העבודה נעשה נסיון לזהות את הממים המובילים בכל סיפור ופסוק, לקבוע את מידת סבירות הדברים ולחבר בין הנושאים והממים. מטעמי נוחות, במהלך העבודה האל המצרי ייקרא טיפון שת והדמות המקראית, שת.

"או, עובד כמו חמור, למזוזה אני עבד - והמוח רץ" (זוהר ארגוב, נכון להיום, 1982).