הבדלים בין גרסאות בדף "רוני רשף תנא דבי אליהו ו"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (יוריקה)
מ (משני)
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
 
'''תנא דבי אליהו ו'''  
 
'''תנא דבי אליהו ו'''  
  
הטקסט: [[תנא דבי אליהו ו]]\הסבר מ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95 ויקיפדיא]\ומ[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1687 דעת]\מהדורה [http://www.daat.ac.il/daat/vl/eliyahurabazuta/eliyahurabazuta14.pdf מאירת עיניים] מדעת*\[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D איש שלום] \אינדקס על אברהם ב[http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=659 מטח]
+
הטקסט: [[תנא דבי אליהו ו]]\הסבר מ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95 ויקיפדיא]\ומ[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1687 דעת]\מהדורה [http://www.daat.ac.il/daat/vl/eliyahurabazuta/eliyahurabazuta14.pdf מאירת עיניים] מדעת*\[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D איש שלום] \אינדקס על אברהם ב[http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=659 מטח]\מאמר מעניין של הרב [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0611/m0611039a.html דורי הנמן]
  
== אברהם והלקוחות  ==
+
= אברהם והלקוחות  =
  
 
מפני מה זכה אברהם לחיים שלא בצער ושלא ביצר הרע בעולם הזה מה שעתיד ליתן לצדיקים לעולם הבא,  
 
מפני מה זכה אברהם לחיים שלא בצער ושלא ביצר הרע בעולם הזה מה שעתיד ליתן לצדיקים לעולם הבא,  
שורה 13: שורה 13:
 
(עם מי היה אברהם בתחרות? זכה. מי החליט שהוא זה שזכה בה? מי כן זכה לחיים שבצער וביצר הרע בעולם הזה? מדוע שתי הקטגוריות באות יחד? האם יצר הרע מוביל לצער, צער ליצר הרע או גם וגם? אמונה בעולם הבא, אברהם מעל צדיקים רגילים? אין הקדמה, ניגשים ישר לעניין)  
 
(עם מי היה אברהם בתחרות? זכה. מי החליט שהוא זה שזכה בה? מי כן זכה לחיים שבצער וביצר הרע בעולם הזה? מדוע שתי הקטגוריות באות יחד? האם יצר הרע מוביל לצער, צער ליצר הרע או גם וגם? אמונה בעולם הבא, אברהם מעל צדיקים רגילים? אין הקדמה, ניגשים ישר לעניין)  
  
מפני שמסר עצמו על כבוד שמים למיתה באור כשדים, וכל המוסר את עצמו על כבוד שמים למיתה נותנין לו חיים לעולם הזה וחיים רבים וארוכים לעולם הבא שאין להן סוף,  
+
מפני שמסר עצמו על כבוד שמיים למיתה באור כשדים, וכל המוסר את עצמו על כבוד שמיים למיתה נותנין לו חיים לעולם הזה וחיים רבים וארוכים לעולם הבא שאין להן סוף,  
  
(אברהם ניאות להקריב את עצמו ולמות באור כשדים -מוות על קידוש השם? חיים לעולם הזה מול חיים רבים וארוכים לעולם הבא שאין להן סוף – האם בעולם הבא, יש אנשים שיש לחיים שלהם סוף? ואז יש עולם הבא הבא או מה? מי עוד מסר את עצמו על כבוד שמיים למיתה? כמה חיים לעולם הזה נותנים במקרה כזה? ולעולם הבא, אינסוף. האם ידוע על מקרים דומים מהתקופה? והפוכים, של נוולים שלא מסרו את עצמם על כבוד שמיים למיתה?)  
+
(אברהם ניאות להקריב את עצמו ולמות באור כשדים -מוות על קידוש השם? חיים בעולם הזה מול חיים רבים וארוכים בעולם הבא שאין להם סוף – האם בעולם הבא, יש אנשים שיש לחיים שלהם סוף? ואז יש עולם הבא הבא או מה? מי עוד מסר את עצמו על כבוד שמיים למיתה? כמה חיים בעולם הזה נותנים במקרה כזה? ובעולם הבא, אינסוף. האם ידוע על מקרים דומים מהתקופה? והפוכים, של נוולים שלא מסרו את עצמם על כבוד שמיים למיתה?)  
  
 
מנין, תדע לך שכן, בית אביו של אברהם עובדי עבודה זרה היו עושין עבודות זרות ויוצאין ומוכרין בשוק,  
 
מנין, תדע לך שכן, בית אביו של אברהם עובדי עבודה זרה היו עושין עבודות זרות ויוצאין ומוכרין בשוק,  
  
(בית אביו=משפחת? בני משפחת אבי אברהם הכינו פסילים, או טחורים, ומכרו אותם בשוק. כמה דוכנים מתחרים היו בשוק הזה לפסלי אלילים? אברהם היה חניף-מונותיאיסט, מתחילים לבנות את הניגוד בין סביבתו לבינו. בראשית האסלאם אף התחרה במוחמד בחשיבותו אך עם הזמן נדחק לצד ומוחמד כיכב, כמו שהיום. חטא כפול – גם הכנת פסילים, לא תעשה לך פסל... וגם מכירתם והפצת הג'אהיליה.)  
+
(בית אביו=משפחת? בני משפחת אבי אברהם הכינו פסילים, או טחורים, ומכרו אותם בשוק. כמה דוכנים מתחרים היו בשוק הזה לפסלי אלילים? אברהם היה חניף-מונותיאיסט, מתחילים לבנות את הניגוד בין סביבתו לבינו. בראשית האסלאם אף התחרה במוחמד בחשיבותו אך עם הזמן נדחק לצד ומוחמד כיכב, כמו היום. חטא כפול – גם הכנת פסילים, לא תעשה לך פסל... וגם מכירתם והפצת הג'אהיליה.)  
  
 
יום אחד הגיע לאברהם למכור, בא אחד ואמר לו, בכמה פסל זה, (האם הושקעה מחשבה ברכישת הפסלים, או שאנשים סתם אספו אותן כמו פרות? בג'אהיליה סגדו גם לעצים ואבנים, לשמש ולירח – מדוע בכלל התחיל המנהג של פסילים? למה להשקיע כסף? - סמל סטטוס, הוכחת האמונה)  
 
יום אחד הגיע לאברהם למכור, בא אחד ואמר לו, בכמה פסל זה, (האם הושקעה מחשבה ברכישת הפסלים, או שאנשים סתם אספו אותן כמו פרות? בג'אהיליה סגדו גם לעצים ואבנים, לשמש ולירח – מדוע בכלל התחיל המנהג של פסילים? למה להשקיע כסף? - סמל סטטוס, הוכחת האמונה)  
שורה 29: שורה 29:
 
(מנה=מידה, משקל שמונים המטבעות לערכו. תחת קטגוריא מילים שמופיעות רק בספר בראשית [http://tora.us.fm/tnk1/ljon/jorj/mnh1.html פה]. אברהם לועג ללקוח כדי להסביר לו -לדעתי, שאין טעם לקנות פסל שנעשה בו ביום שבו הלקוח מגיע לדוכן\חנות\באסטה. חזרה על המספר שלוש, בהקשר מודרני מזכיר את האב, הבן ורוח הקודש. נראה שאברהם תכנן את השיחה ככה, או שככה אנחנו קוראים את זה היום כדי שנחשוב שהוא ידע, שלושה מנה, שלושים שנה. מדוע אין פה את תגובת הלקוח לעלבון של אברהם? בן כמה היה אברהם, שחי עוד בבית אביו? אילו היה אברהם נער חצוף, הסתכן בהתנכלויות.) שוב בא אחר, אמר לו, בכמה פסל זה, אמר לו בחמשה מנה, אמר לו, בן כמה שנים אתה, אמר לו, בן חמשים שנה, אמר לו, אתה בן חמשים שנה ותעבוד לזה שעשינו היום, נסתלק והלך לו. (בתחילה אברהם עשה את הפסל ועכשיו עשינו, למה ההבדל? חזרה על המספר חמש, אותו מבנה כמו עם האדם שבן שלושים. גם פה, הלקוח לא משיב לעלבון של אברהם. כמה אנשים מבית אב אברהם היו איתו שם? אולי בגלל זה הלקוח הלך. אבל אם כן – מדוע נתנו לו לעלוב בלקוחות? האם זו הייתה פרנסתם העיקרית והיחידה? ולמה דילגנו על לקוח בן ארבעים? קפיצה של עשרים שנה.)  
 
(מנה=מידה, משקל שמונים המטבעות לערכו. תחת קטגוריא מילים שמופיעות רק בספר בראשית [http://tora.us.fm/tnk1/ljon/jorj/mnh1.html פה]. אברהם לועג ללקוח כדי להסביר לו -לדעתי, שאין טעם לקנות פסל שנעשה בו ביום שבו הלקוח מגיע לדוכן\חנות\באסטה. חזרה על המספר שלוש, בהקשר מודרני מזכיר את האב, הבן ורוח הקודש. נראה שאברהם תכנן את השיחה ככה, או שככה אנחנו קוראים את זה היום כדי שנחשוב שהוא ידע, שלושה מנה, שלושים שנה. מדוע אין פה את תגובת הלקוח לעלבון של אברהם? בן כמה היה אברהם, שחי עוד בבית אביו? אילו היה אברהם נער חצוף, הסתכן בהתנכלויות.) שוב בא אחר, אמר לו, בכמה פסל זה, אמר לו בחמשה מנה, אמר לו, בן כמה שנים אתה, אמר לו, בן חמשים שנה, אמר לו, אתה בן חמשים שנה ותעבוד לזה שעשינו היום, נסתלק והלך לו. (בתחילה אברהם עשה את הפסל ועכשיו עשינו, למה ההבדל? חזרה על המספר חמש, אותו מבנה כמו עם האדם שבן שלושים. גם פה, הלקוח לא משיב לעלבון של אברהם. כמה אנשים מבית אב אברהם היו איתו שם? אולי בגלל זה הלקוח הלך. אבל אם כן – מדוע נתנו לו לעלוב בלקוחות? האם זו הייתה פרנסתם העיקרית והיחידה? ולמה דילגנו על לקוח בן ארבעים? קפיצה של עשרים שנה.)  
  
== [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93 נמרוד]  ==
+
= [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93 נמרוד]  =
  
 
גרסא דומה ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%94 בראשית רבה] [http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/item.asp?item=20292 ל"ח י"ג]. עוד הסבר על [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2005 בראשית רבה]  
 
גרסא דומה ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%94 בראשית רבה] [http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/item.asp?item=20292 ל"ח י"ג]. עוד הסבר על [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2005 בראשית רבה]  
שורה 43: שורה 43:
 
נכנס ואמר לבית אביו, עשו לו פסל יפה, תיקנוהו פיסקוהו והירבו לו סימנין,  
 
נכנס ואמר לבית אביו, עשו לו פסל יפה, תיקנוהו פיסקוהו והירבו לו סימנין,  
  
(אברהם נכנס ואומר לפועלים של אביו לעשות לו פסל יפה. מדוע להרבות לו סימנים?=סימנים כמו סממנים שצבעוהו יפה ולתקן? האם נתנו לו פסל שבור או שהכוונה פי היא להתקין, כלומר לעשות? מה זה לפסק?=שנתנו עליו פסיקיא דהיינו חגורה, לפי מאיר עין פרק (ה) ו)
+
(אברהם נכנס ואומר לפועלים של אביו לעשות לו פסל יפה. מדוע להרבות לו סימנים?=סימנים כמו סממנים שצבעוהו יפה ולתקן? האם נתנו לו פסל שבור או שהכוונה פי היא להתקין, כלומר לעשות? מה זה לפסק?=שנתנו עליו פסיקיא דהיינו חגורה, לפי מאיר עין פרק (ה) ו)
 +
 
 +
והלך והוציאו לו,
 +
 
 +
(האם הייתה פה הגבלת זמן? ומה היה המרחק שבין בית אבי אברהם לבין מקום מושבו של נמרוד?)
 +
 
 +
וצדקתו של אברהם אבינו, אותו היום מעונן היה וירד מטר בו ביום לפי כך לירד לתוך כבשן אש,
 +
 
 +
(מאיר עיניים: בלי ספק שהסיפור מקוטע איך נכנס עמו בדין ודברים, ויראה שאמרו והלך והוציאו לו- ענינו שהוציאו את אברהם מבית האסורים שהיה נחבש שם. מדוע אברהם היה בבית האסורים? נראה שחסר פה חלק בפאזל. -בגלל העלבת הלקוחות? או שהסתבך בעוד משהו? אותו היום, בו ביום – מדוע לציין פעמיים את הזמן? ואיפה זה מבחינה כרונולוגית, או ממטית, מול הסיפור של אברהם שלא נשרף בילדותו כשניסו לשרוף אותו? ושגדל במערה והגיע לחניפיה\מונותאיזם לבד?)
 +
 
 +
נמרוד יושב וכל דור הפלגה יושבין,
 +
 
 +
(דור הפלגה=בוני מגדל בבל. מדגיש את החטא של נמרוד, האם היו להם משרות בכירות בממלכתו? את אברהם שמים באמצע ביניהם, בין הפטיש לסדן. מדוע ההנגדה בין נמרוד וכל דור הפלגה?)
 +
 
 +
נכנס והעמידו באמצע, ירד ודיבר את דבריו,
 +
 
 +
(אברהם באמצע, ירד -כרע ברך מול המלך? דיבר את דבריו, הסיפור מקוטע- אולי אברהם אמר לו את מה שאמר לשני הלקוחות בני ה-30 וה-50? או שאברהם כרע ברך ונמרוד דיבר? קשה לי להאמין שנמרוד ירד, אבל דיבר את דבריו – לפחות כרגע, נראה לי שיכול להתייחס הן לנמרוד, אולי אפילו כהצגת הסצנה הבאה, והן לאברהם. נמרוד כן עונה לדברי אברהם, בניגוד לגברים בני השלושים והחמישים שלא ענו אלא הלכו.)
 +
 
 +
אמר לו, אם לאו למי אעבוד,
 +
 
 +
(נמרוד לאברהם: אם לא (אעבוד לאליל שעשית לי, או לאלילים בכלל), למי אעבוד? מדוע חייבים לעבוד למישהו? האם מי שלא האמין היה נחות מבחינה מעמדית, או שהם היו כה מעטים, אלה שחיפשו את החניפיה-המונותאיזם, שמי שלא נמנה עליהם לא ידע שיש כזו אפשרות? ומה עם אתאיסטים? מה אמר\שאל אברהם ל\את נמרוד? האם יש גרסא אחרת שאפשר להשלים ממנה תשובה אפשרית אחת לשאלה הזו?)
 +
 
 +
אמר לו, לאלהי האלהים ואדוני האדונים שמלכותו קיימת בשמים ובארץ ובשמי שמים העליונים, (הצגת המונותאיזם באופן רשמי בפני נמרוד. אלוהי האלוהים ואדוני האדונים – מרמז על קיום אלילים ואדונים אחרים, ישויות אלוהויות אחרות, שאלוהים בראשה, הכי גדול, חשוב. יש שלושה מימדים, השמיים, הארץ ושמי שמיים העליונים- מה ההבדל בין שני סוגי השמיים? האם זו חלוקה לשכבות באטמוספירה? כמה עיסוק היה בג'אהיליה הזו באסטרונומיה ואסטרולוגיה? האם התחומים הלכו יד ביד? יש קצב לתשובה הזו, זה אלוהי-האלוהים ו אדוני-האדונים.. )
 +
 
 +
אמר לו, ואני אעבוד לאלוה של אש והריני משליך אותך בתוכה, יבא אלוה שאתה אומר עליו ויצילך מתוך כבשן של אש,
 +
 
 +
(נמרוד הולך למישור הפרקטי ולא מתרגש, לראייתי את הדברים, מההצהרות הפילוסופיות של אברהם. אלוהי אש נמצא ממש פה ויכול לשרוף, הבה נראה איך אלוהי האלוהים יכול לעצור בעדו. למה התפנית האלימה הזו? האם נמרוד לא יכול להתמודד עם אברהם בשיח? איך זה מתקשר לגשם שירד קודם? האם בשלב זה נמרוד מלגלג על אברהם ואלוהיו או רוצה לראות הוכחה על קיומו כדי להוסיפו לרשימת האלים שבהם הוא מאמין?)
 +
 
 +
מיד כפתוהו ועקדוהו ונתנוהו על גבי הארץ, והקיפוהו עצים מארבע רוחות, חמש מאות אמות לצפון, חמש מאות אמות לדרום, חמש מאות אמות למערב, חמש מאות אמות למזרח,
 +
 
 +
(הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, לפי מידות פ"ב מ"א: רמב"ם בהב"ח פ"ה ה"א. איך זה עוזר לנו פה? מדוע כל כך הרבה עצים בשביל אברהם קטן אחד? למען יראו וייראו? -אם כך, האם היה מי שיראה ויירא? כפתו ועקדו, בידיים וברגליים, אולי. מזכיר שריפת מכשפות, בתקופה מאוחרת יותר.)
 +
 
 +
הקיפו והציתו בהן את האור,
 +
 
 +
(חזרה על הפועל הקיפו, האם כדי להדגיש את הבידוד של אברהם? חולשתו? אור ולא אש, אבל נמרוד עובד לאלוה של אש. האם בתקופה הזו זה היה מקביל, אור ואש? אש יוצרת אור, אבל גם אור השמש יכול ליצור אש, אם יכוון דרך זכוכית על נמלה, נניח. מצד שני, כיום אנחנו יודעים שהשמש היא כדור אש ולכן אין הקבלה בין המושגים לשני הכיוונים.)
 +
 
 +
= קפיצה לבית תרח  =
 +
 
 +
כל ביתו של תרח עובד עבודה זרה היה,
 +
 
 +
(האם היו בתים שבהם חלק מהאנשים לא עבדו עבודה זרה וחלק כן? האם הגדרה זו כוללת נשים וילדים או רק גברים שהיו בעלי זכות הצבעה ברומא העתיקה? מה עם העבדים, אילו אמונות היו להם? נראה שזה בא כדי להגדיל את הניגוד שבין אברהם החניף-מונותאיסט לבין כל ביתו של תרח, שהוא בעצם הבית שבו גדל אברהם. מדוע לא הוסיפו- מלבד אברהם? האם יש פה רמיזה לכך שהוא לא שייך לבית תרח? לפי הר' דורי הנמן, הרן פסח על שני הסעיפים בניגוד לאברהם שהיה רק מונותאיסט ותרח שהיה רק עובד אלילים ולכן נשרף.)
 +
 
 +
ועד אותה שעה לא הכיר בוראיהו,
 +
 
 +
(הסיפור מסופר מנקודת מבט יהודית, גם לפי המשפט הזה. כאן יש לנו נקודת מפנה בסיפור. בוראיהו-נראה רבים, למה לא יחיד? -או שלא הבנתי)
 +
 
 +
מיד באו (שכיני) [שכיניו] ובני עירו והיו מטפחין על ראשו ואומרים לו, משתה בושה גדולה, בן שאתה אומר עליו, יורש העולם הזה והעולם הבא שרפו נמרוד באש,
 +
 
 +
(משתה בושה גדולה, מאיר עיניים: דברי לצון שאדם משתוקק לחופת בנו ואיך נהיה משתה של בנו. ויותר נראה להגיה '''משנה''' בושה וכלימה כדלקמן והציל את אברהם וכו' והיא על פי המקרא תחת בשתכם משנה וכלמה וגו' ישעיה סא, ז ובילקוט לך לך רמז על זה הביא כל הענין בסגנון מקוטע. טפחו על ראש תרח? או של אברהם? מדוע נאמר שאברהם יורש העולם הזה והעולם הבא? האם יכל תרח להצילו? איך? מי הודיע לתרח שאברהם נלקח לנמרוד? הפירוש של מאיר עיניים לא ברור לי, איך חופה קשורה פה? בן כמה היה אברהם?)
 +
 
 +
מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה וירד משמי שמים העליונים ממקום כבודו גודלו ותפארתו קדושת שמו הגדול, והציל את אברהם אבינו מתוך אותה בושה ומתוך אותה כלימה ומתוך כבשן אש,
 +
 
 +
(האנשת האל, ריבוי תארים- כדי להדגיש את אפסיות האלילים? אפסיות האש מול האל? תארים משולשים, שמי שמיים עליונים, (מקום) כבודו גודלו ותפארתו, קדושת שמו הגדול. כמה שכבות היו באטמוספירה, שהוא בשמי שמיים העליונים? מוזכר כבר פעם שניה. נתגלגלו, ירד, הציל. מאיזו כלימה ובושה הציל את אברהם?
 +
 
 +
שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך וגו' (בראשית ט"ו ו'),
 +
 
 +
(ציטוט מהתנ"ך, ההמשך: מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזו לרשתה. [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%96 פירוש הרמב"ן] בויקיפדיא)

גרסה אחרונה מ־06:36, 31 במאי 2010

שיחת משתמש:Ronny Reshef

תשע ב - מיתוס והיסטוריא (אופקים)

תנא דבי אליהו ו

הטקסט: תנא דבי אליהו ו\הסבר מויקיפדיא\ומדעת\מהדורה מאירת עיניים מדעת*\איש שלום \אינדקס על אברהם במטח\מאמר מעניין של הרב דורי הנמן

אברהם והלקוחות

מפני מה זכה אברהם לחיים שלא בצער ושלא ביצר הרע בעולם הזה מה שעתיד ליתן לצדיקים לעולם הבא,

(עם מי היה אברהם בתחרות? זכה. מי החליט שהוא זה שזכה בה? מי כן זכה לחיים שבצער וביצר הרע בעולם הזה? מדוע שתי הקטגוריות באות יחד? האם יצר הרע מוביל לצער, צער ליצר הרע או גם וגם? אמונה בעולם הבא, אברהם מעל צדיקים רגילים? אין הקדמה, ניגשים ישר לעניין)

מפני שמסר עצמו על כבוד שמיים למיתה באור כשדים, וכל המוסר את עצמו על כבוד שמיים למיתה נותנין לו חיים לעולם הזה וחיים רבים וארוכים לעולם הבא שאין להן סוף,

(אברהם ניאות להקריב את עצמו ולמות באור כשדים -מוות על קידוש השם? חיים בעולם הזה מול חיים רבים וארוכים בעולם הבא שאין להם סוף – האם בעולם הבא, יש אנשים שיש לחיים שלהם סוף? ואז יש עולם הבא הבא או מה? מי עוד מסר את עצמו על כבוד שמיים למיתה? כמה חיים בעולם הזה נותנים במקרה כזה? ובעולם הבא, אינסוף. האם ידוע על מקרים דומים מהתקופה? והפוכים, של נוולים שלא מסרו את עצמם על כבוד שמיים למיתה?)

מנין, תדע לך שכן, בית אביו של אברהם עובדי עבודה זרה היו עושין עבודות זרות ויוצאין ומוכרין בשוק,

(בית אביו=משפחת? בני משפחת אבי אברהם הכינו פסילים, או טחורים, ומכרו אותם בשוק. כמה דוכנים מתחרים היו בשוק הזה לפסלי אלילים? אברהם היה חניף-מונותיאיסט, מתחילים לבנות את הניגוד בין סביבתו לבינו. בראשית האסלאם אף התחרה במוחמד בחשיבותו אך עם הזמן נדחק לצד ומוחמד כיכב, כמו היום. חטא כפול – גם הכנת פסילים, לא תעשה לך פסל... וגם מכירתם והפצת הג'אהיליה.)

יום אחד הגיע לאברהם למכור, בא אחד ואמר לו, בכמה פסל זה, (האם הושקעה מחשבה ברכישת הפסלים, או שאנשים סתם אספו אותן כמו פרות? בג'אהיליה סגדו גם לעצים ואבנים, לשמש ולירח – מדוע בכלל התחיל המנהג של פסילים? למה להשקיע כסף? - סמל סטטוס, הוכחת האמונה)

(אברהם ללקוח) אמר לו, בשלשה מנה, אמר לו בן כמה שנים אתה,

(הלקוח לאברהם) אמר לו, בן שלשים שנה, אמר לו, אתה בן שלשים שנה ותעבוד לזה שעשיתי אותו היום, נסתלק והלך לו.

(מנה=מידה, משקל שמונים המטבעות לערכו. תחת קטגוריא מילים שמופיעות רק בספר בראשית פה. אברהם לועג ללקוח כדי להסביר לו -לדעתי, שאין טעם לקנות פסל שנעשה בו ביום שבו הלקוח מגיע לדוכן\חנות\באסטה. חזרה על המספר שלוש, בהקשר מודרני מזכיר את האב, הבן ורוח הקודש. נראה שאברהם תכנן את השיחה ככה, או שככה אנחנו קוראים את זה היום כדי שנחשוב שהוא ידע, שלושה מנה, שלושים שנה. מדוע אין פה את תגובת הלקוח לעלבון של אברהם? בן כמה היה אברהם, שחי עוד בבית אביו? אילו היה אברהם נער חצוף, הסתכן בהתנכלויות.) שוב בא אחר, אמר לו, בכמה פסל זה, אמר לו בחמשה מנה, אמר לו, בן כמה שנים אתה, אמר לו, בן חמשים שנה, אמר לו, אתה בן חמשים שנה ותעבוד לזה שעשינו היום, נסתלק והלך לו. (בתחילה אברהם עשה את הפסל ועכשיו עשינו, למה ההבדל? חזרה על המספר חמש, אותו מבנה כמו עם האדם שבן שלושים. גם פה, הלקוח לא משיב לעלבון של אברהם. כמה אנשים מבית אב אברהם היו איתו שם? אולי בגלל זה הלקוח הלך. אבל אם כן – מדוע נתנו לו לעלוב בלקוחות? האם זו הייתה פרנסתם העיקרית והיחידה? ולמה דילגנו על לקוח בן ארבעים? קפיצה של עשרים שנה.)

נמרוד

גרסא דומה בבראשית רבה ל"ח י"ג. עוד הסבר על בראשית רבה

נשמעו דבריו לנמרוד, שלח והביאו והעמידוהו לפניו,

(נמרוד בן כוש בן חם בן נוח, היה ידוע כשליט אכזר על ארץ שנער. דמות שלילית במקרא, כי אחד מפירושי שמו הוא שרצה למרוד באלוהים. האם הייתה מעורבת אלימות בהבאת אברהם לנמרוד? ואילו דברים סיפרו לנמרוד על אברהם כך שהחליט להביאו? העמידוהו לפניו – כפות? קשור? בריא ושלם?)

אמר, בן תרח עשה לי אלוה יפה שיהא לי,

(נמרוד קורא לאברהם בן תרח ולא בשמו, מדוע? -השפלה, הקטנה. דווקא אלוה יפה ולא חכם או חזק או גדול? הדגשה של הריקנות שביופי, כמו שאומרים, יופייך נמדד בצניעותך ואולי גם כל כבודה בת מלך פנימה. האם כל הזמן כמו אלים קטנים חדשים, שעבדו אותם מעטים? בג'אהיליה היו כמה אלילים מובילים ויותר קטנים, מדרג שמיימי.)

נכנס ואמר לבית אביו, עשו לו פסל יפה, תיקנוהו פיסקוהו והירבו לו סימנין,

(אברהם נכנס ואומר לפועלים של אביו לעשות לו פסל יפה. מדוע להרבות לו סימנים?=סימנים כמו סממנים שצבעוהו יפה ולתקן? האם נתנו לו פסל שבור או שהכוונה פי היא להתקין, כלומר לעשות? מה זה לפסק?=שנתנו עליו פסיקיא דהיינו חגורה, לפי מאיר עין פרק (ה) ו)

והלך והוציאו לו,

(האם הייתה פה הגבלת זמן? ומה היה המרחק שבין בית אבי אברהם לבין מקום מושבו של נמרוד?)

וצדקתו של אברהם אבינו, אותו היום מעונן היה וירד מטר בו ביום לפי כך לירד לתוך כבשן אש,

(מאיר עיניים: בלי ספק שהסיפור מקוטע איך נכנס עמו בדין ודברים, ויראה שאמרו והלך והוציאו לו- ענינו שהוציאו את אברהם מבית האסורים שהיה נחבש שם. מדוע אברהם היה בבית האסורים? נראה שחסר פה חלק בפאזל. -בגלל העלבת הלקוחות? או שהסתבך בעוד משהו? אותו היום, בו ביום – מדוע לציין פעמיים את הזמן? ואיפה זה מבחינה כרונולוגית, או ממטית, מול הסיפור של אברהם שלא נשרף בילדותו כשניסו לשרוף אותו? ושגדל במערה והגיע לחניפיה\מונותאיזם לבד?)

נמרוד יושב וכל דור הפלגה יושבין,

(דור הפלגה=בוני מגדל בבל. מדגיש את החטא של נמרוד, האם היו להם משרות בכירות בממלכתו? את אברהם שמים באמצע ביניהם, בין הפטיש לסדן. מדוע ההנגדה בין נמרוד וכל דור הפלגה?)

נכנס והעמידו באמצע, ירד ודיבר את דבריו,

(אברהם באמצע, ירד -כרע ברך מול המלך? דיבר את דבריו, הסיפור מקוטע- אולי אברהם אמר לו את מה שאמר לשני הלקוחות בני ה-30 וה-50? או שאברהם כרע ברך ונמרוד דיבר? קשה לי להאמין שנמרוד ירד, אבל דיבר את דבריו – לפחות כרגע, נראה לי שיכול להתייחס הן לנמרוד, אולי אפילו כהצגת הסצנה הבאה, והן לאברהם. נמרוד כן עונה לדברי אברהם, בניגוד לגברים בני השלושים והחמישים שלא ענו אלא הלכו.)

אמר לו, אם לאו למי אעבוד,

(נמרוד לאברהם: אם לא (אעבוד לאליל שעשית לי, או לאלילים בכלל), למי אעבוד? מדוע חייבים לעבוד למישהו? האם מי שלא האמין היה נחות מבחינה מעמדית, או שהם היו כה מעטים, אלה שחיפשו את החניפיה-המונותאיזם, שמי שלא נמנה עליהם לא ידע שיש כזו אפשרות? ומה עם אתאיסטים? מה אמר\שאל אברהם ל\את נמרוד? האם יש גרסא אחרת שאפשר להשלים ממנה תשובה אפשרית אחת לשאלה הזו?)

אמר לו, לאלהי האלהים ואדוני האדונים שמלכותו קיימת בשמים ובארץ ובשמי שמים העליונים, (הצגת המונותאיזם באופן רשמי בפני נמרוד. אלוהי האלוהים ואדוני האדונים – מרמז על קיום אלילים ואדונים אחרים, ישויות אלוהויות אחרות, שאלוהים בראשה, הכי גדול, חשוב. יש שלושה מימדים, השמיים, הארץ ושמי שמיים העליונים- מה ההבדל בין שני סוגי השמיים? האם זו חלוקה לשכבות באטמוספירה? כמה עיסוק היה בג'אהיליה הזו באסטרונומיה ואסטרולוגיה? האם התחומים הלכו יד ביד? יש קצב לתשובה הזו, זה אלוהי-האלוהים ו אדוני-האדונים.. )

אמר לו, ואני אעבוד לאלוה של אש והריני משליך אותך בתוכה, יבא אלוה שאתה אומר עליו ויצילך מתוך כבשן של אש,

(נמרוד הולך למישור הפרקטי ולא מתרגש, לראייתי את הדברים, מההצהרות הפילוסופיות של אברהם. אלוהי אש נמצא ממש פה ויכול לשרוף, הבה נראה איך אלוהי האלוהים יכול לעצור בעדו. למה התפנית האלימה הזו? האם נמרוד לא יכול להתמודד עם אברהם בשיח? איך זה מתקשר לגשם שירד קודם? האם בשלב זה נמרוד מלגלג על אברהם ואלוהיו או רוצה לראות הוכחה על קיומו כדי להוסיפו לרשימת האלים שבהם הוא מאמין?)

מיד כפתוהו ועקדוהו ונתנוהו על גבי הארץ, והקיפוהו עצים מארבע רוחות, חמש מאות אמות לצפון, חמש מאות אמות לדרום, חמש מאות אמות למערב, חמש מאות אמות למזרח,

(הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, לפי מידות פ"ב מ"א: רמב"ם בהב"ח פ"ה ה"א. איך זה עוזר לנו פה? מדוע כל כך הרבה עצים בשביל אברהם קטן אחד? למען יראו וייראו? -אם כך, האם היה מי שיראה ויירא? כפתו ועקדו, בידיים וברגליים, אולי. מזכיר שריפת מכשפות, בתקופה מאוחרת יותר.)

הקיפו והציתו בהן את האור,

(חזרה על הפועל הקיפו, האם כדי להדגיש את הבידוד של אברהם? חולשתו? אור ולא אש, אבל נמרוד עובד לאלוה של אש. האם בתקופה הזו זה היה מקביל, אור ואש? אש יוצרת אור, אבל גם אור השמש יכול ליצור אש, אם יכוון דרך זכוכית על נמלה, נניח. מצד שני, כיום אנחנו יודעים שהשמש היא כדור אש ולכן אין הקבלה בין המושגים לשני הכיוונים.)

קפיצה לבית תרח

כל ביתו של תרח עובד עבודה זרה היה,

(האם היו בתים שבהם חלק מהאנשים לא עבדו עבודה זרה וחלק כן? האם הגדרה זו כוללת נשים וילדים או רק גברים שהיו בעלי זכות הצבעה ברומא העתיקה? מה עם העבדים, אילו אמונות היו להם? נראה שזה בא כדי להגדיל את הניגוד שבין אברהם החניף-מונותאיסט לבין כל ביתו של תרח, שהוא בעצם הבית שבו גדל אברהם. מדוע לא הוסיפו- מלבד אברהם? האם יש פה רמיזה לכך שהוא לא שייך לבית תרח? לפי הר' דורי הנמן, הרן פסח על שני הסעיפים בניגוד לאברהם שהיה רק מונותאיסט ותרח שהיה רק עובד אלילים ולכן נשרף.)

ועד אותה שעה לא הכיר בוראיהו,

(הסיפור מסופר מנקודת מבט יהודית, גם לפי המשפט הזה. כאן יש לנו נקודת מפנה בסיפור. בוראיהו-נראה רבים, למה לא יחיד? -או שלא הבנתי)

מיד באו (שכיני) [שכיניו] ובני עירו והיו מטפחין על ראשו ואומרים לו, משתה בושה גדולה, בן שאתה אומר עליו, יורש העולם הזה והעולם הבא שרפו נמרוד באש,

(משתה בושה גדולה, מאיר עיניים: דברי לצון שאדם משתוקק לחופת בנו ואיך נהיה משתה של בנו. ויותר נראה להגיה משנה בושה וכלימה כדלקמן והציל את אברהם וכו' והיא על פי המקרא תחת בשתכם משנה וכלמה וגו' ישעיה סא, ז ובילקוט לך לך רמז על זה הביא כל הענין בסגנון מקוטע. טפחו על ראש תרח? או של אברהם? מדוע נאמר שאברהם יורש העולם הזה והעולם הבא? האם יכל תרח להצילו? איך? מי הודיע לתרח שאברהם נלקח לנמרוד? הפירוש של מאיר עיניים לא ברור לי, איך חופה קשורה פה? בן כמה היה אברהם?)

מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה וירד משמי שמים העליונים ממקום כבודו גודלו ותפארתו קדושת שמו הגדול, והציל את אברהם אבינו מתוך אותה בושה ומתוך אותה כלימה ומתוך כבשן אש,

(האנשת האל, ריבוי תארים- כדי להדגיש את אפסיות האלילים? אפסיות האש מול האל? תארים משולשים, שמי שמיים עליונים, (מקום) כבודו גודלו ותפארתו, קדושת שמו הגדול. כמה שכבות היו באטמוספירה, שהוא בשמי שמיים העליונים? מוזכר כבר פעם שניה. נתגלגלו, ירד, הציל. מאיזו כלימה ובושה הציל את אברהם?

שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך וגו' (בראשית ט"ו ו'),

(ציטוט מהתנ"ך, ההמשך: מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזו לרשתה. פירוש הרמב"ן בויקיפדיא)