הבדלים בין גרסאות בדף "רוני רשף תשעו ויה די פורי אימפריאלי"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
 
(20 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{רוני רשף קיצורים לראש העמוד}}  
 
{{רוני רשף קיצורים לראש העמוד}}  
  
ה'''ויה דיי פורי אימפריאלי''' (ב[[איטלקית]]: '''Via dei Fori Imperiali''') היא דרך ראשית במרכז [[רומא]] [[עיר בירה|בירת]] [[איטליה]]. הדרך מקשרת בקו ישר את [[כיכר ונציה]] ו[[הקולוסיאום]].
+
ה'''ויה דיי פורי אימפריאלי''' (ב[[איטלקית]]: '''Via dei Fori Imperiali''' או '''via dell'Impero''') היא דרך ראשית במרכז [[רומא]] [[עיר בירה|בירת]] [[איטליה]]. הדרך מקשרת בקו ישר את [[כיכר ונציה]] וכיכר [[הקולוסיאום]]<ref>Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105; Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007, 164</ref>.  
  
הדרך, ששמה המקורי היה "דרך הניצחונות" (באיטלקית: '''Via Triumphale''' - "ויה טריאמפלה") נבנתה על ידי [[בניטו מוסוליני]] ונועדה לשמש דרך מצעדים ראשית בעלת משמעות טקסית באידיאולוגיה הפאשיסטית, בדומה לשימוש שנעשה בשדרת [[אונטר דן לינדן]] ב[[ברלין]] על ידי [[אדולף היטלר]] באותה עת. נעשה בה שימוש לחגיגות יסוד הרפובליקה האיטלקית [1946] עד ראשית שנות ה-1970<ref>Heather Hyde Minor (1999) "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", ''Imago Mundi: The International Journal for the History of Cartography'', 51:1, 149, DOI: 10.1080/03085699908592907</ref>. הדרך נבנתה על חלקים מ[[פורום טריאנוס]], [[פורום אוגוסטוס]] ו[[פורום נרווה]], ומכסה שרידים היסטוריים רבים. במקור, היא הייתה אמורה להתפרש על 700 מטרים אך אורכה למעשה 850 מטרים<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151.</ref>.  
+
[http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Statue_of_Roman_Emperor_Nerva,_Via_dei_Fori_Imperiali.jpg תמונה ראשונה]
  
בניית הדרך מנעה חפירה ארכאולוגית מסודרת ב[[הפורומים הקיסריים|פורומים הקיסריים]] מחד, אך אפשרה הסטת התנועה לכביש מסודר - בעוד שקודם לכן חלק מהתנועה נסעה דרך [[פורום רומאנום|הפורום רומאנום]] עצמו. העבודה על הויה דיי פורי אימפריאלי החלה בשנת 1931 ונמשכה רק 11 חודשים. מהירות השיא נבעה מרצונו של מוסוליני לחגוג בה עשור להגעתו לרומא, ב-28 באוקטובר 1932. במסגרתה פונו מבנים שאינם עתיקים. כתוצאה מכך, כ-400 איש פונו מבתיהם ונזרקו 400 מטרים רבועים של הריסות באזור הפורום אוגוסטוס<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151</ref>.  
+
הדרך, ששמה המקורי היה "דרך הניצחונות" (באיטלקית: '''Via Triumphale''' - "ויה טריאמפלה") נבנתה על ידי [[בניטו מוסוליני]] ונועדה לשמש דרך מצעדים ראשית בעלת משמעות טקסית באידיאולוגיה הפאשיסטית, בדומה לשימוש שנעשה בשדרת [[אונטר דן לינדן]] ב[[ברלין]] על ידי [[אדולף היטלר]] באותה עת. נעשה בה שימוש לחגיגות יסוד הרפובליקה האיטלקית [1946] עד ראשית שנות ה-1970. הדרך נבנתה על חלקים מ[[פורום טריאנוס]], [[פורום אוגוסטוס]] ו[[פורום נרווה]], ומכסה שרידים היסטוריים רבים מאוד. ככל הנראה בעקבות בנייתה נהרס חלק מהמרכז ההיסטורי של רומא<ref>Heather Hyde Minor (1999) "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", ''Imago Mundi: The International Journal for the History of Cartography'', 51:1, 149, DOI: 10.1080/03085699908592907; Claridge, Amanda. Rome: an Oxford archaeological guide. Oxford: Oxford University Press, c1998, 147; Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007, 164</ref>. במקור, היא הייתה אמורה להתפרש על 700 מטרים אך בפועל אורכה הוא 850 מטרים ורוחבה 30 מטרים<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151; Rome. London: Michelin Tyre Public Limited Company, c1985, 127.</ref>.  
  
הדרך החדשה נועדה לשקף את הקשר בין ההיסטוריה הרומית, באמצעות העתיקות המקיפות אותה, לבין הפוליטיקה הפאשיסטית והשאיפה להקמת אימפריה איטלקית חדשה<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 152. </ref>.  
+
[http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Via_dei_Fori_Imperiali_din_Roma2.jpg תמונה שניה]
 +
 
 +
בניית הדרך מנעה חפירה ארכאולוגית מסודרת ב[[הפורומים הקיסריים|פורומים הקיסריים]] מחד, אך אפשרה את הסטת התנועה לכביש מסודר - בעוד שקודם לכן חלק מהתנועה נסעה דרך [[פורום רומאנום|הפורום רומאנום]] עצמו. שלטונות רומא התחייבו לחפור באזור בעתיד, אך פרויקט כזה יהיה קשה ביותר לביצוע שכן זו דרך מרכזית מאוד ברומא. באמצע שנות ה-1990 החלו חפירות באזור שבין ויה די פורי אימפריאלי לבין קצה חפירות הפורום רומאנום. באזור נמצאים ככל הנראה הפורום של [[נרווה]], הפורום של [[יוליוס קיסר|קיסר]] ו[[מקדש השלום (רומא)|מקדש השלום]]<ref>ג'פסון, טים. רומא: [מפות, תוכניות, טיולים, מסלולי נהיגה, אוכל ושתיה]. [תל-אביב]: כנרת, 1997, 74; Claridge, Amanda. Rome: an Oxford archaeological guide. Oxford: Oxford University Press, c1998, 153; Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007, 165.</ref>. העבודה על הויה דיי פורי אימפריאלי החלה באוגוסט שנת 1931 ונמשכה רק כ-11 חודשים. במסגרתה פונו מבנים שאינם עתיקים וכן ננטעו לאורכה עצים ונשתלו ערוגות פרחים. מהירות השיא נבעה מרצונו של מוסוליני לחגוג בה עשור להגעתו לרומא, ב-28 באוקטובר 1932.  כתוצאה מכך, כ-400 איש פונו מבתיהם ונזרקו 400 מטרים רבועים של הריסות באזור הפורום אוגוסטוס<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151; Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105; Rome. London: Michelin Tyre Public Limited Company, c1985, 127; Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007, 163</ref>.
 +
 
 +
הדרך החדשה נועדה לשקף את הקשר בין ההיסטוריה הרומית המפוארת, באמצעות העתיקות המקיפות אותה, לבין הפוליטיקה הפאשיסטית והשאיפה להקמת אימפריה איטלקית חדשה. כך, למשל, לאורך הדרך כולה ניתן לראות את הקולוסיאום המסמל את הפאר הרומי העתיק<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 152, 153; ; Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105; Rome. London: Michelin Tyre Public Limited Company, c1985, 20, 132.</ref>. כמו כן, במהלך בניית הדרך הורה מוסוליני להקים מול הפורום פסלים בדמות כל הקיסרים<ref>ג'פסון, טים. רומא: [מפות, תוכניות, טיולים, מסלולי נהיגה, אוכל ושתיה]. [תל-אביב]: כנרת, 1997, 77.</ref>.
  
 
[[קטגוריה:רומא: רחובות|פורי אימפריאלי]]
 
[[קטגוריה:רומא: רחובות|פורי אימפריאלי]]
 
[[קטגוריה:מונטי]]
 
[[קטגוריה:מונטי]]
  
 +
=לקריאה נוספת=
 +
*ג'פסון, טים. רומא: [מפות, תוכניות, טיולים, מסלולי נהיגה, אוכל ושתיה]. [תל-אביב]: כנרת, 1997.
 +
 +
<div dir="ltr" align="left">
 +
*Claridge, Amanda. Rome: an Oxford archaeological guide. Oxford: Oxford University Press, 1998.
 +
*Rome. London: Michelin Tyre Public Limited Company, 1985.
 +
*Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007.
 +
*Minor, Heather Hyde  (1999) "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", ''Imago Mundi: The International Journal for the History of Cartography'', 51:1, 149, DOI: 10.1080/03085699908592907.
 +
*Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971.
 +
<div dir="rtl" align="right">
  
 +
=הערות שוליים=
 +
<div dir="ltr" align="left">
 
<references />
 
<references />
 +
<div dir="rtl" align="right">

גרסה אחרונה מ־14:02, 25 במרץ 2015

אני
אוֹריאיילדף עבודה אישי
פריט מחקר מודרנימקור עתיקמוושג
מקורות עתיקים ברשתמילון לטיני אנגלי
ביבליוגרפיאביבליוגרפיא 2
צבעיםר"ת כתבי עתETHOS
זכויות היוצרים שליהסבר לזכויות היוצרים



הויה דיי פורי אימפריאליאיטלקית: Via dei Fori Imperiali או via dell'Impero) היא דרך ראשית במרכז רומא בירת איטליה. הדרך מקשרת בקו ישר את כיכר ונציה וכיכר הקולוסיאום[1].

תמונה ראשונה

הדרך, ששמה המקורי היה "דרך הניצחונות" (באיטלקית: Via Triumphale - "ויה טריאמפלה") נבנתה על ידי בניטו מוסוליני ונועדה לשמש דרך מצעדים ראשית בעלת משמעות טקסית באידיאולוגיה הפאשיסטית, בדומה לשימוש שנעשה בשדרת אונטר דן לינדן בברלין על ידי אדולף היטלר באותה עת. נעשה בה שימוש לחגיגות יסוד הרפובליקה האיטלקית [1946] עד ראשית שנות ה-1970. הדרך נבנתה על חלקים מפורום טריאנוס, פורום אוגוסטוס ופורום נרווה, ומכסה שרידים היסטוריים רבים מאוד. ככל הנראה בעקבות בנייתה נהרס חלק מהמרכז ההיסטורי של רומא[2]. במקור, היא הייתה אמורה להתפרש על 700 מטרים אך בפועל אורכה הוא 850 מטרים ורוחבה 30 מטרים[3].

תמונה שניה

בניית הדרך מנעה חפירה ארכאולוגית מסודרת בפורומים הקיסריים מחד, אך אפשרה את הסטת התנועה לכביש מסודר - בעוד שקודם לכן חלק מהתנועה נסעה דרך הפורום רומאנום עצמו. שלטונות רומא התחייבו לחפור באזור בעתיד, אך פרויקט כזה יהיה קשה ביותר לביצוע שכן זו דרך מרכזית מאוד ברומא. באמצע שנות ה-1990 החלו חפירות באזור שבין ויה די פורי אימפריאלי לבין קצה חפירות הפורום רומאנום. באזור נמצאים ככל הנראה הפורום של נרווה, הפורום של קיסר ומקדש השלום[4]. העבודה על הויה דיי פורי אימפריאלי החלה באוגוסט שנת 1931 ונמשכה רק כ-11 חודשים. במסגרתה פונו מבנים שאינם עתיקים וכן ננטעו לאורכה עצים ונשתלו ערוגות פרחים. מהירות השיא נבעה מרצונו של מוסוליני לחגוג בה עשור להגעתו לרומא, ב-28 באוקטובר 1932. כתוצאה מכך, כ-400 איש פונו מבתיהם ונזרקו 400 מטרים רבועים של הריסות באזור הפורום אוגוסטוס[5].

הדרך החדשה נועדה לשקף את הקשר בין ההיסטוריה הרומית המפוארת, באמצעות העתיקות המקיפות אותה, לבין הפוליטיקה הפאשיסטית והשאיפה להקמת אימפריה איטלקית חדשה. כך, למשל, לאורך הדרך כולה ניתן לראות את הקולוסיאום המסמל את הפאר הרומי העתיק[6]. כמו כן, במהלך בניית הדרך הורה מוסוליני להקים מול הפורום פסלים בדמות כל הקיסרים[7].

לקריאה נוספת

  • ג'פסון, טים. רומא: [מפות, תוכניות, טיולים, מסלולי נהיגה, אוכל ושתיה]. [תל-אביב]: כנרת, 1997.
  • Claridge, Amanda. Rome: an Oxford archaeological guide. Oxford: Oxford University Press, 1998.
  • Rome. London: Michelin Tyre Public Limited Company, 1985.
  • Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007.
  • Minor, Heather Hyde (1999) "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", Imago Mundi: The International Journal for the History of Cartography, 51:1, 149, DOI: 10.1080/03085699908592907.
  • Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971.

הערות שוליים

  1. Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105; Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007, 164
  2. Heather Hyde Minor (1999) "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", Imago Mundi: The International Journal for the History of Cartography, 51:1, 149, DOI: 10.1080/03085699908592907; Claridge, Amanda. Rome: an Oxford archaeological guide. Oxford: Oxford University Press, c1998, 147; Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007, 164
  3. "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151; Rome. London: Michelin Tyre Public Limited Company, c1985, 127.
  4. ג'פסון, טים. רומא: [מפות, תוכניות, טיולים, מסלולי נהיגה, אוכל ושתיה]. [תל-אביב]: כנרת, 1997, 74; Claridge, Amanda. Rome: an Oxford archaeological guide. Oxford: Oxford University Press, c1998, 153; Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007, 165.
  5. "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151; Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105; Rome. London: Michelin Tyre Public Limited Company, c1985, 127; Meneghini, Roberto. I Fori imperiali: gli scavi del comune di Roma (1991-2007). Roma: Viviani, 2007, 163
  6. "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 152, 153; ; Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105; Rome. London: Michelin Tyre Public Limited Company, c1985, 20, 132.
  7. ג'פסון, טים. רומא: [מפות, תוכניות, טיולים, מסלולי נהיגה, אוכל ושתיה]. [תל-אביב]: כנרת, 1997, 77.