הבדלים בין גרסאות בדף "רוני רשף תשעו ויה די פורי אימפריאלי"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
{{רוני רשף קיצורים לראש העמוד}}  
 
{{רוני רשף קיצורים לראש העמוד}}  
  
ה'''ויה דיי פורי אימפריאלי''' (ב[[איטלקית]]: '''Via dei Fori Imperiali''') היא דרך ראשית במרכז [[רומא]] [[עיר בירה|בירת]] [[איטליה]]. הדרך מקשרת בקו ישר את [[כיכר ונציה]] ו[[הקולוסיאום]].
+
ה'''ויה דיי פורי אימפריאלי''' (ב[[איטלקית]]: '''Via dei Fori Imperiali''') היא דרך ראשית במרכז [[רומא]] [[עיר בירה|בירת]] [[איטליה]]. הדרך מקשרת בקו ישר את [[כיכר ונציה]] וכיכר [[הקולוסיאום]]<ref>Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105</ref>.  
  
 
הדרך, ששמה המקורי היה "דרך הניצחונות" (באיטלקית: '''Via Triumphale''' - "ויה טריאמפלה") נבנתה על ידי [[בניטו מוסוליני]] ונועדה לשמש דרך מצעדים ראשית בעלת משמעות טקסית באידיאולוגיה הפאשיסטית, בדומה לשימוש שנעשה בשדרת [[אונטר דן לינדן]] ב[[ברלין]] על ידי [[אדולף היטלר]] באותה עת. נעשה בה שימוש לחגיגות יסוד הרפובליקה האיטלקית [1946] עד ראשית שנות ה-1970<ref>Heather Hyde Minor (1999) "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", ''Imago Mundi: The International Journal for the History of Cartography'', 51:1, 149, DOI: 10.1080/03085699908592907</ref>. הדרך נבנתה על חלקים מ[[פורום טריאנוס]], [[פורום אוגוסטוס]] ו[[פורום נרווה]], ומכסה שרידים היסטוריים רבים. במקור, היא הייתה אמורה להתפרש על 700 מטרים אך אורכה למעשה 850 מטרים<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151.</ref>.  
 
הדרך, ששמה המקורי היה "דרך הניצחונות" (באיטלקית: '''Via Triumphale''' - "ויה טריאמפלה") נבנתה על ידי [[בניטו מוסוליני]] ונועדה לשמש דרך מצעדים ראשית בעלת משמעות טקסית באידיאולוגיה הפאשיסטית, בדומה לשימוש שנעשה בשדרת [[אונטר דן לינדן]] ב[[ברלין]] על ידי [[אדולף היטלר]] באותה עת. נעשה בה שימוש לחגיגות יסוד הרפובליקה האיטלקית [1946] עד ראשית שנות ה-1970<ref>Heather Hyde Minor (1999) "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", ''Imago Mundi: The International Journal for the History of Cartography'', 51:1, 149, DOI: 10.1080/03085699908592907</ref>. הדרך נבנתה על חלקים מ[[פורום טריאנוס]], [[פורום אוגוסטוס]] ו[[פורום נרווה]], ומכסה שרידים היסטוריים רבים. במקור, היא הייתה אמורה להתפרש על 700 מטרים אך אורכה למעשה 850 מטרים<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151.</ref>.  
  
בניית הדרך מנעה חפירה ארכאולוגית מסודרת ב[[הפורומים הקיסריים|פורומים הקיסריים]] מחד, אך אפשרה הסטת התנועה לכביש מסודר - בעוד שקודם לכן חלק מהתנועה נסעה דרך [[פורום רומאנום|הפורום רומאנום]] עצמו. העבודה על הויה דיי פורי אימפריאלי החלה בשנת 1931 ונמשכה רק 11 חודשים. מהירות השיא נבעה מרצונו של מוסוליני לחגוג בה עשור להגעתו לרומא, ב-28 באוקטובר 1932. במסגרתה פונו מבנים שאינם עתיקים. כתוצאה מכך, כ-400 איש פונו מבתיהם ונזרקו 400 מטרים רבועים של הריסות באזור הפורום אוגוסטוס<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151</ref>.  
+
בניית הדרך מנעה חפירה ארכאולוגית מסודרת ב[[הפורומים הקיסריים|פורומים הקיסריים]] מחד, אך אפשרה את הסטת התנועה לכביש מסודר - בעוד שקודם לכן חלק מהתנועה נסעה דרך [[פורום רומאנום|הפורום רומאנום]] עצמו. העבודה על הויה דיי פורי אימפריאלי החלה בשנת 1931 ונמשכה רק 11 חודשים. לאורכה ננטעו עצים ונשתלו ערוגות פרחים. מהירות השיא נבעה מרצונו של מוסוליני לחגוג בה עשור להגעתו לרומא, ב-28 באוקטובר 1932. במסגרתה פונו מבנים שאינם עתיקים. כתוצאה מכך, כ-400 איש פונו מבתיהם ונזרקו 400 מטרים רבועים של הריסות באזור הפורום אוגוסטוס<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151; Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105</ref>.  
  
 
הדרך החדשה נועדה לשקף את הקשר בין ההיסטוריה הרומית המפוארת, באמצעות העתיקות המקיפות אותה, לבין הפוליטיקה הפאשיסטית והשאיפה להקמת אימפריה איטלקית חדשה<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 152, 153. </ref>.  
 
הדרך החדשה נועדה לשקף את הקשר בין ההיסטוריה הרומית המפוארת, באמצעות העתיקות המקיפות אותה, לבין הפוליטיקה הפאשיסטית והשאיפה להקמת אימפריה איטלקית חדשה<ref> "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 152, 153. </ref>.  

גרסה מ־13:35, 23 במרץ 2015

אני
אוֹריאיילדף עבודה אישי
פריט מחקר מודרנימקור עתיקמוושג
מקורות עתיקים ברשתמילון לטיני אנגלי
ביבליוגרפיאביבליוגרפיא 2
צבעיםר"ת כתבי עתETHOS
זכויות היוצרים שליהסבר לזכויות היוצרים



הויה דיי פורי אימפריאליאיטלקית: Via dei Fori Imperiali) היא דרך ראשית במרכז רומא בירת איטליה. הדרך מקשרת בקו ישר את כיכר ונציה וכיכר הקולוסיאום[1].

הדרך, ששמה המקורי היה "דרך הניצחונות" (באיטלקית: Via Triumphale - "ויה טריאמפלה") נבנתה על ידי בניטו מוסוליני ונועדה לשמש דרך מצעדים ראשית בעלת משמעות טקסית באידיאולוגיה הפאשיסטית, בדומה לשימוש שנעשה בשדרת אונטר דן לינדן בברלין על ידי אדולף היטלר באותה עת. נעשה בה שימוש לחגיגות יסוד הרפובליקה האיטלקית [1946] עד ראשית שנות ה-1970[2]. הדרך נבנתה על חלקים מפורום טריאנוס, פורום אוגוסטוס ופורום נרווה, ומכסה שרידים היסטוריים רבים. במקור, היא הייתה אמורה להתפרש על 700 מטרים אך אורכה למעשה 850 מטרים[3].

בניית הדרך מנעה חפירה ארכאולוגית מסודרת בפורומים הקיסריים מחד, אך אפשרה את הסטת התנועה לכביש מסודר - בעוד שקודם לכן חלק מהתנועה נסעה דרך הפורום רומאנום עצמו. העבודה על הויה דיי פורי אימפריאלי החלה בשנת 1931 ונמשכה רק 11 חודשים. לאורכה ננטעו עצים ונשתלו ערוגות פרחים. מהירות השיא נבעה מרצונו של מוסוליני לחגוג בה עשור להגעתו לרומא, ב-28 באוקטובר 1932. במסגרתה פונו מבנים שאינם עתיקים. כתוצאה מכך, כ-400 איש פונו מבתיהם ונזרקו 400 מטרים רבועים של הריסות באזור הפורום אוגוסטוס[4].

הדרך החדשה נועדה לשקף את הקשר בין ההיסטוריה הרומית המפוארת, באמצעות העתיקות המקיפות אותה, לבין הפוליטיקה הפאשיסטית והשאיפה להקמת אימפריה איטלקית חדשה[5].


  1. Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105
  2. Heather Hyde Minor (1999) "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", Imago Mundi: The International Journal for the History of Cartography, 51:1, 149, DOI: 10.1080/03085699908592907
  3. "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151.
  4. "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 151; Rossiter, Stuart. Rome and environs. London: Benn, 1971, 105
  5. "Mapping Mussolini: Ritual and cartography in public art during the second Roman Empire", 152, 153.