רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא לחם עבודה

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־13:09, 3 באוגוסט 2010 מאת Ronny Reshef (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא\שיחת משתמש:Ronny Reshef\בבלי תמיד לא ב - לב ב


לחם קשור גם לפסח ויציאת מצרים.

אך כרגע זה הקשר חלש. לחשוב לחשוב.

מתוך Bickermann 1927

Ovid. Fast. VI, 315. ff

קישור לטקסט באנגלית - אתון (She ass) - שהופכת את אבני הריחיים (?) לבדוק שוב


שמואל א', כ"ה,18, 20-23.- 18 וַתְּמַהֵר אבוגיל (אֲבִיגַיִל) וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי-יַיִן, וְחָמֵשׁ צֹאן עשוות (עֲשׂוּיוֹת) וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי, וּמֵאָה צִמֻּקִים, וּמָאתַיִם דְּבֵלִים; וַתָּשֶׂם, עַל-הַחֲמֹרִים. 20 וְהָיָה הִיא רֹכֶבֶת עַל-הַחֲמוֹר, וְיֹרֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר, וְהִנֵּה דָוִד וַאֲנָשָׁיו, יֹרְדִים לִקְרָאתָהּ; וַתִּפְגֹשׁ, אֹתָם. 21וְדָוִד אָמַר, אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-נִפְקַד מִכָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, מְאוּמָה; וַיָּשֶׁב-לִי רָעָה, תַּחַת טוֹבָה. 22 כֹּה-יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד, וְכֹה יֹסִיף: אִם-אַשְׁאִיר מִכָּל-אֲשֶׁר-לוֹ עַד-הַבֹּקֶר, מַשְׁתִּין בְּקִיר. כג וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל, אֶת-דָּוִד, וַתְּמַהֵר, וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר; וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד, עַל-פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ, אָרֶץ - אביגיל ודוד, החמור ככלי תחבורה בדרך לשינוי כיוון בחיי אביגיל. ענייני נשים ותחבורה גם יחד.

במקראות גדולות

רד"ק

20 בסתר ההר. יורדת מצד זה מן ההר שהיה מקום סתר לבאים ויורדים מצד האחד ואמר זה בעבור כי לא ראתה היא דוד מרחוק עד שפגע (?) בהם וירדה מ_רה מעל החמור בראותה את דוד.

רש"י

יורדים לקראתה. גיא היה בין שני ההרים היא יורדת מהר זה והם יורדים מהר זה שנגדו.

פי' ר' ישעיה

היא יורדת בסתר ההר. פירוש שני הרים זה כנגד זה. והעמק שביניהם קורא [נקרא] סתר ההר שההרים מכסים אותו ואינו נראה והיא הייתה יורדת מן ההר מזה ודוד היה יורד לקראתה מן ההר שנגדו ופגשה בהם בתוך העמק. יש פה חמור שיודע ללכת במקום לא מואר ולא קל לניווט

מצודת דוד

בסתר ההר, בעמק שבין שני ההרים.

מצודת דוד

23 לאפי דוד, לפני דוד.


'ה'פלגש בגבעה, שעשתה לפליאו פתולוגים הרבה עבודה. - 3 וַיָּקָם אִישָׁהּ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ, לְדַבֵּר עַל-לִבָּהּ להשיבו (לַהֲשִׁיבָהּ), וְנַעֲרוֹ עִמּוֹ, וְצֶמֶד חֲמֹרִים; וַתְּבִיאֵהוּ, בֵּית אָבִיהָ, וַיִּרְאֵהוּ אֲבִי הַנַּעֲרָה, וַיִּשְׂמַח לִקְרָאתוֹ.

10 וְלֹא-אָבָה הָאִישׁ, לָלוּן, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד-נֹכַח יְבוּס, הִיא יְרוּשָׁלִָם; וְעִמּוֹ, צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים

מקראות גדולות

רד"ק

חבושים - טעונים בלחם ומספוא

שמואל ב',ט"ז, 1-2 - ודוד, עבר מעט מהראש, והנה ציבא נער מפיבשת, לקראתו; וצמד חמרים חבשים, ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ--ונבל יין. 2 ויאמר המלך אל-ציבא, מה-אלה לך; ויאמר ציבא החמורים לבית-המלך לרכב, ולהלחם (והלחם) והקיץ לאכול הנערים, והיין, לשתות היעף במדבר.

מקראות גדולות

רד"ק

מאתיים לחם: ..שמכבשין הרבה מן התאנים יחד ועושין מהן כמו כיכר לחם ונקרא דבלת תאנים. לבית המלך לרכב: לנשי המלך, כי לא הניח אחת מנשיו אלא עשר פילגשים לשמור הבית. ולא לקחו בצאתם מרכבות לנשים, כי בחפזון יצאו. כמו שאמרו קומו ונברחה ואמר מהרו ללכת. להלחם והקיץ: ה-ל' הראשונה מיותרת.

-כל השאר לא מחווים דעתם על החמורים. חמורים שאפשר להלחם באמצעותם או לחם.


מקראות גדולות

מצודת דוד

מהראש - של הר הזיתים.

רש"י

ומאה קיץ - ומאה מכן דבילתא.

מצודת ציון

חבושים - חגורים באוכף לרכב בהם כמו ויחבוש את חמורו (בראשית כ"ב).


שמואל א', ט"ז 20 - וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם, וְנֹאד יַיִן, וּגְדִי עִזִּים, אֶחָד; וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ, אֶל-שָׁאוּל.- לחם, רמז להמשך המסע והפגישה עם הנשים באפריקא?

מקראות גדולות

חמור לחם - חמור אחד טעון לחם.

בראשית מ"ה, 23 - וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת, עֲשָׂרָה חֲמֹרִים, נֹשְׂאִים, מִטּוּב מִצְרָיִם; וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן, לְאָבִיו--לַדָּרֶךְ- גם חמורים עם חולם חסר. לחם, חמורים כחיית משא וגם עושר - שהרי הם נושאים מטוב מצרים.

מקראות גדולות

רלב"ג, ר' יוסף בכור שור

עשרה חמורים שנשאו מחליפות שמלות ומכל טוב מצרים.

הם באו ממצרים, שוב מם יציאת מצרים שמתקשר לחזרה. וגם עושר, למרות שמצד שני הם מסמלים ענווה - דו משמעות.