רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא שאר פרות

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־16:35, 12 ביולי 2010 מאת Ronny Reshef (שיחה | תרומות) (לטאטא)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא\שיחת משתמש:Ronny Reshef\בבלי תמיד לא ב - לב ב

מקורות אחרים

  • אצל טאקיטוס, ליביא היא אפריקא או אפריקא בכלל וחופיה הצפוניים בפרט.


(יש קברי חמורים באבידוס, מצרים - ראובן ישורון. הערצת חמורים?)


אמנון יצחק - לקרח היו 300 חמורים לוביים לבנים שהיו מלאים בשקיהם מפתחות של כל בתי הגנזים  - כאן

  • משהו משונה בכתב רש"י שמופיע בו לובדקיס: אויטה (שרגא פייבוש סג"ל פראנקעל) - יותר יידיש מזה זה באמת קשה. לקובץ: ליקוטי המשנה
  • והנה חבר שלו - שולחן ערוך, אורח חיים חלק א' - דובער קאראסיק, קונטרס אחרון, אאיצ'ה לקובץ: שולחן ערוך
  • גיאוגרפיא ולוב במשנה כאן
    • יש מן החכמים שראו את לוב בתחום הארץ המובטחת: "רב אמר לחיה ברייה: בני, לובי בארץ ישראל" (בר"ר ט"ז, 2)
  • כמה חמורים יחד כאן


חמור בלשׂאן אלערב:

والحِمارُ: النَّهَّاقُ من ذوات الأَربع، أَهليّاً كان أَو وحْشِيّاً.
وقال الأَزهري: الحِمارُ العَيْرُ الأَهْلِيُّ والوحشي، وجمعه أَحْمِرَة
وحُمُرٌ وحَمِيرٌ وحُمْرٌ وحُمُورٌ، وحُمُرَاتٌ جمع الجمع، كَجُزُراتٍ
وطُرُقاتٍ، والأُنثى حِمارة. وفي حديث ابن عباس: قدَمْنا رسول الله، صلى
الله عليه وسلم، ليلةَ جَمْعٍ على حُمُرَاتٍ؛ هي جمع صحةٍ لحُمُرٍ، وحُمُرٌ
جمعُ حِمارٍ؛ وقوله أَنشده ابن الأَعرابي:
فأَدْنَى حِمارَيْكِ ازْجُرِي إِن أَرَدْتِنا،
ولا تَذْهَبِي في رَنْقِ لُبٍّ مُضَلَّلِ
فسره فقال: هو مثل ضربه؛ يقول: عليك بزوجكِ ولا يَطْمَحْ بَصَرُك إِلى
آخر، وكان لها حماران أَحدهما قد نأَى عنها؛ يقول: ازجري هذا لئلاَّ يلحق
بذلك؛ وقال ثعلب: معناه أَقبلي عليَّ واتركي غيري. ومُقَيَّدَةُ
الحِمَارِ: الحَرَّةُ لأَن الحمار الوحشي يُعْتَقَلُ فيها فكأَنه مُقَيَّدٌ. وبنو
مُقَيَّدَةِ ...

ورجل حامِرٌ وحَمَّارٌ: ذو حمار، كما يقال فارسٌ لذي الفَرَسِ.
والحَمَّارَةُ: أَصحاب الحمير في السفر. وفي حديث شريح: أَنه كان يَرُدُّ
الحَمَّارَةَ من الخيل؛ الحَمَّارة: أَصحاب الحمير أَي لم يُلْحِقْهم بأَصحاب
الخيل في السهام من الغنيمة؛ قال الزمخشري فيه أَيضاً: إِنه أَراد
بالحَمَّارَةِ الخيلَ التي تَعْدُو عَدْوَ الحمير.

חמור ודינה בת יעקב

(נשאר בחוץ לעת עתה, למרות חיבתי העזה לשם אמי)

נראה שאין פה קשר מספיק חזק - להשאיר בחוץ.

דינה שלי.


יהושוע כ"ד, 32. - וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. - יהושוע נפטר ויוסף נקבר בשכם, החמור היחיד פה הוא אבי שכם שעליו עליי עוד לברר.

מקראות גדולות

- (שום דבר שעוזר לי עם השם הזה)

בינתיים, הנה מדרש על חמור אבי שכם ועוד כמה חמורים, שוב קשור למשיח אבל לא מציינים אם הוא לובי.

בראשית ל"ג, 19.-וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה. - חמור אבי שכם

מקראות גדולות

-שום דבר על מקור השם.

בראשית ל"ד, 13, 20. - 13 וַיַּעֲנוּ בְנֵי-יַעֲקֹב אֶת-שְׁכֶם וְאֶת-חֲמוֹר אָבִיו, בְּמִרְמָה--וַיְדַבֵּרוּ: אֲשֶׁר טִמֵּא, אֵת דִּינָה אֲחֹתָם. 18 וַיִּיטְבוּ דִבְרֵיהֶם, בְּעֵינֵי חֲמוֹר, וּבְעֵינֵי, שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר. 20 וַיָּבֹא חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ, אֶל-שַׁעַר עִירָם; וַיְדַבְּרוּ אֶל-אַנְשֵׁי עִירָם, לֵאמֹר. [דיבורים על ברית מילה] 24 וַיִּשְׁמְעוּ אֶל-חֲמוֹר וְאֶל-שְׁכֶם בְּנוֹ, כָּל-יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ; וַיִּמֹּלוּ, כָּל-זָכָר--כָּל-יֹצְאֵי, שַׁעַר עִירוֹ. 26 וְאֶת-חֲמוֹר וְאֶת-שְׁכֶם בְּנוֹ, הָרְגוּ לְפִי-חָרֶב; וַיִּקְחוּ אֶת-דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם, וַיֵּצֵאוּ. 27 בְּנֵי יַעֲקֹב, בָּאוּ עַל-הַחֲלָלִים, וַיָּבֹזּוּ, הָעִיר--אֲשֶׁר טִמְּאוּ, אֲחוֹתָם. 28 אֶת-צֹאנָם וְאֶת-בְּקָרָם, וְאֶת-חֲמֹרֵיהֶם, וְאֵת אֲשֶׁר-בָּעִיר וְאֶת-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, לָקָחוּ. - דינה בת יעקב וחמור אבי שכם. החמורים שבסוף - רכוש.

מקראות גדולות כנ"ל.

שופטים ט', 28 - ח וַיֹּאמֶר גַּעַל בֶּן-עֶבֶד, מִי-אֲבִימֶלֶךְ וּמִי-שְׁכֶם (ולעומתו, מי היא העיר שכם המכובדת) כִּי נַעַבְדֶנּוּ--הֲלֹא בֶן-יְרֻבַּעַל(בנו של גדעון מעופרה ולא שכמי אמיתי), וּזְבֻל (כן תושב שכם אמיתי)פְּקִידוֹ (הוא רק פקידו ועושה דברו); עִבְדוּ, אֶת-אַנְשֵׁי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם (מתושבי העיר, ממשפחות מקומיות, צאצאי חמור אבי שכן מהסיפור על דינה), וּמַדּוּעַ, נַעַבְדֶנּוּ אֲנָחְנוּ. שוב חמור אבי שכם. געל בן עבד מוביל את המרד באבימלך אך מפסיד לו ומודח. - הטוב מול הרע, געל מול אבימלך.

מקראות גדולות

-וגם כאן.