רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא שלילי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־07:05, 4 באוגוסט 2010 מאת Ronny Reshef (שיחה | תרומות) (סמל לשוחד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא\שיחת משתמש:Ronny Reshef\בבלי תמיד לא ב - לב ב

סמל לשוחד

למשל בסיפור של אמא שלום, מסכת שבת קט"ז.

כמובן, גם בסיפור על אלכסנדר בבבלי תמיד לא ב - לב ב זו אחת הפרשנויות (למשל, Wallach 1941, עמ' 58)

וגם אצל ישעיהו פרק ל', 6 מַשָּׂא, בַּהֲמוֹת נֶגֶב: בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם, אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף, יִשְׂאוּ עַל-כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל-דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם, עַל-עַם לֹא יוֹעִילוּ.

מקראות גדולות

רש"י

משא בהמות נגב - מטולין על בעירהון באורח דרומא לפי שארץ מצרים בדרומא של ארץ ישראל וזהו הגידוף והחרפה שמחרפין אותם (ורואין) את אלו שטוענין משאות ממונם על בהמתם להוליך שוחד למצרים חנם ומסכנן עצמן במדברות ארץ צרה וצוקה וכו'.

רד"ק

משא בהמות נגב- נבואה זו, שנתנבא שיצאו בהמות נגב, רוצה לומר, חיות המדבר שיאכלו שהולכים לבקש עזר ממצרים, ונגב, פירוש ארץ יבשה וחרבה, כמו ארץ הנגב נתתני. והיא מדור החיות הרעות יקרא נגב מצרים, לפי שהיא דרומית לארץ ישראל. (..) אל אשר ישאו על כתף עירים חיליהם - שנושאים ממון על העירים ועל הגמלים לתת למלך מצרים שיעזרם ממלך אשור.

מצודת דוד

משא בהמות נגב- רוצה לומר, הכלימה תהיה על אשר נשאו משאות מכסף וזהב בשמחה להוליך שוחד למצרים אשר יושבת בנגב ארץ ישראל. היו נושאים עושר רב על עירים וגמלים אל עם אשר לא יושיעו.

מצודת ציון

חיליהם - עושרם.

חמור טיפש

גינצברג 2003, בעמ' 528 פרעה מציין כי המצרים טיפשים בשיחה עם משה ומשווה אותם לחמורים.

איוב ו', 5 - הֲיִנְהַק-פֶּרֶא עֲלֵי-דֶשֶׁא; אִם יִגְעֶה-שּׁוֹר, עַל-בְּלִילוֹ.

שאלה רטורית

מקראות גדולות

אבן עזרא

הינהק - אין לו חבר בלשון מקרא וידמה ללשון קדר. בלילו - מן ויבל לחמורים בליל חמיץ. והטעם כי היושב בהשקט לא ישאג ולא ידאג, כמו כן אתם, יאמר איוב לחבריו. ועוד שתדברו דברים שאין בהם ממש, וזה טעם היאכל תפל מבלי מלח.

רש"י

הינהק פרא וגו' כלומר וכי לחינם אני צועק? והלא בהמה שוטה אינה נוהקת בזמן שיש לה דשא ושור לא יגעה אלא אם כן אין לו בליל תבואה. בפרא נוהג ל"נהק" ובשור ל"גהי".

רלב"ג

בלילו - רוצה לומר, תבואתו שאוכל ממנו.

מצודת ציון

הינהק - כך נקרא קול צעקת הפרא. ..

מצודת דוד

הינהק - וכי יצעק הפרא כאשר יעמוד על הדשא מאכלו? .. הלא בהמה שוטה לא תצעק בחינם ומכ"ש איש כמוני.

השחתת המידות הטובות

הפלגש בגבעה (שופטים פרק י"ט), אשר גופתה מבותרת לחלקים קטנים והקשר לפולחן האל המצרי טיפון סת. פירוט נוסף אצל נהר ברנהיים 1963, עמ' 115.

קבורת חמור

(קבורת חמור רגל פה רגל שם, כי לפי הפירוש של Moller-Christensen and Jorgensen 1965, עמ' 14, הסיבה לקבורת החמור היא מניעת מחלות ומשום שבשרו לא נאכל)

ולפי דבורה בייקר ויריק, הוא מסמל סבל.

ירמיהו כ"ב 19 - (יהויקים בן יאשיהו) קבורת חמור, ייקבר; סחוב והשלך, מהלאה לשערי ירושלים.


מקראות גדולות

רד"ק

קבורת חמור - רוצה לומר, כמו שהחמור לא ייקבר, כן לא יקבר הוא. כי מהי קבורת החמור? שיסחבו אותו וישליכוהו לאשפה. כן יסחבו נבלת יהויקים וישליחו אותו מהלאה לשערי ירושלם. כי מחוץ לירושלם מה שהיו מוליכים אותו בגלות בפעם השניה והכשדים לא הניחוהו להקבר.

מצודת דוד

קבורת חמור - רוצה לומר שכמו שלא יקבר החמור כשימות בדרך אבל יעזבוהו שם - כן יהיה ענין יהויקים כי יולוכיהו בגולה וימות בדרך. ויהיה לו קבורה (תהיה) כמו שיש אל החמור, רוצה לומר כמו שאין לחמור, כן לא יהיה לו.

השוואה שלילית לחמורים, אך מכיוון מאוד אינטימי

יחזקאל כ"ג, 20 - ותעגבה, על פלגשיהם, אשר בשר-חמורים בשרם, וזרמת סוסים זרמתם. - על אהלה ואהליבה שזנו עם גוים. כלומר, נשים וחטאים.

במקראות גדולות

רש"י

ותעגבנה על פלגשיהם - על פלגשותם, להיות להם לפלגש. אשר בשר חמורים בשרם - אבר תשמיש. וזרמת סוסים - לשון ריבוי תשמיש. שמרבים בתשמיש משאר כל זכרים שבבהמה. זרמת - קילוח הזרע.

רד"ק

ותעגבנה על פלגשיהן - על המצרים. ... אשר בשר חמורים בשרם - כינוי לאבר האיש, ...ודמה ערותם לחמורים לפי שהם גדולי בשר ודימה אותם לסוסים לפי שהם שטופים בזימה יותר משאר הבהמות. וזכר הסיפור הזה לגנאי: שהמצרים מכוערים במעשיהם, ואף על פי כן חשקה בהם ולמדה מעשיהם - המעשים הכעורים והפחותים שבמעשיהם.

ר' אליעזר מבלגנצי

בשר חמורים - אותו איבר. זרמת סוסים - זרע.

כלומר, פה החמורים מסמלים אנשים גדולי בשר, מצרים נלוזים וטמאים.