הבדלים בין גרסאות בדף "רק שמש! הרפורמה הדתית של אחנאתון"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
שורה 23: שורה 23:
 
== שאלות מחקר<br>  ==
 
== שאלות מחקר<br>  ==
  
1. באיזו מידה הייתה 'דת אתון', אשר הובאה לעולם על ידי פרעה אחנאתון, הידוע גם בשם אמנחותפ (Amenhotep) הרביעי, מלך בין השנים 1362-1379 לפנה"ס, דת יחוד (מונותאיסטית)?<br>2. באיזו מידה הייתה יכולה דת זו להשפיע על יצירת הדת העברית הקדומה?<br><br>  
+
1. באיזו מידה הייתה 'דת אתון', אשר הובאה לעולם על ידי פרעה אחנאתון, הידוע גם בשם [http://en.wikipedia.org/wiki/Akhenaten אמנחותפ הרביעי], מלך בין השנים 1362-1379 לפנה"ס, דת יחוד (מונותאיסטית)?<br>2. באיזו מידה הייתה יכולה דת זו להשפיע על יצירת הדת העברית הקדומה?<br><br>  
  
 
== Assman, Jan. 1997. ''Moses the Egyptian''  ==
 
== Assman, Jan. 1997. ''Moses the Egyptian''  ==

גרסה מ־16:41, 29 באוקטובר 2009

חומר קריאה בנושא זה בסילבוס

ההמנון הגדול וההמנון הקטן (אנגלית+עברית). המנון גדול: תרגום Pritchard מתוך ANET.

Assman, Jan. 1997. Moses the Egyptian. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1-6, 23-54, 168-207 (with notes: 219, 223-9, 256-66

מושגים

Aten



Nefertiti

תות אנח אמון


Amarna

אמנחותפ ה-3

נא - אמון

שאלות מחקר

1. באיזו מידה הייתה 'דת אתון', אשר הובאה לעולם על ידי פרעה אחנאתון, הידוע גם בשם אמנחותפ הרביעי, מלך בין השנים 1362-1379 לפנה"ס, דת יחוד (מונותאיסטית)?
2. באיזו מידה הייתה יכולה דת זו להשפיע על יצירת הדת העברית הקדומה?

Assman, Jan. 1997. Moses the Egyptian

המונותאיזם של משה והמונותאיזם של אחנאתון - מאמרה של ד"ר נילי שצ'ופק

שצ'ופק. נילי. 1995. "המונותאיזם של משה והמונותיאיזם של אחנאתון." סביבות 34: 18-25.

מכל הדתות הדומות בצורה כזו או אחרת למונותיאיזם, בעבר העתיק ישנה דת אחת הקרובה למונותיאיזם: 'דת אתון'.
ע"מ 18: שאלות מחקר ששואלת שצ'ופק:
1. באיזו מידה הייתה 'דת אתון', אשר הובאה לעולם על ידי פרעה אחנאתון, הידוע גם בשם אמנחותפ (Amenhotep) הרביעי, מלך בין השנים 1362-1379 לפנה"ס, דת יחוד (מונותאיסטית)?
2. באיזו מידה הייתה יכולה דת זו להשפיע על יצירת הדת העברית הקדומה?

בעת עליית אחנאתון לשלטון האל הראשי היה אמון, שמרכז פולחנו היה בעיר תבי, וכוהניו של אמון תפסו עמדות מפתח במדינה. לכן הסיבה לרפורמה הדתית שהנהיג אחנתאון היא לכאורה פוליטית. הוא ביקש לדחוק את רגליהם של כוהני האל אמון.
אחנאתון שם תחילה את מושבו בכַּרנָך (Karnak), ואיחד את אל השמע רָע (ra) ואת אל השמים הורוּס (Horus). בשנה הרביעית למלכותו שלח את הכוהן הגדול שאל האל אמון בראש משלחת למכרות המדבר (כדי להיפטר ממנו?)
העביר את מושבו לעיר החדשה בעמרנה (Amarna) שנקראה אחת-נָ-תון = האופק של האל אתון.
אחאנתון השליט את האל אתון כאל יחיד וכדי להבדיל בין אל השמש החדש לישן הנהיג כמה שינויים:
א. במקום סמל בז מעופף או שמש מכונפת מופיעה שמש מוגשמת שקרניה דמויי זרועות האוחזות בסימני הוַאס (was) שפירושו כוח והעַנְה שפירושו חיים.
ב. המלך זוהה באל ולהפך. הוא הסב את שמו לאח-נ-אתון (היעיל של האל אתון) ואת שם אשתו נָפַרתי-תי (הנה היפה באה) לנפר-נפרו-אתון (הטובה/היפה ביותר של האל אתון).
ג. המלך נחשב לכוהן ולנביא היחיד של האל, כלומר רק באמצעו המשפחה המלכותית יכולים היו המאמינים המצריים לפנות לאל.
ד. נשלחו משלחות למחוק את השם אמון ואת המונח אלים.
ה. סילק חלק ניכר מהפקידים הגבוהים ומינה במקומם פקידים חדשים, ביניהם ממוצא שני.
ו. נעשה מעשה מהלשון המצרית הקלאסית לחדשה.

מה הם המקורות המלמדים אותנו על אחנאתון?
ההמנון לאל אתון. התגלה בקברים בעמארנה. הושמע כל יום במקדש אתון בעמארנה ועיקרו דבר שבח לאל הבורא. היו הימנונים לאלים אך מה שמייחד אותו הוא:
1. הספרות – האל אתון מופיע לא כאל לאומי אלא כאל אוניברסאלי, הוא היוצר הבלעדי של הכל.
2. האמנות – במקום דמות אתלטית של המלך מופיעה דמות מעוותת – צוואר מוארך, סנטר חד\ חזה ובטן נפולה. הסברה המקובלת ביותר היא שדמות המלך משקפת רעיון דתי – המלך כאב וכאם לכל האנושות; באיורי התקופה ניכרת קרב האומן לטבע תיאור חי של הצומח ובעלי החיים; בולטת הבעת רגשות וחיבה.

מי היה אחנאתון?
אדם בעל מעוף? האדם יצירתי מקורי שהביא לעולם את המונותיאיזם הראשון?

דת אחנאתון לא הייתה דת חדשה. הרעיונות המופיעים בהמנון לאל אתון מופיעים בהמנונים לאלים אחרים: ההמנון לאל אמון מימי אמנחותפ השני, וההימנון לאל השמש השנכתב בידי שני האחים חוּר וסֶת בימי אמנחותפ השלישי. כמו כן, פולחן השמש היה קיים מקדמת דנא במצרים, וחשיבות אלוהות השמש גדלה בהדרה עוד לפני תקופת אחנאתון. אביו של אחנאתון כינה את סיפנתו המלכותית על שם אתון וגלגל השמש בעל הזרועות הופיע בחייהם של מלכים קודמים.

מונותיאיסט? כן, אבל לא במובן העברי?
א. במצרים המלך נתפס כאל – בישראל לא. דתו של אחנאתון הייתה מהותית דת של שילוש קדוש – אתון – רע – המלך. (אני מסתייג מטיעון זה. הרי הוא איחד את רע והורוס לאל אחד. והמלך הוא הכוהן של האל ולא שווה לו.
ב. בדת העברית אין המלך משמש במתווך בין המאמין לאלוהיו (בדת העברית היו נביאים במקום. לא תמיד היה מלך. ולעיתים האדם המקשר את העם לאל היה גם מנהיגם, כמו למשל משה.
ג. בדת אחנאתון אין יסודות מוסר כגון: תורת הגמול, עשרת הדברות וכו'.
ד. השמש חסרת רגשות, שלא כמו האל העברי המוגשם לעיתים קרובות כקנא, רחום וחנון.
ה. העיקר – האל העברי איננו חלק מהטבע כמו השמש, אלא מעל הטבע, בורא הטבע.

דת משה מונותיאיזם?
אם מגידירם מונותיאיזם כאמונה שקיים רק אל אחד ויחיד בתבל ומלואה, להבדיל מהנותאיזם, אז דת משה לא הייתה מונותאיסטית. היו בה ניצני המונותיאיזם.
טיעון: נחש הנחושת שהיה עד ימי חזקיהו. המונותיאיזם במובן של דת אוניברסאלית, בעלת יסודות מוסריים הגיע למלוא התפתחותו רק בימי ישעיהו השני, במאה השישית לפנה"ס. (ישעיהו מא, 21, ס.

בתנ"ך מבוטאת אמונה הנותאיסטית או מונולאטרית:
שמות כ', 3 – "לא תעשה לך אלוהים אחרים על פני."
שמות טו, 11 – "מי כמוך באלים ה'." ההנחה היא כי ה' הוא אל עליון אך לא יחיד.
דברים ד, 19 – את השמש ואת הירח ואת הכוכבים... והשתחוית להם... אשר חלק הי' אותם לכל העמים תחת השמים", כלומר, ה' הוא אל עליון שקבע ליתר העמים את צבא השמים כאליהם.
שמואל א, כו, 9 – דברי דוד המתלונן כי אויביו גרשוהו מן הארץ באמרם "לך עבוד אלוהים אחרים."

שלב המעבר מהנותאיזם למונותיאיזם הוא בימי אליהו, אשר עצם שמו הוא הכרזה על אל אחד ויחיד, ואליהו מקדיש את חייו להילחם בנביאי הבעל העבריים.

האם יכולה הייתה דת אתון להשפיע על דת משה?
מזמור קד בתהילים, שהוא שיר שבח לאל הבורא דומה להמנון אתון, למשל בתיאור היום והלילה
מזמור לאתון
לילה:
תשקע באופק מערב-
הארץ בחכשה כמו מת
ישכבו בחדר משכבם
וראשיהם מכוסים...
כל ארי יצא ממאורתו
כל הרמש ישכו
חושך... הארץ דוממת...

תהילים, קד, 20 – 23:
תשת חושך ויהי לילה
בו צרמש כל חיתו יער
הכפירים שואגים לטרף
ולבקש מאל אוכלם


ביבליוגרפיה

Aldred, Cyril. 1988. Akhenaten: King of Egypt. New York, N.Y.: Thames and Hudson

פירוט: הכת המהפכנית שאחנתאון ייסד וסוגיות שנלוו לכך כמו מעמדה של נפרטיטי כאלילה, חלקה של המגפה שהשתוללה במהלך שלטונו של אחנאתון, ואירועים נוספים שתרחשו לקראת שוף שלטונו מקבלים בספר זה תובנות חדשות המוצבות במסגרת סקירה מהימנה של התקופה כולה.


Bille-De Mot, Eleonore. 1966. The Age of Akhenaten. London: Evelyn, Adams & Mackay.

פירוט: בשל הקושי בחקר היסטורי להתחקות אחרי תקופת שלטונו של אחנאתון, בשל מאמציהם הרבים של המצרים עצמם למחוק כל עדות למה שהתרחש שם, ביל דה-מוט מתעמקת בהשפעתו של אחנתאון על האומנות והתרבות. היא בוחרת דווקא בתחום זה בגלל ההשפעה המשמעותית שהייתה לרצונו להשליט על נתיניו ואפילו על עמים זרים את רעיון האהבה והאחווה על תחום זה.


Freed, Rita E. 1999. Pharaohs of the Sun: Akhenaten, Nefertiti and Tutankhamen. ed. Rita E. Freed, Yvonne J. Markowitz & Sue H.D'Auria. Boston: Museum of Fine Arts in association with Bulfinch Press

פירוט: דמויותיהן ההיסטוריות של אחנאתון, נפרטיטי ותות ענח' אמון משהו תשומת לב רבה בעולם המחקר. העיר עמארנה, שהוקמה על ידי הפרעה אחנאתון לפני 3,500 שנה, קמה לחיים דרך אוסף יצירות הפיסול, ארכיטקטורה, קרמיקה, תכשיטים, ביגוד, כלים. אסופת מאמרים זו, שחוברה על ידי אגיפטולוגים מובילים, מתארת בפנינו את השינוי חסר התקדים בארכיטקטורה, טכנולוגיה, תפקידה של האישה ודת, בעיקר המעבר מפוליתאיזם למונותאיזם.


Gohary, Jocelyn. 1992. Akhenaten's Sed-Festival at Karnak. London & New York: Kegan Paul International.

פירוט: במרכז ספר זה עומד פסטיבל שהנהיג אחנאתון בקומפלקס הבניינים שהקים בקארנק. אחת ממטרותיו המרכזיות של מחקר זה הוא לשפוך אור חדש על הכת של אתון והשפעתה של כת זו על הפסטיבל הדתי.
כחלק מהשגת מטרה זו מספק המחבר תובנות לאופי הפסטיבלים, הגדרתם, מקום התרחשותם, עדויות ולקיומם והטקסים שקיומו במהלכם. הפרק המרכזי עוסק בפסטיבלים שהנהיג אחנאתון והעדויות הארכיאולוגיות לקיום פסטיבלים אלה.


Hornung, Erik. 1999. Akhenaten and the Religion of Light. translated from the German by David Lorton. Ithaca, New York: Cornell University Press

פירוט: הספר זה מכנה את אחנאתון מהפכן דתי (Religious Revolutinary) בשל הרפורמה שהנהיג במאה ה-14 לפנה"ס. לדידו הורנונג, אחד מהאג'יפטולוגים הבכירים בעולם, בריאתה של דת החדשה במצרים על ידי אחנאתון היא הראשונה הידוע עליה בהיסטוריה. הכת שהוא ייסד שברה את הפוליתאיזם המסורתי ששלט בפמצרים ודחף לסגידה ליישות אחת בלבד, אל השמש אתן (Aten). הורנונג מציע בספרו דיווח תכליתי ונגיש לאחנאתון ולדת האור שהנהיג. את תחילת הדיווח הורנונג מקדיש לבסיס הידע שנאגר לפניו על אחנאתון, מפועלם של היסטוריונים מן המאה ה-19 עד ממצאים ארכאולוגיים עכשיויים. הוא שם דגש על כך שהתיאולוגיה המונותאיסטית של אחנאתון מהווה למעשה ניסיון בהיסטוריה האנושית להסביר עולם הטבע והאדם על עקרון בודד. הורנונג כותב: "Akhenaten .made light the absolute reference point and it is astonishing how clearly and consistently he pursued this concept" הורנונג גם מתייחס בספרו למקורות הדת החדשה, השינויים באמונות הנוגעות לחיים שלאחר המוות וגם לאל עמארנה,בירה החדשה שהקים אחנאתון לכבוד אל השמש החדש.


Montserrat, Dominic. 1964. Akhenaten: Historym Fantasy & Acient Egypy. London: Routledge
פירוט: פריט מחקר זה מתרכז בארכאולוגיה של מצרים העתיקה בכלל ושל אחנאתון בפרט. משלב בין כתיבה תיאורטית שוטפת לתמונות התורמות רבות להבנת

הממצאים.


Murnane, William J. 1995. Text form the Amarna Period in Egypt. Ed. Edmund S. Meltzer. Atlanta, Georgia: Scholars Press.

מכיל מאגר נרחב ומקיף על מקורות כתובים מתקופת עמארנה בתרגום לאנגלית. לענייננו חשובים ביותר כתבים מימי שלטונו של אחנאתון ואף מקורות לתקופה שאחריו, שמכילים בתוכם את גורלה של הרפורמה לאחר מותו של אחנאתון.


.Redford, Donald B. 1984. Akenaten: The Heretic King. Princeton, N.J.: Princeton University Press
פירוט: פריט זה פורס בפנינו את דיוקנו של אחנאתון וסגידתו המונותאיסטית לשמש, אשר חוקרים רבים הציגו את שליט מוזר זה כאישה בתחפושת, סריס, מורהו הרוחני של משה או כמבשרו של ישו.

Redford, Donald B. 2009. Research in Lower Egypt. Oxford : Oxbow Books, c2009

פירוט: ספר זה מספק סדרה של מחקרים חדשים העוסקים באזור הדלתא של הנילוס, הכולל גם את אל עמארנה.


Reeves, Nicholas. 2001. Akhenaten: Egypt False Prophet. London: Thames & Hudson

פירוט: דמותו המעוותת של אחנתאון, העולה מן הממצאים הארכיאולוגיים ששרדו מתקופתו, זכתה להסברים רבים. חוקרים מסוימים הסבירו את הסטטיה מן הדמות האתלטית והגברית שעלתה דמויותיהם של פרעונים אחרים במחלה גנטית או אפילו שאחנאתון היה למעשה אישה! אחנאתון ניסה לכפות על מצרים ואנשיה דת שסוגדת לאל אחד בלבד, ניסיון שהשפיע בצורה קיצונית על כל תחום בחיי החברה המצרית העתיקה, מהאמנות לשפה. ריבס מציע נקודת הסתכלות חדשה על שלטונו רווי האירועים של אחנאתון. הוא טוען שהחנאתון השתמש בציניות בדת החדשה כדי לקדם אינטרסים פולטיים, והכל היה חלק מניסיון מחושב לבסס את סמכותו של המלך, ובכך לרכז את הכוח הפוליטי בידיו. הרפורמה של אחנתון נכשלה, וכתוצאה מכך שחיתות בתחומי הפוליטיקה, מוסר וכלכלה שטפה אצ מצרים. יורשו המסורתי, הראה מעט רחמים והרבה אכזריות כשפעל להעלמת מעשיו של קודמו ואף לקיומו של אחנאתון.


Sandman, Maj. 1938. Text From the Time of Akhenaten. Bruxelles: Edition de la Fondation Egyptologique Reine Elisabeth.

פרוט: פריט ביבליוגרפי זה מרכז בתוכו את כתב ההירוגליפים מתקופתו של אחנאתון ומחלקם לשלוש קטגוריות: הראשונה, טקסטים מהקברים של תל עמארנה. השנייה, פסלים (Stelae) מהאזור הסובב את עמארנה. ושלישית, כתובות מרחבי מצרים שנכתבו במהלך שלטונו של אחנאתון.

Silverman David P., Wagner Josef W. & Wagner Jennifer H. 2006. Akhenaten and Tutankhamun: Revolution and Restoration. Philadelphia: University of Pennsylvania Museum of Archaeology and Anthropology

פירוט: ספר זה מספר דיווח נגיש ופרשנות חדשה לרעיונות הקיצוניים, הן פוליטית והן דתית, של אחנאתון. ספר זה סוקר את הטקסים, הפולחנים, המוטיבים האומנותיים, הפסטיבל והחזרה למסורת הישנה שהונהגה על ידי בנו ויורשו. מחקר זה עשיר במראי בעדויות מעולם הארכיאולוגיה, ומשובץ בתמונות ולוחות של אותם ממצאים, ובנוסף מפות, תרשים ותמונות מהאתר הארכיאולוגי בעמארנה.


Watterson, Barabara. 1988. The Gods of Ancient Egypt. New York & Oxford: Facts on file Publications.

פירוט: במרכז ספר זה עומדת השפעתה של הגיאוגרפיה על הדת במצרים. כולל פירוט נרחב של אלי מצרים העתיקה, כולל אל השמש אתון ושאר המיתולוגיה המצרית.