הבדלים בין גרסאות בדף "שטרן 1979"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 111: שורה 111:
 
= נמצא בשימוש ב...  =
 
= נמצא בשימוש ב...  =
  
<a _fcknotitle="true" href="תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר">תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר</a>
+
[[תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר]]
  
 
= קישורים נוספים =
 
= קישורים נוספים =

גרסה מ־10:30, 18 באפריל 2010

מחקר מודרני S / מחקר מודרני ש

שטרן, מנחם. 1979. "גירושי היהודים מרומא בזמן העתיק." ציון 44. ע"מ 1-27.

סיכומים

ע"מ 1:

הערה 1 - הגירה יהודית פיניקית. שווה לבדוק.

הערה 2 - עבדים יהודים באיוניא.

ע"מ 2:
שבויים יהודיים רבים הובאו לרומא בשנת 61 לפנה"ס אחרי שפומפיוס כבש את יהודה. זמן ניכר לפני כיבוש ירושלים הייתה קהילה יהודית ענפה ברומא מכיוון שכבר בשנת 59 לפנה"ס אנו שומעים על השפעתם במשפטו של פלאקוס אצל קיקרו Cicero, Pro Flacco 66-69. גם כיבוש אסיה הקטנה וממלכת פרגאמון, שישבה בה אוכלוסייה יהודית רבה, סייעה להתפתחות היישוב היהודי ברומא עוד לפני פומפיוס.

ואלריוס מקסימוס חי בתקופתם של אוגוסטוס וטיבריוס ופרסם את חיבורו לאחר מפלתו של סיאנוס בשנת 31 לספירה.

הערה 3 - יהודיה משׂפרטא!!!
ע"מ 3:
דיווחו של ואלריוס מקסימוס על גירוש היהודים מרומא בשנת 139 לפנה"ס נשמר כפרגמנט בדיווחיהם של יוליוס פאריס (Iuluis Paris) ושל יאנואריוס נפוטינוס (Ianuarius Nepotianus). 
ע"מ 4:

שטרן מעלה את הטענה שואלריוס מאקסימוס שאב את הידיעה על גירוש היהודים מן ההיסטוריה הרומית של ליויוס (פפירוסים מאוקסירינכוס שבמצרים התיכונה מופיעים תקצירים לספרים 37 עד 46 וכן 48 עד 55 של ההיסטוריה הרומית של טיטוס ליויוס. בראשית הטור השמיני בשורות 191-192 מצוינים שמות הקונסולים והודעה על גירוש האסטרולוגים מן העיר. אין ציון לגירוש יהודים). ואלריוס מקסימוס השתמש בליוויוס כמקור עיקרי לתולדות הרפובליקה הרומית בחלקים אחרים של חיבורו. 

ע"מ 5:
סרוויוס (Servius) מוסר שהאתונאים והרומים אסרו הכנסת דתות חדשות לעריהם, ובגין איסור זה נשפט סוקראטס באתונה וגורשו האסטרולוגים והיהודים מרומא. סרוויוס הכיר את האירוע מקריאה אצל ליוויוס, אך יתכן שהמקור של סרוויוס היה ואלריוס מקסימוס ולא ליוויוס במישרין. 
מדוע המשלחת מטעם שמעון המקבי לרומא איננה אשמה בגירוש?

1. לא סביר שהשלטונות ברומא יתנהגו בגסות כלפי משלחת של מדינה ידידותית.

2. המשלחת הגיעה לרומא רק בשנת 142 לפנה"ס ולכן לא יתכן שחבריה גרמו לגירוש היהודים. הדימיון בין שמו של הקונסול גניאוס קאלפורניוס פיסו, שמצוין אצל פאריס, לקונסול לוקיוס שבספר מקבים-א טו טז מטעה. שמו היה גניאוס ולא לוקיוס ולכן היה זה לוקיוס קיקיליוס מטלוס (Lucius Caecilius Metellus) הקונסול של שנת 142 לפנה"ס. 
ע"מ 6:
מפיצי הדת לא היו תושבי רומא כי הקונסול פקד עליהם לחזור לבתיהם. מרכז פולחנו של יופיטר סבזיוס נמצא באסיה הקטנה והיה מקובל במלכות פרגאמון, עובדה אשר מעלה את הסבירות שהיהודים באו מאסיה הקטנה (יהודים מפרגאמון או מדרום איטליה?). ישנה השערה שמדובר בפולחן סינקרטיסטי פריגי-יהודי שהובא לרומא על ידי היהודים. וארו זיהה את יופיטר הרומי עם אלוהי היהודים (Augustinus, De Consensu Evangelistarum 1.22.30, 1.23.31, 1.27.42).
היה בלבול בין זאוס סבזיוס (Zeus Sabazios) לדיוניסוס, או יהוה צבאות, או המילה שבת, שקישר את סבזיוס ליהודים. 

ע"מ 7:

אריסטובולוס

סטראבו

דיוניסוס

הערה 25 - דיוניסוס = יהוה.
ע"מ 8:
קיומם כמוסד של המזבחות הציבוריים (מקומות תפילה ובתי כנסת) היה ידוע היטב במרחב הפזורה היהודית ההלניסטית במאה השלישית והשנייה לפנה"ס. 
נימוקים לכך שואלריוס המציא את הכול כדי לסייע לטיבריוס: 
א. היעדר אישור ממקור נוסף.
ב. היחסים בין רומא ליהודה היו כה טובים שקשה לשער שהרומים יסכנו אותם כדי לגרש יהודים מרומא.
ג. אזכורו של יופיטר-סבזיוס הוא תוספת מאוחרת של פאריס כי רק בתקופת הקיסרות הוא זכה לפולחן ממשי ברומא.

שיתוף פעולה יהודי נכרי בפולחן יהוה בחו"ל.
ע"מ 9:
הפרכת הטענה שואלריוס המציא הכל:
א. מאורעות רבים מן הזמן העתיק ידועים ממקור אחד. אין לשכוח את סרוויוס, שקיימת אפשרות ששאב את ידיעותיו הישר מליוויוס. טיעון מן השתיקה לא מספיק, מכיוון שיוספוס לא מציין סיפור זה אך גם לא את החלטת אסיפת העם לטובת שמעון המקבי או את פקודת הגירוש של קלאודיוס. מעבר לכך, לא מתחייב שקיקרו יציין אירוע זה במשפט של פלאקוס.
ב. ההנחה שהמשלחת שהתה ברומא בשנת 139 לפנה"ס לא נכונה.
ג. הצירוף של יופיטר-סבזיוס אופייני לממלכת פרגאמון במאה השנייה לפנה"ס.

ע"מ 10:

הערה 38 - על מעורבות יהודית במרד העבדים בסיקיליא בשנים 132-135 לפנה"ס.

בשנת 186 לפנה"ס רדיפת הבכּכנליא.
ע"מ 12:
מדיווחו של טקיטוס אנו למדים שהקונסולים בשנת הגירוש היו מארקוס סילאנוס ולוקיוס נורבאנוס, ולכן הגירוש נעשה בשנת 19 לספירה. טקיטוס לא מציין האם היו אלה מצרים או יהודים שהועברו לסרדיניה אלא רק שהיו נגועים באמונה תפלה, אך השוואה ליוספוס מבהירה שהיו אלה יהודים. 
סווטונויס גם מציין את רדיפות היהודים והמצרים אך משתמש בלשון יחיד כשהוא מדבר על האמונה שנגדה פעל הקיסר – אך הוא התכוון לדת המצרית. סווטוניוס לא מציע תאריך. 
ע"מ 13:
דיו קאסיוס – מניע גיור. תיאורו נתון במסגרת ההתרחשויות של שנת 19. 
גם יוספוס מציין את הפולחן המצרי. 

הערה 52 - התחזות לאל למרות אונס.

הערה 53 - תגובתו של טיבריוס על מעשה האונס. למה דווקא? שווה לבדוק.

הערה 55 - גם שטרן יורד על היידל. ע"מ 14:

הרבה מאוד פרטים מקבילים לטקיטוס.
הבעיה הכרונולוגית: יוספוס טועה בכרונולוגיה של האירוע אך לא מתכוון לאירוע אחר.

ע"מ 15:

יוספוס אינו מקפיד מאוד על סדדר הזמנים בספר 18.

ע"מ 16:
כאשר קוראים את דיווחו של פילון מתקבלת ההרגשה שהמאורעות התרחשו סמוך למפלתו של סיאנוס. סיאנוס הגיע לשיא השפעתו בשנת 23 לספירה כאשר טיבריוס עזב לקאפרי. בדיווחו פילון מנסה לזכות את טיבריוס מכל יוזמה אנטי יהודית.  שטרן תומך בהשערה שהאירוע עליו מדבר פילון הוא לא הגירוש של שנת 19 לספירה.

ע"מ 18:

חלוקת כסף מיוחדת ליהודים למניעת חילול שבת. 
ע"מ 19:

הערה 74 - פרופרטיוס! אף אחד לא חיפש אלים זרים.

הערה 77 - כריסטוס היה סתם יהודי אחד.

ע"מ 20:

האם יוספוס שבידינו צונזר?

הערה 78 - Chrestus = Christ

ע"מ 22:

Impolsore Chresto - 41

נצרות קדם-פאולינית.

הערה 90 - הופעות השם: Christians

ע"מ 23:

גלות הֻרקניא.

הערה 92 - נצרות קדומה במצרים.

ע"מ 24:

איסור יישוב קפריסין אחרי מרד התפוצות.

ע"מ 25:

גירוש יהודים מרומא היה יותר עניין רומאי מאשר עניין יהודי.

ע"מ 26:

"באשר להיהודים לא תמיד הבדילו בין הכלל ובין מפיציה הפעילים של היהדות." אולי משום המיסיון הלא-מודע.

מונותאיזם שולל האפשרות להמשיך לכבד את אלי רומא המסורתיים.

ע"מ 27:

הערה 110 - אהדה ליהדות ברומא.

הערה 111 - עוד על Sabazios.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר

קישורים נוספים