הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:קנאה ושׂהידיות"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(תשובה לשאלה של דורון)
מ
שורה 1: שורה 1:
תחת עריכה הלסינקי [[משתמש:Oamitay|ד"ר א.]] 07:25, 9 בנובמבר 2009 (UTC)
 
 
 
 
==העלאת שאלות מחקר==
 
==העלאת שאלות מחקר==
 
רפי! מה דעתך שנעלה את שאלת המחקר הבאה; מדוע דת מונותאיסטית מעוררת רגשות חשיבות וקנאה כה חזקים עד לכדי שהידיות?  
 
רפי! מה דעתך שנעלה את שאלת המחקר הבאה; מדוע דת מונותאיסטית מעוררת רגשות חשיבות וקנאה כה חזקים עד לכדי שהידיות?  

גרסה מ־07:27, 9 בנובמבר 2009

העלאת שאלות מחקר

רפי! מה דעתך שנעלה את שאלת המחקר הבאה; מדוע דת מונותאיסטית מעוררת רגשות חשיבות וקנאה כה חזקים עד לכדי שהידיות? אני כן מודעת לכך שזוהי שאלה בעייתית מכיוון ששהידיות ניתן למצוא בדתות שאינן מונותאיסטיות אך האם המושג מרטיר איננו מזוהה דווקא עם דתות מונותאיסטיות? Dorone Paris 18:19, 8 בנובמבר 2009 (UTC)

דורון, אני אמנם לא רפי, אבל אענה בכל זאת.
קודם כל, שאלה מצויינת. העלי אותה.
שנית, באילו עוד דתות שאת מכירה קיימת תופעה דומה? ד"ר א. 07:27, 9 בנובמבר 2009 (UTC)

האלמנה ושבעת בניה

רפי. דבר מעניין ביותר מתרחש בסיפור על חנה ושבעת בניה. נראה כי הסיפור על חנה ושבעת בניה מתועד ב3 מקורות שונים בספר מקבים, בתלמוד הבבלי וכן במדרש רבה- איכה. אם זאת, בכל אחד מהמקורות, שמה של חנה משתנה. השם חנה מופיע לראשונה רק בעיבוד כתביו של יוסף בן מתתיהו ובתלמוד הבבלי. שמה של חנה לפני כן משתנה ונע בין האלמנה, האם ובאופן מפתיע ביותר גם מריה (מרים בת נחתום). אני יודעת שזה קצת נודד מחומר העיסוק שלנו אבל אין ספק בכלל שזהו חומר מחקרי מעניין ביותר. אוסיף ואדגיש שהשם מריה מופיע במדרש רבה אשר נכתב בין המאה ה5-7 לספירה (לעומת ספר מקבים שנכתב ב143 לפנה"ס). מעניין לא? האם יכול להיות שהנצרות אימצה לתוכה מןהכתבים היהודים ושהיהודים אימצו לעצמם מן הכתבים הנוצריים? יכול מאוד להיות. בכל מקרה נראה לי שזה עדיין נושא חשוב ותקף בעבודה שלנו מכיוון שכשנעלה שאלה\ות מחקר שונות אחת מן השאלות העיקריות (וגם ענקיות) תהייה זו של השפעת דתות שונות על דתות אחרות ושיוכן. אין ספק שאולי זוהי שאלה גדולה מדיי לעבודה יחידה אבל זה נראה לי חשוב. נושא השהידיות משפיע על עמים ודתות שונות וגם בתקופה מתקדמת יותר. כמו כן, האם מצוטטת כשהיא פונה לבניה ואומרת להם ללכת לאברהם אשר עקד מזבח יחיד כמו שהיא עוקדת שבעה מזבחות. לכן, אנו מבחינים כי נושא השהידיות מתקבל כסוגייה עליונה ובעלת חשיבות מרובה בקרב המאמינים. עקדת יצחק איננה נוראית אלא עניין שיש לחקותו וללמוד ממנו. אז מה אתה חושב? Dorone Paris 07:00, 4 בנובמבר 2009 (UTC)ד. פריס

דורון, קודם כל שכויח עצום על ההתעקשות להרחיב את היריעה. זו הדרך לעבוד!
שנית, אני מסכים שעיון מדוקדק בהתגלגלות הסיפור יטה את המצגת שלכם מהעיקר (שהוא להסביר את עקרון הקנאות והשׂהידיות). אבל, זה יכול להיות נושׂא מצויין לעבודה סמינריונית. חשבי על זה. ד"ר א. 14:07, 5 בנובמבר 2009 (UTC)
אחשוב על כך בהחלט. תודה רבה אורי. Dorone Paris 09:05, 7 בנובמבר 2009 (UTC)

עקדת יצחק כדוגמא לשׂהידיות

רפי! מה דעתך שנכניס כחלק מחומרי העבודה\מחקר שלנו גם את עקדת יצחק? נכון שבעקדת יצחק, אברהם לא מקריב את עצמו למען האלוהים אך הוא כן מקבל פקודה מאלוהים להקריב את בנו שהוא בשר מבשרו חלק מעצמו.לכן זהו איפשהו כ"מרטיר". לפי ההגדרה מרטיר הוא אחד אשר מקריב עצמו בהוראתו של האל. ואכן אברהם מקבל פקודה מהאלוהים להרוג חלק מעצמו למענו. מה אתה חושב? מכיוון שאני לא יודעת היכן לחתום אחתום בשורה הבאה

ד. פריס

אני מאמין שעקדת יצחק היא חלק חשוב בקנאה היהודית מסורתית. איזכור לעקדת יצחק ניתן למצוא גם בסיפור חנה ושבעת בניה - החוויה השהידית האולטימטיבית. נראה לי שיש איפה להתעמק בזה אבל אני חושב שאורי יכול לעזור לנו יותר ולכוון אותנו במדוייק. שלחי לו מייל, תראי מה דעתו. אני תומך ומחזק את ידייך.
את החתימה את יכולה לעשות שתי שורות מתחת להודעה שלך באמצעות ארבע טילדות.
ר. יפימובסקי 15:26, 31 באוקטובר 2009 (UTC)
להוסיף את עקדת יצחק - רעיון מעולה! אני בעד. לקשר אותו לסיפור האלמנה והבנים - גם מעולה! חשוב מאד ליצור הקשר מתוך הכתוב. שׂימו לב לשמה של האלמנה במק"ב. ד"ר א. 08:15, 1 בנובמבר 2009 (UTC)
סחתיין דורון, קיבלת אישור מגורמים יותר מוסמכים מעבדך הנאמן. אני אחפש כבר עכשיו!
ר. יפימובסקי 12:09, 1 בנובמבר 2009 (UTC)