שיחה:תשעא חברה ומשטר ברפובליקה הרומית -סרוויוס טוליוס והמלוכה הרומית

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־23:28, 30 בדצמבר 2010 מאת Oamitay (שיחה | תרומות) (הערה בנוגע לפסקה- מודלים איזוריים למתן לגיטימציה למלוכה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

הערה בנוגע לפסקה- מודלים איזוריים למתן לגיטימציה למלוכה

"וורגיליוס מאפיין את אנקוס מרקיוס (Ancus Marcius) כפטרון הפלבס (Plebs) וכמנהיג ששוכנע בקלות רבה מדי לקבל את דרישותיו של העם". - יש לנסח מחדש- לא היה מעמד פלבאי מובדל בתקופה זו, ואף בטקסט המקושר לא מדובר על פלבס, אלא על "העם".

לא בדקתי את הפסוק, אבל ורגיליוס מן הסתם אכן נוקט במונח זה. מנקודת המבט של ימי אוגוסטוס זהו שימוש הגיוני במילה. כיון שהמידע על אנקוס כה מועט, נראה לי שאפשר להשאיר את הדברים על כנם. אם תרצי, תוכלי להוסיף הערת שוליים, ובה קישור למקום הראשון בו מוסברת מהות הפלבס לפי קורנל. ד"ר א. 23:28, 30 בדצמבר 2010 (UTC)

שאלה בנוגע למנגנון בחירת המלך

לפי ידעתי מתן האימפריום למלך היה (לאחר בחירת הנציג על ידי הפטריקים)- על ידי אישור אסיפת הקוריות, ובטקסט רשום "אישור על ידי העם". האם אפשר להחליף במינוח ותר מדויק של אסיפת הקוריות, או שמא כאשר כתוב "העם" הדבר נובע ממחלוקת מסויימת לגבי מנגנון הבחירה? Noa Eilat 21:00, 30 בנובמבר 2010 (UTC)

ראשית, צריך להשיב שהמידע שלנו על תקופת המלוכה מעורפל ביותר. למיטב ידיעתי, לא היתה עוד אסיפת עם לפני סרוויוס, פרט לאסיפת הקוריות. אם אכן כך, הרי שהתשובה לשאלתך חיובית. עם זאת, בדקי שוב אצל קורנל בפרק האמור, כדי לוודא בדיוק מה הוא אומר. ד"ר א. 10:10, 14 בדצמבר 2010 (UTC)

קורנל אכן מציין בפרק 4, תת פרק 8, כי האימפריום של המלך הוענק על ידי בחירת אסיפת הקוריות.

מוצאו של סרוויוס

אפשרות אחת

  • דוגמא לניידות חברתית
    • מוצאו העבדוּתי של סרוויוס: איך יתכן שעבד הגיע לשלטון ברומא? בעצם, הוא לא ממוצא עבדותי.
      • סיפור הנסיכה מקורניקולום: אימו של  סרוויוס, יפהפיה צנועת הליכות, היתה נשׂואה לאיש ממשפחת המלוכה הקורניקולרית.
      • סיפורים על מוצא מהאלים (פאלוס ענק באח וכיו"ב). מנהיגות כריזמטית.
  • כניסת גורמים חיצוניים לחברה הרומית: סרוויוס טוליוס נולד בעיר קורניקולום. אביו היה ממשפחת המלוכה המקומית. במלחמה שנערכה בין רומא לבין קורניקולום נהרג האב טוליוס, והאם אוקריסיה נפלה בשבי ונכבשה לעבדות, וכרסה בין שיניה. מלך רומא העניק את השבויה לרעייתו כשפחה, וסרוויוס נולד כעבד לתוך משפחת המלך. המלכה טנקוויל שחררה את שפחתה ואת בנה מעבדות. ברבות השנים מתבלט סרוויוס ועולה לגדולה, עד כדי כך שאחת מבנות המלך ניתנת לו לאשה  (דיוניסיוס מהליקרנסוס, קדמוניות רומא 4.1.2-3). סיפור זה  משקף דרך אחת מני רבות, בהן יכלו גורמים חיצוניים להפוך לחלק מהחברה הרומית.
    • לפי סיפורו של קלאודיוס, סרוויוס היה הרפתקן אטרוסקי, שעלה לגדולה ברומא
  • מלוכה ללא ירושה מאב לבן

אפשרות אחרת

תיזא: שלטון מונרכי קשור לרוב בהורשה בתוך המשפחה, לרוב מדור לדור.

אנטיתיזא: ברומא עבר השלטון לרוב למכלים שהגיעו מבחוץ, ולא היו קשורים בקשרי דם לבית המלוכה.

סינתיזא: סרוויוס טוליוס כדוגמא.

שאלה: אם איננו מגיע מבית המלוכה, מה מוצאו של סרוויוס טוליוס?

  • סיפור הנסיכה מקורניקולום. סרוויוס נולד לאם ממוצא אצילי שנפלה בשבי. הסולידריות המעמדית האצילית מאפילה על הזהות הקהילתית.
  • סיפורים על מוצא מהאלים (פאלוס ענק באח וכיו"ב). מנהיגות כריזמטית.
  • לפי סיפורו של קלאודיוס, סרוויוס היה הרפתקן אטרוסקי, שעלה לגדולה ברומא

מסקנות:

  • ניידות חברתית
  • כניסה של גורמים לא-רומיים לחברה הרומית

מה עושׂים עם: איך יתכן שעבד הגיע לשלטון ברומא? בעצם, הוא לא ממוצא עבדותי.

אפשרות שלישית

  • תיזה: שלטון מונרכי קשור לרוב בהורשה בתוך המשפחה, לרוב מדור לדור.
  • אנטיתיזה: ברומא עבר השלטון לרוב למלכים שהגיעו מבחוץ, ולא היו קשורים בקשרי דם לבית המלוכה.
  • סינתיזא: סרוויוס טוליוס כדוגמא.

שאלה ותשובה מאת נעה אילת

שאלה

אם איננו מגיע מבית המלוכה, כיצד עלה סרוויוס טוליוס לשלטון?

כיוון שלא ירש את הכתר מבן משפחה, נשאלת השאלה מהו מוצאו של סרוויוס טוליוס, במטרה להבין כיצד עלה לשלטון. שורשיו של סרוויוס הינם מקור למחלוקות רבות בשל קיום גרסאות שונות זו מזו עד מאוד. מקורות רומיים ואטרוסקים כאחד מציעים תשובות שונות למי היה וכיצד עלה לשלטון. שתי הדוגמאות הראשונות להלן הינן גרסאות רומיות, והשלישית אטרוסקית.

תשובה

סיפור הראש הבוער

ליוויוס מספר כי מוצא הורי סרוויוס הוא מהעיר קורניקולום, בה השתייך אביו למשפחת המלוכה. טוליוס האב נהרג בקרב, כאשר נכבשה העיר על ידי הרומאים. אוקרסיה, אלמנתו, אשר נשאה את סרוויוס ברחמה, נפלה בשבי ונלקחה לארמון המלך. אוקרסיה שוחררה מעבדות על ידי המלכה טנקוויל וילדה את בנה בארמון, והעניקה לו את שם אביו. הקשרים בין אוקרסיה והמלכה התחזקו, וסרוויוס גדל בבית המלוכה, שם זכה לחיבה וכבוד. עוד בהיותו ילד התרחש מקרה יוצא דופן: כאשר ישן עלה ראשו בלהבות ללא סיבה נראית לעין, בעוד הוא נותר ללא פגע.

  • כאן צריך להדגיש את הפרשנות לפיה מעידה התקרית על חסד אלהי, וכדאי להביא את הציטוטים המתאימים מהמקורות. ד"ר א. 07:04, 16 בנובמבר 2010 (UTC)

לאחר אירוע זה זכה לתשׂומת לב מיוחדת מידי המלך טרקוויניוס פריסקוס, או ליתר דיוק מאשת המלך, אשר פירשה את הנס כאות לגורלו העתידי של סרוויוס. מרגע זה לסרוויוס היה מעמד של בן משפחה בבית המלוכה. ליוויוס מתאר את הנער הצעיר כמי שגדל להיות בעל אופי מלכותי. בעת חיפושים לחתן עבור בתו של טרקוויניוס, לא היה מתאים יותר מבן הטיפוחים שגדל בארמון. ליוויוס מתאר את הגעתו למעמד המלוכה כגורל, אשר רצון האלים כיוונו. [Livius 1.39]

סרוויוס נולד כבנו של אל

גרסה רומית נוספת גורסת שסרוויוס היה בנו של אל. לפי גרסה זו התעברה אימו על ידי איבר מין זכרי שהופיע באורח פלא באָח הארמון, ולכן סברו שאביו הוא האל וולקן (או האל שהיה פטרון הארמון) [Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities 4.2|Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities 4.1-5].

  • שוב - הצהרה על כך שמוצא אלהי מבדיל אותו משאר האנשים סביבו. ד"ר א. 07:04, 16 בנובמבר 2010 (UTC)

סרוויוס כמצביא אטרוסקי

המסורת האטרוסקית בנוגע למוצאו של סרוויוס שׂרדה בנאומו של הקיסר הרומי קלאודיוס משנת 41 לספירה. ההקשר לנאום, אשר תועד על גבי 'לוחות ליון', הוא רצונו של קלאודיוס שהסנאט יאפשר לאדם שמוצאו גאלי להפוך לסנאטור. קלאודיוס טען שגילה מידע חדש בנוגע לסרוויוס טוליוס, מלכה השישי של רומא, וכי על פי מקורות אטרוסקים, הוא היה לוחם, מצביא ובן לוויה נאמן של אדם בשם קאילֶס ויבֵּנָּה אשר הגיע מאטרוריא. כאשר מת אדונו, וכאשר מזלו האיר לו פנים, כבש סרוויוס את רומא ושינה את שמו האטרוסקי, 'מַסְטָרנא' (Macstarna), בו הוא מתועד במסורת האטרוסקית, לשם הרומי סרוויוס [Table of Lyons, ILS 212.1.8-27 ]. הקישור שעשה קלאודיוס בין ויבנה ובן לוויתו מסטרנא לרומא, עשׂוי לאמת את גרסתו בנוגע למוצאו של סרוויוס טוליוס. דבריו מתוך המסורת האטרוסקית הנאמרים על ויבנה חופפים לידוע עליו מתוך המסורת הרומית. קלאודיוס מציג את ויבנה כאחד משני אחים מהעיר Vulci אשר הגיעו לרומא בתקופת המלך טרקוויניוס סופרבוס (Tarquinius Superbus), וכאדם ששמו הולך לפניו ואמור להיות מוכר לקהל שומעיו של קלאודיוס (הסנאטורים). בנוסף, ידוע כי עוד טרם ימי קלאודיוס, ההיסטוריון וֵריוס פְלאקוס (Verrius Flaccus), אשר הסתמך על מקורות אטרוסקים, קישר בין הגבעה הקפיטולינית ברומא ובין קאילס ויבנה.

ניתוח הסיפורים

הגרסאות השונות מתארות את מוצאו של סרוויוס כמלך שלא ירש את שלטונו מכוח שושלת, אלא מתארות שני קווים עיקריים לגבי מוצאו, ומהם נגזרות שתי דרכים לעלייה לשלטון. הקו הראשון, מתארו כאזרח שאינו ממוצא רומאי ועלה למלוכה ברומא. הקו השני, קשור בטענה כי לפני מלכותו מוצאו של סרוויוס היה עבדותי, אשר הביאה כנראה להיווצרות הגרסאות הללו. מוצא זה לא מתואר בסיפורים ברובד הגלוי, מחמת הבושה, אלא ברובד הסמוי. טענה זו מתווה את הקו השני- עלייה לשלטון מתוך ניידות חברתית.

  • עלייה לשלטון כאזרח שאינו רומאי

הגרסה האטרוסקית והגרסה הרומית שעל פיה אימו הייתה נסיכה מקורניקולום, מדגימות את אחד המאפיינים של המלוכה ברומא. שתיהן דוגמאות להיותה מלוכה שאינה עוברת בירושה. המלכים שנבחרו הגיעו מחוץ לקבוצת האוליגרכיה המצומצמת, לעולם לא מגנס פטריקי, ולעיתים אף היו זרים גמורים. שני הסיפורים הנידונים בנוגע למוצאו של טוליוס מתארים עליית מלך שמוצאו אינו רומאי. הסיפור האטרוסקי מתאר זאת באופן מפורש, בעוד בסיפור הרומי הראשון מבין ה-3, הדבר מתואר באופן עקיף - בכך שמוצא אימו מקורניקולום והיגעה לרומא שכנשאה אותו ברחמה.

  • עלייה לשלטון מתוך ניידות חברתית

לא רק שסרוויוס לא ירש את המלוכה, קיימת טענה כי נולד כעבד. זאת , בעוד שניתן לראות שהמשותף לגרסאות הרומיות למוצאו הוא ייחוס עבר מכובד ולא עבדותי לטוליוס. מאחר ובחברה הרומית לא הייתה מקובלת ניידות חברתית וקפיצת מעמדות, טוליוס הוא דוגמה מנוגדת למוסכמה, בכך שהגיע למלוכה. על כן, נוכל להסיק כי קיומן נובע מקושי זה, ומטרתן לגשר על הפער שנוצר.

הסיפורים למעשה מצדיקים את מעמדו, עלי ידי מתן פתרון לבעיה ובכך נותנות תוקף למעמדו. ליוויוס אף מציין בגרסתו כי אל לנו לראות בסרוויוס עבד לשעבר, והאמונה בכך נובעת מבלבול, כתוצאה מתפיסה לא נכונה, המתייחסת לאימו כשפחה, מאחר ונלקחה בשבי לאחר תבוסת קורניקולום. הוא מספק את הפתרון תוך התנגדות לשמועות השערורייתיות שנוגע לעברו של סרוויוס המכובד [Livius 1.39]. גישה מנוגדת מוצגת על ידי דיוניסוס. הוא מציין כי פרטי המידע על עברו של טוליוס בעודו היה אזרח פרטי ומוצא הוריו, הושמטו. הוא חושף את גרסתו, בה הוא מחבר בין האגדות הרומיות לעיל לבין מוצאו העבדותי של סרוויוס, המשמשות כאמצעי לטשטושו. דיוניסיוס מתאר השתלשלות אירועים כמעט זהה לזו שמתאר ליוויוס, בנוגע לתהליך הגעת אוקרסיה לארמון, ואופן גידול סרוויוס בבית המלוכה. ההבדלים הם שדיוניסיוס טוען כי הורי סרוויוס השתייכו למשפחת המלוכה בקורניקולום, בעוד בגרסתו של ליוויוס אביו מתואר כאיש מכובד. כמו כן, הניגוד לתיאורו של ליוויוס, דיוניסיוס מציין כי היה שלב בו אוקרסיה הייתה שפחה בארמון ובעודה במעמד זה, ילדה את בנה. הוא מספר כי לא הייתה זו התערבות אלוהית או ניסית אשר הביאה לעלייתו של סרוויוס למעמד מלוכה. לאחר שגדל כבן למשפחת המלוכה, היו אלו הישגיו המרשימים בתחום הצבאי והמדיני, אשר קירבו אותו לניהול ענייני המדינה ולמלך עצמו. בעודו צעיר השתתף סרוויוס בקרבות רבים וזכה להערכת טרקוויניוס בעקבות ביצועיו המרשימים וזכה לקבל ממנו מספר אותות כבוד. כמו כן, דיוניסוס מתאר את יכלותיו הרטוריות והארגוניות כיוצאות דופן. כך, זכה באמון והערכת המלך, אשר שיתף אותו בענייני המדינה, הוא אף אייש מספר תפקידי פיקוד ומשרות בעלות אחריות ולבסוף נשא לאישה את בתו. הוא זכה בהערכת העם, ולכן לאחר מות טרקוויניוס, טרנקוויל המלכה דאגה בדרך עורמה שסרוויוס יזכה בכתר. היא ראתה בו את הממשיך הטבעי למלוכה. מוצאו עדיין היה בעוכריו, לכן והיה הצורך "לייצר" לו עבר חדש ומכובד יותר. על כן, קיום הגרסאות השונות נובע ממטרה זהה- שמירה על מבנה וסדר חברתי מפני ערעורו ע"י הטענה לגבי מוצאו העבדותי של טוליוס. [Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities 4.1-5 ]

  • חסרה לי בכל הדיון התייחסות למוצא האלהי ולרעיון של מלוכה או הנהגה כריזמטית
  • אפשר לחדד עוד את הניסוח, ביחוד בחלק העוסק בניתוח.
  • יופי של מאמץ. המשיכי כך! ד"ר א. 07:04, 16 בנובמבר 2010 (UTC)

פועלו הפוליטי של סרוויוס

קנסוס – מפקד אוכלוסין

הגדרה מחדש של המעמדות

ארגון מחדש של הצבא – כולל הקשר פוליטי וכלכלי

הצעת תרגום - רון ברק R Barak 10:52, 16 בנובמבר 2010 (UTC)

הרפתקנים וטיראנים

הצבאות והכיבושים הפרטיים באיטליה

יש לחזור לטקסט של קורנל ולנסח מחדש את הפסקא הבאה ד"ר א. 07:17, 16 בנובמבר 2010 (UTC)

מסורת עוד מתקופתו של Fabius Pictor מקשרת את Aulus Vibenna עם הגבעה הקפיטולינית (Capitoline). נראה שהגבעה קיבלה את שמה כאשר ראש אדם נמצא בעת חפירת היסודות למקדש יופיטר. הראש (Caput) שייך ל-Olus (עשב) ולכן האטימולוגיה הילדותית caput Oli. הסיפור מעניין כיוון שהיסטוריונים וחוקרי עתיקות זיהו את Olus עם Aulus Vibenna מ-Vulci, לגביו ידועות כמה עובדות מעניינות. לדוגמה, הוא בא לרומא לאחר שגורש מארצו, הוא נהרג על ידי עבדו של אחיו התאום, ולדברי מקור מאוחר אחד אף שלט כמלך (Rex) ברומא. אם אכן זה נכון, אזי בדומה ל-Mastarna ו-Lars Porsenna הוא כשל בביסוס עצמו בנחרצות או לתקופה ארוכה מספיק כדי שייזכר כמלך בגרסה המסורתית. אחרים, כ-Valerius Publicola ו-Appius Claudius זכורים כמנהיגים רפובליקנים ולא כמלכים, למרות שההבדל אינו חד כפי שחוקרי הקדמוניות רצו לחשוב.

יתכן שאחרים ניסו (לתפוש השלטון) אך נכשלו: אפשר וזכרון עמום של קשר לא מוצלח כזה לתפישת השלטון נשמר בסיפורו של Appius Herdonius - אשר לימים מספר בשנת 460 השתלט על גבעת הקפיטול עם חבורה מזויינת של 4000 קליינטים.