שמעון הצדיק

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מושגים ש

שמעון הצדיק

שמעון הצדיק הוא כנויים של שני כהנים גדולים - סב ונכדו - שכהנו בבית-המקדש הירושלמי בתקופה ההלניסטית. זיהויו ההיסטורי של שמעון הצדיק הוא מקור לשאלות עוד מאז ימיו של עזריה מן האדומים (Di Rossi) במאה ה-16.[1]. מסקנתי בנושׂא (מפורטת בהרחבה ב-Amitay 2007) היא שהסב ונכדו - שיתכן שהתכנו זה אף זה בתואר "הצדיק" - תרמו שניהם לדמות המיתית של "שמעון הצדיק", הבאה לידי ביטוי בכתבי חז"ל.

שמעון א

המקור הראשי לשמעון א, ובו נזכר לראשונה גם כינוי "הצדיק", הוא יוסף בן-מתתיהו, ענתיקות, 12.43 (תר' אברהם שליט): "כשנפטר חוניו הכהן הגדול, ירש אותו שמעון בנו, שנקרא גם "הצדיק" (ὁ δίκαιος), משום יראת-שמים שבו ואהבתו לבני-עמו". בהמשך אותו הספר (פרק 157) כותב יוסף: "משמת אלעזר, נטל מנשה דודו את הכהונה הגדולה, ומשהוציא זה את חייו קיבל את המשׂרה אחריו חוניו, בנו של שמעון הקרוי 'הצדיק'".

לשמעון א מתייחס גם הסיפור על פגישתו של שמעון הצדיק עם אלכסנדר מקדון, המופיע גם בסכוליון למגילת תענית (כא כסלו), ובבבלי יומא סט א. אלכסנדר עבר בארץ-ישׂראל בשנים 332-331 לפ'. אם פגש באופן אישי את שמעון הצדיק, לא היה יכול זה להיות אלא שמעון א. יש לציין שבענתיקות 11.302-347 מציין יוסף בן-מתתיהו כי הכהן הגדול באותה העת היה יַדּוּעַ (Ἰαδδοῦς), אותו יש לזהות כנראה עם הכהן בשם זה בנחמיה יב יא.

המידע על חייו ופעילותו של שמעון א מועט ומוגבל. יוספוס, ביחוד, ועל-אף המחמאות שהוא חולק, אינו מציין דבר מעבר לאמור לעיל.

זיהויו של שמעון א כ"שמעון הצדיק" נתמך במחקר המודרני על-ידי VaderKam 1995.

הידיעות על דברי-ימי יהודה בזמן זה, ועל מקומו של שמעון א בתוכם, מועטות ביותר.

שמעון ב

שמעון ב, נכדו של שמעון א נזכר אף הוא אצל יוסף בן-מתתיהו, ענתיקות יב 224-225 : "גם חוניו דודו מת, והניח את הכהונה הגדולה לשמעון בנו. ומשמת גם זה, ירש בנו חוניו את המשׂרה".[2]

שמעון זה מופיע גם בספר בן-סירא פרק נ, מקור שהוא פחות או יותר בן-זמנו של שמעון ב. שם נאמר עליו (מהד' כהנא): "גדול אחיו ותפארת עמו - שמעון בן-יוחנן הכהן / אשר בדורו נפקד הבית - ובימיו חוזק היכן / אשר בימיו נבנה קיר - פינות מעון בהיכל מלך/ ... סביב לו עטרת בנים - כשתילי ארזים בלבנון".

שמעון ב נזכר בתפקידו ככהן גדול גם בספר מקבים-ג ב א-כ. זיהויו של שמעון זה כשמעון ב ודאי, שכן העלילה מתרחשב בסמוך לקרב רפיח, שארע בשנת 217 לפ', ומתוארך בבירור לימי אנטיוכוס ג ותלמי ד.

שמעון ב נקרא "הצדיק" בסיפור הרבני על יסוד מקדש חוניו במצרים (ירושלמי יומא פרק ו הלכה ג= דף מג טורים ג-ד; בבלי מנחות קט ב). יסוד "בית-חוניו", לפי האגדה הרבנית, מקורו בריב אחים בין שני בני של שמעון הצדיק, שמעי וחוניו. לפי מקבים-ב ד ז נקראו בניו של שמעון ב (שאמנם התקוטטו על הכהונה הגדולה) חוניו וישוע. מקדש חוניו במצרים, שמיוחס לדורם, נוסד בדור שלאחר מכן, אחרי גזירותיו של אנטיוכוס אפיפנס, בידי חוניו ד, בנו של חוניו ג ונכדו של שמעון ב.[3]

על הישׂגיו של שמעון ב ניתן ללמוד, בזהירות, מהמקורות לעיל. אצל בן-סירא נזכר תיקון יסודי בבית-המקדש וכינון חומות הרוסות. יתכן שמדובר בתיקון נזקים שנגרמו במהלך הכיבוש בימי תלמי א סוטר (ואולי גם בתקופה שלאחר מכן). בספר מקבים ג מדווח על תמרון שהצליח מול תלמי ד, על רקע המלחמה הסורית הרביעית. בשל אופיו האגדי של הסיפור קשה להפיק ממנו לקח היסטורי, אבל ברור הדבר ששמעון ב הוא שאחז ברסן השלטון בדור התהפוכות של סוף המאה השלישית לפ', שבסופו עברה ארץ-ישׂראל משלטון מצרי-תלמי לשלטון סורי-סלווקי. הצלחתו של שמעון ב ניכרת בהימור הפוליטי הנכון על נצחון סלווקי, ובהבטחת זכויות מיוחדות מידי אנטיוכוס ג (יוסף בן-מתתיהו, ענתיקות 12.129-146).

בין החוקרים שרוצים לראות בשמעון ב את שמעון הצדיק: ראלף מרקוס, במהדורת Loeb של יוספוס לספר 12, נספח B עמ' 462-466; מרטין הנגל (1974) א 52, 73, 270-272, ב 180 הע' 89; שטרק ושטמברגר (1991) עמ' 70.

שמעון בן-מתתיהו

על החוקרים שניסו לראות דוקא בשמעון התרסי בן-מתתיהו (אחיו של יהודה המקבי) את שמעון הצדיק ראה Amitay 2007: 243-245. טענה זו אינה מתקבלת על דעתי בשל הסיבות המצויינות שם, אך יתכן שלאורך הדורות תרמו גם הישׂגיו המשמעותיים של שמעון התרסי להיווצרות דמותו העל-זמנית של שמעון הצדיק.

שמעון הצדיק בזמן מיתי

השם שמעון הצדיק מופיע גם באגדות רבניות שאין כל דרך לקשרן עם שמעון א ו-ב, או אפילו עם שמעון התרסי.

צלם בהיכל

הסיפור בתוספתא סוטה יג ו; מגילת תענית על כב שבט (כ"י אוקספורד); ירושלמי סוטה ט יג (כד ב); בבלי סוטה לג א (ועוד) מקשר את שמו של שמעון הצדיק עם נסיונו של קיסר רומא גאיוס קליגולא לכפות הצבת פסלו בבית המקדש בירושלם. לסיפור ההיסטורי ראי/ה פילון מאלכסנדריא, המשלחת לגאיוס; טקיטוס, היסטוריות 5.9; יוסף בן-מתתיהו, מלחמה 2.184-187, ענתיקות 18.257-309. יתכן ששמו של שמעון הצדיק נשתרבב לסיפור משום שעניין הצבת הפסל הופיע ברבות השנים גם בסיפורי אלכסנדר, והוסיף מי שהוסיף את את שמעון לעניין.

חוני המעגל

בכ"י אוקספורד של מגילת תענית על כ אדר מופיע סיפור על חוני המעגל, שכביכול התרחש בימי שמעון הצדיק. חוני המעגל חי בפני הבית, ולפי יוספוס, ענתיקות 14.22-24 מצא את מותו בריב האחים בין הורקנוס ב לאריסטובולוס ב, בדור האחרון של עצמאות יהודה.

שמעון הצדיק בתפיסה ההיסטורית של חז"ל

מסירת התורה

בשני הנוסחים של שלשלת מסירת התורה, הן באבות א א, הן באבות דרבי נתן א א, מופיע שמעון הצדיק כמי שמקבל את התורה מידי אנשי כנסת גדולה.

קשר בין האל לישׂראל

בתוספתא סוטה יג מופיע שמעון הצדיק כמי שעומד בסוף התקופה העל-טבעית בדברי-ימי ישׂראל, כאשר נסים עדיין מתחוללים ובת-קול עדיין נשמעת - אך לאחר תום הנבואה. גם כאן ניתן למצוא הד לתארוך של שני השמעונים. לפי סדר עולם של ר' יוסי בן-חלפתא נפסקה הנבואה בימיו של אלכסנדר מקדון, כלומר במשמרת של שמעון א. מאידך, תום הנסים בבית-המקדש מקושר עם ירושת בניו של שמעון, מלחמת האחים ויסוד מקדש חוניו במצרים, כלומר במשמרת של שמעון ב.

הערות

  1. מאור עיניים, אמרי בינה, פרק כב
  2. חוניו האחרון הוא זה שבימיו פרץ ריב האחים שהדרדר לכלל מלחמת האזרחים ותסבוכת חנוכה.
  3. על יסוד מקדש חוניו ראי/ה יוסף בן-מתתיהו, מלחמה 1.33, 7.421-432; ענתיקות 12.387-388, 13.62-73, 20.235-236. למצב במחקר המודרני ראי/ה Gruen 1997: 47-57.



לקריאה נוספת

מחקר מודרני

נעם, ורד. (תשס"ד/2003). מגילת תענית: הנוסחים, פשרם, תולדותיהם. ירושלם: יד בן-צבי.

Amitay, O. (2007). Shim'on ha-sadiq in his historical contexts. The Journal of Jewish Studies., 58(2), 236

Gruen, E. S. (1997). The origins and objectives of onias' temple. Scripta Classica Israelica, 16, 47-70

Hengel, M. (1974). Judaism and hellenism : Studies in their encounter in palestine during the early hellenistic period [Judentum und Hellenismus.] (1 American ed.). Philadelphia: Fortress Press

Marcus, R. (1943, 1998) . Josephus: Jewish Antiquities, books XII-XIII [Loeb Classical Library] Camb. Mass. Harvard University Press

Strack, H. L., & Stemberger, G. (1991).Introduction to the talmud and midrash [Einleitung in Talmud und Midrasch.]. Edinburgh, Scotland: T&T Clark

Tropper, Amram D. (2013). Simeon the Righteous in rabbinic literature: a legend reinvented. Leiden: Brill.

VanderKam, J. C. (1995). Simon the just: Simon I or simon II? Pomegranates and golden bells (pp. 303-318). Winona Lake, Ind.: Eisenbrauns

קישורים חיצוניים

הערך בויקיפדיא העברית נמצא כעת בשלבי עבודה, כפי שאפשר לראות בדף השׂיחה שם

הערך בויקיפדיא האנגלית סובל מבעיות חמורות וקשות, וממש מתחנן לעזרה ולתיקון.

כל הביבליוגרפיה הנ"ל נמצאת באוסף אוניברסיטת חיפה. לאתר הספרייה של אוניברסיטת חיפה.