הבדלים בין גרסאות בדף "תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית שיעור עשרים וארבע"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (דף חדש: '''חזרה לסלבוס\[[תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאו…)
 
מ (סיכום אחרון לסמסטר זה! ~ לחיי הפרות)
שורה 1: שורה 1:
 
'''[[תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית|חזרה לסלבוס]]\[[תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית סיכומי שיעור|לדף ריכוז הסיכומים]]'''
 
'''[[תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית|חזרה לסלבוס]]\[[תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית סיכומי שיעור|לדף ריכוז הסיכומים]]'''
 +
 +
'''שיעור עשרים וארבע'''
 +
 +
14.6.2011
 +
 +
יישור קו: הקורס נקרא עולם חדש מופלא מתוך רמיזה לספר Brave New World של האקסלי. בעולמנו כיום, מערכות הדיכוי פועלות בלי שנשים לב אליהן.
 +
 +
נרון היהודי: המרד הגדול פרץ בקדנציא שלו. החורבן שנחרט וקטע את המשכיות העבודה בהר הבית. לכן, הדעת נותנת שהוא ייזכר לרעה. אחת הדרכים להיוועץ באלים היא לירות חצים בעת העתיקה. יש אגדה לפי נרון מתגייר ומצאצאיו יוצא רבי מאיר.
 +
 +
זה סיפור שמספרים לעצמם יהודים שיודעים שזה קרה במשמרת של נרון ולא נוטרים לו טינה. לפיהם הוא היה בסדר. אויבי ישראל הם כלי בידי ההשגחה העליונה כדי להעניש את היהודים על חטאיהם. נרון מתגייר ואחד מצאצאיו הוא מחכמי ישראל לפי האגדה.
 +
 +
סיפור זה הומצא, חיבורו עם החזרות לתחייה של נרון מעלה את השאלה ההיסטורית האם באחת מתנועות החזרה הזו היה פן יהודי. קשה לדעת.
 +
 +
3 סיפורים שונים שמעידים על כך שהמניות של נרון ברומא בשנת 68 אולי צנחו לרצפה, אפילו לא נקבר במאוזוליאום של אוגוסטוס עם שאר המשפחה. אימוצו למשפחה היוליו קלאודית מבוטל. יחד עם זאת, בחוגים אחרים במזרח, כולל בחוג יהודי אחד, מניותיו נותרו גבוהות.
 +
 +
למחשבה מונותאיסטית יש חץ זמן: להיסטוריא התחלה ותכלית. לעומתה, המחשבה הרבנית היא לא לפי כרונולוגיא ונקודת הקץ היא ביאת המשיח, שברור שהוא לא יבוא.
 +
 +
הנחות יסוד בדיון:
 +
#שני הפרקים הקצרצרים שנכתבו על ישוע הם פחות או יותר הדבר שיוספוס כתב כפי שהם עומדים לפנינו.
 +
 +
יש הכרה בישוע כדמות חיובית. כתבי הבשורה הסינופטיים מציגים את ישוע כרפורמטור ביהדות. בא לשנות הרבה מאוד.
 +
 +
הקהילה הנוצרית ברומא חטפה מכות איומות ונוראות. שנים בודדות אח"כ, בית המקדש בירושלים נחרב. כלומר, גם היהדות העתיקה וגם הנצרות נמצאים בפוסט-טראומה. אחד הטריקים של התנועה המונותאיסטית גלום בפסוק "כן ירבה וכן יפרוץ" – ככל שתענה, תלחץ ותרדוף יותר, התנועה תפרוץ (אולי במקום אחר).
 +
 +
יוספוס מדבר מתוך התקופה, דור אחרי (93-4) חורבן הבית, ההלם הראשוני התפוגג, אנשים הבינו שאכן בית המקדש חרב ושואלים את עצמם "מה עכשיו?".
 +
 +
במחקר יש מחלוקת על התגיירות ומסיון. יתכן שהאירועים של שנת 19 אצל יוספוס הם פרשנות פוליטית על התקופה שבה הוא חי. חוקרים נכבדים טוענים שאין עניין של גיור (איך בכלל יכול להיות אחרי שבית המקדש הושפל באופן כזה?).
 +
 +
300 השנים הראשונות של הנצרות היו קשות. השלטונות הרומיים התייחסו לנצרות באופן שלילי לרוב. מרדיפה לרדיפה, הנצרות גדלה ומתחזקת.
 +
 +
גם ישוע וגם יוחנן בן זכאי במקביל, כ-40 שנה לפני חורבן הבית התנבאו בבירור על חורבן בית המקדש וראו בזה דבר חיובי. יש מודעות בעולם בשלב ההוא שכל העניין עם הקורבנות הוא שטות והבל, אחד הקלפים החזקים של הנצרות, שמתנגדת לקורבנות.
 +
 +
הרעיון שישוע מסמל את כל הקורבנות התקבל על חוגים רחבים מאוד, הייתה נכונות לקבלו. בנוסף, זול יותר לא להקריב קורבנות. יש רגע במקורות היהודיים שמרים בת בלגה ניגשת למזבח, חולצת סנדלה ודופקת על המזבח – עד מתי תכלה את ממון ישראל?! רוב הקורבנות לא היו שלמים אלא שומן ועצמות. העור והסטייקים נצרכו.
 +
 +
יש תודעה לכך שקורבנות זה עניין גשמי פרימיטיבי, שהקשר עם האלוהות צריך להיות רוחני. סנקה מעיד על עצמו שהוא היה צמחוני, בימי טיבריוס הוא הפסיק עם זה כי חשדו בו כגורם לא רצוי. המחקר המודרני מקשר את זה עם הרדיפות של שנת 19, כאילו שסנקה יכול להחשד בזה שהוא יהודי. העדות היא שהייתה צמחונות אידיאולוגית בתקופה עליה אנו דנים. גם אם סנקה היה צמחוני אידיאולוגי בלי קשר לאמונה, אנשים שהיו סביבו, הלך הרוח חיבר את זה לענייני אמונות דתיות חתרניות בעיני השלטון.
 +
 +
באווירה ציבורית זו, חורבן בית המקדש יכול להיתפס כיתרון ולא חיסרון. יוחנן בן זכאי, מייסד היהדות הרבנית אחרי חורבן הבית, מצוטט שאמר שצריך להחריב את בית המקדש ובשום פנים ואופן לא לבנות אותו שוב (אבות דרבי נתן איפשהו ל"א).
 +
 +
אילו יתרונות נוספים יכול לתת חורבן בית המקדש ליהדות שרוצה להיות עולמית? לא אזוקה למרכז בירושלים. אחד הדברים הדומיננטיים בחסידות (היו חסידים בתקופת יהודה המקבי) הוא הרחבת תחום הקדושה. אחד הריבים הקשים ביותר בימי יאשיהו (סוף מאה 7 BC) הוא רק יהוה, רק בירושלים. היה יהוה שומרון.
 +
 +
גם לפני וגם אחרי הייתה מגמה מנוגדת שאמרה – בסדר, רק הוא, אבל בכל מקום. קל יותר למכור את היהדות כשהיא לא כבולה למקום גיאוגרפי אחד. מבטל את הנאמנות הכפולה.
 +
 +
קוסמופוליטיות: איך לתת מכנה משותף באימפריא על לאומית? בסופו של דבר, הלכידות הפנימית הגיעה מהנצרות. אחת התשובות לכך שקונסטנטינוס בחר להשתמש בנצרות לליכוד האימפריא היא כדי להשתמש במבנה הכנסייתי וברעיון המגבש כדי לתת מכנה משותף לכל הקיסרות.
 +
 +
הנצרות הייתה מספיק מגוונת כדי להכיל דברים שהיהדות לא הכילה ואפשר לראות בסיפור של פאולינה ופולוויה. למשל, היתר אכילה (ויתור על הכשרות) והעדר צורך בברית מילה. בן האלוהים הוא מם מיתולוגי מובהק בעולם הפוליתאיסטי ונכנס לנצרות.
 +
 +
כשפותחים את הדלת למשחק של יותר מאלוהות אחת והם ביחסים משפחתיים, יכולים להיות כל מני דברים. במצרים, איסיס, סראפיס (שהמציאו המלכים לבית תלמי בצו מלכותי) והורוס (כל פרעה עלי אדמות).
 +
 +
יוסטיניאנוס (אמצע המאה ה-6) מונותאיסט, משתלט מחדש על צפון אפריקא, דמות לא מוכרת כי 3 דורות אח"כ האסלאם השתלט על העסק. מוצא מקדשים לאמון רע ולאלכסנדר. מחסל את הפולחנות הזרים, מנצר את המקדשים, מקים כנסייה ליד למריה (כדי להשלים אב, אם ובן). איסיס מכונה מלכת השמיים, כמו מריה (קיסרית השמיים) – אחרי שעוברת תקופה מסוימת.
 +
 +
כלומר, לפנינו המשך ישיר של המסורות הפגאניות הקדומות. הדפוס נותר זהה. מלכת השמיים מופיעה בירמיהו מ"ד, חלק בלתי נפרד מדת ישראל הקדמון. מערכת היחסים של אב ובן בין אלוהים למשיח קיימת גם ביהדות (תהילים ב'), אלא שבה יש 1001 דרכים להסוות את הדבר הזה. בנצרות הלכו עם זה עד הסוף.
 +
 +
הניקוד בירמיהו מד הופך את המשמעות (מלכת השמיים מנוקד כמלאכת השמיים).
 +
 +
מה משמעות העולם חדש מופלא? הרפובליקא נזרקה בשלבים. במקומה יש קיסר, שליט יחיד. בה בעת, באותה התקופה, נולדת התנועה האידאולוגית, זרם בתנועה המונותאיסטית שיהפוך את עיקרון האחד במקום רבים (אלוהי ישראל שיחליף פנתיאון שלם של אלים), התנועה המונותאיסטית מוציאה את הזרם שיכפה את העיקרון המונותאיסטי על הקיסרות. צמצום ושאיפה לכמה שפחות בדת ובפוליטיקא.
 +
 +
אם הייתה מטריארכיא במקום פטריארכיא בעת ההיא, אלוהים היה אישה זועמת עם כלב עצבני ולא אדם עם זקן ארוך.
 +
 +
איסיס מעבירה הלאה הרבה דברים, עד היום.

גרסה מ־08:44, 14 ביוני 2011

חזרה לסלבוס\לדף ריכוז הסיכומים

שיעור עשרים וארבע

14.6.2011

יישור קו: הקורס נקרא עולם חדש מופלא מתוך רמיזה לספר Brave New World של האקסלי. בעולמנו כיום, מערכות הדיכוי פועלות בלי שנשים לב אליהן.

נרון היהודי: המרד הגדול פרץ בקדנציא שלו. החורבן שנחרט וקטע את המשכיות העבודה בהר הבית. לכן, הדעת נותנת שהוא ייזכר לרעה. אחת הדרכים להיוועץ באלים היא לירות חצים בעת העתיקה. יש אגדה לפי נרון מתגייר ומצאצאיו יוצא רבי מאיר.

זה סיפור שמספרים לעצמם יהודים שיודעים שזה קרה במשמרת של נרון ולא נוטרים לו טינה. לפיהם הוא היה בסדר. אויבי ישראל הם כלי בידי ההשגחה העליונה כדי להעניש את היהודים על חטאיהם. נרון מתגייר ואחד מצאצאיו הוא מחכמי ישראל לפי האגדה.

סיפור זה הומצא, חיבורו עם החזרות לתחייה של נרון מעלה את השאלה ההיסטורית האם באחת מתנועות החזרה הזו היה פן יהודי. קשה לדעת.

3 סיפורים שונים שמעידים על כך שהמניות של נרון ברומא בשנת 68 אולי צנחו לרצפה, אפילו לא נקבר במאוזוליאום של אוגוסטוס עם שאר המשפחה. אימוצו למשפחה היוליו קלאודית מבוטל. יחד עם זאת, בחוגים אחרים במזרח, כולל בחוג יהודי אחד, מניותיו נותרו גבוהות.

למחשבה מונותאיסטית יש חץ זמן: להיסטוריא התחלה ותכלית. לעומתה, המחשבה הרבנית היא לא לפי כרונולוגיא ונקודת הקץ היא ביאת המשיח, שברור שהוא לא יבוא.

הנחות יסוד בדיון:

  1. שני הפרקים הקצרצרים שנכתבו על ישוע הם פחות או יותר הדבר שיוספוס כתב כפי שהם עומדים לפנינו.

יש הכרה בישוע כדמות חיובית. כתבי הבשורה הסינופטיים מציגים את ישוע כרפורמטור ביהדות. בא לשנות הרבה מאוד.

הקהילה הנוצרית ברומא חטפה מכות איומות ונוראות. שנים בודדות אח"כ, בית המקדש בירושלים נחרב. כלומר, גם היהדות העתיקה וגם הנצרות נמצאים בפוסט-טראומה. אחד הטריקים של התנועה המונותאיסטית גלום בפסוק "כן ירבה וכן יפרוץ" – ככל שתענה, תלחץ ותרדוף יותר, התנועה תפרוץ (אולי במקום אחר).

יוספוס מדבר מתוך התקופה, דור אחרי (93-4) חורבן הבית, ההלם הראשוני התפוגג, אנשים הבינו שאכן בית המקדש חרב ושואלים את עצמם "מה עכשיו?".

במחקר יש מחלוקת על התגיירות ומסיון. יתכן שהאירועים של שנת 19 אצל יוספוס הם פרשנות פוליטית על התקופה שבה הוא חי. חוקרים נכבדים טוענים שאין עניין של גיור (איך בכלל יכול להיות אחרי שבית המקדש הושפל באופן כזה?).

300 השנים הראשונות של הנצרות היו קשות. השלטונות הרומיים התייחסו לנצרות באופן שלילי לרוב. מרדיפה לרדיפה, הנצרות גדלה ומתחזקת.

גם ישוע וגם יוחנן בן זכאי במקביל, כ-40 שנה לפני חורבן הבית התנבאו בבירור על חורבן בית המקדש וראו בזה דבר חיובי. יש מודעות בעולם בשלב ההוא שכל העניין עם הקורבנות הוא שטות והבל, אחד הקלפים החזקים של הנצרות, שמתנגדת לקורבנות.

הרעיון שישוע מסמל את כל הקורבנות התקבל על חוגים רחבים מאוד, הייתה נכונות לקבלו. בנוסף, זול יותר לא להקריב קורבנות. יש רגע במקורות היהודיים שמרים בת בלגה ניגשת למזבח, חולצת סנדלה ודופקת על המזבח – עד מתי תכלה את ממון ישראל?! רוב הקורבנות לא היו שלמים אלא שומן ועצמות. העור והסטייקים נצרכו.

יש תודעה לכך שקורבנות זה עניין גשמי פרימיטיבי, שהקשר עם האלוהות צריך להיות רוחני. סנקה מעיד על עצמו שהוא היה צמחוני, בימי טיבריוס הוא הפסיק עם זה כי חשדו בו כגורם לא רצוי. המחקר המודרני מקשר את זה עם הרדיפות של שנת 19, כאילו שסנקה יכול להחשד בזה שהוא יהודי. העדות היא שהייתה צמחונות אידיאולוגית בתקופה עליה אנו דנים. גם אם סנקה היה צמחוני אידיאולוגי בלי קשר לאמונה, אנשים שהיו סביבו, הלך הרוח חיבר את זה לענייני אמונות דתיות חתרניות בעיני השלטון.

באווירה ציבורית זו, חורבן בית המקדש יכול להיתפס כיתרון ולא חיסרון. יוחנן בן זכאי, מייסד היהדות הרבנית אחרי חורבן הבית, מצוטט שאמר שצריך להחריב את בית המקדש ובשום פנים ואופן לא לבנות אותו שוב (אבות דרבי נתן איפשהו ל"א).

אילו יתרונות נוספים יכול לתת חורבן בית המקדש ליהדות שרוצה להיות עולמית? לא אזוקה למרכז בירושלים. אחד הדברים הדומיננטיים בחסידות (היו חסידים בתקופת יהודה המקבי) הוא הרחבת תחום הקדושה. אחד הריבים הקשים ביותר בימי יאשיהו (סוף מאה 7 BC) הוא רק יהוה, רק בירושלים. היה יהוה שומרון.

גם לפני וגם אחרי הייתה מגמה מנוגדת שאמרה – בסדר, רק הוא, אבל בכל מקום. קל יותר למכור את היהדות כשהיא לא כבולה למקום גיאוגרפי אחד. מבטל את הנאמנות הכפולה.

קוסמופוליטיות: איך לתת מכנה משותף באימפריא על לאומית? בסופו של דבר, הלכידות הפנימית הגיעה מהנצרות. אחת התשובות לכך שקונסטנטינוס בחר להשתמש בנצרות לליכוד האימפריא היא כדי להשתמש במבנה הכנסייתי וברעיון המגבש כדי לתת מכנה משותף לכל הקיסרות.

הנצרות הייתה מספיק מגוונת כדי להכיל דברים שהיהדות לא הכילה ואפשר לראות בסיפור של פאולינה ופולוויה. למשל, היתר אכילה (ויתור על הכשרות) והעדר צורך בברית מילה. בן האלוהים הוא מם מיתולוגי מובהק בעולם הפוליתאיסטי ונכנס לנצרות.

כשפותחים את הדלת למשחק של יותר מאלוהות אחת והם ביחסים משפחתיים, יכולים להיות כל מני דברים. במצרים, איסיס, סראפיס (שהמציאו המלכים לבית תלמי בצו מלכותי) והורוס (כל פרעה עלי אדמות).

יוסטיניאנוס (אמצע המאה ה-6) מונותאיסט, משתלט מחדש על צפון אפריקא, דמות לא מוכרת כי 3 דורות אח"כ האסלאם השתלט על העסק. מוצא מקדשים לאמון רע ולאלכסנדר. מחסל את הפולחנות הזרים, מנצר את המקדשים, מקים כנסייה ליד למריה (כדי להשלים אב, אם ובן). איסיס מכונה מלכת השמיים, כמו מריה (קיסרית השמיים) – אחרי שעוברת תקופה מסוימת.

כלומר, לפנינו המשך ישיר של המסורות הפגאניות הקדומות. הדפוס נותר זהה. מלכת השמיים מופיעה בירמיהו מ"ד, חלק בלתי נפרד מדת ישראל הקדמון. מערכת היחסים של אב ובן בין אלוהים למשיח קיימת גם ביהדות (תהילים ב'), אלא שבה יש 1001 דרכים להסוות את הדבר הזה. בנצרות הלכו עם זה עד הסוף.

הניקוד בירמיהו מד הופך את המשמעות (מלכת השמיים מנוקד כמלאכת השמיים).

מה משמעות העולם חדש מופלא? הרפובליקא נזרקה בשלבים. במקומה יש קיסר, שליט יחיד. בה בעת, באותה התקופה, נולדת התנועה האידאולוגית, זרם בתנועה המונותאיסטית שיהפוך את עיקרון האחד במקום רבים (אלוהי ישראל שיחליף פנתיאון שלם של אלים), התנועה המונותאיסטית מוציאה את הזרם שיכפה את העיקרון המונותאיסטי על הקיסרות. צמצום ושאיפה לכמה שפחות בדת ובפוליטיקא.

אם הייתה מטריארכיא במקום פטריארכיא בעת ההיא, אלוהים היה אישה זועמת עם כלב עצבני ולא אדם עם זקן ארוך.

איסיס מעבירה הלאה הרבה דברים, עד היום.