תשע ב סדנא למיומנויות מחקר סיכומים 11

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־11:19, 1 ביוני 2010 מאת Ronny Reshef (שיחה | תרומות) (טכני)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר

תשע ב סדנא למיומנויות מחקר סיכומים

שיעור אחת עשר

01.06.2010

טכני

המטלה המסכמת בקורס- המטרה של מה שאנחנו עושים פה היא להכשיר אותנו לכתיבת עבודה אקדמית בדיציפלינא ההיסטורית. לקראת הכיוון הזה, מכוונת המטלה המסכמת של הסדנא. מטרת הסדנא, כידוע, היא להכשיר את התשתית המחקרית לקראת כתיבת עבודה. בכך תתרכז, איפוא, המטלה המסכמת.

או בקיצור: (הנוסח הרשמי שכתב אוֹרי)

מה עליכן/ם לעשׂות?

  1. לבחור נושׂא כלשהו לעבודה.
    • מי שמתקשה כבר בשלב זה, מוזמנ/ת לפנות אלי
    • מותר לבחור נושׂא לעבודה שתוגש בקורס אחר (כך גדל הסיכוי לחוויה לימודית טובה, למידה מעשית של איך כותבים עבודה.) עבודה שנכתבת במסגרת אחרת גם יכולה לבוא בחשבון, לדבר על זה עם אוֹרי לפני זה. עבודה של שני קורסים תיבדק יותר לעומק.
  2. ערכו חיפושׂ ראשוני של חומר בנושׂא הנבחר, במטרה למצוא: (א) מקורות ראשוניים, (ב) מחקר שכבר נעשׂה בתחום. זה הדגש. מקורות עתיקים, אם העבודה היא בעת העתיקה. מתוך ב' נגיע פעמים רבות ל-א'. מתוך א' נגיע לא מעט פעמים ל-ב'. לא ניקח את ההוצאה המדעית של הטקסט ביוונית, שבו לא נמצא התייחסות למחקר. ניקח תרגום שבו יש הערות שוליים ובהן יכולה להיות התייחסות למחקר. בתרגומים העבריים החדשים יותר נמצא גם התייחסות לספרות מחקר. הוצאת שוקן של המחזות היווניים (אהרון שבתאי) למשל, בסוף כל כרך יש רשימה ביבליוגרפית לקריאה נוספת.
  3. קראו את החומר שמצאתן/ם ותנו לו להתבשל זמן מה (כמו חמין). זה קריטי. מי שינסה לעשות את כל העבודה תוך יומיים, העבודה תצא פחות טובה. רעיונות זקוקים לזמן בישול, העצה הטובה ביותר היא מראש (מועד ההגשה יקבע X זמן אחרי מועד א' האחרון של החוג להיסטוריא.) לתכנן את הקיץ ולשבץ הזדמנויות בין המבחנים גם לעניין הזה. שכשנגיע לרגע שבו אנחנו רוצים לכתוב ולעשות את זה, הספקנו להתעסק עם זה פעמיים שלוש, אפילו קצת. בחלקים האחוריים של הראש, הגלגלים ממשיכים לטחון.
  4. חשבו על טיעון מעניין, או סדרת טיעונים מעניינת, שאפשר להעלות, לאור כל החומר שקראתן/ם. זו התשובה. טיעון מעניין הוא תזא של העבודה או המאמר. הנושא הוא פגישת אלכסנדר הגדול עם הגימנוסופיסטים. הטיעון יהיה: בסיפור של פגישת אלכסנדר עם חכמי הנגב יש לנו עיבוד של הגירסא המוקדמת יותר שהמטרה שלה היא להעביר מסר מסוים בנסיבות מסוימות. ההבדל בין נושא לטיעון הוא – פרוץ מלחמת העולם הראשונה זה נושא. פעולות אלה ואלה של ארגון היד השחורה המקדונית הם אלה שגרמו להתנקשות בארכי דוכס פרנץ פרדיננד זה הטיעון. אין כלל אגודל בקשר לכותרת. לפעמים זו שאלת המחקר, לפעמים תמצית של התשובה לשאלת המחקר.

תכל'ס, השם צריך להיות קצר, קולע, מושך לקריאה ומתייחס למסר המרכזי של העבודה באיזשהו אופן. לא נלמד עכשיו בחירת שם לחיבור, כי זה רק אחרי שכותבים את העבודה. הדבר האחרון שכותבים בעבודה זו ההקדמה. הסיכום הוא אחד לפני. השלב הבא הוא להבין מה הייתה השאלה. גם אם זה נראה לנו הפוך, אנחנו נעבוד כל הזמן מהתשובה אל השאלה. לרוב בתרגיל, כל אחד שנבחן מחבר לעצמו (מתוך 3 טקסטים) גם את השאלה וגם את התשובה. התשובה צריכה להתייחס לטקסט איכשהו. על איזו שאלה עניתי במה שאמרתי?

  1. נסחו את השאלה לתשובה מהסעיף הקודם.
  2. קבעו שעת קבלה אתי. עבודה שתוגש ללא התייעצות קודמת בשעת קבלה, לא תיבדק! בשיא הרצינות. זה מתכון לחזרה על הסדנא.

לגבי כל הסעיפים, זה הרגע לפני שהתחלנו לכתוב, שבו נשב ונדבר על מה שחשבנו. עד שנרגיש בשלים ונראה יחד, נעשה תוכנית איך לעצב את המטלה שלנו. נוכל לבדוק אם הטיעון שלנו בסדר, והשאלה. איך מתכון של איך זה ייראה לכל אחד ואחת מאיתנו, כי זה ייראה אחרת. זה הרגע שבו אנחנו מגיעים עם מה שעשינו ומקבלים פידבק. לאור הדיון המשותף, נמשיך הלאה. מה שמחליף את השלב הזה בהמשך הדרך זה שיחות מסדרון, הכלי המחקרי הכי יעיל שיש. אין תחליף למשא ומתן בעל פה (או בהתכתבות מנוסחת היטב), לשמוע עוד אדם מביע דעה על הרעיונות שלנו.

טיפ: למצוא נפש מסכנה מחוץ להקשר המידי, או מהכיתה, ולספר מה אנחנו עושים. זה יכריח אותנו להבין בעצמינו מה אנחנו עושים ונקבל פידבק. אינטיליגנט שמעניין אותו.

  1. ערכו את החומר להגשה, מבלי לכתוב את העבודה עצמה. אנחנו לא צריכים לכתוב עבודה, למעט מי שיושב גם בקורס נוסף.
    • מי שמעוניינ/ת לערוך את החומר באמצעות ויקי (מומלץ!), ת/יעשׂה כן לפי דף העבודה שהכנתי אני בנושׂא מקום הולדתו של דיוניסוס בהיסטוריות של אלכסנדר. נוכל להעזר בו כדי לראות איך החומר מאורגן. בסעיף 6 נחליט על דרך לסעיף 7. מי שיבחר להגיש את העבודה בויקי יעבור הדרכה. דרך זו נותנת יתרון גדול בארגון החומר. אבל, כמובן שאין חובה.
    • לחילופין, אפשר לערוך את העבודה כתרשים זרימה או מסמך נקודות, ולהגישה בדפוס או כמסמך וורד. לא בכתב יד. כדי לחסוך בנייר, אפשר להגיש קובץ וורד באימייל. תרשים, מסמך נקודות או דרך אחרת- נדבר על זה בסעיף 6. כל אחד ואחת מאיתנו יצטרך למצוא את שיטת העבודה שהכי נוחה לנו. לחשוב איך נוח לנו לארגן חומר.

טיפ להרצאות: בולטים עם משפטי מפתח, ציונים באיזו שקופית אנחנו – תפריט של ההרצאה במסמך בולטים.

ככל שהמסמך שנגיש יהיה מפורט והטיעון או הרצון שלנו בעבודה יובהר באופן ברור יותר, ככל שאנחנו יותר קרובים עם המסמך הזה לעבודה, הציון שלנו יהיה יותר גבוה. הצעד הנוסף בין המסמך שאנחנו נגיש לבין עבודה ממש הוא השלב שבו לוקחים את השלד ומעבירים אותו דרך הקופסא שבה מוסיפים את הרטוריקא, הפיכת רצף רעיונות, מקורות והסדר שלהם נהיים חיבור מאורגן. ההבדל הוא הרטוריקא. השלב של הרטוריקא הוא מאוד קשה ומורכב. לרוב, מגיעים עם תוכנית פעולה והיא משתנה בעקבות הרטוריקא. מגלים חורים שחשבנו שהם מכוסים. וזה לא מתקמפל. אנחנו לא נעבור את השלב הזה בסדנא. נגיע עם השלד של העבודה.

אזהרה מראש: (לכל מי שלא עושה קורס שכרוך באותה עבודה) עבודה של קורס אחר היא עבודה שעוסקת בחומר לא מוכר בכלל לאוֹרי. לכן, העזרה שהוא יוכל להגיש לנו במציאת חומר ומקורות תהיה מינימלית. את זה נצטרך לעשות בעצמינו או עם המרצה בקורס השני. בלי אישור בכתב ממרצה בקורס השני אי אפשר לעשות את זה (לכתוב שלד לעבודה בקורס אחר דרך הסדנא למיומנויות מחקר.

יש מחשבה להצמיד את הסדנא לפרו"ס.

איך אנחנו בונים עבודה?

כל עבודה ומאמר שונים אחד מהשני. המבנה שיש במקום הולדתו של דיוניסוס הוא מבנה קלאסי של הדיאלקטיקא, הפילוסופיא הגרמנית, כי הם הבינו משהו. נטו לתאר היטב את האופן שבו טיעונים מתפתחים.

תמצית המאמר: אלכסנדר הגדול חי את חייו מצד אחד כמו כל אחד מאיתנו ביום יום אבל מצד שני הוא גם ראה בעצמו דמות מיתולוגית. אוקיי. אחת מהדמויות המיתולוגיות שהוא הזדהה איתן והתחרה בהן יותר מכל הייתה זו של האל דיוניסוס. במהלך המסע, היו הרבה מאוד התייחסויות לדיוניסוס, תוך כדי – הרבה מאוד מאורעות היסטוריים הושפעו מהמיתוס של דיוניסוס. בתור פעולה הופכית, המיתוס של דיוניסוס התחיל להיות מושפע (אם הוא הנחיל ממים להיסטוריא של אלכסנדר), ההיסטוריא של אלכסנדר התחילה להנחיל ממים חזרה להיסטוריא של דיוניסוס. המאמר הזה טוען כך ומראה אילו ממים נכנסו למיתוס של דיוניסוס בעקבות המסע של אלכסנדר.

הסיפור על הולדת דיוניסוס הוא שזאוס מבקר את אמו ומכניס אותה להריון. הרה, אשת זאוס מקנאה ומכניסה לאמא של דיוניסוס ג'וק לראש שהיא תבקש מזאוס בפעם הבאה שהוא יבוא לבקר אותה שיתגלה בפניה במלוא הדרו האלוהי. בן תמותה שנחשף לכזה מראה מת. היא מנג'סת לו עד שהוא מסכים והיא מתה ונשרפת כולה. היא בהריון, זאוס שולף מתוכה את העובר, תופר אותו לירך שלו ובו מושלם ההריון ואז נולד דיוניסוס מהירך. באיזשהו שלב, מגיע אלכסנדר לעיר בהודו ששמה ניסא. זה השם המסורתי של עיר הולדת דיוניסוס. הוא שומע סיפורים על כך שדיוניסוס נולד שם דווקא, למרות שיש סיפורים על הולדת דיוניסוס במקומות אחרים. ברבות השנים, היסטוריונים שכתבו על אלכסנדר אמרו שבעקבות ההגעה לאותה עיר בהודו נולד המיתוס על הלידה מתוך הירך.

בחלק הראשון של המאמר, הסיפור הזה מסופר. בחלק השני, מוצגת התזה: אלה הסופרים (יש 4) שאומרים: בעקבות אותו אירוע בהודו, נוצר המיתוס על הולדת יציאת הירך. זו התזה של ארבעתם.

האנטי תזא היא: לא יכול להיות ששם נולד המיתוס הזה, כי יש לנו המון תיעוד לכך שהוא היה ידוע מאות שנים קודם לכן. לכן, נשאלת השאלה- איך הם יכולים להעלות תזא כזו כשכל כך ברור שהיא שגויה?

הסינתזא היא שאלכסנדר כל כך השפיע באלף ואחת דרכים (לב המאמר, פה החידוש) על המיתוס של דיוניסוס, עד כדי כך שסופרים מאוחרים יכלו להתבלבל ולא לשים לב ולסבור שגם החלק הזה מהמיתוס של דיוניסוס נולד בעקבות אלכסנדר.

זה המאמר.

יש מראי מקום שהשלד מפנה אליהם, הם מפנים לדף שבו מופיע הטקסט. למה זה עזר? עכשיו הטקסט באתר, אפשר לשבת בבית עם הלפטופ והמקורות איתנו בכל מקום, מאורגנים. אנחנו גם יודעים איפה בגוף העבודה, למה מתייחסים באיזה שלב של העבודה, זה חלק ממה שנגיש. בחלק הזה של הטיעון, יש התייחסות למקור הזה. בחלק הזה של הטיעון יש התייחסות לטענה המחקרית ההיא שמתייחסת לעוד מקור. איך לסדר את הדברים זה חלק מכתיבת עבודה. זה אחד היתרונות של ויקי במקרה הזה: אפשר לראות את הפירוט לפי תוכן העניינים. מי שעובד בויקי יגיש דף שנראה ככה, אולי קצת פחות מפורט. לחזור לדף הזה שוב ושוב כדי לקבל את התשובה לאיך כותבים את העבודה. (אפשר לבקש לקרוא את המאמר).

לחשוב על שמות לאתר.

נפוליאון הוא חוזה מדינת היהודים ולא הרצל.

החבילה האקולוגית שעמדה לרשות הדיירים הקדמונים בנחל מערות, זו עבודה שאפשר לכתוב למינה (ויינשטיין) עברון. לא חייבים להשתמש בתזא, אנטי תזא וסינתזא. חשוב בשלד שנראה איך הטיעון שלנו מתקדם.

אזהרה: כשאנחנו כותבים עבודה (לא את המטלה המסכמת), הרשימה הביבליוגרפית מורכבת מכל הפריטים הביבליוגרפים שנזכרים אצלינו במראי המקום. דיוניסוס בויקיפדיא ובריטניקא לא יופיע ברשימה הביבליוגרפית. יופיע אך ורק מה שהובא ממנו מראה מקום כלשהוא. במטלה הזו, שאין בה מראי מקום, נרשום ברשימה הביבליוגרפית את כל הפריטים ששימשו אותנו במהלך הכנת המטלה, כולל ערך בויקיפדיא- אם השתמשנו בו. בעבודה סמינריונית, לא נשתמש בערך של ויקיפדיא. ברשימות ביבליוגרפיות במטלה, מקסימום זה לא אופטימום. הכי הרבה זה לאו דווקא הכי טוב. אם הרשימה הביבליוגרפית שלנו מנופחת סתם, זה יעשה רושם לא טוב. אפשר להסביר בשלד במה נשתמש, איפה ואיך. אם נראה שבשלד התייחסנו לשלושה פריטים ביבליוגרפיים וברשימה יש 30, מתוכם 20 לא קשורים לגמרי, זה נראה רע מאוד וישתקף בציון. אם יש ספק, להסביר בגוף המטלה איך השתמשנו בכל פריט, באיזה שלב.

יש מאמרים שבהם נפח הטקסט בהערות שוליים כפול מנפח הטקסט במאמר עצמו. היום זה פחות רווח. אנחנו לא רוצים להגיע לכזה מצב. אם יש לנו המון טקסט, הערות השוליים משתלטות על כל הדפים, לחשוב מחדש על הרטוריקא. לשלב בטקסט הרבה מהערות השוליים, אפשר להתייעץ. אם יש לנו יותר מילים בהערות השוליים מאשר בטקסט, יש בעיא ברטוריקא. אם אנחנו כותבים על טקסט ראשוני שאף אחד לא כתב עליו, אין הערת שוליים..

טבלא

דרך יעילה לארגן חומר. לאור העיון בטבלא, שתי רשימות של שאלות שהן לא זהות. דיברנו על שאלות ומסקנות מבניות, האם שתי הטבלאות באות ממקור משותף, מקור אחר, העתקה. בינתיים מיצינו.

מהתוכן של השאלות וההבדלים בין שתי הרשימות, רעיונות לטיעונים מעניינים:

11 בטבלא- קאלאנוס מייעץ לאלכסנדר להשאר קרוב למרכז ממלכתו. (פלוטרכוס 65). לחכמים אלה, נתן איפוא מתנות והפטירם לפניו. אבל, אל הפילוסופים המהוללים ביותר, שחיו בינם לבין עצמם.. אנשים אחרים לגמרי. מכשול נפוץ אצל סטודנטים: אי אפשר לחבר בין שתי הקבוצות. חובה עלינו להסתכל על הטקסט, לקרוא אותו באופן מדויק ולראות מיהן הדמויות הפועלות. פה, יש לנו שם – צריך לברר מיהו בגוגל, בלקסיקונים הקלאסים. קאלאנוס הוא אחד מחכמי הודו, אאוטסיידר שעוזב את הודו ומצטרף לאלכסנדר. בשלב מסוים, הוא יעורר רושם כביר בקרב היוונים בכך שהוא מבקש שיכינו לו תשתית למדורה, עולה עליה, שופך שמן ומצית. זה קורה בהודו עד היום, אנשים מבוגרים שהגיעו למסקנה שחייהם הסתיימו.

מתאים לסעיף 9 בטבלא- עד מתי טוב לאדם לחיות? (כל עוד אינו סבור שטוב המוות מהחיים). אם מצאנו קשר בין השניים, אחרי שביררנו מיהו אותו קאלאנוס וראינו שבנקודה הזו הוא מתחבר למשהו שיש בפרק הקודם על הגימנוסופיסטים, אולי יש פה קשר? קאלאנוס והגימנוסופיסטים, נניח שזה אותו דבר. מהטקסט, רואים שלא. אוקיי, אבל ידוע שקאלאנוס התאבד בשריפה, מתאים להלך הרוח שמופיע בסעיף – אז אולי זה כן אותו הדבר. בסדר, אלה חכמים הודים, אבל לא כל מי שלא אוכל חזיר שייך לאותה דת. ההלוך חזור הזה הוא תהליך שנעבור שוב ושוב, במהלך בניית הטיעון של העבודה המסכמת. האם בכלל יש טעם מבחינה מחקרית לדבר על קאלאנוס כעל מישהו שמייצג משהו שמייצגים החבר'ה האלה או לא? איך אפשר עדיין למצוא את העניין כדי כן לדבר על קאלאנוס והגימנוסופיטים? אפשר לומר, אוקיי. אם ככה בואו נהפוך את העבודה שלנו לעבודה שעוסקת ביחס של אנשים שונים למוות. איך השאלה הזו של היחס האנושי למוות מתבטאת במפגש של אלכסנדר הגדול עם הודו. משנים את שאלת המחקר. אם מאחורה ומקדימה אין שום דבר שמעניין, אפשר להזיז קצת את שאלת המחקר ולהגיע לרדיוס שונה. אם נגדיר את נושא העבודה כיחס הפילוסופי למוות בנסיבות הגעת אלכסנדר הגדול להודו, זה נושא לעבודה שבו אפשר לדבר על כל זה. אז, הגרסא התלמודית כבר לא רלוונטית לנו. העברנו את העבודה לזמן האמיתי, 325-6 לפנה"ס. כבר לא מעניין אותנו איך חבורת רבנים מספרת את הסיפור.

לזכור את הטריק שעשינו עכשיו. עוד שאלה: בסוף העניין יש פאנץ' ליין. (פלוטרכוס 64). אלכסנדר תפס את מי שנותן את הגב הרעיוני, מועצת חכמי התורה של אותם הוגים בהודו. אלכסנדר הודיע שיהרוג תחילה את מי שלא ישיב תשובה נכונה ואז את הבאים לפי הסדר. גזר דין מוות שמלווה בהתעללות. הוא יכול סתם להרוג אותם. השופט אומר שכל אחד מהם נתן תשובה יותר גרועה מהאחרים. אלכסנדר רוצה להרוג את השופט, אבל הוא נתן תשובה טובה ולכן אי אפשר להרוג אותו. אלכסנדר בסבך לוגי והוא משתעשע. המוטיב הזה הוא מוטיב חוזר בסיפורי אלכסנדר, למשל אצל דיוגנס: אלכסנדר שואל את הפילוסוף, מה אני יכול לעשות בשבילך, ודיוגנס אומר לו לזוז כי הוא מסתיר את השמש. אלכסנדר אומר- אילולא הייתי אלכסנדר, הייתי רוצה להיות דיוגנס. כשאלכסנדר נלחם במלך הודי אחר, פילום, מונסון, בלאגן אימתני. אלכסנדר מנצח, המלך מובל אליו, שואל – איך לטפל בך? המלך ההודי: כמו מלך. - כמו אני מלך או כמו אתה מלך? (מתורגמנים...) אמרתי מספיק, תבין בעצמך. אלכסנדר נהנה מזה שהמלך שומר על הכבוד שלו, לא מפחד ולא מעניין אותו, שהוא מחזיר לו את כל הממלכה שלו ומוסיף לו עליה עוד מחוזות מסביב שלא היו שלו קודם. זו עובדא היסטורית. האנקדוטא לא. אלכסנדר היה טיפוס שאהב אנשים שעומדים מולו, מסתכלים לו בעיניים, לא ממצמצים ומראים לו אינטיליגנציא.

זה מופיע גם בבלי 12. אבל אין פה את ההתחלה, בסיפור במסכת תמיד כפי שהוא מובא לפנינו, ההתחלה של הסיפור שבה מכינים אותנו לקראת הקאטש הלוגי לא נמצאת. מי שקורא רק את זה – אין לו שום דרך להבין, למה הכוונה- השלטון ביד המלך ולא נאה למלך לכזב. אין לזה משמעות. הפואנטא הייתה שאלכסנדר אמר, הכי גרוע ימות קודם וזה. פה, יש לנו את העניין של הטוויסט- במקום להרוג אותם הוא נותן להם מתנות, אבל אין לנו את ההתחלה של הסיפור שמסבירה את הטוויסט. הסיפור הזה חסר. אפשר להסיק מזה שזו הוכחה ברורה לזה שהם העתיקו את זה מאיזה מקום ולא עשו עבודה כמו שצריך.

עשרה דברים שאל אלכסנדר מוקדון את זקני הנגב, למה יש פה 12 שאלות? לא להאמין לאנשים שאומרים לנו מה המספרים, לבדוק בעצמינו. (אריך קסטנר).

לשיעור הבא

לעקוב אחר האתר, יעלה משהו חדש.