תשע מונותאיזם עבודה מסכמת רפי יפימובסקי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

ספרים רבים נכתבו על גירוש היהודים מרומא תחת שלטונו של הקיסר קלאודיוס אולם כולם מסתמכים על שלושה מקורות בלבד, מקורות אלו הם: ספר מעשי השליחים בברית החדשה, ה"Roman History" של דיו קאסיוס ו"קלאודיוס האלוהי" מאת סווטוניוס(1). על אף שמקורות עתיקים רבים מאת סופרים פגאניים, יהודים ונוצרים מזכירים את היהודים בכתביהם הרי שבנוגע לגירוש היהודים מרומא קיימת שתיקה כמעט מוחלטת, דבר המקשה את המחקר ודוחף להשערות וספקולציות. בעבודה זו אני מנסה לבדוק אם אכן היה גירוש יהודים מרומא בימי שלטונו של קלאודיוס תוך נסיון להסביר את ההתנגשות בין המקורות אותם חקרתי.

  • היהודים בעת הפרינקיפאט

על אף שיחס השלטונות הרומאים בזמנם של יוליוס ואגוסטוס אל היהודים ברומא היה מיטיב והם נהנו מפטור ממיסים מסוימים, חופש דת וחופש משפטי , ישנם מקורות המעידים על מקרים בודדים של רדיפות כלפי היהודים . אפילו תחת שלטונו של גאיוס קליגולה מצב היהודים בעיר לא נפגע. תחת שלטונו של טיבריוס הם גורשו מרומא בשנת 19 אולם מספרם גדל שנית עד ימיו של קלאודיוס. ניתן לומר אם כן שהיחס של השלטונות לא היה קבוע כלפי היהודים לאורך השנים אך לרוב היחס היה אדיש אם לא חיובי. על אף שקלאודיוס קיסר נזכר כפרינקפס שיחסו ליהודים היה חיובי והוגן, העדויות מדווחות על גירוש היהודים מהעיר דווקא בתקופת שלטונו.

(1) ישנו איזכור נוסף של הגירוש אצל אורוסיוס אולם הוא מסתמך על סווטוניוס ועל כן לא הוזכר - עמית משה, תולדות הקיסרות הרומית, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2002, 304.

"וַיִּמְצָא יְהוּדִי אֶחָד מוֹלַדְתּוֹ פוֹנְטוֹס וּשְׁמוֹ עֲקִילַס אֲשֶׁר בָּא מִקָּרוֹב מִן־אִיטַלְיָא הוּא וּפְרִיסְקְלָה אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר צִוָּה קְלוֹדְיוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים לָסוּר מֵעִיר רוֹמִי׃" מעשי שליחים י"ח 2

תחת שלטונו של קלאודיוס היהודים נהנו מחופש דת ומתנאים טובים כפי שניתן ללמוד מ"המכתב לאלכסנדרונים", דבר זה מתנגש לנו עם העדויות על הגירוש:

Wherefore, once again I conjure you that, on the one hand, the Alexandrians show themselves forebearing and kindly towards the Jews who for many years have dwelt in the same city, and dishonor none of the rites observed by them in the worship of their god, but allow them to observe their customs as in the time of the Deified Augustus, which customs I also, after hearing both sides, have sanctioned

אם אכן יחסו של קלאודיוס כלפי היהודים היה חם כפי שעולה מהמכתב, כיצד דבר זה מתיישב עם הדיווחים אודות הגירוש?
דיווח נוסף על המאורעות הנוגעים לקלאודיוס והיהודים אנו יכולים לקרוא אצל דיו קסיוס:

As for the Jews, who had again increased so greatly that by reason of their multitude it would have been hard without raising a tumult to bar them from the city, he did not drive them out, but ordered them, while continuing their traditional mode of life, not to hold meetingsDio Cassius, 60.6.6

אם כן, עקב מספרם הרב של היהודים קלאודיוס לא היה יכול לגרשם מבלי לעורר מהומות בעיר ועל כן, תוך נסיון לא לפגוע באורח החיים המסורתי שלהם קלאודיוס אוסר עליהם להתקהל.

דיווח שלישי על הפרשה אנו מוצאים אצל סווטוניוס:

"..את היהודים, שעל ידי הסתת כרסטוס עוררו מהומות מתמידות, גירש מרומא." סווטוניוס, קלאודיוס האלוהי, 25.4

Since the Jews constantly made disturbances at the instigation of Chrestus, he expelled them from RomeSuetonius, The Life of Claudius, 25.4

Iudaeos impulsore Chresto assidue tumultuantisº Roma expulitVita Divi Claudii, 25.4

מי הוא אותו "כרסטוס" שסווטוניוס מציין? כריסטוס (χριστός) היא המילה היוונית למשיח. אם כן, בימי שלטונו של קלאודיוס הייתה ברומא קבוצה שהושפעה ממשיח כלשהו ועוררה מהומות תמידיות. עוד על חקיקה דתית בימיו של קלאודיוס אנו למדים מטקיטוס:

He next consulted the senate on the question of founding a college of diviners, so that "the oldest art of Italy should not become extinct through their indolence. Often, in periods of public adversity, they had called in diviners, on whose advice religious ceremonies had been renewed and, for the future, observed with greater correctness; while the Etruscan nobles, voluntarily or at the instance of the Roman senate, had kept up the art and propagated it in certain families. Now that work was done more negligently through the public indifference to all liberal accomplishments, combined with the progress of alien superstitions.Tacitus, annals, 11.15

חקיקה זו מגיעה ככל הנראה כצעד הגנתי מפני דתות זרות אשר מוצאות באוכלוסייה הרומאית קרקע פורייה ומשגשגים בה.

אם כן, היהודים ברומא היוו חלק ניכר באוכלוסייה המקומית, הם היו מוכרים מימי קדם בעיר ונהנו מהגנתו של הקיסר הנוכחי ושל אוגוסטוס לפניו (מבלי להזכיר את תקופתם של טיבריוס וקליגולה). בהמשך המכתב לאלכסנדרונים הקיסר מזכיר קבוצות "יהודיות" אשר מגיעות דרך הנהר במצרים או מסוריה:

and not to bring in or admit Jews who come down the river from Egypt or from Syria, a proceeding which will compel me to conceive serious suspicions. Otherwise I will by all means take vengeance on them as fomenters of which is a general plague infecting the whole world. If, desisting from these courses, you consent to live with mutual forebearance and kindliness, I on my side will exercise a solicitude of very long standing for the city, as one which is bound to us by traditional friendship

מיהן קבוצות אלו מפניהן מזהיר קלאודיוס את היהודים? מדוע הן מעוררות את חשדו?

מסקנות: ככל הנראה בימיו של קלאודיוס נהנו תושביה של העיר רומא מחופש דת יוצא דופן. דבר זה הוביל לקיומן של קבוצות דתיות שעוררו מהומות. נגד מהומות אלו פעל קלאודיוס במישור החוקתי עם צעדי גירוש והקמת קולגיום דתי. קבוצות אלו ככל הנראה היו בעלות אוריינטציה יהודית דבר שבא לידי ביטוי בכתבים העתיקים אולם לא היו יהודים מסורתיים אשר היו מוכרים ברומא (ויש להניח שגם לקלאודיוס עצמו עקב חברותו לאגריפס).