הבדלים בין גרסאות בדף "Alexander-Romance epsilon 20"
מ |
(←טקסט) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''20.2:''' אלכסנדר לקח את אלה, יחד עם כל הצבא המקדוני, ופתח במסע נגד מצרים. והוא תפס את ארץ יהודה; ואלה, שהחליטו להתייצב בפניו, שולחים אליו מרגלים במסווה של שגרירים. אלא שהדברים הללו בכל זאת לא נעלמו מעין אלכסנדר, והוא מצווה על אי-אילו צעירים מן הפלנקס המקדונית ממוצא גבוה שבגבוהים<ref>או לחילופין: בעלי רוח אצילית שבאצילית</ref> להטיל עצמם אל התהום שהשׂתרעה שם.<ref>τῇ παρακειμένῃ φάραγγι ἑαυτοὺς ἀκοντίσαι.<br> תהום: pharanx - השווי/ה תרגום השבעים לישעיהו מ ד (πᾶσα φάρανξ πληρωθήσεται) <br> צללו: ἑαυτοὺς ἀκοντίσαι, השווי/ה LSJ9 I 3 - jump overboard, jettison.</ref> ואילו הם מלאו את הפקודה בזריזות; שהרי הצבא המקדוני מִהֵר (למלא) את פקודותיו של אלכסנדר. ובפנותו אל אלה שחשבו להיות מרגלים, אמר: "ראו, שגריריו של העם היהודי,<ref>tou Ioudaikou ethnous</ref> כיצד המוות אינו שווה דבר בעיני צבא המקדונים.לכו אפוא, וחשבו באופן פרקטי מה יועיל לכם. ואילו אני אגיע אליכם מחר, ואעשׂה את המקובל על ההשגחה העליונה".<br> | '''20.2:''' אלכסנדר לקח את אלה, יחד עם כל הצבא המקדוני, ופתח במסע נגד מצרים. והוא תפס את ארץ יהודה; ואלה, שהחליטו להתייצב בפניו, שולחים אליו מרגלים במסווה של שגרירים. אלא שהדברים הללו בכל זאת לא נעלמו מעין אלכסנדר, והוא מצווה על אי-אילו צעירים מן הפלנקס המקדונית ממוצא גבוה שבגבוהים<ref>או לחילופין: בעלי רוח אצילית שבאצילית</ref> להטיל עצמם אל התהום שהשׂתרעה שם.<ref>τῇ παρακειμένῃ φάραγγι ἑαυτοὺς ἀκοντίσαι.<br> תהום: pharanx - השווי/ה תרגום השבעים לישעיהו מ ד (πᾶσα φάρανξ πληρωθήσεται) <br> צללו: ἑαυτοὺς ἀκοντίσαι, השווי/ה LSJ9 I 3 - jump overboard, jettison.</ref> ואילו הם מלאו את הפקודה בזריזות; שהרי הצבא המקדוני מִהֵר (למלא) את פקודותיו של אלכסנדר. ובפנותו אל אלה שחשבו להיות מרגלים, אמר: "ראו, שגריריו של העם היהודי,<ref>tou Ioudaikou ethnous</ref> כיצד המוות אינו שווה דבר בעיני צבא המקדונים.לכו אפוא, וחשבו באופן פרקטי מה יועיל לכם. ואילו אני אגיע אליכם מחר, ואעשׂה את המקובל על ההשגחה העליונה".<br> | ||
| − | '''20.3: ''' ואילו הם (השליחים) הגיעו אל שליטיהם ואמרו: "חובה לשמוע לאלכסנדר ולהציל את עצמנו. הרי אין לנו תקווה להצלה, שכן צבא המקדונים הוא מעבר לטבעם של בני-אדם. שכן (בלבנו) יושב פחד מפני המוות, ואילו אצל מקדונים לא כך, אלא הוא מושׂא לבוז מוחלט. ועוד אני חושב כך: | + | '''20.3: ''' ואילו הם (השליחים) הגיעו אל שליטיהם ואמרו: "חובה לשמוע לאלכסנדר ולהציל את עצמנו. הרי אין לנו תקווה להצלה, שכן צבא המקדונים הוא מעבר לטבעם של בני-אדם. שכן (בלבנו) יושב פחד מפני המוות, ואילו אצל מקדונים לא כך, אלא הוא מושׂא לבוז מוחלט. <br> ועוד אני חושב כך: הם חושבים על המיתה מתוך תחרות, כאילו יכול אדם לאמר שהכרחי עבורם להסתלק (מן החיים). שכן הם הדהימו אותנו בתהום הגדולה, כשפעלו כאילו ילדי המקדונים הם תת-מימיים או צעירים מידי. ???????? בו ברגע שאלכסנדר ציווה, תיכף ומייד נעשׂה הדבר. ולא העוז למות הוא שהטריד אותנו כל-כך, כמו (העובדה ש)הם העזו פנים אל מול המוות בקלילות בידעם שאין (להם מכך) רווח. ואם יקוו לרווח, לא יוכל להתייצב נגדם איש. ונותר (לנו לחשוב) - אנו אמרנו לכם את הדברים אשר ראינו. כעת הבה נחליט לבטל את כל תכניתנו שמקודם להתנגד לאלכסנדר." <br> |
| + | והם שמעו אפוא את כל הדברים האלה, והחליטו להכנע לאלכסנדר. | ||
| − | <br> | + | <br> |
= הערות = | = הערות = | ||
גרסה מ־08:56, 11 במרץ 2010
אלכסנדר בירושלם / תשע ב - מיתוס והיסטוריא (אופקים)
התרגום נעשׂה לפי הטקסט היווני של: Trumpf, Juergen. 1974. Vita Alexandri Magni Regis Macedonum. Stuttgart: Teubner.
טקסט
19.2: לפיכך לקח אלכסנדר את בתו של דריוש לאשה. וכיון שעניין זה נשמע בכל ארץ פרס, הגיעו הפרסים לאחדות-דעים עם המקדונים, להיות כאחים אלה כלפי אלה.
20.1: בין לבין הדברים הללו פקד אלכסנדר על סלווקוס המפקד[1] לקבץ יחדיו את כל הצבא הפרסי. לאחר שקובץ העם תוך זמן קצר מאד, נמצאו שני-אלפי-אלפים פרשים ואלף-אלפים רגלים. שאר ההמון אבד במלחמות.
20.2: אלכסנדר לקח את אלה, יחד עם כל הצבא המקדוני, ופתח במסע נגד מצרים. והוא תפס את ארץ יהודה; ואלה, שהחליטו להתייצב בפניו, שולחים אליו מרגלים במסווה של שגרירים. אלא שהדברים הללו בכל זאת לא נעלמו מעין אלכסנדר, והוא מצווה על אי-אילו צעירים מן הפלנקס המקדונית ממוצא גבוה שבגבוהים[2] להטיל עצמם אל התהום שהשׂתרעה שם.[3] ואילו הם מלאו את הפקודה בזריזות; שהרי הצבא המקדוני מִהֵר (למלא) את פקודותיו של אלכסנדר. ובפנותו אל אלה שחשבו להיות מרגלים, אמר: "ראו, שגריריו של העם היהודי,[4] כיצד המוות אינו שווה דבר בעיני צבא המקדונים.לכו אפוא, וחשבו באופן פרקטי מה יועיל לכם. ואילו אני אגיע אליכם מחר, ואעשׂה את המקובל על ההשגחה העליונה".
20.3: ואילו הם (השליחים) הגיעו אל שליטיהם ואמרו: "חובה לשמוע לאלכסנדר ולהציל את עצמנו. הרי אין לנו תקווה להצלה, שכן צבא המקדונים הוא מעבר לטבעם של בני-אדם. שכן (בלבנו) יושב פחד מפני המוות, ואילו אצל מקדונים לא כך, אלא הוא מושׂא לבוז מוחלט.
ועוד אני חושב כך: הם חושבים על המיתה מתוך תחרות, כאילו יכול אדם לאמר שהכרחי עבורם להסתלק (מן החיים). שכן הם הדהימו אותנו בתהום הגדולה, כשפעלו כאילו ילדי המקדונים הם תת-מימיים או צעירים מידי. ???????? בו ברגע שאלכסנדר ציווה, תיכף ומייד נעשׂה הדבר. ולא העוז למות הוא שהטריד אותנו כל-כך, כמו (העובדה ש)הם העזו פנים אל מול המוות בקלילות בידעם שאין (להם מכך) רווח. ואם יקוו לרווח, לא יוכל להתייצב נגדם איש. ונותר (לנו לחשוב) - אנו אמרנו לכם את הדברים אשר ראינו. כעת הבה נחליט לבטל את כל תכניתנו שמקודם להתנגד לאלכסנדר."
והם שמעו אפוא את כל הדברים האלה, והחליטו להכנע לאלכסנדר.
הערות
