Alexander-Romance epsilon 20

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים A


התרגום נעשׂה לפי הטקסט היווני של: Trumpf, Juergen. 1974. Vita Alexandri Magni Regis Macedonum. Stuttgart: Teubner.

טקסט

19.2: לפיכך לקח אלכסנדר את בתו של דריוש לאשה. וכיון שעניין זה נשמע בכל ארץ פרס, הגיעו הפרסים לאחדות-דעים עם המקדונים, להיות כאחים אלה כלפי אלה.

20.1: בין לבין הדברים הללו פקד אלכסנדר על סלווקוס המפקד[1] לקבץ יחדיו את כל הצבא הפרסי. לאחר שקובץ העם תוך זמן קצר מאד, נמצאו שני-אלפי-אלפים פרשים ואלף-אלפים רגלים. שאר ההמון אבד במלחמות.

20.2: אלכסנדר לקח את אלה, יחד עם כל הצבא המקדוני, ופתח במסע נגד מצרים. והוא תפס את ארץ יהודה; ואלה, שהחליטו להתייצב בפניו, שולחים אליו מרגלים במסווה של שגרירים. אלא שהדברים הללו בכל זאת לא נעלמו מעין אלכסנדר, והוא מצווה על אי-אילו צעירים מן הפלנקס המקדונית ממוצא גבוה שבגבוהים[2] להטיל עצמם אל התהום שהשׂתרעה שם.[3] ואילו הם מלאו את הפקודה בזריזות; שהרי הצבא המקדוני מִהֵר (למלא) את פקודותיו של אלכסנדר. ובפנותו אל אלה שחשבו להיות מרגלים, אמר: "ראו, שגריריו של העם היהודי,[4] כיצד המוות אינו שווה דבר בעיני צבא המקדונים.לכו אפוא, וחשבו באופן פרקטי מה יועיל לכם. ואילו אני אגיע אליכם מחר, ואעשׂה את המקובל על ההשגחה העליונה".

20.3: ואילו הם (השליחים) הגיעו אל שליטיהם ואמרו: "חובה לשמוע לאלכסנדר ולהציל את עצמנו. הרי אין לנו תקווה להצלה, שכן צבא המקדונים הוא מעבר לטבעם של בני-אדם. שכן (בלבנו) יושב פחד מפני המוות, ואילו אצל מקדונים לא כך, אלא הוא מושׂא לבוז מוחלט.
ועוד אני חושב כך: הם חושבים על המיתה מתוך תחרות, כאילו יכול אדם לאמר שהכרחי עבורם להסתלק (מן החיים). שכן הצעירים המקדונים הללו - אפילו הצעירים ביותר - הדהימו אותנו כשזרקו עצמם תחת המים בתהום הגדולה. בו ברגע שאלכסנדר ציווה, תיכף ומייד נעשׂה הדבר. ולא העוז למות הוא שהטריד אותנו כל-כך, כמו (העובדה ש)הם העזו פנים אל מול המוות בקלילות בידעם שאין (להם מכך) רווח. ואם יקוו לרווח, לא יוכל להתייצב נגדם איש. ונותר (לנו לחשוב) - אנו אמרנו לכם את הדברים אשר ראינו. כעת הבה נחליט לבטל את כל תכניתנו שמקודם להתנגד לאלכסנדר."
והם שמעו אפוא את כל הדברים האלה, והחליטו להכנע לאלכסנדר.

20.4: והכהנים, משלבשו את בגדי כהונתם, יוצאים להקביל את פני אלכסנדר עם כל ההמון של אנשיהם. ואלכסנדר, בראותו אותם, פחד מן המראה, והורה להם שלא יקרבו אליו, אלא יחזרו אחור אל תוך העיר. ומשזימן אליו אחד מן הכהנים, הוא אומר לו: "המראה שלכם כמו דומה לאלוהי. אמור נא לי, לאיזה אל אתם סוגדים, אשר הוא מסתייע במראה כזה?
והוא אמר: "אנו היינו לעבדיו של אל יחיד, הוא אשר עשׂה את השמים ואת הארץ ואת כל הדברים הנראים והנשמעים. אין איש מבני-האדם שיכֹל ויכול לפרשו.
על כך אמר אלכסנדר: "באמת! אתם משרתים ראויים של אל גדול. לכו אפוא בשלום, לכו. שכן האל שלכם יהיה האל שלי, והשלום שלי עמכם; ולא אעבור דרך (ארצ)כם כך, ולא בעמים האחרים, שכן אתם עייתם לעבדיו של האל החי.

20.5: ובלקכם הון בזהב ובכסף הובילוהו לאלכסנדר. ואילו הוא לא רצה לקחתו, באמרו: "יהיו הללו המתנות, ומנחה מטהרת גם עבורי לאל האדון; ואילו אני לא אקח מהם דבר".

21.1: ולאחר הדברים האלה עזב אלכסנדר את יהודה וכבש את מצרים...

הערות

  1. archon
  2. או לחילופין: בעלי רוח אצילית שבאצילית
  3. τῇ παρακειμένῃ φάραγγι ἑαυτοὺς ἀκοντίσαι.<br> תהום: pharanx - השווי/ה תרגום השבעים לישעיהו מ ד (πᾶσα φάρανξ πληρωθήσεται) <br> צללו: ἑαυτοὺς ἀκοντίσαι, השווי/ה LSJ9 I 3 - jump overboard, jettison.
  4. tou Ioudaikou ethnous



נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בירושלם

תשע ב - מיתוס והיסטוריא (אופקים)

קישורים נוספים

ב