הבדלים בין גרסאות בדף "Bell 1976"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 10: שורה 10:
 
= סיכומים  =
 
= סיכומים  =
  
'''עמ' 16'''
+
'''עמ' 16'''  
 +
<div dir="ltr" align="left">
 +
'THERE ARE FEW PASSAGES extant in any ancient author, which have been more frequently, or perhaps with greater shew of reason, the subject of debate, than the account suppos'd to be given of Christ by Josephus in the eighteenth book of his Antiquities." So wrote Nathaniel Forster in I749.
 +
<div dir="rtl" align="right">
 +
הערה 1:
 +
<div dir="ltr" align="left">
 +
[A Dissertation upon the Account Suppos'd to have been given of Jesus Christ by Josephus, BeiTng an attempt to shew that this celebrated Passage, some slight corruptions only excepted, may reasonably be esteem'd genuine (Oxford, 1749), p. 7]
 +
<div dir="rtl" align="right">
 +
'''עמ' 17''' מערך טיעונים הגליאני. [לפתוח דפים לטקסטים שבהערה 9]
 +
 
 +
האפשרות הסביר ביותר - כך פֵךדמן, היא שהטקסט הוא משל יוספוס בעקרון, עם תיקונים קלים.
 +
 
 +
הטקסט נשמע "יוספי", ואם הוא זיוף, הרי הוא בין המוצלחים מהעת העתיקה.
 +
 
 +
מניח שיוספוס היה a devout Phansee.
 +
 
 +
'''עמ' 18'''
 +
 
 +
לטקיטוס מעולם לא נוספו הערות נוצריות. (תמיכה באותנטיות של עדות יוספוס). גם לא לסוטוניוס. מכאן של העדות של יוספוס המקרית הייתה שלילית. מספיק כדי לעורר תשובה.
 +
 
 +
מזכיר את Pharr 1927 ומציין שהמאמר עבר בשתיקה.
  
<div dir="ltr" align="left">
+
השאלה של פאר - מה עושים סיפורי פאולינה-פולוויה בתוך הרצף על נציבות פילאטוס?
  
'THERE ARE FEW PASSAGES extant in any ancient author,
+
פתרון - פאר ענה יפה על שאלת הרצף ומשאיר את ריב"מ יהודי נאמן, אך הוא "סובייקטיבי". הוא תלוי אך ורק ברושם הנוצר אצל הקורא.  
which have been more frequently, or perhaps with greater
 
shew of reason, the subject of debate, than the account
 
suppos'd to be given of Christ by Josephus in the eighteenth
 
book of his Antiquities." So wrote Nathaniel Forster in I749.
 
<div dir="rtl" align="right">
 
  
הערה 1:
+
'''עמ' 19'''
<div dir="ltr" align="left">
 
  
[A Dissertation upon the Account Suppos'd to have been given of
+
לפחות גם בעת העתיקה היה מי שחשב כך - פסאודו הגסיפוס, שחיברה במאה הרביעית גרסא לטינית של מלחמת היהודים.  
Jesus Christ by Josephus, BeiTng an attempt to shew that this celebrated
 
Passage, some slight corruptions only excepted, may reasonably be esteem'd
 
genuine (Oxford, 1749), p. 7]
 
<div dir="rtl" align="right">
 
  
'''עמ' 17'''
+
הערה 17 - נגד מוהרינג: הטענה שהעונש של המצרים היה קל, לעומת היהודים, אינה מתייחסת להרס המקדש ולביזוי הפולחן. במקום זה הוא מתמקד ברווח המזערי של 50,000 דרכמות.  
מערך טיעונים הגליאני.
 
[לפתוח דפים לטקסטים שבהערה 9]
 
  
האפשרות הסביר ביותר - כך פֵךדמן, היא שהטקסט הוא משל יוספוס בעקרון, עם תיקונים קלים.
+
'''עמ' 20'''
  
הטקסט נשמע "יוספי", ואם הוא זיוף, הרי הוא בין המוצלחים מהעת העתיקה.
+
אצל הגסיפוס מוזכרים יופיטר, אלקמנה ולדה. הוא גם אומר שהגברת שֹשֹה על האפשרות להכנס להריון מאל. כל זה הזכיר מן הסתם לקורא נוצרי את פרק א' של לוקס. יש אפילו מקבילות בלטינית - בייחוד המילה beata. מסתבר שהגסיפוס הגיב לסיפור פאולינה כאל פרודיא על מרים אם ישוע.  
  
מניח שיוספוס היה a devout Phansee.
+
'''עמ' 21'''
  
'''עמ' 17'''
+
הימוש שעושה הגסיפוס בסיפור מחזק את הערתו של Pharr, כאילו עדות יוסף המקורית כללה הערות נגד מוצאו של ישוע (derogatory reference to Jesus virgin birth).
  
לטקיטוס מעולם לא נוספו הערות נוצריות. (תמיכה באותנטיות של עדות יוספוס). גם לא לסוטוניוס. מכאן של העדות של יוספוס המקרית הייתה שלילית. מספיק כדי לעורר תשובה.
+
סיפור פולוויה, מאידך, הוא פרודיה על פאולוס!
  
מזכיר א, Pharr 1927
+
פאולוס הרי פעל הרבה בקרב נשים. באגרת אל הקולוסים ([http://www.kirjasilta.net/hadash/Qol.4.html ד י-יא]) הוא מזכיר במיוחד שלושה שותפים נימולים. יחד איתו ארבעה, כמו אצל יוספוס.<br>
 +
</div> </div> </div></div>
  
 
= הערות  =
 
= הערות  =

גרסה מ־17:56, 2 בינואר 2011

Crystal Clear app clock.png הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים.
ניתן כמובן לקרוא את הכתוב


--אייל מאיר 17:44, 2 בינואר 2011 (UTC)

מחקר מודרני ב / מחקר מודרני B

Bell Jr., Albert A. 1976. "Josephus the Satirist? A Clue to the Original Form of the "Testimonium Flavianum." The Jewish Quarterly Review (New Series). Vol. 67, No. 1. pp. 16-22.

סיכומים

עמ' 16

'THERE ARE FEW PASSAGES extant in any ancient author, which have been more frequently, or perhaps with greater shew of reason, the subject of debate, than the account suppos'd to be given of Christ by Josephus in the eighteenth book of his Antiquities." So wrote Nathaniel Forster in I749.

הערה 1:

[A Dissertation upon the Account Suppos'd to have been given of Jesus Christ by Josephus, BeiTng an attempt to shew that this celebrated Passage, some slight corruptions only excepted, may reasonably be esteem'd genuine (Oxford, 1749), p. 7]

עמ' 17 מערך טיעונים הגליאני. [לפתוח דפים לטקסטים שבהערה 9]

האפשרות הסביר ביותר - כך פֵךדמן, היא שהטקסט הוא משל יוספוס בעקרון, עם תיקונים קלים.

הטקסט נשמע "יוספי", ואם הוא זיוף, הרי הוא בין המוצלחים מהעת העתיקה.

מניח שיוספוס היה a devout Phansee.

עמ' 18

לטקיטוס מעולם לא נוספו הערות נוצריות. (תמיכה באותנטיות של עדות יוספוס). גם לא לסוטוניוס. מכאן של העדות של יוספוס המקרית הייתה שלילית. מספיק כדי לעורר תשובה.

מזכיר את Pharr 1927 ומציין שהמאמר עבר בשתיקה.

השאלה של פאר - מה עושים סיפורי פאולינה-פולוויה בתוך הרצף על נציבות פילאטוס?

פתרון - פאר ענה יפה על שאלת הרצף ומשאיר את ריב"מ יהודי נאמן, אך הוא "סובייקטיבי". הוא תלוי אך ורק ברושם הנוצר אצל הקורא.

עמ' 19

לפחות גם בעת העתיקה היה מי שחשב כך - פסאודו הגסיפוס, שחיברה במאה הרביעית גרסא לטינית של מלחמת היהודים.

הערה 17 - נגד מוהרינג: הטענה שהעונש של המצרים היה קל, לעומת היהודים, אינה מתייחסת להרס המקדש ולביזוי הפולחן. במקום זה הוא מתמקד ברווח המזערי של 50,000 דרכמות.

עמ' 20

אצל הגסיפוס מוזכרים יופיטר, אלקמנה ולדה. הוא גם אומר שהגברת שֹשֹה על האפשרות להכנס להריון מאל. כל זה הזכיר מן הסתם לקורא נוצרי את פרק א' של לוקס. יש אפילו מקבילות בלטינית - בייחוד המילה beata. מסתבר שהגסיפוס הגיב לסיפור פאולינה כאל פרודיא על מרים אם ישוע.

עמ' 21

הימוש שעושה הגסיפוס בסיפור מחזק את הערתו של Pharr, כאילו עדות יוסף המקורית כללה הערות נגד מוצאו של ישוע (derogatory reference to Jesus virgin birth).

סיפור פולוויה, מאידך, הוא פרודיה על פאולוס!

פאולוס הרי פעל הרבה בקרב נשים. באגרת אל הקולוסים (ד י-יא) הוא מזכיר במיוחד שלושה שותפים נימולים. יחד איתו ארבעה, כמו אצל יוספוס.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

יוספוס פאולינה ופולוויה

קישורים נוספים

ב