הבדלים בין גרסאות בדף "Bosworth 1996"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (דף חדש: מחקר מודרני ב / מחקר מודרני B <div dir="ltr" align="left"> '''Bosworth, A. B. ''Alexander and the East, The Tragedy of Triumph. Oxford: Clarendon Press, 19…)
 
מ (סיכומים)
שורה 6: שורה 6:
  
  
 +
'''(עמ' 15)''' כשהתצפיתנים של פורוס דיווחו על התקדמות הצבא המקדוני הוא תהה האם זה הכוח העיקרי או הסחת דעת. הוא שלח כוח בדיקה לתקוף אם הצבא המקדוני קטן מספיק. מזג האוויר הסוער הפריע לכוח הבדיקה לבצע את תפקידו עד שהיה מאוחר מדי להתחמק מקרב. מרכבותיהם נשבו ופורוס ניסוג לקרקע חולית והכין את פיליו.
 +
 +
'''(עמ' 16)''' קשה לדעת כמה כוחות בדיוק היו לפורוס, מספר הפילים נע בטווח שבין 85 למאתיים וקיימת הסכמה מסוימת לפיה מדובר ב-30K חיילים ו-300 מרכבות מלחמה. סביר להניח שהמספרים מוגזמים. הנקודה החשובה היא הפילים, (50 מהם במרווחים של 20 מטרים היו מספיקים כדי להתמודד עם החזית המקדונית). הם יכלו לפצות על מומחיות הצבא המקדוני ולזרוע הרס בקרב החיילים הקלים.
 +
 +
אסטרטגיא הגנתית הייתה הדבר הטוב ביותר שיכל פורוס לעשות, '''(עמ' 17)''' אלכסנדר ניסה להקיף את הצבא ההודי '''(עמ' 18)''' חיילי פורוס נדחקו לעבר הפילים שהחלו להשתולל והצבא המקדוני ניצל את המהומה כדי לתקוף. בשלב זה, נהגי הפילים ניסו להשתמש בחיותיהם כטנקים כדי להפיל את תוקפיהם והצליחו בכך במידת מה. יחד עם זאת, למקדונים זו לא הייתה ההתקלות הראשונה בפילים והם השתמשו בחניתותיהם כדי לדקור את עיני הפילים. '''(עמ' 19)''' כשהמהומה החמירה, הפילים השתוללו יותר ופגעו גם בהודים. כשנהגי הפילים נהרגו, החיות איבדו את הכוונתן ולבסוף ההודים נכנעו. כוחות רעננים ממחנה אלכסנדר רדפו את ההודים שנמלטו עד רדת החשיכה. זה היה טבח שתוכנן באופן מבריק ובוצע באופן חסר רחמים.
  
 
= הערות  =
 
= הערות  =

גרסה מ־08:17, 19 בספטמבר 2010

מחקר מודרני ב / מחקר מודרני B

Bosworth, A. B. Alexander and the East, The Tragedy of Triumph. Oxford: Clarendon Press, 1996.

סיכומים

(עמ' 15) כשהתצפיתנים של פורוס דיווחו על התקדמות הצבא המקדוני הוא תהה האם זה הכוח העיקרי או הסחת דעת. הוא שלח כוח בדיקה לתקוף אם הצבא המקדוני קטן מספיק. מזג האוויר הסוער הפריע לכוח הבדיקה לבצע את תפקידו עד שהיה מאוחר מדי להתחמק מקרב. מרכבותיהם נשבו ופורוס ניסוג לקרקע חולית והכין את פיליו.

(עמ' 16) קשה לדעת כמה כוחות בדיוק היו לפורוס, מספר הפילים נע בטווח שבין 85 למאתיים וקיימת הסכמה מסוימת לפיה מדובר ב-30K חיילים ו-300 מרכבות מלחמה. סביר להניח שהמספרים מוגזמים. הנקודה החשובה היא הפילים, (50 מהם במרווחים של 20 מטרים היו מספיקים כדי להתמודד עם החזית המקדונית). הם יכלו לפצות על מומחיות הצבא המקדוני ולזרוע הרס בקרב החיילים הקלים.

אסטרטגיא הגנתית הייתה הדבר הטוב ביותר שיכל פורוס לעשות, (עמ' 17) אלכסנדר ניסה להקיף את הצבא ההודי (עמ' 18) חיילי פורוס נדחקו לעבר הפילים שהחלו להשתולל והצבא המקדוני ניצל את המהומה כדי לתקוף. בשלב זה, נהגי הפילים ניסו להשתמש בחיותיהם כטנקים כדי להפיל את תוקפיהם והצליחו בכך במידת מה. יחד עם זאת, למקדונים זו לא הייתה ההתקלות הראשונה בפילים והם השתמשו בחניתותיהם כדי לדקור את עיני הפילים. (עמ' 19) כשהמהומה החמירה, הפילים השתוללו יותר ופגעו גם בהודים. כשנהגי הפילים נהרגו, החיות איבדו את הכוונתן ולבסוף ההודים נכנעו. כוחות רעננים ממחנה אלכסנדר רדפו את ההודים שנמלטו עד רדת החשיכה. זה היה טבח שתוכנן באופן מבריק ובוצע באופן חסר רחמים.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

מיתוס דיוניסוס בעקבות אלכסנדר הגדול

קישורים נוספים

ב