DeFilippo 1990

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־10:40, 12 באוגוסט 2010 מאת Ronny Reshef (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ד / מחקר מודרני D

DeFilippo, Joseph G. "Curiositas and the Platonism of Apuleius' Golden Ass." The American Journal of Philology 111, no. 4 (1990): 471-492.

סיכומים

(עמ' 482) בתאוגוניא של הסיוד (821 והלאה), (Hesiod Theogony), טיפון מתואר (עמ' 483) כמגוון הן במראהו והן בצלילים שהוא מפיק. הוא מסמל אלימות וחוסר סדר. פלוטרך, על איסיס ואוסיריס (או בקיצור של דפיליפו, DIO), מספק מידע בשפע על המיתוסים והטקסים שנערכו לאיסיס ואוסיריס ומאבקם המתמשך עם שת המרושע. הערה 24: בעקבות M. L. West, Hesiod: Theogony (Oxford 1966) 252 , דפיליפו מתייחס לטיפאוס וטיפון כאחד.

(עמ' 484) איסיס מקושרת לאוסיריס, הנפש הטובה של העולם (עמ' 485) ומסייעת לו במאבק נגד טיפון, שהוא הנפש המרושעת של העולם. לפי פלוטרך, אוסיריס הוא הסדר הטוב של העונות והגופים השמימיים וטיפון מסמל את עיקרון ההרס של הטבע, האלמנטים שאחראיים לחוסר שקט נפשי. טיפון מנוגד לאיסיס, משום שהוא "מלא בבורות ורמאות" (פלוטרך, על איסיס ואוסיריס (?), 2, 351 והלאה).

(עמ' 486) על הקשר המיוחד, אך לא הייחודי, של טיפון עם החמור. פלוטרך מספר שבקופטוס נערכו פסטיבלים בהם התעללו באנשים אדמוניים וזרקו חמור מצוק, “משום שטיפון היה אדמוני" (על איסיס ואוסיריס 30, 362 והלאה). בבוסיריס וליקופוליס, לא השתמשו בכלי נגינה הדומה לחצוצרה משום שהיה מפיק צליל דומה לזה של חמור נוער. באופן כללי, האמינו שהחמור היה לא טהור ושדוני משום דמיונו לטיפון (פלוטרך, על איסיס ואוסיריס 362 והלאה).

הערה 28: היה זה שת, ולא טיפון, שזוהה במקור עם חמור בדת המצרית. אך הזיהוי של טיפון עם שת במחשבה היוונית מגיע חזרה להרודוטוס (2.144, 3.5) איסכילוס (Aeschylus) (Supplices 560), ופרקידס מסירוס (Pherecydes of Syros). כנראה שהיה די טבעי לפני זמנו של פלוטרך להשתמש בשם טיפון אפילו כשמתייחסים למיתוסים מצריים. מעניין גם שהגרסא המקורית של המיתוס היווני על טיפון נבעה כנראה ממקורות אסיאתים, מיתוסים הקשורים לירושה (לפי ווסט).

(עמ' 487) איסיס שנאה חמורים. בספר 11 של החמור המוזהב של אפולאיוס, היא מבקשת ממנו "לכסות את עור החיה הנוראית הזו שמזה זמן רב הייתה שנואה עליה". (11.6.6-7, בעקבות התרגום של גריפית').

על פני השטח, זיהוי איכותו השטנית של החמור קשורה לטיפון. לפי פלוטרך, איסיס, אוסיריס וטיפון היו כולם שדים במקור ובהמשך איסיס ואוסיריס הועלו לדרגת אל משום שהיו טובים (27,361de, 30,362e). טיפון, לעומתם, נותר שד ומשם האופי השטני של החיות המיוחסות לו.

הערה 29: גריפית'ס 162 מפרט את הראיות לקשר בין שת לחמור, ביניהם התיאור של שת כאדם בעל ראש של חמור בפפירוס היווני הקסום, שהודפס מחדש בטאטום, 44. (K. Preisendanz, ed., Papyri Graecae Magicae, II, 2nd ed. [Stuttgart 1974] Plate 2, illus. 11 )

(עמ' 488) שדים מרושעים, כמו טיפון, מייצגים את ומשועבדים לתשוקות הגוף, שמעכבות הכי הרבה את התפתחות המחשבה.

(עמ' 489) איסיס יצגה עיקרון עולמי של סדר והגיון.

יתכן שהחמור היה סמל למיניותו של לוקיוס ולסקרנותו.

(עמ' 491) אדם השרוי במצב טיפוני הוא תחת שליטת התאוות והתענוגות, ההגיון נחמס מתפקידו כמחליט החלטות עבור האדם.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בבבלי תמיד

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא

רוני רשף תשע שלד חמורי

קישורים נוספים

ב