Denis 2000

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־14:04, 7 בדצמבר 2011 מאת Oamitay (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

Denis, Albert-Marie. 2000. Introduction à la littérature religieuse jodéo-hellénistique (2 vols.). Turnhout: Brepols.


1150: מעמיד במרכז דוקא את הציטוט של אוסביוס, על אף שהנ"ל מצטט את פּוֹלֻהיסטוֹר דרך יוספוס.
כיון שיוספוס לא הכיר את Περὶ Ἰουδαίων של פּוֹלֻהיסטוֹר (בעקבות וולטר 1976, 115 ה' 4), הציטוט לקוח sans doute מחיבורו של הנ"ל על עניינים לוביים (בעקבות פון גוטשמיד 1890, 182; וולטר שם שם).

1151: יוספוס ואוסביוס זהים, פרט לשינויים קלים באורתוגרפיא ובתחביר, ובשם המחבר – מלכוס או מלכס.
אפריקא, כלומר הטריטוריא הקרתגנית (אחרי וולטר 1976, 120 ה' d). טוען שתושבי העיר אפרא הם שהצטרפו להרקלס נגד אנטיאוס ולוב (מה שלא נכון בכלל; כינוי הרמז שם הוא τουτους, ואין שום סיבה להבין זאת כתושבי אפרא ולא כשני בני אברהם. א.א.)
כאן מדובר בהרקלס היווני ולא במלקרת הסורי (בעקבות וולטר 1976, 116; נגד פרוידנתל 1875, 132).

1152: אגב גרסת יובא – הוא לקח לאשה את גלפֻרה, אלמנתו של אלכסנדר (בנו של הורדוס), ואח"כ גם של ארכלאוס, עוד בן של הורדוס. היא יכלה לקרוא את עבודתו של קלאודמוס, ועשׂויה להסביר את הקשר של יובא אליו. (כלומר, ההנחה היא שיובא למד על הסיפור מקלאודמוס. א.א.).
קלאודמוס כנראה יהודי הלניסטי, כיון שהוא רוצה לקבוע קשר בין לוב לבין מסורות תנ"כיות, ויתכן שמקומו היהי בקרתגו או סביבתה (אחרי וולטר 1976, 116-17).

1153: מבטל את הקושי ביהדותו של מי שנתקרא "נביא", שכן פּוֹלֻהיסטוֹר לא אמור להיות בקי ביהדות עד-כדי-כך, ויכול להשתמש במונח באופן חופשי.
ההקשר האפריקאי של הסיפור ברור, וחזק בהרבה מההקשר הסורי.
קלאודמוס מלכוס חי לפני פּוֹלֻהיסטוֹר, כלומר לפני 40 לפ', ואחרי תרגום ה-70, עליו הוא מסתמך בשמות הפרטיים (אחרי וולטר 1976, 117). זה כל מה שאפשר לאמר על זמנו של האיש.
עוד קטנה: יתכן שהוא שנתן ליחזקאל הטרגיקן את ההשראה לזהות בין לוב ומדין – מקום מנוסתו של משה.

הערות

בקוים כלליים, חוזר על דבריו ב-Denis, Albert-Marie. 1970. Introduction aux pseudépigraphes grecs d’ancien testament. Leiden: Brill. כ

  • 1970: 260 - נוטה יותר למלקרת מאשר להרקלס היווני
    • שם שם - מהשם השמי ניתן להסיק שמדובר ב"סירו-פלשׂתיני".
    • שם שם - נוטה גם להסבר השומרוני.