Dowden 1992

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני D / מחקר מודרני ד

Dowden, Ken. 1992. The Uses of Greek Mythology. London & New York: Routledge. c

סיכומים

3-7: הגדרות בסיסיות של מונחים, ואחריהם הזהרה נבונה שלא להתפס להגדרות יותר מדי.

22-37: שיטות שונות לפרש מיתוסים:

  • היסטוריציזם - ההנחה שמיתוס אינו אלא היסטוריא שהתקלקלה והתבלבלה, אבל עדיין ניתן לזהותה בבסיס המיתוס.
  • אלגוריא - לא היה, אלא משל היה. הסיפור כשלעצמו חסר מובן, אלא שכל אחד ממרכיביו מסמל משהו אחר, ושם המובן.
  • אלגוריא טבעית ומיתולוגיא השוואתית - שיטה מיסודו של Max Müller (אוקספורד, מחצית שניה של מאה 19), המפרשת מיתולוגיות כהסבר להשתאות האדם אל מול פני הטבע. עם הזמן השחיתה השׂפה את ההסברים, ורק באמצעות פילולוגיא השוואתית ומיתולוגיא השוואתית ניתן לשחזר את המשמעויות המקוריות.
  • מיתוסים וטקסים: נוסח קיימברידג' - (Robertson Smith, Frazer) מטרתם של המיתוסים ללוות טקסים שונים (החייאה שנתית של האל, טקסי חניכה ועוד), ולהעניק להם משמעות וערך בידורי. בעשׂורים האחרונים של המאה ה-20 מופיע Burkert, החוזר לשיטה זו באופן מבוסס ומאורגן יותר.
  • מיתולוגיא השוואתית "חדשה" - (Dumezil) נסיון מתוחכם יותר להגיע ל"שורשי המיתוס" באמצעות השוואת מיתוסים מתרבויות קשורות. (דומזיל "הוכיח" מתוך המיתוס, למשל, את המבנה החברתית של מתפללים-לוחמים-עמלים).
  • פסיכואנליזא - מיתוסים משקפים את הנפש החברתית, ממש כשם שחלומות משקפים נפש פרטית.
  • סטרוקטורליזם - (Lévi-Strauss) משמעות המיתוס אינה בסיפור, אלא בחלקים המרכיבים אותו (gross constituent units). לכל אחד מהחלקים משמעות משלו, וההרכב שלהם יחד לכלל סיפור נותן אף הוא משמעות. מבחנו של מיתוס הוא בכך שהוא ממשיך להיות מסופר. כל עוד הוא מסופר, סימן שיש לו משמעות, שהוא עדיין "חי". לשיטה זו השפעה גדולה מאד על חקר מיתוסים בצרפת גם היום.
  • אסכולת רומא - דגש על השוואת מיתוסים ממקומות ומזמנים שונים, יחד עם בדיקת כל מיתוס בהקשרו ההיסטורי. גישה אקלקטית למדי, שאינה מתחייבת לכיוון זה או אחר - וטוב שכך!

נמצא בשימוש ב...

קורסים:

קישורים נוספים

בספריית אוניברסיטת חיפה: BL782.D67