Herodotus 1.1-5

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־08:45, 21 בפברואר 2010 מאת Oamitay (שיחה | תרומות) (טקסט בעברית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

טקסט

תרגום: בנימין שמרון ורחל צלניק-אברמוביץ'

ספר א

הֶרוֹדוֹטוֹס איש הַליקַרְנָסוֹס מציג בספר זה את פרי מחקריו, כדי שלא יאבד זכרם של מעשׂי בני-אדם עם הזמן, וכן שלא תאבד תהילתם של מפעלים גדולים ומופלאים, הן של יוונים והן של ברברים, ובמיוחד לא הסיבה שבגללה נלחמו אלה באלה.

פרק 1

מלומדי הפרסים תולים את האחריות למחלוקת בפֵניקים. אלה הגיעו על הים התיכון מן הים המכונה "הים האדום", ומהשתיישבו בארץ, שבה הם יושבים עד היום, מייד החלו במסעות מסחר ארוכים, והובילו סחורות מצריות ואשוריות לארצות רבות, וביניהן גם לאָרְגוֹס. בזמן ההוא עמדה ארגוס בראש כל ערי הארץ הנקראת היום הֶלָס. כשהגיעו אפוא אל ארגוס, הם הציגו את סחורותיהם. כעבור חמישה או ששה ימים, כשכבר מכרו כמעט את הכל, באו אל החוף נשים רבות וביניהן גם בת המלך, ששמה היה, כמו שאומרים גם היוונים, אִיוֹ בת אינָכוֹס. כשאלה עמדו ליד ירכתי הספינה וכל אחת התמקחה על הסחורה שמצאה חן בעיניה במיוחד, עודדו לפתע הפניקים זה את זה והסתערו עליהן. רוב הנשים נמלטו, אבל איו ואחרות נתפסו; הפניקים העלו אותן בכוח על האנייה והפליגו למצרים. באופן זה הגיעה איו למצרים, אומרים הפרסים, ולא כפי שמספרים זאת היוונים, וזה היה הראשון שבמעשׂי העוול שנעשׂו.

פרק 2

לאחר מכן, כדברי הפרסים, נכנסו יוונים אחרים, שאת שמותיהם אינם יודעים, לנמל צוֹר, וחטפו את אירופה בת-המלך; מתקבל על הדעת שהיו כרתיים.