הצגת המקור של הדף "Jastrow 1892"

[[מחקר מודרני ג]] / [[מחקר מודרני J]] 
<div dir="ltr" align="left">
'''Jastrow, M. 1982. Light Thrown on Some Biblical Passages by Talmudic Usage. ''Journal of Biblical Literature'', Vol. 11, No. 1. pp. 126-130.''' 


<div dir="rtl" align="right">
= סיכומים  =

'''(עמ' 126)''' הספרות התלמודית והמדרשית לא נוהגת לפרש פסקאות קשות לפירוש. הפרשן המודרני שואף להתקרב לאמת שמאחורי המילים ככל האפשר ולא להיות מוסח מההטעיות שמושתלות בו. קשה מאוד למצוא כאלה פרשנויות בתלמוד ובמדרש. 

'''(עמ' 127)''' ג'אסטרו מנסה להגיע לאמת שמאחורי כמה פסקאות כאלה. 

בראשית מט, 11:

אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ

משמעות השורש אסר לרוב היא שם אוכף, רתם ולא קשר, אך מטעמים ספרותיים הוא מופיע כאן בברכת יעקב. הפרשנות המקובלת היא שארץ יהודה תהיה כה מבורכת בכרמים שלא יהיה לו אכפת לקשור כמה עירים לגפנים – גם אם זה יפגע בגפן. הלפרין טען שזו ביקורת לפזיזות יהודה. מי קושר עיר שטרם אולף לגפן שברירית שיכולה להפגע מבעיטותיו?

הפרשנות של התלמוד היא (בבלי כתובה) שאין גפן אחת בפלשטין שלא מצריכה עיר אחד שישא את פירותיה ואין אילן סרק אחד (שרקה) שאין לו מספיק פירות בשביל שיסחבו אותם שתי אתונות. 

'''(עמ' 128)''' מדרש רבה, בראשית 98: רבי יהודה מסביר: לגפן פחות פוריה, רותמים '''חמור לובי'''. לגפן מובחרת, שני עירים צעירים. רש"י מאמץ את הפרשנות הזו.

= הערות  =

מדוע לגפן פחות פוריה דווקא חמור לובי? אין הסבר במאמר. לרוב הוא מתואר כחמור חזק ומשובח יותר.

= נמצא בשימוש ב... =

[[אלכסנדר בבבלי תמיד]]

[[רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא]]

= קישורים נוספים  =

ב