הבדלים בין גרסאות בדף "Mason 1998"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
Mason, Steve. 1998. "Should Any Wish to Enquire Further:''Ant''.1.25: The Aim and Audience of Josephus's ''Judean Antiquities/Life''", in: Mason, S. (ed). ''Understanding Josephus: seven perspectives''. Sheffield, England: Sheffield Academic Press, 64-103.  
 
Mason, Steve. 1998. "Should Any Wish to Enquire Further:''Ant''.1.25: The Aim and Audience of Josephus's ''Judean Antiquities/Life''", in: Mason, S. (ed). ''Understanding Josephus: seven perspectives''. Sheffield, England: Sheffield Academic Press, 64-103.  
  
<br> '''עמ 65'''  
+
'''עמ 65'''  
  
 
שאלת המחקר הבסיסית: '''מדוע כתב יוספוס, ומדוע הקשיב לו מישהו?'''  
 
שאלת המחקר הבסיסית: '''מדוע כתב יוספוס, ומדוע הקשיב לו מישהו?'''  
שורה 20: שורה 20:
 
איזה סוג של גוים, אם כן, אמור היה להתעניין ב-20 כרכים ו-60,000 שורות על היסטוריא ([http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0145%3Abook%3D20%3Asection%3D267 ענת. 20.267]) ותרבות של עם ישׂראל?  
 
איזה סוג של גוים, אם כן, אמור היה להתעניין ב-20 כרכים ו-60,000 שורות על היסטוריא ([http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0145%3Abook%3D20%3Asection%3D267 ענת. 20.267]) ותרבות של עם ישׂראל?  
  
<br> '''עמ 70'''  
+
'''עמ 70'''  
 +
 
 +
המלחמה ביהודה, ולא פחות מכך עליית דומיטיאנוס, הביאו לעליה ברגשות אנטי-יהודיים, וכך הפכו את האפולוגטיקא לנחוצה יותר.<ref>Rajak, Tessa. 1983. ''Josephus: the Man and his Society''. London: Duckworth), 226-227.</ref>
  
 
סטרלינג רואה בענתיקות יצירה מורכבת, המופנית בראש ובראשונה לערים היווניות בהן שכנו יהודים, ובהן סבלו בעיקר מרדיפות או סתם מאי-הבנה, ביחוד אחרי עלייתו של דומיטיאנוס.<ref>Sterling, Gregory E. 1992. ''Historiography and Self-Definition: Josephus, Luke-Acts and Apologetic Historiography'' (NovTSup 44). Leiden: Brill, 298-302.</ref>  
 
סטרלינג רואה בענתיקות יצירה מורכבת, המופנית בראש ובראשונה לערים היווניות בהן שכנו יהודים, ובהן סבלו בעיקר מרדיפות או סתם מאי-הבנה, ביחוד אחרי עלייתו של דומיטיאנוס.<ref>Sterling, Gregory E. 1992. ''Historiography and Self-Definition: Josephus, Luke-Acts and Apologetic Historiography'' (NovTSup 44). Leiden: Brill, 298-302.</ref>  
שורה 26: שורה 28:
 
'''עמ 65'''  
 
'''עמ 65'''  
  
<br> '''עמ 65'''  
+
<br>  
 +
 
 +
'''עמ 65'''
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
'''עמ 65'''
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
'''עמ 65'''
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
'''עמ 65'''
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
'''עמ 65'''
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
'''עמ 65'''  
  
<br> '''עמ 65'''
+
<br>  
  
<br> '''עמ 65'''  
+
'''עמ 65'''  
  
<br> '''עמ 65'''
+
<br>  
  
<br> '''עמ 65'''  
+
'''עמ 65'''  
  
<br> '''עמ 65'''
+
<br>  
  
<br> '''עמ 65'''  
+
'''עמ 65'''  
  
<br> '''עמ 65'''
+
<br>  
  
<br> '''עמ 65'''  
+
'''עמ 65'''  
  
<br> '''עמ 65'''
+
<br>  
  
<br> '''עמ 65'''  
+
'''עמ 65'''  
  
 
<br>  
 
<br>  
  
 
<references />
 
<references />

גרסה מ־08:34, 23 בינואר 2011

Mason, Steve. 1998. "Should Any Wish to Enquire Further:Ant.1.25: The Aim and Audience of Josephus's Judean Antiquities/Life", in: Mason, S. (ed). Understanding Josephus: seven perspectives. Sheffield, England: Sheffield Academic Press, 64-103.

עמ 65

שאלת המחקר הבסיסית: מדוע כתב יוספוס, ומדוע הקשיב לו מישהו?

  • היצירה הרי ארוכה מאד, והפקתה עלתה מן הסתם בטורח ובממון. לשם מה טרח יוספוס, והאם מישהו התעניין בכלל?
  • בשנים 1870-1920 לא היה עניין בכך כלל, ויוספוס לא היה יותר מאשר לקטן שחיבר יחדיו מקורות שונים - מעתיק טיפש (stumpfer Abschreiber). מגמה פרשנית זו הגיעה לסיומה בזכות עבודותיהם של Laquer (הע' 4) ו-Thackeray.

עמ 66

פרשנותו של לקר היתה שיוספוס כתב יצירה אפולוגטית, כדי להתגונן מפני השמצות של שׂונאי-ישׂראל השונים. קהל היעד, כך נהוג היה להניח, היה יהודי.

עמ 66-67

עם זאת, קשה לקבל שקהל היעד היה בעיקר יהודי, משום ההרגל של יוספוס להסביר בפירוט דברים שליהודים אמורים להיות מובנים מאליהם.

עמ 68

איזה סוג של גוים, אם כן, אמור היה להתעניין ב-20 כרכים ו-60,000 שורות על היסטוריא (ענת. 20.267) ותרבות של עם ישׂראל?

עמ 70

המלחמה ביהודה, ולא פחות מכך עליית דומיטיאנוס, הביאו לעליה ברגשות אנטי-יהודיים, וכך הפכו את האפולוגטיקא לנחוצה יותר.[1]

סטרלינג רואה בענתיקות יצירה מורכבת, המופנית בראש ובראשונה לערים היווניות בהן שכנו יהודים, ובהן סבלו בעיקר מרדיפות או סתם מאי-הבנה, ביחוד אחרי עלייתו של דומיטיאנוס.[2]

עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


עמ 65


  1. Rajak, Tessa. 1983. Josephus: the Man and his Society. London: Duckworth), 226-227.
  2. Sterling, Gregory E. 1992. Historiography and Self-Definition: Josephus, Luke-Acts and Apologetic Historiography (NovTSup 44). Leiden: Brill, 298-302.