הבדלים בין גרסאות בדף "Merkelbach & Trumpf 1977"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(הערות)
 
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
  
 
136: מספר 2 פרק 22 (ע 214,13 במהדורת גמא של אנגלמן) ועד פרק 35 (ע 248) הטקסט בגמא הוא העתקה ישירה של אפסילון.<br>  
 
136: מספר 2 פרק 22 (ע 214,13 במהדורת גמא של אנגלמן) ועד פרק 35 (ע 248) הטקסט בגמא הוא העתקה ישירה של אפסילון.<br>  
'''אפסילון 20 = גמא 2.23-24: אלכסנדר בירושלם''' - כל הסיפורים המאוחרים ״תלוים״ מיוספוס. המקור לאפסילון היה הכרוניקא העולמית האלכסנדרינית (Excerpta Latina Barbari), כפי שניתן ללמוד מהדמיון בנקודות הבאות:  
+
:'''אפסילון 20 = גמא 2.23-24: אלכסנדר בירושלם''' - כל הסיפורים המאוחרים ״תלוים״ מיוספוס. המקור לאפסילון היה הכרוניקא העולמית האלכסנדרינית (Excerpta Latina Barbari), כפי שניתן ללמוד מהדמיון בנקודות הבאות:  
 
*גם בכרוניקא וגם באפסילון המלחמה נגד דריוש מגיעה לפני הביקור בירושלם. הכרוניקא אינה תלויה באפסילון משום בחינה.  
 
*גם בכרוניקא וגם באפסילון המלחמה נגד דריוש מגיעה לפני הביקור בירושלם. הכרוניקא אינה תלויה באפסילון משום בחינה.  
 
*שני המקורות מדברים על המרת דת (Bekehrung) של אלכסנדר, מה שאין אצל יוספוס.  
 
*שני המקורות מדברים על המרת דת (Bekehrung) של אלכסנדר, מה שאין אצל יוספוס.  
 
*שני המקורות כורכים את יסוד אלכסנדריא ואת הביקור בירושלם זה בזה.  
 
*שני המקורות כורכים את יסוד אלכסנדריא ואת הביקור בירושלם זה בזה.  
(נכון שכרוכים זה בזה - אבל בלטיני הברברי שני המאורעות נמצאים מחוץ לסדר הכרונולוגי בכלל; א.א.).  
+
:(נכון שכרוכים זה בזה - אבל בלטיני הברברי שני המאורעות נמצאים מחוץ לסדר הכרונולוגי בכלל; א.א.).  
  
137: כיון שבטקסט של אפסילון נזכר ה-trishagion (פרק 24 = גמא 230,18 מהד׳ אנגלמן), לא יכול הטקסט להיות קדום יותר מאשר המאה החמישית לספירה. זאת משום שלנוסחא זו בדיוק -  ἐπὶ τῶν Σεραφὶμ
+
137: כיון שבטקסט של אפסילון נזכר ה-trishagion (פרק 24 = גמא 230,18 מהד׳ אנגלמן), לא יכול הטקסט להיות קדום יותר מאשר המאה החמישית לספירה. זאת משום שלנוסחא זו בדיוק -  ἐπὶ τῶν Σεραφὶμ ἐποχούμενον καὶ τρισαγίᾳ φωνῇ δοξαζόμενον - יש מקבילות מדויקות רק בנוסח תפילת הטריסהגיון הבֻזנטית (הפניה ל[[Pfister 1914|פפיסטר 1914]] ע 7 ה 2). <br>
ἐποχούμενον καὶ τρισαγίᾳ φωνῇ δοξαζόμενον - יש מקבילות מדויקות רק בנוסחת התפילה הבֻזנטית (הפניה ל[[1914 Pfister|פפיסטר 1914]] ע 7 ה 2). <br>
+
:חלוקת העמים לפיה פיליפוס מקבל את מצרים, אנטיגונוס את אסיא, סלאוקוס את סוריא הולכת אף היא אחורנה לכרוניקא/ברברי, ומקורה בהמצאה של הכרונוגרפיא הנוצרית בעקבות ספר דניאל. <br>
חלוקת העמים לפיה פיליפוס מקבל את מצרים, אנטיגונוס את אסיא, סלאוקוס את סוריא הולכת אף היא אחורנה לכרוניקא/ברברי, ומקורה בהמצאה של הכרונוגרפיא הנוצרית בעקבות ספר דניאל. <br>
+
:נגד השיוך של [[Pfister 1914|פפיסטר 1914]] ליהדות אלכסנדריא: אין לסיפור היסוד הזה שום זכר במסורת היהודית העשירה. הסיפור נובע מהמצאה בֻזנטית, וכבר קבע [[Simon 1941/1962|סימון 1941]] שמדובר בטקסט נוצרי.
נגד השיוך של [[1914 Pfister|פפיסטר 1914]] ליהדות אלכסנדריא: אין לסיפור היסוד הזה שום זכר במסורת היהודית העשירה. הסיפור נובע מהמצאה בֻזנטית, וכבר קבע [[Simon 1962/1941|סימון 1941]] שמדובר בטקסט נוצרי.  
+
 
 +
= הערות =
 +
עמ׳ 136
  
 
[[קובץ:Merkelbach & Trumpf 1977 136 1.jpg|600px]]
 
[[קובץ:Merkelbach & Trumpf 1977 136 1.jpg|600px]]
  
 
[[קובץ:Merkelbach & Trumpf 1977 136 2.jpg|600px]]
 
[[קובץ:Merkelbach & Trumpf 1977 136 2.jpg|600px]]
 +
 +
עמ׳ 137
  
 
[[קובץ:Merkelbach & Trumpf 1977 137 2.jpg|600px]]
 
[[קובץ:Merkelbach & Trumpf 1977 137 2.jpg|600px]]
 
= הערות =
 
  
 
= קישורים נוספים =
 
= קישורים נוספים =

גרסה אחרונה מ־11:36, 30 בנובמבר 2015

מחקר מודרני M

Merkelbach, Reinhold. 1977. Die Quellen des griechischen Alexanderromans (2nd ed. with contributions by Jürgen Trumpf). Munich: C.H.Beck’sche.

סיכומים

66: המחבר של רצנזיא אפסילון היה נוצרי, כפי שעולה מסיפור הביקור בירושלם והסגידה לאל האחד שם.

136: מספר 2 פרק 22 (ע 214,13 במהדורת גמא של אנגלמן) ועד פרק 35 (ע 248) הטקסט בגמא הוא העתקה ישירה של אפסילון.

אפסילון 20 = גמא 2.23-24: אלכסנדר בירושלם - כל הסיפורים המאוחרים ״תלוים״ מיוספוס. המקור לאפסילון היה הכרוניקא העולמית האלכסנדרינית (Excerpta Latina Barbari), כפי שניתן ללמוד מהדמיון בנקודות הבאות:
  • גם בכרוניקא וגם באפסילון המלחמה נגד דריוש מגיעה לפני הביקור בירושלם. הכרוניקא אינה תלויה באפסילון משום בחינה.
  • שני המקורות מדברים על המרת דת (Bekehrung) של אלכסנדר, מה שאין אצל יוספוס.
  • שני המקורות כורכים את יסוד אלכסנדריא ואת הביקור בירושלם זה בזה.
(נכון שכרוכים זה בזה - אבל בלטיני הברברי שני המאורעות נמצאים מחוץ לסדר הכרונולוגי בכלל; א.א.).

137: כיון שבטקסט של אפסילון נזכר ה-trishagion (פרק 24 = גמא 230,18 מהד׳ אנגלמן), לא יכול הטקסט להיות קדום יותר מאשר המאה החמישית לספירה. זאת משום שלנוסחא זו בדיוק - ἐπὶ τῶν Σεραφὶμ ἐποχούμενον καὶ τρισαγίᾳ φωνῇ δοξαζόμενον - יש מקבילות מדויקות רק בנוסח תפילת הטריסהגיון הבֻזנטית (הפניה לפפיסטר 1914 ע 7 ה 2).

חלוקת העמים לפיה פיליפוס מקבל את מצרים, אנטיגונוס את אסיא, סלאוקוס את סוריא הולכת אף היא אחורנה לכרוניקא/ברברי, ומקורה בהמצאה של הכרונוגרפיא הנוצרית בעקבות ספר דניאל.
נגד השיוך של פפיסטר 1914 ליהדות אלכסנדריא: אין לסיפור היסוד הזה שום זכר במסורת היהודית העשירה. הסיפור נובע מהמצאה בֻזנטית, וכבר קבע סימון 1941 שמדובר בטקסט נוצרי.

הערות

עמ׳ 136

Merkelbach & Trumpf 1977 136 1.jpg

Merkelbach & Trumpf 1977 136 2.jpg

עמ׳ 137

Merkelbach & Trumpf 1977 137 2.jpg

קישורים נוספים

  • אין בחיפה
  • היידלברג IV1208a ב-SAGE (וגם להזמנה באוסף הכללי, בפילולוגיא ובמקומות אחרים)

ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא