הבדלים בין גרסאות בדף "Merkelbach & Trumpf 1977"
מתוך Amitay.haifa.ac.il
(←סיכומים) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
136: מספר 2 פרק 22 (ע 214,13 במהדורת גמא של אנגלמן) ועד פרק 35 (ע 248) הטקסט בגמא הוא העתקה ישירה של אפסילון.<br> | 136: מספר 2 פרק 22 (ע 214,13 במהדורת גמא של אנגלמן) ועד פרק 35 (ע 248) הטקסט בגמא הוא העתקה ישירה של אפסילון.<br> | ||
| − | '''אפסילון 20 = גמא 2.23-24: אלכסנדר בירושלם''' - כל הסיפורים המאוחרים ״תלוים״ מיוספוס. המקור לאפסילון היה הכרוניקא העולמית האלכסנדרינית (Excerpta Latina Barbari), כפי שניתן ללמוד מהדמיון בנקודות הבאות: | + | :'''אפסילון 20 = גמא 2.23-24: אלכסנדר בירושלם''' - כל הסיפורים המאוחרים ״תלוים״ מיוספוס. המקור לאפסילון היה הכרוניקא העולמית האלכסנדרינית (Excerpta Latina Barbari), כפי שניתן ללמוד מהדמיון בנקודות הבאות: |
*גם בכרוניקא וגם באפסילון המלחמה נגד דריוש מגיעה לפני הביקור בירושלם. הכרוניקא אינה תלויה באפסילון משום בחינה. | *גם בכרוניקא וגם באפסילון המלחמה נגד דריוש מגיעה לפני הביקור בירושלם. הכרוניקא אינה תלויה באפסילון משום בחינה. | ||
*שני המקורות מדברים על המרת דת (Bekehrung) של אלכסנדר, מה שאין אצל יוספוס. | *שני המקורות מדברים על המרת דת (Bekehrung) של אלכסנדר, מה שאין אצל יוספוס. | ||
*שני המקורות כורכים את יסוד אלכסנדריא ואת הביקור בירושלם זה בזה. | *שני המקורות כורכים את יסוד אלכסנדריא ואת הביקור בירושלם זה בזה. | ||
| − | (נכון שכרוכים זה בזה - אבל בלטיני הברברי שני המאורעות נמצאים מחוץ לסדר הכרונולוגי בכלל; א.א.). | + | :(נכון שכרוכים זה בזה - אבל בלטיני הברברי שני המאורעות נמצאים מחוץ לסדר הכרונולוגי בכלל; א.א.). |
137: כיון שבטקסט של אפסילון נזכר ה-trishagion (פרק 24 = גמא 230,18 מהד׳ אנגלמן), לא יכול הטקסט להיות קדום יותר מאשר המאה החמישית לספירה. זאת משום שלנוסחא זו בדיוק - ἐπὶ τῶν Σεραφὶμ | 137: כיון שבטקסט של אפסילון נזכר ה-trishagion (פרק 24 = גמא 230,18 מהד׳ אנגלמן), לא יכול הטקסט להיות קדום יותר מאשר המאה החמישית לספירה. זאת משום שלנוסחא זו בדיוק - ἐπὶ τῶν Σεραφὶμ | ||
ἐποχούμενον καὶ τρισαγίᾳ φωνῇ δοξαζόμενον - יש מקבילות מדויקות רק בנוסחת התפילה הבֻזנטית (הפניה ל[[Pfister 1914|פפיסטר 1914]] ע 7 ה 2). <br> | ἐποχούμενον καὶ τρισαγίᾳ φωνῇ δοξαζόμενον - יש מקבילות מדויקות רק בנוסחת התפילה הבֻזנטית (הפניה ל[[Pfister 1914|פפיסטר 1914]] ע 7 ה 2). <br> | ||
| − | חלוקת העמים לפיה פיליפוס מקבל את מצרים, אנטיגונוס את אסיא, סלאוקוס את סוריא הולכת אף היא אחורנה לכרוניקא/ברברי, ומקורה בהמצאה של הכרונוגרפיא הנוצרית בעקבות ספר דניאל. <br> | + | :חלוקת העמים לפיה פיליפוס מקבל את מצרים, אנטיגונוס את אסיא, סלאוקוס את סוריא הולכת אף היא אחורנה לכרוניקא/ברברי, ומקורה בהמצאה של הכרונוגרפיא הנוצרית בעקבות ספר דניאל. <br> |
| − | נגד השיוך של [[Pfister 1914|פפיסטר 1914]] ליהדות אלכסנדריא: אין לסיפור היסוד הזה שום זכר במסורת היהודית העשירה. הסיפור נובע מהמצאה בֻזנטית, וכבר קבע [[Simon 1941/1962|סימון 1941]] שמדובר בטקסט נוצרי. | + | :נגד השיוך של [[Pfister 1914|פפיסטר 1914]] ליהדות אלכסנדריא: אין לסיפור היסוד הזה שום זכר במסורת היהודית העשירה. הסיפור נובע מהמצאה בֻזנטית, וכבר קבע [[Simon 1941/1962|סימון 1941]] שמדובר בטקסט נוצרי. |
= הערות = | = הערות = | ||
גרסה מ־15:35, 27 באוקטובר 2015
Merkelbach, Reinhold. 1977. Die Quellen des griechischen Alexanderromans (2nd ed. with contributions by Jürgen Trumpf). Munich: C.H.Beck’sche.
סיכומים
66: המחבר של רצנזיא אפסילון היה נוצרי, כפי שעולה מסיפור הביקור בירושלם והסגידה לאל האחד שם.
136: מספר 2 פרק 22 (ע 214,13 במהדורת גמא של אנגלמן) ועד פרק 35 (ע 248) הטקסט בגמא הוא העתקה ישירה של אפסילון.
- אפסילון 20 = גמא 2.23-24: אלכסנדר בירושלם - כל הסיפורים המאוחרים ״תלוים״ מיוספוס. המקור לאפסילון היה הכרוניקא העולמית האלכסנדרינית (Excerpta Latina Barbari), כפי שניתן ללמוד מהדמיון בנקודות הבאות:
- גם בכרוניקא וגם באפסילון המלחמה נגד דריוש מגיעה לפני הביקור בירושלם. הכרוניקא אינה תלויה באפסילון משום בחינה.
- שני המקורות מדברים על המרת דת (Bekehrung) של אלכסנדר, מה שאין אצל יוספוס.
- שני המקורות כורכים את יסוד אלכסנדריא ואת הביקור בירושלם זה בזה.
- (נכון שכרוכים זה בזה - אבל בלטיני הברברי שני המאורעות נמצאים מחוץ לסדר הכרונולוגי בכלל; א.א.).
137: כיון שבטקסט של אפסילון נזכר ה-trishagion (פרק 24 = גמא 230,18 מהד׳ אנגלמן), לא יכול הטקסט להיות קדום יותר מאשר המאה החמישית לספירה. זאת משום שלנוסחא זו בדיוק - ἐπὶ τῶν Σεραφὶμ
ἐποχούμενον καὶ τρισαγίᾳ φωνῇ δοξαζόμενον - יש מקבילות מדויקות רק בנוסחת התפילה הבֻזנטית (הפניה לפפיסטר 1914 ע 7 ה 2).
- חלוקת העמים לפיה פיליפוס מקבל את מצרים, אנטיגונוס את אסיא, סלאוקוס את סוריא הולכת אף היא אחורנה לכרוניקא/ברברי, ומקורה בהמצאה של הכרונוגרפיא הנוצרית בעקבות ספר דניאל.
- נגד השיוך של פפיסטר 1914 ליהדות אלכסנדריא: אין לסיפור היסוד הזה שום זכר במסורת היהודית העשירה. הסיפור נובע מהמצאה בֻזנטית, וכבר קבע סימון 1941 שמדובר בטקסט נוצרי.
הערות
קישורים נוספים
- אין בחיפה
- היידלברג IV1208a ב-SAGE (וגם להזמנה באוסף הכללי, בפילולוגיא ובמקומות אחרים)
|
בית • נושׂאים • הקדמות • הרומאנס היווני • גביהא בן-פסיסא • שמעון הצדיק • יוספוס • אבות כנסיה ושאר בֻּזנטים • הרומאנס הסורי • הרומאנס העברי • הגרסא השומרונית • מתוס והיסטוריא |
