Merkelbach & Trumpf 1977

מחקר מודרני M

Merkelbach, Reinhold. 1977. Die Quellen des griechischen Alexanderromans (2nd ed. with contributions by Jürgen Trumpf). Munich: C.H.Beck’sche.

סיכומים

66: המחבר של רצנזיא אפסילון היה נוצרי, כפי שעולה מסיפור הביקור בירושלם והסגידה לאל האחד שם.

136: מספר 2 פרק 22 (ע 214,13 במהדורת גמא של אנגלמן) ועד פרק 35 (ע 248) הטקסט בגמא הוא העתקה ישירה של אפסילון.
אפסילון 20 = גמא 2.23-24: אלכסנדר בירושלם - כל הסיפורים המאוחרים ״תלוים״ מיוספוס. המקור לאפסילון היה הכרוניקא העולמית האלכסנדרינית (Excerpta Latina Barbari), כפי שניתן ללמוד מהדמיון בנקודות הבאות:

• גם בכרוניקא וגם באפסילון המלחמה נגד דריוש מגיעה לפני הביקור בירושלם. הכרוניקא אינה תלויה באפסילון משום בחינה.
• שני המקורות מדברים על המרת דת (Bekehrung) של אלכסנדר, מה שאין אצל יוספוס.
• שני המקורות כורכים את יסוד אלכסנדריא ואת הביקור בירושלם זה בזה.

(נכון שכרוכים זה בזה - אבל בלטיני הברברי שני המאורעות נמצאים מחוץ לסדר הכרונולוגי בכלל; א.א.).

137: כיון שבטקסט של אפסילון נזכר ה-trishagion (פרק 24 = גמא 230,18 מהד׳ אנגלמן), לא יכול הטקסט להיות קדום יותר מאשר המאה החמישית לספירה. זאת משום שלנוסחא זו בדיוק - ἐπὶ τῶν Σεραφὶμ ἐποχούμενον καὶ τρισαγίᾳ φωνῇ δοξαζόμενον - יש מקבילות מדויקות רק בנוסחת התפילה הבֻזנטית (הפניה לפפיסטר 1914 ע 7 ה 2).
חלוקת העמים לפיה פיליפוס מקבל את מצרים, אנטיגונוס את אסיא, סלאוקוס את סוריא הולכת אף היא אחורנה לכרוניקא/ברברי, ומקורה בהמצאה של הכרונוגרפיא הנוצרית בעקבות ספר דניאל.
נגד השיוך של פפיסטר 1914 ליהדות אלכסנדריא: אין לסיפור היסוד הזה שום זכר במסורת היהודית העשירה. הסיפור נובע מהמצאה בֻזנטית, וכבר קבע סימון 1941 שמדובר בטקסט נוצרי.

הערות

קישורים נוספים

• אין בחיפה
• היידלברג IV1208a ב-SAGE (וגם להזמנה באוסף הכללי, בפילולוגיא ובמקומות אחרים)