Philo, De Specialibus Legibus 1.53

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־13:39, 29 ביוני 2010 מאת Eyalmeyer (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים פ / מקורות ראשוניים ועתיקים P

טקסט

Moreover, he also enjoins his people that, after they have given the proselytes an equal share in all their laws, and privileges, and immunities, on their forsaking the pride of their fathers and forefathers, they must not give a license to their jealous language and unbridled tongues, blaspheming those beings whom the other body looks upon as gods, lest the proselytes should be exasperated at such treatment, and in return utter impious language against the true and holy God; for from ignorance of the difference between them, and by reason of their having from their infancy learnt to look upon what was false as if it had been true, and having been bred up with it, they would be likely to err.

הערות

שם היצירה באנגלית: Special Laws.

יחס אדיב למתגיירים; יחס סלחני לגויים מכיוון שמהיותם ילדים חונכו לקבל את מה ששקר כאמת.

דוגמא טובה לגישה לגויים כילדים תמימים – גישה שמרמזת על כך שיש ללמד את הפגאניים על דרך האמת.

נמצא בשימוש ב...

תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר

קישורים נוספים

ב