Plutarch, Alexander 2-3

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים פ / מקורות ראשוניים ועתיקים P


טקסט

[2] לפי מוצאו היה אלכסנדרוס מצד אביו מצאצאי הרקלס וקאראנוס [מצאצאי הרקלס, שכבש את מקידון ומלך עליה שנים רבות. מלכי מקידון שלאחריו התייחסו עליו], ומצד אימו מצאצאי אייאקוס וניאופטולימוס [בנו של אכילס, גיבור מלחמת טרויה]. דבר זה אין עליו עוררים. מספרים, שפיליפוס נתקדש מסתורין של סאמותראקי [אי בצפון הים האיגיאי, לא רחוק מחוף תראקיה.] יחד עם אולימפיאס. הוא היה אז נער והיא ילדה יתומה מהוריה. הוא דבק בא לאהבה ונשא אותה לאשה לאחר ששידל את אחיה ארומבאס. [לפי המשפא היווני צריך שאחד מקרובי הנערה להשיאה.] בחעחה שחםני הנישואין חלמה הכלה שרעם הרעים וברק נפל על כריסה, מהמכה התלקחה אש גדולה, ולהבות סקעו ממנה ונישאו לכל העברים, ולאחר מכן כבו. בזמן מאוחר יותר, לאחר החתונה, ראה פיליפוס בחלומו שהוא שם חותם על כריסה של אשתו, והגלופה של החותה הייתה, כפי שנדמה לו, דמות של אריה. כל החוזים הניחו על סמך חזות זו שפיליפוס צריך לדקדק יותר בשמירת יחסי הנישואין. אך אריסטאנדרוס מטילמיסוס [ראש חוזיו של אלכסנדרוס לאחר זמן שמוצאו מהעיר בקאריה, אשר שכנה בחופה הדומי של אסיה הקטנה והייתה מפורסמת בחוזיה.] אמר, שהאשה מעוברת, כי אען שמים חותם על דברים ריקים, והיא נושאת בבטנה בן אמיץ אשר לבו כלב אריה. ופעם אחת ראו דרקון שרוע לצדה של אולימפיאס הישנה. ואמורים, שדבר זה בעיקר הקהה את אהבתו וחיבתו של פיליפוס אליה, ושוב לא היה בא תכופות אליה לנוח בצידה, אם מפני שפחד מכשפיה ולחשיה של האישה עליו ואם מפני שנרתע מחברתה של זו המקורבת לנעלים ממנו.

אך בעניים דברים אלו יש גם נוסח אחר: כל נשי המקומות ההם דבקות מקדמי-ימים בטפסים אורפיים [על שם אורםיאוס, המייסד המיתולוגי של תנועה דתית מיסטית.] ובהילולות של דיוניסוס (והן נקראות קלוֹדוֹנוֹת ומימאלוֹנוֹת) [שמות מקידוניים לבאקכאנטיות, מעריצות באקכוס-דיוניסוס).], והן הולכות בדברים רבים בדרכי נשי אידוֹנה [האידונים היו עם תראקי, ששכנו בין נהרות סטרימון וניסטוס. בימי פיליפוס סופחה ארצם למקדוניה.] ותראקיה השוכנות בסביבות הר היימוס. ונראה שמשמן נגדזרה המלה 'תריסקיבין' [פלוטרכוס גוזר פועל זה מהשם 'תריסאי' (נשים תראקיות).] המציינת טקסים של הוללות ותפלות. ואולימפיאס, שהייתה אדוקה בטירופים אלו יותר מנשים אחרות וחגגה השראות אלוהיות אלו בצורות פראיות, סיפקה לחבורות המתהוללות נחשים תמים גדולעים, שהיו מגביהים תכופות ראשם מהקיסוס ומסלי הזרייה [סלים דמויי מזרה, שהיו קדושים לדיוניסוס, והחוגגות היו נושאות אותם על ראשיהן.], או כורכים עצמם מסביב לשרביטים ולזרים של הנשים ומבעיתים את הגברים.

[3]

הערות

לקוח מתוך: פלוטרכוס. 1986. חיי אישים: אנשי יוון. תרגם מיוונית: א. א. הלוי. ירושלים: מוסד ביאליק. עמ' 415-416.

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בגורדיון

קישורים נוספים