הצגת המקור של הדף "Plutarch, Antony 34"

[[מקורות ראשוניים ועתיקים פ#אנטוני (Antony)|מקורות ראשוניים ועתיקים פ]] / [[מקורות ראשוניים ועתיקים P#Antony|מקורות ראשוניים ועתיקים P]]

= טקסט  =
<div dir="ltr" align="justify">
<br>'''1'''&nbsp;When he was about to go forth to the war, he took a wreath from the sacred olive-tree, and, in obedience to a certain oracle, filled a vessel with water from the Clepsydra and carried it with him. In the meantime Pacorus, the king's son, advanced again with a large army of Parthians against Syria; but Ventidius engaged and routed him in Cyrrhestica, and slew great numbers of his men.3 Pacorus fell among the first.

'''2''' This exploit, which became one of the most celebrated, gave the Romans full satisfaction for the disaster under Crassus, and shut the Parthians up again within the bounds of Media and Mesopotamia, after they had been utterly defeated in three successive battles. Ventidius, however, decided not to pursue the Parthians further, because he feared the jealousy of Antony; but he attacked and subdued the peoples which had revolted from Rome, and besieged Antiochus of Commagené in the city of Samosata. 

'''3'''&nbsp;When Antiochus proposed to pay a thousand talents and obey the behests of Antony, Ventidius ordered him to send his proposal to Antony, who had now advanced into the neighbourhood, and would not permit Ventidius to make peace with Antiochus. He insisted that this one exploit at least should bear his own name and that not all the successes should be due to Ventidius. 

'''4'''&nbsp;But the siege was protracted, and the besieged, since they despaired of coming to terms, betook themselves to a vigorous defence. Antony could therefore accomplish nothing, and feeling ashamed and repentant, was glad to make peace with Antiochus on his payment of three hundred talents. After settling some trivial matters in Syria, he returned to Athens, and sent Ventidius home, with becoming honours, to enjoy his triumph. 

<br>

<br>
<div dir="rtl" align="right">
= הערות  =

*פלוטרכוס מתאר את מלחמת הרומאים באימפריה הפרתית בפרובינקיה סוריה, כפי שהתנהלה ע"י פובליוס ונטידיוס בסוס. לאחר נסיגת הכוחות הפרתים מזרחה, ונטידיוס נמנע מלרדוף אותם בשל חששו ממרקוס אנטוניוס המקנא בהצלחותיו. הוא מחליט להטיל מצור על עיר הבירה של קומגנה - סאמוסאטה, תחת המלך אנטיוכוס, אשר תמכו באימפריה הפרתית. 
*מתואר המאבק הפוליטי בין ונטידיוס לאנטוניוס בשנים של ירושת יוליוס קיסר: אנטיוכוס מסכים להיכנע ולשתף פעולה, וונטידיוס מבקש מאנטוניוס אישור. אנטוניוס מסרב ומתעקש לכבוש את קומגנה בכוח כדי לפאר את שמו. 
*כאשר אנטיוכוס רואה כי אין דרך להגיע להסכם, ההגנה על עירו הופכת נחרצת ומרשימה, עד להארכת המצור לכדי שבירתו וכפיית הסכ על הרומאים. 
*מוסכם הסדר כספי של "קבלת מרות" מצד קומגנה. למרות ניצחונותיו בסופו של דבר אנטוניוס הדיח את ונטידיוס מתפקידו, ככל הנראה בגלל קנאה בהצלחתו או חשד לשחיתות מצידו. בסוס חזר לרומא ונערך לו טריומף בעקבות הישגיו בשדה הקרב.

= נמצא בשימוש ב...  =

*[[אורי גונן תשע ב בין אלים ובני אדם עבודה|אורי גונן תשע ב בין אלים ובני אדם עבודה<br>]]
*[[Sullivan 1977|Sullivan 1977<br>]]&nbsp;

= קישורים נוספים  =
[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0007%3Achapter%3D34 Online-Text]</div></div>