Plutarch, Life of Alexander 64-65

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־19:10, 1 בפברואר 2012 מאת Eyalmeyer (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מקורות ראשוניים ועתיקים פ מקורות ראשוניים ועתיקים P חזרה למפתח ראשי




טקסט

64

הוא תפס עשרה גימנוסופיסטים, אותם ששידלו ביותר את סאבוס למרוד בו וגרמו רעות רבות למקדונים. חכמים אלו מפורסמים היו בתשובותיהם החריפות והקצרות. ואלכסנדרוס שם לפניהם שאלות קשות והודיעם שהוא יהרוג תחילה את מי שלא ישיב תשובה נכונה ואחר כך את האחרים לפי אותו סדר עצמו, ועל אחד מהם, הקשיש שבהם, ציווה לשמש שופט. הראשון שבהם נשאל, מי לדעתו מרובים יותר החיים או המתים, והוא השיב: 'החיים, כי המתים שוב אינם קיימים'. השני נשאל, מי מגדל חיות גדולות יותר, הארץ או הים. והוא השיב: 'הארץ, כי הים אינו אלא חלק ממנה'. השלישי נשאל, איזהו בעל החיים הערום ביותר, והוא השיב: 'זה שבן אדם לא הכירו עד עכשיו'. הרביעי נשאל, מפני מה המריד את סאבאס, והוא השיב: 'מפני שרציתי שיחיה חיים של כבוד או ימות בכבוד'. החמישי נשאל, מי לדעתו היה תחיל, היום או הלילה, והוא השיב: 'היום, ביום אחד'. וכשתמה המלך על תשובתו הוסיף, שמן ההכרח הוא שהתשובות לשאלות קשות יהיו אף הן קשות. והמלך המשיך ושאל את השישי, כיצד אפשר לו לאדם להתחבב על הבריות, והוא השיב: 'אם בהיותו חזק לא יטיל אימה'. משלושה הנשארים השיב מי שנשאל איך יכול אדם להיות כאלוהים: 'אם יעשה דבר שאין ביד אדם לעשותו'. וזה שנשאל, מי עז יותר החיים או המוות, השיב: 'החיים, שכן נושאים וסובלים הם רעות מרובות כל כך'. והאחרון שנשאל עד מתי טוב לו לאדם לחיות, השיב: 'כל עוד אינו סבור שטוב המוות מהחיים'. ואז פנה אלכסנדרוס אל השופט ופקד עליו לחוות דעתו, והוא אמר, שכל אחד מהם הייתה תשובתו גרועה משל חברו. 'ובכן', אמר המלך, 'אתה תמות תחילה על שפיטתך זו'. והוא השיב: 'הו המלך, אינך יכול לעשות זאת, אם לא שיקרת כשאמרת שתחילה תמית את זה שתשובתו תהיה הגרועה ביותר.

65

לחכמים אלה נתן איפוא מתנות והפטירם מלפניו. אבל אל הפילוסופים המהוללים ביותר שלהם, שחיו בשלווה בינם לבין עצמם, שלח את אוניסיקריטוס וביקש מהם לבוא אצלו. אוניסיקריטוס היה פילוסופוס מאסכולתו של דיוגיניס הקיני. והוא מספר שקאלאנוס דרש ממנו בעזות ובגסות לפשוט את כותנתו ולהאזין לדבריו כשהוא עירום, שאם לא כן לא ידבר עמו על עיקר, אף אם יבוא מזיבס עצמו. אולם דאנדאמיס היה נוח יותר ולאחר ששמע מה שסופר לו על סוקראטיס, פיתאגוראס ודיוגיניס, אמר, שהם היו, כפי שנראה לו, אנשים מוכשרים מטבעם אלא שהייתה להם בושת פנים יתירה מהחוקים. ויש אומרים, שדאנדאמוס לא הגיד אלא דבר זה בלבד: 'לשם מה עבר אלכסנדרוס דרך ארוכה כל כך ובא לכאן?'. בכל זאת שידל טאכסיליס את קאלאנוס לילך אצל אלכסנדרוס. שמו היה ספיניס, אך מאחר שהיה מברך את אלה שפגשה ב'קאלי' (תיבה זו משמעה בלשון הודו הוא שלום), כינוהו היוונים קאלאנוס. קאלאנוס, כפי שמספרים, הוא-הוא שהדגים בפני אלכסנדרוס את דרך השלטון. הוא השליך על הארץ שלח יבש ומצומק ודרך ברגלו על קצהו האחד. השלח נכפף במקום אחד, אך התרומם בשאר חלקיו. וכך המשיך ללכת מסביב לשלח כשהוא לוחץ על קצותיו ומראה אותה תוצאה עצמה, עד שהתייצב באמצע השלח וכולו נכפף ונח. בכך ביקש להמחיש לפני אלכסנדרוס שהוא צריך ללחוץ בייחוד על מרכז ממלכתו ולא להתרחק ממנו בהרבה.

הערות

לקוח מתוך: פלוטרכוס. 1986. חיי אישים: אנשי יוון. תרגם מיוונית: א. א. הלוי. ירושלים: מוסד ביאליק.

נמצא בשימוש ב...

סדנא למיומנויות מחקר, תש"ע

קישורים נוספים

ב