Plutarch, Theseus 20

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־08:16, 13 ביולי 2010 מאת Eyalmeyer (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים פ / מקורות ראשוניים ועתיקים P

טקסט

יש סיפורים אבים אחרים גם על דברים אלו וגם על אריאדני, אך אין בהם שום דבר מוסכם. יש אומרים, שהיא תלתה עצמה מפני שתזאוס עזבה; ויש אומרים, שמלחים היבאו אותה לנאכסוס, ושם הייתה נוות ביתו של אוינארוס, כוהן דיוניסוס, ותזאוס עזבה מפני שאהב אישה אחרת:

'כי נוראות לו הציקה אהבתו לזו איגלי,
היא בת פנופבס'.

את החרוז הזה מחק פיסיסטראטוס משירות היסיודודס לפי דברי היריאס ממגארה, כשם שמצד שני הוסיך ב'רפאים'  של הומרוס את החרוז:

'את פיריתואוס ואת תזאוס מבני האלים הנעלים'[1]

וכל זאת עשה כדל להתרצות לאתונאים. ויש אומרים שאריאדני גם ילדה בנים לתזאוס, את אוינפיאון אות סטאפילוס.

הערות

  1. אודיסיאה 11.631


  • פיסיסטראטוס משכתב את כתבי הומרוס.
  • לקוח מתוך: פלוטרכוס. 1982. חיי אישים: אנשי יוון ורומי. תרגם מיוונית א.א. הלוי. ירושלים: מוסד ביאליק. עמ' 360.

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר הגיאופוליטיקה של יוון הקלאסית

קישורים נוספים

ב