הבדלים בין גרסאות בדף "Sacks 1990"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
 
(4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[מחקר מודרני S]] / [[מחקר מודרני ס]]  
+
[[מחקר מודרני ס]] / [[מחקר מודרני S]]  
<div align="left">
+
<div dir="ltr" align="justify">
'''Sacks, Kenneth. 1990. ''Diodorus Siculus and the First Century''. Princeton, N.J.: Princeton University Press. c'''  
+
'''Sacks, Kenneth. 1990. ''Diodorus Siculus and the First Century''. Princeton, N.J.: Princeton University Press. '''
<div align="right">
+
<div dir="rtl" align="justify">
 
= סיכומים  =
 
= סיכומים  =
  
 
=== דיוניסוס בהודו  ===
 
=== דיוניסוס בהודו  ===
<div align="left">
+
 
 +
עמ' 66:<br>
 +
 
 +
דיודורוס נוקט גישה אווהמריסטית, הנותנת מקום של כבוד הן לגיבורי היוונים הן לגיבורי הברברים.<br>
 +
 
 +
עמ' 68:<br>
 +
 
 +
על האנתרופולוגיא של דיודורוס: הכורח מניע אנשים גדולים להמצאות או חסדים המשפרים את מצב האנושות. ברבות הימים זוכים המיטיבים הללו לכבוד אלים. <br>הדבר מסביר את ההערצה של דיודורוס לאיש החזק בהיסטוריא, ואת הנטיה לראות בהם מיטיבים נודדים. <br>
 +
 
 +
עמ'69:<br>
 +
 
 +
האמונה בקידמה והגישה האווהמריסטית מונעים כל התייחסות ל"תור הזהב", ולגישה הרואה בהיסטוריא האנושית תהליך של הדרדרות. <br>
 +
 
 +
עמ' 70:<br>
 +
 
 +
הדגש על euergesia הוא תולדה של התקופה ההלניסטית. הקישור שלה עם התחום האלוהי הוא חלק ממורשת אלכסנדר.<br>
 +
 
 +
עמ' 75:<br>
 +
 
 +
דיודורוס עיצב את דמותו של פרעה Sesostris לפי התקדים ההיסטורי של אלכסנדר.<br>
 +
 
 +
<br>
 +
<div dir="ltr" align="justify">
 
'''p. 67''': "In writing about India, Diodorus generally follows the account of Megasthenes,<sup>52</sup><ref>n. 52: DS 2.35-42 = ''FGH'' 715F</ref> but again departs to stress his own cosmopolitanism."  
 
'''p. 67''': "In writing about India, Diodorus generally follows the account of Megasthenes,<sup>52</sup><ref>n. 52: DS 2.35-42 = ''FGH'' 715F</ref> but again departs to stress his own cosmopolitanism."  
  
Unlike Megasthenes, and Arrian who followed him, Diosorus does not dwell on the Greekness of the God. As part of his anthropology of India, Diodorus includes the legend of the Indian region named Meros, which locals claimed was responsible for the subsequent Greek belief that Dionysos was nurtured in the thigh (μηρός) of Zeus ([[Diodorus Siculus 2.38.3-4|ii 38.4]]). The story had already been criticized by Theophrastus (HP iv 4.1), and, when Arrian tells it in the Anabasis where he is not {'''p. 68'''} following Megasthenes, he puts it in the mouth of Indian envoys to Alexander. To Arrian, or his source, the explanation was related by Indians who are only anxious to secure Alexander’s cooperation. Diodorus, on the other hand, adds legitimacy to the account by making it part of his ethnological narrative. At every place where the treatments of Diodorus and Arrian differ, Diodorus’ version is more sympathetic to non-Greeks. c<br>  
+
Unlike Megasthenes, and Arrian who followed him, Diosorus does not dwell on the Greekness of the God. As part of his anthropology of India, Diodorus includes the legend of the Indian region named Meros, which locals claimed was responsible for the subsequent Greek belief that Dionysos was nurtured in the thigh (μηρός) of Zeus ([[Diodorus Siculus 2.38.3-4|ii 38.4]]). The story had already been criticized by Theophrastus (HP iv 4.1), and, when Arrian tells it in the Anabasis where he is not {'''p. 68'''} following Megasthenes, he puts it in the mouth of Indian envoys to Alexander. To Arrian, or his source, the explanation was related by Indians who are only anxious to secure Alexander’s cooperation. Diodorus, on the other hand, adds legitimacy to the account by making it part of his ethnological narrative. At every place where the treatments of Diodorus and Arrian differ, Diodorus’ version is more sympathetic to non-Greeks. <br>  
  
 
'''p. 70''': "At the same time, there developed a strong association between the great benefactor and the divine. Within a generation of Alexander, his achievements were being compared with the labors of Heracles and associated with the deeds of Dionysus, who became the great invader and civilizer of lands from Libya to India.  
 
'''p. 70''': "At the same time, there developed a strong association between the great benefactor and the divine. Within a generation of Alexander, his achievements were being compared with the labors of Heracles and associated with the deeds of Dionysus, who became the great invader and civilizer of lands from Libya to India.  
<div align="right">
+
<div dir="rtl" align="justify">
 
=== קיסר והרקלס בגאליא  ===
 
=== קיסר והרקלס בגאליא  ===
  
שורה 30: שורה 52:
  
 
*הנאום של אקופיס לא מגיע ממגסתנס.
 
*הנאום של אקופיס לא מגיע ממגסתנס.
=נמצא בשימוש ב...=
 
[[מקום הולדתו של דיוניסוס בהיסטוריות של אלכסנדר]]
 
= קישורים נוספים =
 
  
נמצא בספריית אוניברסיטת חיפה ב: [http://132.74.59.101/F/1T8B1D75MVP6ANNKIE58LP8E9DTNPKXDR5GEVN16JXX9K7E7AB-03098?func=item-global&doc_library=HAI01&doc_number=000376953&year=&volume=&sub_library=H1 D58.D563S23]
+
= נמצא בשימוש ב...  =
 +
 
 +
[[מקום הולדתו של דיוניסוס בהיסטוריות של אלכסנדר]]
 +
 
 +
= קישורים נוספים  =
 +
נמצא בספריית אוניברסיטת חיפה ב: [http://132.74.59.101/F/PAD3FF27NSSX2K6SNNMGJE6P9EH5BP6B1VQFXD7BSJNXP1JQIK-12587?func=item-global&doc_library=HAI01&doc_number=000376953&year=&volume=&sub_library=H1 D58.D563S23]</div></div></div></div>

גרסה אחרונה מ־09:48, 17 במאי 2010

מחקר מודרני ס / מחקר מודרני S

Sacks, Kenneth. 1990. Diodorus Siculus and the First Century. Princeton, N.J.: Princeton University Press.

סיכומים

דיוניסוס בהודו

עמ' 66:

דיודורוס נוקט גישה אווהמריסטית, הנותנת מקום של כבוד הן לגיבורי היוונים הן לגיבורי הברברים.

עמ' 68:

על האנתרופולוגיא של דיודורוס: הכורח מניע אנשים גדולים להמצאות או חסדים המשפרים את מצב האנושות. ברבות הימים זוכים המיטיבים הללו לכבוד אלים.
הדבר מסביר את ההערצה של דיודורוס לאיש החזק בהיסטוריא, ואת הנטיה לראות בהם מיטיבים נודדים.

עמ'69:

האמונה בקידמה והגישה האווהמריסטית מונעים כל התייחסות ל"תור הזהב", ולגישה הרואה בהיסטוריא האנושית תהליך של הדרדרות.

עמ' 70:

הדגש על euergesia הוא תולדה של התקופה ההלניסטית. הקישור שלה עם התחום האלוהי הוא חלק ממורשת אלכסנדר.

עמ' 75:

דיודורוס עיצב את דמותו של פרעה Sesostris לפי התקדים ההיסטורי של אלכסנדר.


p. 67: "In writing about India, Diodorus generally follows the account of Megasthenes,52[1] but again departs to stress his own cosmopolitanism."

Unlike Megasthenes, and Arrian who followed him, Diosorus does not dwell on the Greekness of the God. As part of his anthropology of India, Diodorus includes the legend of the Indian region named Meros, which locals claimed was responsible for the subsequent Greek belief that Dionysos was nurtured in the thigh (μηρός) of Zeus (ii 38.4). The story had already been criticized by Theophrastus (HP iv 4.1), and, when Arrian tells it in the Anabasis where he is not {p. 68} following Megasthenes, he puts it in the mouth of Indian envoys to Alexander. To Arrian, or his source, the explanation was related by Indians who are only anxious to secure Alexander’s cooperation. Diodorus, on the other hand, adds legitimacy to the account by making it part of his ethnological narrative. At every place where the treatments of Diodorus and Arrian differ, Diodorus’ version is more sympathetic to non-Greeks.

p. 70: "At the same time, there developed a strong association between the great benefactor and the divine. Within a generation of Alexander, his achievements were being compared with the labors of Heracles and associated with the deeds of Dionysus, who became the great invader and civilizer of lands from Libya to India.

קיסר והרקלס בגאליא

עמ' 74: נקודות מוצא לדיון על קיסר והרקלס בגאליא (סיפור יסוד אלסיא ע"י הרקלס וכו').

ראה גם עמ' 179, ובכלל בספר.

Sesostris ואלכסנדר

עמ' 75: נקודת מוצא לסיפורים על כובשי-עולם קדומים, שבעצם מושפעים מאלכסנדר. יש משהו של טקיטוס על זה, איזו כתובת שנמצאה במקדש מצרי (אבל לא בטוח שהתייחסה לססטוסטריס דוקא).

סאקס טוען במפורש שדמות זו של ססוסטריס עוצבה לפי אלכסנדר הגדול.

הערות

  1. n. 52: DS 2.35-42 = FGH 715F
  • הנאום של אקופיס לא מגיע ממגסתנס.

נמצא בשימוש ב...

מקום הולדתו של דיוניסוס בהיסטוריות של אלכסנדר

קישורים נוספים

נמצא בספריית אוניברסיטת חיפה ב: D58.D563S23